Otzarot-Article

"בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (טז-ה) קֹרַח וַעֲדָתוֹ בִּקְּשׁוּ לַחְלֹק עַל גִּדְרֵי הַתּוֹרָה. לְהַגְמִישׁ אוֹתָם. "אָמַר לָהֶם משֶׁה: גְּבוּלוֹת חִלֵּק הַקָּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כֵּן תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ" (רַשִׁ"י)

"וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ", נִיצָנֵי הַשְׁקָפָה זוֹ נוֹבְטִים מֵחָדָשׁ מִדֵּי פַּעַם. בְּנֵי אָדָם, גַּם דָּתִיִּים, הַסְּבוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְפִּיף אֶת הַהֲלָכָה לְכָאן וּלְשָׁם מִפְּנֵי כֹּרַח הַשָּׁעָה דּוֹמִים הֵם לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְסַיֵּם מְלַאכְתּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עָמַד וְשִׁנָּה אֶת זְמַן הַהַדְלָקָה בַּלּוּחַ... כְּאִלּוּ בְּכָךְ תִּשְׁהֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִשְּׁקֹעַ.

וּכְבָר מָשְׁלוּ לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשׁוֹטֶה שֶׁבָּא אֵצֶל הַנַּפָּח. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן, וְאָמַר: "הַכֵּה נָא בַּקּוּרְנָס".

נִרְתַּע הַנַּפָּח: "לְשֵׁם מָה?"

וְהַשּׁוֹטֶה הִסְבִּיר: "קָנִיתִי כּוֹבַע, וְהוּא צַר לְמִדַּת רֹאשִׁי. עָלַי לְכַוֵּץ אֶת הָרֹאשׁ כְּדֵי שֶׁהַכּוֹבַע יַתְאִים".

אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְהַגְמִישׁ אֶת הַהֲלָכָה, הָיוּ גַּם הַגּוֹיִים מַסְכִּימִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. אַךְ זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה, שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵהָאָדָם לְהַגְמִישׁ אֶת עַצְמוֹ, לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַהֲלָכָה.

וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ יוֹם וְיֵשׁ לַיְלָה, יֵשׁ גַּם שְׁעַת דִּמְדוּמִים מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים וּשְׁעַת סָפֵק הִיא - וּמַחְמִירִים בָּהּ. "וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאִסּוּר" (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה ה). מְקַבְּלִים שַׁבָּת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה וּמַבְדִּילִים רַק אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, כָּךְ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה, כְּדִינֵי הַכַּשְׁרוּת, לְמָשָׁל. יֵשׁ מֻתָּר וְיֵשׁ אָסוּר, וְיֵשׁ תְּחוּם שֶׁל סָפֵק. וְהוּא סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא, חֲשַׁשׁ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים הַמְּטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב, וְיֵשׁ לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, לִמְשֹׁךְ יָד וּלְהִנָּזֵר. לְהַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת וְלֹא לְהִכָּנֵס לִתְחוּם הַדִּמְדוּמִים.

מָשָׁל הִמְשִׁיל רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זַצַ"ל.

מַעֲשֶׂה בְּרוֹקֵחַ יַדְעָן בְּתוֹרַת הָרְפוּאָה וּבָקִי בְּרָזֵי הַתְּרוּפוֹת. כָּל חוֹלֶה וְסוֹבֵל פָּנָה אֵלָיו, סָח עַל מַכְאוֹבָיו וּמַדְוָיו, וְהָרוֹקֵחַ רָקַח בַּעֲבוּרוֹ תְּרוּפָה מוֹעִילָה. שָׁחַק סַמְמָנִים וְעֵרְבָם, וְשִׁקּוּיָיו חוֹלְלוּ פְּלָאִים. שִׁלְּמוּ הַחוֹלִים כְּכָל שֶׁהוּשַׁת עֲלֵיהֶם בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה, שְׁמוֹ שֶׁל הָרוֹקֵחַ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וְעָשְׁרוֹ הָלַךְ וְגָדֵל.

