Otzarot-Article

"אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (ד-יט) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מִנְיָנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר, נִמְצָא לִמּוּד מְאַלֵּף בְּעִנְיַן זֶה: כָּל יְהוּדִי נִמְנָה בְּשָׁוֶה בֵּין אִם הוּא רֹאשׁ שֵׁבֶט אוֹ מִשִּׁבְעִים זְקֵנִים, חֲבֵר הַסַּנְהֶדְרִין אוֹ שַׂר הָאֶלֶף, וְכָךְ עַד אַחֲרוֹן הַיְהוּדִים! אֵין כָּל הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. כֻּלָּם יְהוּדִים!

הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין כָּל הֶבְדֵּל? וַהֲרֵי אֶחָד צַדִּיק, וְאֶחָד - לֹא כָּל כָּךְ. אֶחָד גָּאוֹן וְהַשֵּׁנִי לֹא כָּל כָּךְ. אֶחָד שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאֶחָד...

וְזֶה מַזְכִּיר לָנוּ סִפּוּר.

מַעֲשֶׂה בְּעַרְבִי שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ מִמְּסִבָּה כְּשֶׁהוּא בְּגִלּוּפִין. פָּקַד עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתָּכִין לוֹ סֵפֶל קָפֶה, אֲבָל בִּמְהִירוּת... אִם לֹא יֻגַּשׁ הַקָּפֶה עַד שֶׁיְּסַיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, הֲרֵיהִי מְגֹרֶשֶׁת!

הָאִשָּׁה הַמְּבֹהֶלֶת שָׁפְתָה אֶת הַפֶנְגָ'אן עַל הַגֶּחָלִים, אֲבָל אֵלּוּ הָיוּ עֲמוּמוֹת וְהַמַּיִם מֵאֲנוּ לִרְתֹּחַ. בַּעְלָהּ סִיֵּם זֶה מִכְּבָר אֶת אֲכִילַת הָעֻגָּה, וְהַקָּפֶה - אֵינוֹ מוּכָן. לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת! וּלְפִי אוֹתָם חֻקִּים, אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב.

מַה יַעֲשֶׂה?

רָץ אֶל הַקָּאדִי, אֲבָל הַלָּהּ לֹא מָצָא לוֹ עֵצָה.

אָמַר לוֹ: "בֹּא נֵלֵךְ לְרַב הַיְהוּדִים, הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִמְצָא מוֹצָא".

קָמוּ וְהָלְכוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמַאווִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חָלֶבּ. חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר: "אַל דְּאָגָה, אִשְׁתְּךָ מֻתֶּרֶת! לֵךְ לְבֵיתְךָ וְתִמְצָא כִּי מִסְפַּר פֵּרוּרֵי עוּגָה נָשְׁרוּ לָרִצְפָּה. אִשְׁתְּךָ תָּכִין אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה, וְרַק אָז תֹּאכַל אֶת הַפֵּרוּרִים"...

לְגַבֵּי מַה דְּבָרִים אֲמוּרִים? אֵין לְךָ יְהוּדִי שֶׁ"נִגְמַר" לַחֲלוּטִין. יִשְׂרָאֵל, תָּמִיד יִשְׂרָאֵל הוּא (סַנְהֶדְרִין מד.), תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ "פֵּרוּרִים", תָּמִיד תִשָּׁאֵר פִּנָּה חַמָּה, נִיצוֹץ שֶׁלֹּא כָּבָה, זִיק לוֹהֵט. וּלְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר לִנְפֹּחַ בְּאוֹתוֹ נִיצוֹץ וּלְלַהֵט אוֹתוֹ לְלֶהָבָה מְאִירָה.

