Otzarot-Article

"לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה" (כב-ח) מְצוּקָה תַּקְצִיבִית מְלַוָּה אֶת הַמֶּמְשָׁלוֹת כֻּלָּן מֵאָז וּמֵעוֹלָם. יֵשׁ שֶׁפָּרְשׂוּ אֶת הַנֵּטֶל בְּצוּרָה שִׁוְיוֹנִית וְצוֹדֶקֶת, וְיֵשׁ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ אִם יִפְגְּעוּ בַּחַלָּשִׁים, אִם יַעֲנִיקוּ פֶּנְסְיָה לְחַבְרֵי הַקִּבּוּצִים וְאִם יִמְנְעוּ כּוֹס חָלָב מִילָדִים; אִם יְמַמְּנוּ לַהֲקוֹת מָחוֹל וִיקַצְּצוּ בִּסְעִיפֵי הַתַּרְבּוּת הַתּוֹרָנִית. וּמַדּוּעַ זֶה חֲשַׁבְתֶּם עַל רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה מְסֻיָּם וְכַוָּנָתֵנוּ הָיְתָה דַּוְקָא לְאַנְטִיּוֹכוּס - - - שֶׁבָּנָה אִצְטַדְיוֹנִים לִסְפּוֹרְט אֲבָל שָׁלַח לִבְזֹז אֶת נִכְסֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הִנֵּה, הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אֲפִילוּ מָצָא הוּא יְהוּדִי שֶׁהִתְנַדֵּב לְבַצֵּעַ אֶת הַמְשִׂימָה. לֹא בְּחִנָּם. הֻבְטַח לוֹ שֶׁהַחֵפֶץ הָרִאשׁוֹן שֶׁיּוֹצִיא, שֶׁלּוֹ יִהְיֶה.

יוֹסֵי מִשִּׁיתָּא הָיָה שְׁמוֹ. הַקָּדוֹשׁ יוֹסֵי, ה' יִקּוֹם דָּמוֹ. אֲבָל לֹא נַקְדִּים אֶת הַמְּאֻחָר. אוֹתוֹ יוֹסֵי מוּכָן הָיָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּקָדְשֵׁי עַמּוֹ. אַנְטִיּוֹכוּס עָמַד בַּחוּץ, פָּחַד לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ. יוֹסֵי נִכְנַס, וְהִסְתַּנְוֵר. כְּתָלִים בְּגֹבַהּ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים מְצֻפִּים לוּחוֹת זָהָב, וּמִזְבַּח הַזָּהָב וְשֻׁלְחָן הַזָּהָב. אֲבָל הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמְּנוֹרָה, כְּמֶטֶר וָחֵצִי גָּבְהָהּ, מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר. טְעָנָהּ עַל כְּתֵפָיו וְיָצָא. שֶׁכָּךְ הֻבְטַח, הַחֵפֶץ הָרִאשׁוֹן - שֶׁלּוֹ יִהְיֶה.

רָאָה אַנְטִיּוֹכוּס אֶת חֵפֶץ הָאָמָּנוּת הַמַּדְהִים בְּיָפְיוֹ, וְאָמַר: 'אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶדְיוֹט, אֶזְרָח מִן הַשּׁוּרָה, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָזוֹ. מְנוֹרָה זֹאת תְּפָאֵר אֶת אַרְמוֹנִי. אַךְ אֶתֵּן לְךָ פִּצּוּי, מַה שֶׁתּוֹצִיא עַתָּה יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, וְאֶתֵּן לְךָ זִכָּיוֹן לִגְבּוֹת אֶת כָּל מִסֵּי הַמְּדִינָה לְשָׁנָה. עָשִׁיר מֻפְלָג תִּהְיֶה'.

וְיוֹסֵי סֵרֵב. לֹא הִסְכִּים. לֹא קִבֵּל אֶת הַהַצָּעָה לִגְבּוֹת אֶת כָּל הַמִּסִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם וְשָׁלֹשׁ. וּבִכְלָל, הוּא חוֹזֵר בּוֹ מִכָּל הָעֵסֶק, מֵפֵר אֶת הַהֶסְכֵּם. אֵינוֹ מוּכָן עוֹד. מִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר. 'לֹא דַּי לִי שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי פַּעַם אַחַת, אַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה?!'

לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן.

וְאַנְטִיּוֹכוּס זוֹעֵם, חָשׁ מֻשְׁפָּל. עַד שֶׁמָּצָא יְהוּדִי הַמּוּכָן לִבְגֹּד בְּעַמּוֹ וּבֵאלֹקָיו וּלְחַלֵּל אֶת קֳדָשָׁיו, וְהִנֵּה הוּא עוֹזֵב וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה... וּבְעֶצֶם, הֲרֵי זוֹ מְרִידָה בַּמַּלְכוּת וְלֹא יַבְלִיג עָלֶיהָ. עַל כָּרְחוֹ יִכָּנֵס הַיְּהוּדִי וְעַל כָּרְחוֹ יִבְזֹז אֶת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ...

