Otzarot-Article

"וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ" (לה-כ) סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק שְׁבַדְרוֹן, בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: הֲטָלַת עֹצֶר בַּתְּקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר הָיְתָה מַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּמִי שֶׁהָיָה נִתְפָּס כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב בִּשְׁעַת הָעֹצֶר הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁהִגִּיעָה לִפְעָמִים עַד כְּדֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ.

פַּעַם אַחַת בְּעֵת הָעֹצֶר, וַאֲנִי עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן, הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר. וּכְדַרְכּוֹ שֶׁל יֶלֶד פָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַבִּיט בַּטַּנְקִים שֶׁסָּבְבוּ בָּרְחוֹבוֹת.

כְּשֶׁרָאָנִי אָבִי בְּכָךְ צָבַט בְּלֶחְיִי וְאָמַר לִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ כָּל כָּךְ מֻקְדָּם, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַגְּרָ"א, שָׁם עוֹמְדִים כָּעֵת עֶשְׂרוֹת אִישׁ בִּתְפִלַּת וָתִיקִין, וְתָבִיא לָהֶם מְזוֹנוֹת וּשְׁתִיַּת קָפֶה".

גַּם אֲנִי, כְּיֶלֶד, יָדַעְתִּי אֶת הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בִּיצִיאָה לָרְחוֹב בִּשְׁעַת הָעֹצֶר, וְשָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִכָּךְ. הֵשִׁיב לִי אַבָּא, כְּשֶׁבַּת צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו: "אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, אַל תִּדְאַג".

מַה שֶׁר' שָׁלוֹם כַּנִּרְאֶה לֹא יָדַע הוּא שֶׁהַחַיָּלִים הַבְּרִיטִים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל שְׁמִירַת הָעֹצֶר הִסְתַּתְּרוּ מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ, וּכְשֶׁאַךְ יָצָא הַיֶּלֶד מִן הַבַּיִת, קָפְצוּ אֵלֶּה מִמַּחֲבוֹאָם וְצִוּוּ עָלָיו לְהָרִים אֶת הַיָּדַיִם.

אַךְ יִצְחָקָ'לֶה הַקָּטָן מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר, וְהַחַיָּלִים בְּעִקְּבוֹתָיו בְּאֶקְדָּחִים שְׁלוּפִים. כָּךְ כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְמַדַּי עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגְּרָ"א. "וְכֵיוָן שֶׁלְּהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה אָסוּר לָהֶם, עַל פִּי חֹק, מִהַרְתִּי לַחֶדֶר פְּנִימָה וְנֶעֱלַמְתִּי מֵעֵינֵיהֶם".

מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הוּא מַבְחִין שֶׁהַחַיָּלִים מַמְתִּינִים לוֹ בַּחוּץ, וְלִבּוֹ נוֹקֵשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאַבָּא הִבְטִיחַ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו, יָצָא הַיֶּלֶד עִם סִיּוּם שְׁלִיחוּתוֹ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לִצְעֹד לְכִוּוּן הַבַּיִת.

מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה הַבְּרִיטִית הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַיֶּלֶד, וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַחֻצְפָּה שֶׁלּוֹ נֶגֶד הַחֲיָלִים עָבְרָה כָּל גְּבוּל, הֵרִים אֶת רַגְלוֹ - עִם הַנַּעַל הַצְּבָאִית הַכְּבֵדָה - כְּדֵי לִבְעֹט בּוֹ בְּעָצְמָה.