עָשְׁרוֹ הָרַב וּשְׁמוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָרוֹקֵחַ עוֹרְרוּ אֶת קִנְאָתוֹ שֶׁל קַנַּאי צַר עַיִן. מֶה עָשָׂה? חָדַר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה אֶל בֵּית הַמִּרְקַחַת, רוֹקֵן חֲצִי מִכָּל צְלוֹחִית וְצִנְצֶנֶת, וְהִגִּיר אֶת תְּמִיסָתָם לְצִנְצָנוֹת שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ. הִמְתִּין כַּמָּה יָמִים עַד שֶׁשָּׁכְכוּ הֵדֵי הַגְּנֵבָה וַחֲדָשׁוֹת אֲחֵרוֹת תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמָהּ, וְהִכְרִיז בְּקוֹל תְּרוּעָה עַל פְּתִיחַת בֵּית מִרְקַחַת מִתְחָרֶה, בַּחֲצִי הַמְּחִיר. הַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת, הֵן מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בְּאוֹתָן תְּרוּפוֹת...

וְאִם אֶפְשָׁר לַחֲסֹך - לָמָּה לֹא, פָּנוּ אֵלָיו הַסּוֹבְלִים וְסִפְּרוּ לוֹ עַל מַחֲלָתָם וְעַל מְחוֹשֵׁיהֶם. וְהַלָּה, בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי וּבְגַבְהוּת לֵב, לָקַח מִכָּל הַבָּא לַיָּד. שָׁחַק, טָחַן, עֵרֵב וְרָקַח, וְגָרַף אֶת הַמָּמוֹן הָרַב. לֹא אָרְכוּ הַשָּׁעוֹת, וַהֲמוֹנִים צָבְאוּ עַל דַלְפֵּקוֹ שֶׁל הָרוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן: "הוֹשִׁיעָה נָא פְּדֵה מִמָּוֶת!" הַחוֹלִים הִשְׁתַּנְּקוּ, מַכְאוֹבֵיהֶם הֻכְפְּלוּ, הִתְפַּתְּלוּ מִיִּסּוּרֵיהֶם, אַף נָפְחוּ נִשְׁמָתָם. בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲבֵלִים וְזוֹעֲמִים צָרוּ עַל בֵּית הַמִּרְקַחַת הֶחָדָשׁ, וּבְעָלָיו נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ מִפַּחַד נִקְמַת הַדָּם.

כִּי אֵין דַּי בְּסַמְמָנֵי הָרְפוּאָה, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, בַּמִּנּוּן הַמְּדֻיָּק וּבַמְּזִיגָה הַנְּכוֹנָה. אַךְ רַק מֻמְחֶה וְיַדְעָן רַשַּׁאי לְקָבְעָם, וּמִי שֶׁיַּהֲרֹס וְיִתְיַמֵּר לִקְבֹּעַ בִּשְׁרִירוּת לֵב וּבְחֹסֶר יֶדַע, דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ.

כָּךְ גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וּבְצִוּוּיֵּי הַבּוֹרֵא. רַק חַכְמֵי הַתּוֹרָה הַמֻּפְלָגִים, מַעְתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה וּמַעֲבִירֵי הַמָּסֹרֶת, רַשָּׁאִים לִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת וּגְדָרִים. אַשְׁרֵי הַמְצַיֵּת לָהֶם וְהוֹלֵךְ לְאוֹרָם, אוֹי לַמְּשַׁעֵר לְעַצְמוֹ וְלַקּוֹבֵעַ מִסְּבָרָתוֹ בְּדִינֵי שַׁבָּת הַחֲמוּרִים שֶׁהֵם "כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה" (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, כּוּזָרִי)