מֶה עָשׂוּ? הֵבִיאוּ שֻׁלְחַן נַגָּרִים וְכָפְתוּ עָלָיו אֶת יוֹסֵי. אָמְרוּ לוֹ, 'כְּשֶׁתִּהְיֶה מוּכָן לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, תַּגִּיד'.

הֵבִיאוּ מַסּוֹר שֶׁל נַגָּרִים וְהֵחֵלּוּ לְנַסְּרוֹ. הָיָה דָּמוֹ שׁוֹתֵת וְהוּא מְצַוֵּחַ: "וַי לִי שֶׁהִכְעַסְתִּי לְבוֹרְאִי".

כָּךְ מֵת יוֹסֵי מִשִּׁיתָּא, ה' יִקֹּם דָּמוֹ.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-כב) אַךְ יֵשׁ לַהֲבִינוֹ. מַה אֵרַע כָּאן, הֲרֵי שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לָכֵן מוּכָן הָיָה לְהִכָּנֵס כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ וּלְרוֹקֵן הַכֹּל, מַה הֵבִיא אֵפוֹא לַמִּפְנֶה, מַה גָּרַם לַחֲרָטָתוֹ?

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: לִפְנֵי כֵן נָתוּן הָיָה בְּסַחַף, בְּתַהֲלִיךְ גְּלִישָׁה לַתְּהוֹם. אֲבָל אַנְטִיּוֹכוּס, בְּחָמְדוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה, תָּקַע טָרִיז וְלָחַץ עַל הַמַּעְצוֹר. הַשֶּׁטֶף נִבְלַם וְלוּ לְרֶגַע. אוֹ אָז עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, עָצַר לַחְשֹׁב, רָאָה כַּמָּה הִתְדַּרְדֵּר - וְחָזַר.

סִפּוּר זֶה מִן הַמִּדְרָשׁ מִתְקַשֵּׁר לִמְאֹרָע בְּפָרָשָׁתֵנוּ. בָּלָק שָׁלַח אֶת שָׂרֵי מוֹאָב וְאֶת זִקְנֵי מִדְיָן אֶל בִּלְעָם, לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיְּקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. בִּקֵּשׁ בִּלְעָם מִן הַשְּׁלִיחִים שֶׁיָּלוּנוּ שָׁם, "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם". וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קה.): וְשָׂרֵי מִדְיָן לְהֵיכָן הָלְכוּ? כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, אָמְרוּ, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ, וְחָזְרוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם.

וְתָמַהּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים זַיְצִ'יק זַצַ"ל: וּמִלְּכַתְּחִלָּה מַה סָּבְרוּ? הֲלֹא יָדְעוּ שֶׁהָעָם יָצָא מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיַד חֲזָקָה. הַבּוֹרֵא קְרָאוֹ 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל' (שְׁמוֹת ד-כב) וְהֶרְאָה בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם שֶׁשַּׁלִּיט הוּא בְּכָל הַבְּרִיאָה. כֵּיצַד סָבְרוּ שֶׁיַּנִּיחַ לְקַלְּלָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם?

אֶלָּא, אָכֵן מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא חָשְׁבוּ... נְתוּנִים הָיוּ בְּשֶׁטֶף שִׂנְאָתָם וְלֹא עָצְרוּ לַחְשֹׁב. אֲבָל כְּשֶׁאָמַר לָהֶם 'לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה' נִתְּנָה הֲפוּגָה, פֶּסֶק זְמַן לְמַחְשָׁבָה, לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. הִתְבּוֹנְנוּ אֵפוֹא וְשָׁבוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם...