אָדָם עָשִׁיר הָיָה בָּעִיר בְּרִיסְק, וְהָיְתָה יָדוֹ קְפוּצָה וְלִבּוֹ אָטוּם לְשַׁוְעַת הָעֲנִיִּים. בַּקָּשׁוֹת גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. בִּקְּשׁוּ אֵפוֹא מֵרַב הָעִיר, הַגָּאוֹן בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" זַצַ"ל, שֶׁיּוֹכִיחַ אֶת הֶעָשִׁיר עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ כִּי רַבִּים הָעֲנִיִּים הַמְשַׁוְּעִים לְעֶזְרָה וּבְיָדוֹ לְהוֹשִׁיעָם. בְּרַם, הָרַב יָדַע כִּי "כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע", וְהִמְתִּין לִשְׁעַת כֹּשֶׁר.

זוֹ נִקְלְעָה לְיָדוֹ בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים. לְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנוּ רֹב הַמִּתְפַּלְּלִים לְבֵיתָם. רַק כַּמָּה לוֹמְדִים הִתְכּוֹנְנוּ לְלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. רְגִילִים הֵם לְלֵילוֹת גְּדוּשֵׁי תּוֹרָה כָּךְ שֶׁלֹּא תִּגָּרַע עֵרָנוּתָם לְמָחֳרָת בִּתְפִלּוֹת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ.

בֵּינֵיהֶם, קָבַע גַּם הֶעָשִׁיר מוֹשָׁבוֹ. הִתְכּוֹנֵן לְלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁל אֲמִירַת תְּהִלִּים, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

פָּנָה אֵלָיו הָרַב וְנִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה: "כְּלוּם רָגִיל אַתָּה בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה?"

הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר בִּשְׁלִילָה, אַךְ מַה יַעֲשֶׂה וּמוֹרָא הַדִּין עָלָיו וַאֲמִירַת תְּהִלִּים מְעַכֶּבֶת אֶת הַפֻּרְעָנוּת.

"אֱמוֹר לִי", הִתְעַנְיֵן הָרַב, "הֵן בָּקִי אַתָּה בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, וּמַה דִּינוֹ שֶׁל חַיָּל שֶׁעוֹרֵק לְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב בְּעֵת מִלְחָמָה?"

"מַצִּיבִים אוֹתוֹ מוּל כִּתַּת יוֹרִים", הֵשִׁיב הָאִישׁ נֶחֱרָצוֹת.

"כָּךְ?! וּמַה אִם נִשְׁאָר בְּמִסְגֶּרֶת הַצָּבָא אֶלָּא שֶׁעָבַר עַל דַּעַת עַצְמוֹ מִגְּדוּד לִגְדוּד, לְמָשָׁל, מֵחֵיל פָּרָשִׁים לְחֵיל הָאַסְפָּקָה?!" חָקַר הָרַב.

"גַּם זוֹ עֲרִיקָה", פָּסַק הֶעָשִׁיר. "בִּשְׁעַת מִלְחָמָה דִּינוּ מָוֶת בִּירִיָּה. הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶׁכָּל חַיָּל יִבְחַר לוֹ גְּדוּד כִּרְאוֹת עֵינָיו".

"מְעַנְיֵן", הֵשִׁיב הָרַב. "הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ שָׁאַלְתִּי זֹאת? הֵן מָחָר יוֹם הַדִּין וְכֻלָּנוּ עוֹמְדִים לְמִשְׁפָּט. כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת בַּדִּין וּלְהַמְתִּיק אֶת גְּזַר הַדִּין, וּמִמָּרוֹם הֶעֱנִיקוּ לָנוּ אֶת הַדְּרָכִים לְכָךְ. לְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים הֶעֱנִיקוּ כֹּחוֹת-לִמּוּד בִּלְתִּי נִדְלִים, כֹּשֶׁר רִכּוּז וְעֵרָנוּת. הֵם עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה וְלוֹמְדִים, וּמָחָר יִהְיוּ עֵרָנִיִּים וְיִתְפַּלְלוּ בְּרֶגֶשׁ; לְךָ - לְעֻמַּת זֹאת - נָתְנוּ מִן הַשָּׁמַיִם עֹשֶׁר, לְהֵיטִיב בּוֹ עִם הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד. מָחָר יִפְתְּחוּ אֶת פִּנְקָסְךָ וְיִסְקְרוּ אֶת מַעֲשֶׂיךָ. וּמַה יִמְצְאוּ? שֶׁעָרַקְתָּ מִגְּדוּד לִגְדוּד... שֶׁבִּמְקוֹם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְהַחְזָקַת תּוֹרָה, הָיִיתָ נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. שְׁמַע לְקוֹלִי, אִם רְצוֹנְךָ לִזְכּוֹת בַּמִּשְׁפָּט, קַבֵּל עַתָּה עַל עַצְמְךָ לִפְתֹּחַ יָד לְצָרְכֵי צְדָקָה וָחֶסֶד, וַעֲלֵה עַל יְצוּעֲךָ"...

וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ בַּפָּסוּק: "וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (בַּמִּדְבָּר ד-יט). וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה שפט): "שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַלְּוִיִּים בַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, וְלֹא הַכֹּהֲנִים בְּעֵסֶק הַלְּוִיִּים, אֶלָּא כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, כְּדִכְתִיב, "אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ". וּמָצָאנוּ (בְּקִדּוּשִׁין כז.), שֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגּוֹדָה בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים. הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁכָּל לֵוִי שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא מְלַאכְתּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תזריע - מצורע תשס"ט
	ליקר את המלים
	"אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (ד-יט) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מִנְיָנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (ד-יט) בִּתְחִלַּת פָּרָשָׁתֵנוּ קוֹרְאִים אָנוּ עַל מִנְיָנָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר, נִמְצָא לִמּוּד מְאַלֵּף בְּעִנְיַן זֶה: כָּל יְהוּדִי נִמְנָה בְּשָׁוֶה בֵּין אִם הוּא רֹאשׁ שֵׁבֶט אוֹ מִשִּׁבְעִים זְקֵנִים, חֲבֵר הַסַּנְהֶדְרִין אוֹ שַׂר הָאֶלֶף, וְכָךְ עַד אַחֲרוֹן הַיְהוּדִים! אֵין כָּל הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם. כֻּלָּם יְהוּדִים! הַאִם בֶּאֱמֶת אֵין כָּל הֶבְדֵּל? וַהֲרֵי אֶחָד צַדִּיק, וְאֶחָד - לֹא כָּל כָּךְ. אֶחָד גָּאוֹן וְהַשֵּׁנִי לֹא כָּל כָּךְ. אֶחָד שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאֶחָד... וְזֶה מַזְכִּיר לָנוּ סִפּוּר. מַעֲשֶׂה בְּעַרְבִי שֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ מִמְּסִבָּה כְּשֶׁהוּא בְּגִלּוּפִין. פָּקַד עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתָּכִין לוֹ סֵפֶל קָפֶה, אֲבָל בִּמְהִירוּת... אִם לֹא יֻגַּשׁ הַקָּפֶה עַד שֶׁיְּסַיֵּם לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה, הֲרֵיהִי מְגֹרֶשֶׁת! הָאִשָּׁה הַמְּבֹהֶלֶת שָׁפְתָה אֶת הַפֶנְגָ'אן עַל הַגֶּחָלִים, אֲבָל אֵלּוּ הָיוּ עֲמוּמוֹת וְהַמַּיִם מֵאֲנוּ לִרְתֹּחַ. בַּעְלָהּ סִיֵּם זֶה מִכְּבָר אֶת אֲכִילַת הָעֻגָּה, וְהַקָּפֶה - אֵינוֹ מוּכָן. לְפִי חֻקֵּי הָאִיסְלָם אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְגֹרֶשֶׁת! וּלְפִי אוֹתָם חֻקִּים, אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב. מַה יַעֲשֶׂה? רָץ אֶל הַקָּאדִי, אֲבָל הַלָּהּ לֹא מָצָא לוֹ עֵצָה. אָמַר