Otzarot-Article

"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'" (ל-ח) מְיַחֲלִים אָנוּ בְּכָל לֵב, כִּי בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל שָׁנָה לֹא קַלָּה, שָׁנָה שֶׁל מְתָחִים וּמְצוּקוֹת, שָׁנָה שֶׁהָיוּ בָּהּ כֹּה הַרְבֵּה צָרוֹת וּתְאוּנוֹת, מַחֲלוֹת אַף אֲסוֹנוֹת, וַהֲרֵי 'לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ' (מִשְׁלֵי יד-י), כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ; 'אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ' (מְלָכִים א' ח-לח), יוֹדֵעַ כַּמָּה רָחוֹק הוּא מֵאֹשֶׁר וּרְוָחָה, כַּמָּה זָקוּק הוּא לִבְרִיאוּת וּלְשִׂמְחָה - מְיַחֲלִים אָנוּ אֵפוֹא כִּי יִתְקַיֵּם בָּנוּ 'תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ - תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ'. שֶׁהַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה תָּאִיר אֵלֵינוּ פָּנֶיהָ. תִּהְיֶה שְׁנַת רְוָחָה וְכַלְכָּלָה, שְׁנַת בְּרִיאוּת וּרְפוּאָה, שְׁנַת בְּרָכָה וִישׁוּעָה, חַיִּים וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם. שָׁנָה שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ בָּהּ כַּשּׁוּרָה. אָמֵן וְאָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

אוּלָם, מַדּוּעַ לְהִסְתַּפֵּק בְּתִקְוָה וּבְיִחוּל אִם הַמַּפְתֵּחַ נִמְצָא בְּיָדֵינוּ?! הַמַּפְתֵּחַ לָאֹשֶׁר, לַטּוֹבָה וְלַבְּרָכָה. מַפְתֵּחַ זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַבְטָחָה נִצְחִית. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: 'וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ... וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ (פֵּרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ: יִתֵּן לְךָ הַצְלָחָה יְתֵרָה מִכָּל הַצְלָחָה קוֹדֶמֶת), בִּפְרִי בִטְנְךָ (נַחַת מֵהַיְּלָדִים) וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה... כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ' (ל-ח).

הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדֵינוּ - 'כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ'! וּמִי שֶׁלֹּא יֵעָזֵר בּוֹ לִפְתֹּחַ לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ אֶת שַׁעֲרֵי הַהַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הָאוֹרָה וְהָרָצוֹן, לְמַה הוּא דּוֹמֶה? לִמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי זצ"ל, ראב"ד אֲרָם צוֹבָא.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּקְלַע לִמְצוּקָה כַּסְפִּית חֲמוּרָה. חוֹבוֹתָיו הָלְכוּ וְתָפְחוּ, וְהַנּוֹשִׁים עָמְדוּ לְעַקֵּל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. הָלַךְ בָּרְחוֹב וְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו נְבוֹכִים: מֵהֵיכָן יַשִּׂיג אֶת הַהוֹן הֶעָתָק הַדָּרוּשׁ לוֹ לְכִסּוּי חוֹבוֹתָיו. נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּשְׂפָתָיו רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְלַעְתִּי לְצָרָה, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא'.

וַה', שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעָה. רוּחַ קַלָּה הֵבִיאָה לְרַגְלָיו פִּסַּת נְיָר. גָּחַן וֶהֱרִימָהּ, וְהִנֵּה כַּרְטִיס הַגְרָלָה בְּיָדוֹ. תּוֹהֶה וּמַשְׁמִים הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. עָבַר לְיַד דּוּכַן פַּיִס וְהִסְתַּקְרֵן. מִבַּחוּץ תְּלוּיָה הָיְתָה כְּרָזָה וְעָלֶיהָ מִסְפְּרֵי הַזְּכִיָּה. הִבִּיט בַּכַּרְטִיס וְהִשְׁוָה, וְרָאָה שֶׁזָּכָה בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה.

אַךְ מִיָּד נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו. חָשַׁב, 'וּמַה, הַאִם עָלַי לִנְסֹעַ לְבֵית מִפְעַל הַפַּיִס, לְהַצִּיג אֶת הַכַּרְטִיס, לָלֶכֶת מִפָּקִיד לְפָקִיד... לֹא חֲבָל עַל הַטִּרְחָה?'

הִנִּיחַ לַכַּרְטִיס לִנְשֹׁר מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה מֵהֵיכָן יְכַסֶּה אֶת חוֹבוֹתָיו. וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת בִּכְאֵב לֵב, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָתַי תִּשְׁמַע לִתְפִלָּתִי וְתִשְׁלַח לִי יְשׁוּעָה!?'...

עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וְהוּא כֹּה מְקוֹמֵם... גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ הִנֵּנוּ הַנִּמְשָׁל.

שֶׁהֲרֵי 'כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה' בְּיָדֵינוּ, הַכַּרְטִיס הַזּוֹכֶה, הַמְּזַכֶּה בְּכָל טוּב. "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'" וְאָז יָבוֹאוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְיַשִּׂיגוּנוּ. מַה נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ? 'לְסוֹבֵב אֶת הַמַּפְתֵּחַ'. לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה, לְהַקְפִּיד יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְזוֹ טִרְחָה קְטַנָּה אַף יוֹתֵר מֵהַצָּגַת כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה לַפִּדְיוֹן. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה: '...קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ' (דְּבָרִים ל, יד). וְרַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זצ"ל מְפָרֵשׁ זֹאת עַל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה. אֵין קַל מִמֶּנָּה. 'בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ', לְהַכִּיר בְּלִבְּךָ אֶת חַטָּאֲךָ, לְהִתְחָרֵט, לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו בְּפִיךָ, וְאַחַר כָּךְ "לַעֲשׂוֹתוֹ", לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת וְלַעֲשׂוֹתָן. וּמֻבְטָח, בְּהַבְטָחָה אֱלֹקִית, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי כָּךְ בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת.