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בִּקֵּשׁ אַהֲרֹן לִדְחוֹת אֶת מִתְלַהֲמֵי הָעֵגֶל בְּאָמְרוֹ "חַג לַה' מָחָר" (שְׁמוֹת לב-ה), שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁתּוּ וְיִתְפַּכְּחוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לַעֲדַת קֹרַח "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (בַּמִּדְבָּר טז-ה), "וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִדְחוֹתָם שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בָּהֶם". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	אחרי מות - קדושים תשס"ט
	טובות הבורא עלינו - מחסדו
	"חָטָאתִי כִּי לֹא יָדַעְתִּי" (כב-לד) בִּלְעָם הָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה, נֶגֶד רְצוֹן ה', הָלַךְ לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל "לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה" (כב-ח) מְצוּקָה תַּקְצִיבִית מְלַוָּה אֶת הַמֶּמְשָׁלוֹת כֻּלָּן מֵאָז וּמֵעוֹלָם. יֵשׁ שֶׁפָּרְשׂוּ אֶת הַנֵּטֶל בְּצוּרָה שִׁוְיוֹנִית וְצוֹדֶקֶת, וְיֵשׁ שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁיִּוָּשְׁעוּ אִם יִפְגְּעוּ בַּחַלָּשִׁים, אִם יַעֲנִיקוּ פֶּנְסְיָה לְחַבְרֵי הַקִּבּוּצִים וְאִם יִמְנְעוּ כּוֹס חָלָב מִילָדִים; אִם יְמַמְּנוּ לַהֲקוֹת מָחוֹל וִיקַצְּצוּ בִּסְעִיפֵי הַתַּרְבּוּת הַתּוֹרָנִית. וּמַדּוּעַ זֶה חֲשַׁבְתֶּם עַל רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה מְסֻיָּם וְכַוָּנָתֵנוּ הָיְתָה דַּוְקָא לְאַנְטִיּוֹכוּס - - - שֶׁבָּנָה אִצְטַדְיוֹנִים לִסְפּוֹרְט אֲבָל שָׁלַח לִבְזֹז אֶת נִכְסֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. הִנֵּה, הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. אֲפִילוּ מָצָא הוּא יְהוּדִי שֶׁהִתְנַדֵּב לְבַצֵּעַ אֶת הַמְשִׂימָה. לֹא בְּחִנָּם. הֻבְטַח לוֹ שֶׁהַחֵפֶץ הָרִאשׁוֹן שֶׁיּוֹצִיא, שֶׁלּוֹ יִהְיֶה. יוֹסֵי מִשִּׁיתָּא הָיָה שְׁמוֹ. הַקָּדוֹשׁ יוֹסֵי, ה' יִקּוֹם דָּמוֹ. אֲבָל לֹא נַקְדִּים אֶת הַמְּאֻחָר. אוֹתוֹ יוֹסֵי מוּכָן הָיָה לִשְׁלֹחַ יָד בְּקָדְשֵׁי עַמּוֹ. אַנְטִיּוֹכוּס עָמַד בַּחוּץ, פָּחַד לְהִכָּנֵס לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ. יוֹסֵי נִכְנַס, וְהִסְתַּנְוֵר. כְּתָלִים בְּגֹבַהּ שֶׁל חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֶטְרִים מְצֻפִּים לוּחוֹת זָהָב, וּמִזְבַּח הַזָּהָב וְשֻׁלְחָן הַזָּהָב. אֲבָל הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמְּנוֹרָה, כְּמֶטֶר וָחֵצִי גָּבְהָהּ, מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר. טְעָנָהּ עַל כְּתֵפָיו וְיָצָא. שֶׁכָּךְ הֻבְטַח, הַחֵפֶץ הָרִאשׁוֹן - שֶׁלּוֹ יִהְיֶה. רָאָה אַנְטִיּוֹכוּס אֶת חֵפֶץ הָאָמָּנוּת הַמַּדְהִים בְּיָפְיוֹ, וְאָמַר: 'אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הֶדְיוֹט, אֶזְרָח מִן הַשּׁוּרָה, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָזוֹ. מְנוֹרָה זֹאת תְּפָאֵר אֶת אַרְמוֹנִי. אַךְ אֶתֵּן לְךָ פִּצּוּי, מַה שֶׁתּוֹצִיא עַתָּה יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, וְאֶתֵּן לְךָ זִכָּיוֹן לִגְבּוֹת אֶת כָּל מִסֵּי הַמְּדִינָה לְשָׁנָה. עָשִׁיר מֻפְלָג תִּהְיֶה'. וְיוֹסֵי סֵרֵב. לֹא הִסְכִּים. לֹא קִבֵּל אֶת הַהַצָּעָה לִגְבּוֹת אֶת כָּל הַמִּסִּים בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וּשְׁנָתַיִם וְשָׁלֹשׁ. וּבִכְלָל, הוּא חוֹזֵר בּוֹ מִכָּל הָעֵסֶק, מֵפֵר אֶת הַהֶסְכֵּם. אֵינוֹ מוּכָן עוֹד. מִתְחָרֵט עַל הֶעָבָר. 