Otzarot-Article

"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) בְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, נִתְקַבְּצוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מַה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת וְלָנוּ לֹא צִוָּה? אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נָתַן לָהֶם פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, אֲבָל אַתֶּם שֶׁלֹּא קִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה לֹא נָתַן לָכֶם פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת (תַּנְחוּמָא צַו). נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַתּוֹרָה לַקָּרְבָּנוֹת? תּוֹרָה אֵין לָהֶם אֲבָל עֲבֵרוֹת יֵשׁ וְיֵשׁ, עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ, וּמַדּוּעַ לֹא תִּנָּתֵן לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְכַּפֵּר?

וְנָשִׁיב בְּמָשָׁל: לְאָדָם יֵשׁ גְּבִיעַ זְכוּכִית יְקַר עֵרֶךְ, יְרוּשָׁה מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָיו, בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי וְרִגְשִׁי כְּאֶחָד. יוֹם אֶחָד לֹא נִזְהֲרָה אִשְׁתּוֹ, וּבְמַהֲלַךְ עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת נָפַל הַגָּבִיעַ מִיָּדָהּ וְנִשְׁבַּר. מַה תַּעֲשֶׂה, מַה הָיִינוּ מְיַעֲצִים לָהּ? לְבַשֵּׁל תַּבְשִׁיל שֶׁבַּעֲלָהּ אוֹהֵב, לַעֲרֹךְ יָפֶה אֶת הַשֻׁלְחָן, וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשְׂתָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה... וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו. הֲרֵי בְּלָאו הֲכִי לֹא יְגָרְשָׁהּ עַל דָּבָר כְּמוֹ זֶה, וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן אַף לֹא יִקְצֹף יוֹתֵר מִדַּי.

אֲבָל אִם הִפְקִיד אוֹתוֹ אָדָם אֶת הַגָּבִיעַ לְמִשְׁמֶרֶת בִּידֵי אָדָם זָר וְהַלָּה שְׁבָרוֹ – הוֹ, אֲזַי לֹא יוֹעִיל אִם יַזְמִין הַשּׁוֹמֵר אֶת בַּעַל הַגָּבִיעַ לְמִסְעָדָה מְהֻדֶּרֶת וְיוֹקְרָתִית. לֹא! כִּי אִם שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ.

וְנִרְאֶה שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבַת הַמִּדְרָשׁ: קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיְתָה לְמַעֲשֶׂה כְּרִיתַת בְּרִית עִם הַבּוֹרֵא. וּכְכָל שֶׁהָעֲבֵרָה חֲמוּרָה, כְּכָל שֶׁהִיא מַשְׁחִיתָה וּמַכְעִיסָה, אָנוּ חֲשׁוּבִים יוֹתֵר וִיקָרִים יוֹתֵר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עַצְמוֹ יָעַץ לָנוּ כֵּיצַד לְפַיְּסוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, לֹא כָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית, וּמַדּוּעַ יִתְפַּיֵּס עִמָּם בְּקָרְבָּן? שַׁלֵּם יְשַׁלְּמוּ אֶת מְלֹא הַמְּחִיר, וְיֵעָנְשׁוּ אַף עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמֵזִיד.

וַהֲבָנָה זוֹ מְחַמֶּמֶת כָּל כָּךְ אֶת הַלֵּב, מְרַגֶּשֶׁת כָּל כָּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ. בָּנִים אָנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, עַמּוֹ וּבְנֵי בְּרִיתוֹ, וּבֵן מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אָבִיו כְּמוֹ גַּם אִשָּׁה בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ גַּם כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹבְרִים כּוֹס... מִשְׁתַּדְּלִים הֵם לַעֲשׂוֹת לוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב: עוֹד מִזְמוֹר תְּהִלִּים, עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה, עוֹד מִצְוָה וְעוֹד מַעֲשֵׂה חֶסֶד. וְאִם כָּךְ הוּא, מִתְעוֹרֶרֶת תְּמִיהָה נוֹסֶפֶת: הֲרֵי הַבּוֹרֵא בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, יְקָרִים וְנִכְבָּדִים כָּל כָּךְ, מַה רָאָה לַעֲשׂוֹתֵנוּ 'אֻמָּה שְׁבוּרָה' וּלְעַנּוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ?

הַדָּבָר יוּבַן בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הָרַב "עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם" זַצַ"ל.