לוֹ: "בֹּא נֵלֵךְ לְרַב הַיְהוּדִים, הוּא בְּחָכְמָתוֹ יִמְצָא מוֹצָא". קָמוּ וְהָלְכוּ אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי עֶזְרָא חֲמַאווִי זַצַ"ל, רַבָּהּ שֶׁל חָלֶבּ. חִיֵּךְ הָרַב וְאָמַר: "אַל דְּאָגָה, אִשְׁתְּךָ מֻתֶּרֶת! לֵךְ לְבֵיתְךָ וְתִמְצָא כִּי מִסְפַּר פֵּרוּרֵי עוּגָה נָשְׁרוּ לָרִצְפָּה. אִשְׁתְּךָ תָּכִין אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה, וְרַק אָז תֹּאכַל אֶת הַפֵּרוּרִים"... לְגַבֵּי מַה דְּבָרִים אֲמוּרִים? אֵין לְךָ יְהוּדִי שֶׁ"נִגְמַר" לַחֲלוּטִין. יִשְׂרָאֵל, תָּמִיד יִשְׂרָאֵל הוּא (סַנְהֶדְרִין מד.), תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ "פֵּרוּרִים", תָּמִיד תִשָּׁאֵר פִּנָּה חַמָּה, נִיצוֹץ שֶׁלֹּא כָּבָה, זִיק לוֹהֵט. וּלְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר לִנְפֹּחַ בְּאוֹתוֹ נִיצוֹץ וּלְלַהֵט אוֹתוֹ לְלֶהָבָה מְאִירָה. אָדָם עָשִׁיר הָיָה בָּעִיר בְּרִיסְק, וְהָיְתָה יָדוֹ קְפוּצָה וְלִבּוֹ אָטוּם לְשַׁוְעַת הָעֲנִיִּים. בַּקָּשׁוֹת גַּבָּאֵי הַצְּדָקָה נָפְלוּ עַל אָזְנַיִם עֲרֵלוֹת. בִּקְּשׁוּ אֵפוֹא מֵרַב הָעִיר, הַגָּאוֹן בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" זַצַ"ל, שֶׁיּוֹכִיחַ אֶת הֶעָשִׁיר עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ כִּי רַבִּים הָעֲנִיִּים הַמְשַׁוְּעִים לְעֶזְרָה וּבְיָדוֹ לְהוֹשִׁיעָם. בְּרַם, הָרַב יָדַע כִּי "כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע, כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע", וְהִמְתִּין לִשְׁעַת כֹּשֶׁר. זוֹ נִקְלְעָה לְיָדוֹ בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים. לְאַחַר הַתְּפִלָּה פָּנוּ רֹב הַמִּתְפַּלְּלִים לְבֵיתָם. רַק כַּמָּה לוֹמְדִים הִתְכּוֹנְנוּ לְלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. רְגִילִים הֵם לְלֵילוֹת גְּדוּשֵׁי תּוֹרָה כָּךְ שֶׁלֹּא תִּגָּרַע עֵרָנוּתָם לְמָחֳרָת בִּתְפִלּוֹת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ. בֵּינֵיהֶם, קָבַע גַּם הֶעָשִׁיר מוֹשָׁבוֹ. הִתְכּוֹנֵן לְלֵיל שִׁמּוּרִים שֶׁל אֲמִירַת תְּהִלִּים, כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. פָּנָה אֵלָיו הָרַב וְנִכְנַס עִמּוֹ בְּשִׂיחָה: "כְּלוּם רָגִיל אַתָּה בִּנְדוּדֵי שֵׁנָה?" הֵשִׁיב הֶעָשִׁיר בִּשְׁלִילָה, אַךְ מַה יַעֲשֶׂה וּמוֹרָא הַדִּין עָלָיו וַאֲמִירַת תְּהִלִּים מְעַכֶּבֶת אֶת הַפֻּרְעָנוּת. "אֱמוֹר לִי", הִתְעַנְיֵן הָרַב, "הֵן בָּקִי אַתָּה בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם, וּמַה דִּינוֹ שֶׁל חַיָּל שֶׁעוֹרֵק לְמַחֲנֵה הָאוֹיֵב בְּעֵת מִלְחָמָה?" "מַצִּיבִים אוֹתוֹ מוּל כִּתַּת יוֹרִים", הֵשִׁיב הָאִישׁ נֶחֱרָצוֹת. "כָּךְ?! וּמַה