'לֹא דַּי לִי שֶׁהִכְעַסְתִּי אֶת בּוֹרְאִי פַּעַם אַחַת, אַכְעִיסֶנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה?!' לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן. וְאַנְטִיּוֹכוּס זוֹעֵם, חָשׁ מֻשְׁפָּל. עַד שֶׁמָּצָא יְהוּדִי הַמּוּכָן לִבְגֹּד בְּעַמּוֹ וּבֵאלֹקָיו וּלְחַלֵּל אֶת קֳדָשָׁיו, וְהִנֵּה הוּא עוֹזֵב וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה... וּבְעֶצֶם, הֲרֵי זוֹ מְרִידָה בַּמַּלְכוּת וְלֹא יַבְלִיג עָלֶיהָ. עַל כָּרְחוֹ יִכָּנֵס הַיְּהוּדִי וְעַל כָּרְחוֹ יִבְזֹז אֶת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ... מֶה עָשׂוּ? הֵבִיאוּ שֻׁלְחַן נַגָּרִים וְכָפְתוּ עָלָיו אֶת יוֹסֵי. אָמְרוּ לוֹ, 'כְּשֶׁתִּהְיֶה מוּכָן לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ, תַּגִּיד'. הֵבִיאוּ מַסּוֹר שֶׁל נַגָּרִים וְהֵחֵלּוּ לְנַסְּרוֹ. הָיָה דָּמוֹ שׁוֹתֵת וְהוּא מְצַוֵּחַ: "וַי לִי שֶׁהִכְעַסְתִּי לְבוֹרְאִי". כָּךְ מֵת יוֹסֵי מִשִּׁיתָּא, ה' יִקֹּם דָּמוֹ. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה-כב) אַךְ יֵשׁ לַהֲבִינוֹ. מַה אֵרַע כָּאן, הֲרֵי שָׁעָה אַחַת קֹדֶם לָכֵן מוּכָן הָיָה לְהִכָּנֵס כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ וּלְרוֹקֵן הַכֹּל, מַה הֵבִיא אֵפוֹא לַמִּפְנֶה, מַה גָּרַם לַחֲרָטָתוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: לִפְנֵי כֵן נָתוּן הָיָה בְּסַחַף, בְּתַהֲלִיךְ גְּלִישָׁה לַתְּהוֹם. אֲבָל אַנְטִיּוֹכוּס, בְּחָמְדוֹ אֶת הַמְּנוֹרָה, תָּקַע טָרִיז וְלָחַץ עַל הַמַּעְצוֹר. הַשֶּׁטֶף נִבְלַם וְלוּ לְרֶגַע. אוֹ אָז עָרַךְ חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ, עָצַר לַחְשֹׁב, רָאָה כַּמָּה הִתְדַּרְדֵּר - וְחָזַר. סִפּוּר זֶה מִן הַמִּדְרָשׁ מִתְקַשֵּׁר לִמְאֹרָע בְּפָרָשָׁתֵנוּ. בָּלָק שָׁלַח אֶת שָׂרֵי מוֹאָב וְאֶת זִקְנֵי מִדְיָן אֶל בִּלְעָם, לְבַקְּשׁוֹ שֶׁיְּקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל. בִּקֵּשׁ בִּלְעָם מִן הַשְּׁלִיחִים שֶׁיָּלוּנוּ שָׁם, "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם". וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין קה.): וְשָׂרֵי מִדְיָן לְהֵיכָן הָלְכוּ? כֵּיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם, לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר, אָמְרוּ, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ, וְחָזְרוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם. וְתָמַהּ הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים זַיְצִ'יק זַצַ"ל: וּמִלְּכַתְּחִלָּה מַה סָּבְרוּ? הֲלֹא יָדְעוּ שֶׁהָעָם יָצָא מִמִּצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיַד חֲזָקָה. הַבּוֹרֵא קְרָאוֹ 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל' (שְׁמוֹת ד-כב) וְהֶרְאָה בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם שֶׁשַּׁלִּיט הוּא בְּכָל הַבְּרִיאָה. כֵּיצַד סָבְרוּ שֶׁיַּנִּיחַ לְקַלְּלָם וּלְאַבְּדָם מִן הָעוֹלָם? אֶלָּא, אָכֵן מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא חָשְׁבוּ... נְתוּנִים הָיוּ בְּשֶׁטֶף שִׂנְאָתָם וְלֹא עָצְרוּ לַחְשֹׁב. אֲבָל כְּשֶׁאָמַר לָהֶם 'לִינוּ פֹה הַלַּיְלָה' נִתְּנָה הֲפוּגָה, פֶּסֶק זְמַן לְמַחְשָׁבָה, לְחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ. הִתְבּוֹנְנוּ אֵפוֹא וְשָׁבוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם... כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, בִּקֵּשׁ אַהֲרֹן לִדְחוֹת אֶת מִתְלַהֲמֵי הָעֵגֶל בְּאָמְרוֹ "חַג לַה' מָחָר" (שְׁמוֹת לב-ה), שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁתּוּ וְיִתְפַּכְּחוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר לַעֲדַת קֹרַח "בֹּקֶר וְיֹדַע ה' אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (בַּמִּדְבָּר טז-ה), "וְהוּא הָיָה מִתְכַּוֵּן לִדְחוֹתָם שֶׁמָּא יַחְזְרוּ בָּהֶם". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)