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי חֲלִיפוֹת, אַחַת לְחֹל וְהָאַחַת לְשַׁבָּת וּלְמוֹעֲדִים וְלִשְׂמָחוֹת. עַל הָרִאשׁוֹנָה לֹא הִקְפִּיד, וְגַם אִם הֻכְתְּמָה לֹא שָׂם עַל לֵב. אַף לֹא רָאָה כִּי הִתְמַזֵּג הַכֶּתֶם בֵּין קוֹדְמָיו... אֲבָל עַל הַחֲלִיפָה הַיְקָרָה וְהַמְהֻדֶּרֶת הִקְפִּיד גַּם הִקְפִּיד, וְכַאֲשֶׁר הֻכְתְּמָה מִהֵר לְסַכְסְכָהּ וּלְכַבְּסָהּ וּלְמָרְקָהּ.

פַּעַם אַחַת תָּלָה אֶת שְׁתֵּי הַחֲלִיפוֹת בָּאָרוֹן זוֹ לְצַד זוֹ.

אָמְרָה הַמְּרֻפֶּטֶת לַחֲבֶרְתָּהּ: "רְאִי כַּמָּה מְפַנֵּק אוֹתִי אֲדוֹנִי. אֵינוֹ מֵרִים עָלַי יָד, מַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי. וְאוֹתָךְ - רוֹדֶה הוּא בְּפָרֶךְ! מְקַרְצֵף בְּמִבְרֶשֶׁת, מַכֵּה בְּיָדָיו, מְבִיאֵךְ בְּמַיִם וּבְאֵשׁ, בִּכְבִיסָה וּבְגִהוּץ, כְּמִשְׁפַּט אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּסְדוֹם כְּאֶחָד".

עָנְתָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרָה: "הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. אֲנִי חֲלִיפַת הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, וְשׁוֹקֵד הוּא עַל נִקְיוֹנִי וְהִדּוּרִי. וְאִלּוּ אוֹתָךְ מַנִּיחַ הוּא לְנַפְשֵׁךְ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ מִנִּקְיוֹנֵךְ".

וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן, וְהוּא כָּתוּב מְפֹרָשׁ (עָמוֹס ג-ב): "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי (אָהַבְתִּי) מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה (מִכָּל עַמֵּי תֵּבֵל) עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם". (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "וְזֹאת לִיהוּדָה")