	בהר - בחקותי תשס"ט
	ישראל אף על פי שחטא, ישראל הוא
	"וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (ו-יג) מְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין: הֻזְמַנְתִּי פַּעַם אַחַת לְפִדְיוֹן הַבֵּן שֶׁל נַעַר בֵּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, שֶׁעָרַךְ אֶת בַּר הַמִּצְוָה וְאֶת הַפִּ "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (טז-ה) קֹרַח וַעֲדָתוֹ בִּקְּשׁוּ לַחְלֹק עַל גִּדְרֵי הַתּוֹרָה. לְהַגְמִישׁ אוֹתָם. "אָמַר לָהֶם משֶׁה: גְּבוּלוֹת חִלֵּק הַקָּבָּ"ה בְּעוֹלָמוֹ, יְכוֹלִים אַתֶּם לַהֲפֹךְ בֹּקֶר לְעֶרֶב? כֵּן תּוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת זוֹ" (רַשִׁ"י) "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ", נִיצָנֵי הַשְׁקָפָה זוֹ נוֹבְטִים מֵחָדָשׁ מִדֵּי פַּעַם. בְּנֵי אָדָם, גַּם דָּתִיִּים, הַסְּבוּרִים שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְפִּיף אֶת הַהֲלָכָה לְכָאן וּלְשָׁם מִפְּנֵי כֹּרַח הַשָּׁעָה דּוֹמִים הֵם לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְסַיֵּם מְלַאכְתּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, עָמַד וְשִׁנָּה אֶת זְמַן הַהַדְלָקָה בַּלּוּחַ... כְּאִלּוּ בְּכָךְ תִּשְׁהֶה הַשֶּׁמֶשׁ מִשְּׁקֹעַ. וּכְבָר מָשְׁלוּ לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשׁוֹטֶה שֶׁבָּא אֵצֶל הַנַּפָּח. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן, וְאָמַר: "הַכֵּה נָא בַּקּוּרְנָס". נִרְתַּע הַנַּפָּח: "לְשֵׁם מָה?" וְהַשּׁוֹטֶה הִסְבִּיר: "קָנִיתִי כּוֹבַע, וְהוּא צַר לְמִדַּת רֹאשִׁי. עָלַי לְכַוֵּץ אֶת הָרֹאשׁ כְּדֵי שֶׁהַכּוֹבַע יַתְאִים". אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר לְהַגְמִישׁ אֶת הַהֲלָכָה, הָיוּ גַּם הַגּוֹיִים מַסְכִּימִים לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. אַךְ זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה, שֶׁהַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵהָאָדָם לְהַגְמִישׁ אֶת עַצְמוֹ, לְהַתְאִים אֶת עַצְמוֹ לַהֲלָכָה. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ יוֹם וְיֵשׁ לַיְלָה, יֵשׁ גַּם שְׁעַת דִּמְדוּמִים מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים וּשְׁעַת סָפֵק הִיא - וּמַחְמִירִים בָּהּ. "וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים שֶׁהָיוּ פּוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַּׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאִסּוּר" (חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת, שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה ה). מְקַבְּלִים שַׁבָּת לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה וּמַבְדִּילִים רַק אַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, כָּךְ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה, כְּדִינֵי הַכַּשְׁרוּת, לְמָשָׁל. יֵשׁ מֻתָּר וְיֵשׁ אָסוּר, וְיֵשׁ תְּחוּם שֶׁל סָפֵק. וְהוּא סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא, חֲשַׁשׁ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים הַמְּטַמְטְמִים אֶת הַלֵּב, וְיֵשׁ לִפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ, לִמְשֹׁךְ יָד וּלְהִנָּזֵר. לְהַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת מְהֻדֶּרֶת וְלֹא לְהִכָּנֵס לִתְחוּם הַדִּמְדוּמִים. מָשָׁל הִמְשִׁיל רַבֵּנוּ יְהוּדָה הַלֵּוִי זַצַ"ל. מַעֲשֶׂה בְּרוֹקֵחַ יַדְעָן בְּתוֹרַת הָרְפוּאָה וּבָקִי בְּרָזֵי הַתְּרוּפוֹת. כָּל חוֹלֶה וְסוֹבֵל פָּנָה אֵלָיו, סָח עַל מַכְאוֹבָיו וּמַדְוָיו, וְהָרוֹקֵחַ רָקַח בַּעֲבוּרוֹ תְּרוּפָה מוֹעִילָה. שָׁחַק סַמְמָנִים וְעֵרְבָם, וְשִׁקּוּיָיו חוֹלְלוּ פְּלָאִים. שִׁלְּמוּ הַחוֹלִים כְּכָל שֶׁהוּשַׁת עֲלֵיהֶם בְּרָצוֹן וּבְשִׂמְחָה, שְׁמוֹ שֶׁל הָרוֹקֵחַ נוֹדַע לִתְהִלָּה, וְעָשְׁרוֹ הָלַךְ וְגָדֵל. עָשְׁרוֹ הָרַב וּשְׁמוֹ הַטּוֹב שֶׁל הָרוֹקֵחַ עוֹרְרוּ אֶת קִנְאָתוֹ שֶׁל קַנַּאי צַר עַיִן. מֶה עָשָׂה? חָדַר בְּאִישׁוֹן לַיְלָה אֶל בֵּית הַמִּרְקַחַת, רוֹקֵן חֲצִי מִכָּל צְלוֹחִית וְצִנְצֶנֶת, וְהִגִּיר אֶת תְּמִיסָתָם לְצִנְצָנוֹת שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ. הִמְתִּין כַּמָּה יָמִים עַד שֶׁשָּׁכְכוּ הֵדֵי הַגְּנֵבָה וַחֲדָשׁוֹת אֲחֵרוֹת תָּפְסוּ אֶת מְקוֹמָהּ, וְהִכְרִיז בְּקוֹל תְּרוּעָה עַל פְּתִיחַת בֵּית מִרְקַחַת מִתְחָרֶה, בַּחֲצִי הַמְּחִיר. הַהַצְלָחָה מֻבְטַחַת, הֵן מִשְׁתַּמֵּשׁ הוּא בְּאוֹתָן תְּרוּפוֹת... וְאִם אֶפְשָׁר לַחֲסֹך - לָמָּה לֹא, פָּנוּ אֵלָיו הַסּוֹבְלִים וְסִפְּרוּ לוֹ עַל מַחֲלָתָם וְעַל מְחוֹשֵׁיהֶם. וְהַלָּה, בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי וּבְגַבְהוּת לֵב, לָקַח מִכָּל הַבָּא לַיָּד. שָׁחַק, טָחַן, עֵרֵב וְרָקַח, וְגָרַף אֶת הַמָּמוֹן הָרַב. לֹא אָרְכוּ הַשָּׁעוֹת, וַהֲמוֹנִים צָבְאוּ עַל דַלְפֵּקוֹ שֶׁל הָרוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן: "הוֹשִׁיעָה נָא פְּדֵה מִמָּוֶת!" הַחוֹלִים הִשְׁתַּנְּקוּ, מַכְאוֹבֵיהֶם הֻכְפְּלוּ, הִתְפַּתְּלוּ מִיִּסּוּרֵיהֶם, אַף נָפְחוּ נִשְׁמָתָם. בְּנֵי מִשְׁפָּחָה אֲבֵלִים וְזוֹעֲמִים צָרוּ עַל בֵּית הַמִּרְקַחַת הֶחָדָשׁ, וּבְעָלָיו נִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ מִפַּחַד נִקְמַת הַדָּם. כִּי אֵין דַּי בְּסַמְמָנֵי הָרְפוּאָה, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, בַּמִּנּוּן הַמְּדֻיָּק וּבַמְּזִיגָה הַנְּכוֹנָה. אַךְ רַק מֻמְחֶה וְיַדְעָן רַשַּׁאי לְקָבְעָם, וּמִי שֶׁיַּהֲרֹס וְיִתְיַמֵּר לִקְבֹּעַ בִּשְׁרִירוּת לֵב וּבְחֹסֶר יֶדַע, דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. כָּךְ גַּם בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וּבְצִוּוּיֵּי הַבּוֹרֵא. רַק חַכְמֵי הַתּוֹרָה הַמֻּפְלָגִים, מַעְתִּיקֵי הַשְּׁמוּעָה וּמַעֲבִירֵי הַמָּסֹרֶת, רַשָּׁאִים לִקְבֹּעַ הֲלָכוֹת וּגְדָרִים. אַשְׁרֵי הַמְצַיֵּת לָהֶם וְהוֹלֵךְ לְאוֹרָם, אוֹי לַמְּשַׁעֵר לְעַצְמוֹ וְלַקּוֹבֵעַ מִסְּבָרָתוֹ בְּדִינֵי שַׁבָּת הַחֲמוּרִים שֶׁהֵם "כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בְּשַׂעֲרָה" (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, כּוּזָרִי)