אִם נִשְׁאָר בְּמִסְגֶּרֶת הַצָּבָא אֶלָּא שֶׁעָבַר עַל דַּעַת עַצְמוֹ מִגְּדוּד לִגְדוּד, לְמָשָׁל, מֵחֵיל פָּרָשִׁים לְחֵיל הָאַסְפָּקָה?!" חָקַר הָרַב. "גַּם זוֹ עֲרִיקָה", פָּסַק הֶעָשִׁיר. "בִּשְׁעַת מִלְחָמָה דִּינוּ מָוֶת בִּירִיָּה. הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶׁכָּל חַיָּל יִבְחַר לוֹ גְּדוּד כִּרְאוֹת עֵינָיו". "מְעַנְיֵן", הֵשִׁיב הָרַב. "הַיּוֹדֵעַ אַתָּה מַדּוּעַ שָׁאַלְתִּי זֹאת? הֵן מָחָר יוֹם הַדִּין וְכֻלָּנוּ עוֹמְדִים לְמִשְׁפָּט. כֻּלָּנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת בַּדִּין וּלְהַמְתִּיק אֶת גְּזַר הַדִּין, וּמִמָּרוֹם הֶעֱנִיקוּ לָנוּ אֶת הַדְּרָכִים לְכָךְ. לְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים הֶעֱנִיקוּ כֹּחוֹת-לִמּוּד בִּלְתִּי נִדְלִים, כֹּשֶׁר רִכּוּז וְעֵרָנוּת. הֵם עֵרִים כָּל הַלַּיְלָה וְלוֹמְדִים, וּמָחָר יִהְיוּ עֵרָנִיִּים וְיִתְפַּלְלוּ בְּרֶגֶשׁ; לְךָ - לְעֻמַּת זֹאת - נָתְנוּ מִן הַשָּׁמַיִם עֹשֶׁר, לְהֵיטִיב בּוֹ עִם הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וּלְהַרְבּוֹת בְּמַעֲשֵׂי צְדָקָה וָחֶסֶד. מָחָר יִפְתְּחוּ אֶת פִּנְקָסְךָ וְיִסְקְרוּ אֶת מַעֲשֶׂיךָ. וּמַה יִמְצְאוּ? שֶׁעָרַקְתָּ מִגְּדוּד לִגְדוּד... שֶׁבִּמְקוֹם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה וּבְהַחְזָקַת תּוֹרָה, הָיִיתָ נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְעָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. שְׁמַע לְקוֹלִי, אִם רְצוֹנְךָ לִזְכּוֹת בַּמִּשְׁפָּט, קַבֵּל עַתָּה עַל עַצְמְךָ לִפְתֹּחַ יָד לְצָרְכֵי צְדָקָה וָחֶסֶד, וַעֲלֵה עַל יְצוּעֲךָ"... וְהַדְּבָרִים כְּתוּבִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ בַּפָּסוּק: "וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ" (בַּמִּדְבָּר ד-יט). וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר הַחִנּוּךְ (מִצְוָה שפט): "שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַלְּוִיִּים בַּעֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, וְלֹא הַכֹּהֲנִים בְּעֵסֶק הַלְּוִיִּים, אֶלָּא כָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, כְּדִכְתִיב, "אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ". וּמָצָאנוּ (בְּקִדּוּשִׁין כז.), שֶׁבִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגּוֹדָה בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת. אָמַר לוֹ: חֲזֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים. הֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁכָּל לֵוִי שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא מְלַאכְתּוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)