	שמיני תשס"ט
	תוצאה ולא סבה
	"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) סֵפֶר וַיִּקְרָא פּוֹתֵחַ בְּפָרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) בְּשָׁעָה שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, נִתְקַבְּצוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מַה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת וְלָנוּ לֹא צִוָּה? אָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה נָתַן לָהֶם פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת, אֲבָל אַתֶּם שֶׁלֹּא קִבַּלְתֶּם אֶת הַתּוֹרָה לֹא נָתַן לָכֶם פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת (תַּנְחוּמָא צַו). נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַתּוֹרָה לַקָּרְבָּנוֹת? תּוֹרָה אֵין לָהֶם אֲבָל עֲבֵרוֹת יֵשׁ וְיֵשׁ, עַל שֶׁבַע מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ, וּמַדּוּעַ לֹא תִּנָּתֵן לָהֶם הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְכַּפֵּר? וְנָשִׁיב בְּמָשָׁל: לְאָדָם יֵשׁ גְּבִיעַ זְכוּכִית יְקַר עֵרֶךְ, יְרוּשָׁה מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָיו, בַּעַל עֵרֶךְ כַּסְפִּי וְרִגְשִׁי כְּאֶחָד. יוֹם אֶחָד לֹא נִזְהֲרָה אִשְׁתּוֹ, וּבְמַהֲלַךְ עֲבוֹדוֹת הַבַּיִת נָפַל הַגָּבִיעַ מִיָּדָהּ וְנִשְׁבַּר. מַה תַּעֲשֶׂה, מַה הָיִינוּ מְיַעֲצִים לָהּ? לְבַשֵּׁל תַּבְשִׁיל שֶׁבַּעֲלָהּ אוֹהֵב, לַעֲרֹךְ יָפֶה אֶת הַשֻׁלְחָן, וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשְׂתָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה... וַתִּשָּׂא חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו. הֲרֵי בְּלָאו הֲכִי לֹא יְגָרְשָׁהּ עַל דָּבָר כְּמוֹ זֶה, וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵן אַף לֹא יִקְצֹף יוֹתֵר מִדַּי. אֲבָל אִם הִפְקִיד אוֹתוֹ אָדָם אֶת הַגָּבִיעַ לְמִשְׁמֶרֶת בִּידֵי אָדָם זָר וְהַלָּה שְׁבָרוֹ – הוֹ, אֲזַי לֹא יוֹעִיל אִם יַזְמִין הַשּׁוֹמֵר אֶת בַּעַל הַגָּבִיעַ לְמִסְעָדָה מְהֻדֶּרֶת וְיוֹקְרָתִית. לֹא! כִּי אִם שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ. וְנִרְאֶה שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבַת הַמִּדְרָשׁ: קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיְתָה לְמַעֲשֶׂה כְּרִיתַת בְּרִית עִם הַבּוֹרֵא. וּכְכָל שֶׁהָעֲבֵרָה חֲמוּרָה, כְּכָל שֶׁהִיא מַשְׁחִיתָה וּמַכְעִיסָה, אָנוּ חֲשׁוּבִים יוֹתֵר וִיקָרִים יוֹתֵר לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְהוּא עַצְמוֹ יָעַץ לָנוּ כֵּיצַד לְפַיְּסוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, לֹא כָּרְתוּ עִמּוֹ בְּרִית, וּמַדּוּעַ יִתְפַּיֵּס עִמָּם בְּקָרְבָּן? שַׁלֵּם יְשַׁלְּמוּ אֶת מְלֹא הַמְּחִיר, וְיֵעָנְשׁוּ אַף עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. וַהֲבָנָה זוֹ מְחַמֶּמֶת כָּל כָּךְ אֶת הַלֵּב, מְרַגֶּשֶׁת כָּל כָּךְ אֶת הַנֶּפֶשׁ. בָּנִים אָנוּ לַה' אֱלֹקֵינוּ, עַמּוֹ וּבְנֵי בְּרִיתוֹ, וּבֵן מְבַקֵּשׁ לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אָבִיו כְּמוֹ גַּם אִשָּׁה בְּעֵינֵי בַּעְלָהּ גַּם כְּשֶׁאֵינָם שׁוֹבְרִים כּוֹס... מִשְׁתַּדְּלִים הֵם לַעֲשׂוֹת לוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב: עוֹד מִזְמוֹר תְּהִלִּים, עוֹד שִׁעוּר תּוֹרָה, עוֹד מִצְוָה וְעוֹד מַעֲשֵׂה חֶסֶד. וְאִם כָּךְ הוּא, מִתְעוֹרֶרֶת תְּמִיהָה נוֹסֶפֶת: הֲרֵי הַבּוֹרֵא בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וּמֵאַחַר שֶׁאָנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ, יְקָרִים וְנִכְבָּדִים כָּל כָּךְ, מַה רָאָה לַעֲשׂוֹתֵנוּ 'אֻמָּה שְׁבוּרָה' וּלְעַנּוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ? הַדָּבָר יוּבַן בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הָרַב "עֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם" זַצַ"ל. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי חֲלִיפוֹת, אַחַת לְחֹל וְהָאַחַת לְשַׁבָּת וּלְמוֹעֲדִים וְלִשְׂמָחוֹת. עַל הָרִאשׁוֹנָה לֹא הִקְפִּיד, וְגַם אִם הֻכְתְּמָה לֹא שָׂם עַל לֵב. אַף לֹא רָאָה כִּי הִתְמַזֵּג הַכֶּתֶם בֵּין קוֹדְמָיו... אֲבָל עַל הַחֲלִיפָה הַיְקָרָה וְהַמְהֻדֶּרֶת הִקְפִּיד גַּם הִקְפִּיד, וְכַאֲשֶׁר הֻכְתְּמָה מִהֵר לְסַכְסְכָהּ וּלְכַבְּסָהּ וּלְמָרְקָהּ. פַּעַם אַחַת תָּלָה אֶת שְׁתֵּי הַחֲלִיפוֹת בָּאָרוֹן זוֹ לְצַד זוֹ. אָמְרָה הַמְּרֻפֶּטֶת לַחֲבֶרְתָּהּ: "רְאִי כַּמָּה מְפַנֵּק אוֹתִי אֲדוֹנִי. אֵינוֹ מֵרִים עָלַי יָד, מַנִּיחֵנִי לְנַפְשִׁי. וְאוֹתָךְ - רוֹדֶה הוּא בְּפָרֶךְ! מְקַרְצֵף בְּמִבְרֶשֶׁת, מַכֵּה בְּיָדָיו, מְבִיאֵךְ בְּמַיִם וּבְאֵשׁ, בִּכְבִיסָה וּבְגִהוּץ, כְּמִשְׁפַּט אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּסְדוֹם כְּאֶחָד". עָנְתָה הַשְּׁנִיָּה וְאָמְרָה: "הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. אֲנִי חֲלִיפַת הַשַּׁבָּת וְהֶחָג, וְשׁוֹקֵד הוּא עַל נִקְיוֹנִי וְהִדּוּרִי. וְאִלּוּ אוֹתָךְ מַנִּיחַ הוּא לְנַפְשֵׁךְ, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא אִכְפַּת לוֹ מִנִּקְיוֹנֵךְ". וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן, וְהוּא כָּתוּב מְפֹרָשׁ (עָמוֹס ג-ב): "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי (אָהַבְתִּי) מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה (מִכָּל עַמֵּי תֵּבֵל) עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם". (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "וְזֹאת לִיהוּדָה")