הָבָה נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַפְתֵּחַ הַזָּהָב וְנִפְתַּח לְעַצְמֵנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	שמיני תשס"ט
	הרב שהצליח להגיע לתחנת רכבת באחור של שעה ורבע
	"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'" (ל-ח) מְיַחֲלִים אָנוּ בְּכָל לֵב, כִּי בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל שָׁנָה לֹא קַלָּה, שָׁנָה שֶׁל מְתָחִים וּמְצוּקוֹת, שָׁנָה שֶׁהָיוּ בָּהּ כֹּה הַרְבֵּה צָרוֹת וּתְאוּנוֹת, מַחֲלוֹת אַף אֲסוֹנוֹת, וַהֲרֵי 'לֵב יוֹדֵע "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'" (ל-ח) מְיַחֲלִים אָנוּ בְּכָל לֵב, כִּי בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל שָׁנָה לֹא קַלָּה, שָׁנָה שֶׁל מְתָחִים וּמְצוּקוֹת, שָׁנָה שֶׁהָיוּ בָּהּ כֹּה הַרְבֵּה צָרוֹת וּתְאוּנוֹת, מַחֲלוֹת אַף אֲסוֹנוֹת, וַהֲרֵי 'לֵב יוֹדֵעַ מָרַּת נַפְשׁוֹ' (מִשְׁלֵי יד-י), כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו וְעַל מִשְׁפַּחְתּוֹ; 'אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ' (מְלָכִים א' ח-לח), יוֹדֵעַ כַּמָּה רָחוֹק הוּא מֵאֹשֶׁר וּרְוָחָה, כַּמָּה זָקוּק הוּא לִבְרִיאוּת וּלְשִׂמְחָה - מְיַחֲלִים אָנוּ אֵפוֹא כִּי יִתְקַיֵּם בָּנוּ 'תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ - תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ'. שֶׁהַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה תָּאִיר אֵלֵינוּ פָּנֶיהָ. תִּהְיֶה שְׁנַת רְוָחָה וְכַלְכָּלָה, שְׁנַת בְּרִיאוּת וּרְפוּאָה, שְׁנַת בְּרָכָה וִישׁוּעָה, חַיִּים וְשֹׂבַע וְשָׁלוֹם. שָׁנָה שֶׁהַכֹּל יֵלֵךְ בָּהּ כַּשּׁוּרָה. אָמֵן וְאָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן. אוּלָם, מַדּוּעַ לְהִסְתַּפֵּק בְּתִקְוָה וּבְיִחוּל אִם הַמַּפְתֵּחַ נִמְצָא בְּיָדֵינוּ?! הַמַּפְתֵּחַ לָאֹשֶׁר, לַטּוֹבָה וְלַבְּרָכָה. מַפְתֵּחַ זֶה מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַבְטָחָה נִצְחִית. וְכָךְ נֶאֱמַר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ: 'וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ... וְהוֹתִירְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ (פֵּרֵשׁ הַסְּפוֹרְנוֹ: יִתֵּן לְךָ הַצְלָחָה יְתֵרָה מִכָּל הַצְלָחָה קוֹדֶמֶת), בִּפְרִי בִטְנְךָ (נַחַת מֵהַיְּלָדִים) וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה... כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ' (ל-ח). הַמַּפְתֵּחַ בְּיָדֵינוּ - 'כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלֹקֶיךָ'! וּמִי שֶׁלֹּא יֵעָזֵר בּוֹ לִפְתֹּחַ לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ עִמּוֹ אֶת שַׁעֲרֵי הַהַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי הָאוֹרָה וְהָרָצוֹן, לְמַה הוּא דּוֹמֶה? לִמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי אַבְרָהָם עַנְתֶּבִּי זצ"ל, ראב"ד אֲרָם צוֹבָא. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּקְלַע לִמְצוּקָה כַּסְפִּית חֲמוּרָה. חוֹבוֹתָיו הָלְכוּ וְתָפְחוּ, וְהַנּוֹשִׁים עָמְדוּ לְעַקֵּל כָּל אֲשֶׁר לוֹ. הָלַךְ בָּרְחוֹב וְעֶשְׁתּוֹנוֹתָיו נְבוֹכִים: מֵהֵיכָן יַשִּׂיג אֶת הַהוֹן הֶעָתָק הַדָּרוּשׁ לוֹ לְכִסּוּי חוֹבוֹתָיו. נָשָׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם וּשְׂפָתָיו רָחֲשׁוּ תְּפִלָּה: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִקְלַעְתִּי לְצָרָה, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא'. וַה', שׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁוְעָה. רוּחַ קַלָּה הֵבִיאָה לְרַגְלָיו פִּסַּת נְיָר. גָּחַן וֶהֱרִימָהּ, וְהִנֵּה כַּרְטִיס הַגְרָלָה בְּיָדוֹ. תּוֹהֶה וּמַשְׁמִים הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ. עָבַר לְיַד דּוּכַן פַּיִס וְהִסְתַּקְרֵן. מִבַּחוּץ תְּלוּיָה הָיְתָה כְּרָזָה וְעָלֶיהָ מִסְפְּרֵי הַזְּכִיָּה. הִבִּיט בַּכַּרְטִיס וְהִשְׁוָה, וְרָאָה שֶׁזָּכָה בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה. אַךְ מִיָּד נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו. חָשַׁב, 'וּמַה, הַאִם עָלַי לִנְסֹעַ לְבֵית מִפְעַל הַפַּיִס, לְהַצִּיג אֶת הַכַּרְטִיס, לָלֶכֶת מִפָּקִיד לְפָקִיד... לֹא חֲבָל עַל הַטִּרְחָה?' הִנִּיחַ לַכַּרְטִיס לִנְשֹׁר מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, כְּשֶׁהוּא תּוֹהֶה מֵהֵיכָן יְכַסֶּה אֶת חוֹבוֹתָיו. וּשְׂפָתָיו מְמַלְמְלוֹת בִּכְאֵב לֵב, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָתַי תִּשְׁמַע לִתְפִלָּתִי וְתִשְׁלַח לִי יְשׁוּעָה!?'... עַד כָּאן הַמָּשָׁל. וְהוּא כֹּה מְקוֹמֵם... גַּם כַּאֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ הִנֵּנוּ הַנִּמְשָׁל. שֶׁהֲרֵי 'כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה' בְּיָדֵינוּ, הַכַּרְטִיס הַזּוֹכֶה, הַמְּזַכֶּה בְּכָל טוּב. "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'" וְאָז יָבוֹאוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְיַשִּׂיגוּנוּ. מַה נִדְרָשׁ מֵאִתָּנוּ? 'לְסוֹבֵב אֶת הַמַּפְתֵּחַ'. לְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה, לְהַקְפִּיד יוֹתֵר בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְזוֹ טִרְחָה קְטַנָּה אַף יוֹתֵר מֵהַצָּגַת כַּרְטִיס הַהַגְרָלָה לַפִּדְיוֹן. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְעִידָה: '...קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ' (דְּבָרִים ל, יד). וְרַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זצ"ל מְפָרֵשׁ זֹאת עַל מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה. אֵין קַל מִמֶּנָּה. 'בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ', לְהַכִּיר בְּלִבְּךָ אֶת חַטָּאֲךָ, לְהִתְחָרֵט, לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו בְּפִיךָ, וְאַחַר כָּךְ "לַעֲשׂוֹתוֹ", לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת וְלַעֲשׂוֹתָן. וּמֻבְטָח, בְּהַבְטָחָה אֱלֹקִית, שֶׁנִּזְכֶּה עַל יְדֵי כָּךְ בְּשָׁנָה טוֹבָה וּמְאֻשֶּׁרֶת. הָבָה נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַפְתֵּחַ הַזָּהָב וְנִפְתַּח לְעַצְמֵנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)