וְהִנֵּה, אַךְ הֵרִים אֶת הָרֶגֶל, מָעַד הַקָּצִין וְהִתְגַּלְגֵּל פְּעָמִים מִסְפָּר לְלֹא כָּל סִבָּה הֶגְיוֹנִית. אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת בְּנַחַת וְהַחַיָּלִים כְּבָר לֹא הֵעֵזוּ לִפְגֹעַ בִּי. כִּי אַבָּא הִתְפַּלֵּל. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	אמר תשס"ט
	הכונה בתפילה כהברקת הכתר
	"וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (לא-מט) יְמֵי הַקַּיִץ, תְּקוּפַת הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲמוּרִים לִהְיוֹת תְּקוּפַת נֹפֶשׁ לַמּוֹרִים לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר לַתַּלְמִידִים "וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ" (לה-כ) סִפֵּר הָרַב הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק שְׁבַדְרוֹן, בְּנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: הֲטָלַת עֹצֶר בַּתְּקוּפָה שֶׁקָּדְמָה לְמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר הָיְתָה מַעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּמִי שֶׁהָיָה נִתְפָּס כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בָּרְחוֹב בִּשְׁעַת הָעֹצֶר הִכְנִיס אֶת עַצְמוֹ לְסַכָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁהִגִּיעָה לִפְעָמִים עַד כְּדֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ. פַּעַם אַחַת בְּעֵת הָעֹצֶר, וַאֲנִי עֲדַיִן יֶלֶד קָטָן, הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר. וּכְדַרְכּוֹ שֶׁל יֶלֶד פָּתַחְתִּי אֶת הַחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַבִּיט בַּטַּנְקִים שֶׁסָּבְבוּ בָּרְחוֹבוֹת. כְּשֶׁרָאָנִי אָבִי בְּכָךְ צָבַט בְּלֶחְיִי וְאָמַר לִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "כֵּיוָן שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ כָּל כָּךְ מֻקְדָּם, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הַגְּרָ"א, שָׁם עוֹמְדִים כָּעֵת עֶשְׂרוֹת אִישׁ בִּתְפִלַּת וָתִיקִין, וְתָבִיא לָהֶם מְזוֹנוֹת וּשְׁתִיַּת קָפֶה". גַּם אֲנִי, כְּיֶלֶד, יָדַעְתִּי אֶת הַסַּכָּנָה הַכְּרוּכָה בִּיצִיאָה לָרְחוֹב בִּשְׁעַת הָעֹצֶר, וְשָׁאַלְתִּי אֶת אַבָּא אִם אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִכָּךְ. הֵשִׁיב לִי אַבָּא, כְּשֶׁבַּת צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו: "אֲנִי אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ, אַל תִּדְאַג". מַה שֶׁר' שָׁלוֹם כַּנִּרְאֶה לֹא יָדַע הוּא שֶׁהַחַיָּלִים הַבְּרִיטִים שֶׁהָיוּ מְמֻנִּים עַל שְׁמִירַת הָעֹצֶר הִסְתַּתְּרוּ מִתַּחַת לְחַלּוֹנוֹת בֵּיתוֹ, וּכְשֶׁאַךְ יָצָא הַיֶּלֶד מִן הַבַּיִת, קָפְצוּ אֵלֶּה מִמַּחֲבוֹאָם וְצִוּוּ עָלָיו לְהָרִים אֶת הַיָּדַיִם. אַךְ יִצְחָקָ'לֶה הַקָּטָן מַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת, כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר, וְהַחַיָּלִים בְּעִקְּבוֹתָיו בְּאֶקְדָּחִים שְׁלוּפִים. כָּךְ כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְמַדַּי עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגְּרָ"א. "וְכֵיוָן שֶׁלְּהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה אָסוּר לָהֶם, עַל פִּי חֹק, מִהַרְתִּי לַחֶדֶר פְּנִימָה וְנֶעֱלַמְתִּי מֵעֵינֵיהֶם". מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הוּא מַבְחִין שֶׁהַחַיָּלִים מַמְתִּינִים לוֹ בַּחוּץ, וְלִבּוֹ נוֹקֵשׁ. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאַבָּא הִבְטִיחַ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עָלָיו, יָצָא הַיֶּלֶד עִם סִיּוּם שְׁלִיחוּתוֹ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהֵחֵל לִצְעֹד לְכִוּוּן הַבַּיִת. מְפַקֵּד הַפְּלֻגָּה הַבְּרִיטִית הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַיֶּלֶד, וּכְדֵי לְהוֹכִיחַ לוֹ שֶׁהַחֻצְפָּה שֶׁלּוֹ נֶגֶד הַחֲיָלִים עָבְרָה כָּל גְּבוּל, הֵרִים אֶת רַגְלוֹ - עִם הַנַּעַל הַצְּבָאִית הַכְּבֵדָה - כְּדֵי לִבְעֹט בּוֹ בְּעָצְמָה. וְהִנֵּה, אַךְ הֵרִים אֶת הָרֶגֶל, מָעַד הַקָּצִין וְהִתְגַּלְגֵּל פְּעָמִים מִסְפָּר לְלֹא כָּל סִבָּה הֶגְיוֹנִית. אֲנִי הִמְשַׁכְתִּי לָלֶכֶת בְּנַחַת וְהַחַיָּלִים כְּבָר לֹא הֵעֵזוּ לִפְגֹעַ בִּי. כִּי אַבָּא הִתְפַּלֵּל. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)