Otzarot-Article

"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" (ג-כג) שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֲלַפְיָה זַצַ"ל, הֲכֵיצַד יוּבַן הַדָּבָר שֶׁאֲבוֹתֵינוּ, רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים - אֲשֶׁר הִתְאַבְּלוּ כָּל יְמֵיהֶם עַל הַחֻרְבָּן וְעָרְכוּ תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה בְּשַׂק וָאֵפֶר, הִתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּאֻלָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְכִוְּנוּ לְקָרְבָהּ בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם וּבְיִחוּדֵיהֶם, בְּתוֹרָתָם וּבְמִצְווֹתֵיהֶם - לֹא זָכוּ וְלֹא נַעֲנוּ. וְאִלּוּ אָנוּ - דּוֹר הָעֲקֵבַיִם, הַחֲשׁוּבִים לְעֻמָּתָם כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל מוּל גַּלְגַּל חַמָּה - נִזְכֶּה לְאוֹר הַגְּאֻלָּה?! כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהַמִּקְדָּשׁ, דַּוְקָא בְּיָמֵינוּ יְחֻדַּשׁ?!

וְתֵרֵץ - בְּמָשָׁל:

עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא אָדָם לַחֲנוּת וּמְבַקֵּשׁ מִדָּה שֶׁל קֶמַח אוֹ שֶׁל מֶלַח, מַנִּיחִים שַׂקִּית רֵיקָה בְּכַף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת, וְאֶת הַמִּשְׁקֹלֶת הַמַּתְאִימָה עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה. נוֹתְנִים לַשַּׂקִּית חֹפֶן אַחַר חֹפֶן בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה, עַד שֶׁהַכַּף זָעָה מְעַט. אוֹ אָז מוֹסִיפִים קַמְצוּץ וְקֹרֶט נוֹסָף, גַּרְגֵּר וְעוֹד גַּרְגֵּר, עַד שֶׁהַכַּפּוֹת מִשְׁתַּוּוֹת וּמִתְאַזְּנוֹת.

וְהִנֵּה, לְמַרְאִית עַיִן, הַגַּרְגֵּר הָאַחֲרוֹן הוּא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת הַכָּף, וֶאֱמֶת הוּא. אֲבָל כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁלּוּלֵא קָדְמוּ לוֹ הַחֲפִינוֹת הַגְּדוּשׁוֹת, לֹא הָיָה בְּכֹחַ הַגַּרְגֵּר לְהַכְרִיעַ אֶת הַכָּף וְלֹא הָיָה נֶחְשָׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ לִמְאוּמָה.

וְהַנִּמְשָׁל: תַּקְטַ"ו תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל משֶׁה רַבֵּנוּ לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה". לָמְדוּ חֲזַ"ל, שֶׁאִם הָיָה משֶׁה מוֹסִיף עוֹד תְּפִלָּה אַחַת, הָיָה נַעֲנֶה. הֲכֵיצַד יוּבַן הַדָּבָר? אֶלָּא חַיָבִים לוֹמַר שֶׁכָּל תְּפִלָּה פָּעֲלָה, לְכָל תְּפִלָּה הָיָה מִשְׁקָל, עַד שֶׁהָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה מַכְרַעַת.

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יַחְזֹר וְיִתְפַּלֵּל". וְכֵן מָסֹרֶת בְּיָדֵנוּ, שֶׁבְּתַעֲנִית גְּשָׁמִים יָרַד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידוֹ, הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל מֵרַבּוֹ, אֶלָּא תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָלְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִתְפִלּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנַּעֲנוּ.

הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. אֱמֶת שֶׁאָנוּ כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל לְעֻמַּת אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּפִלּוֹתֵיהֶם הָיוּ בְּחָפְנַיִים גְּדוּשׁוֹת לְרֹב קְדֻשָּׁתָם וַחֲסִידוּתָם. אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלּוֹת כָּל הַדּוֹרוֹת עָלוּ לְרָצוֹן, הִצְטָרְפוּ וְנִצְבְּרוּ, אֵין חָסֵר עַתָּה אֶלָּא קֻרְטוֹב, דָּבָר מוּעָט, שֶׁאוֹתוֹ נַשְׁלִים בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּבְּבַקָּשׁוֹתֵינוּ עַד לְהַכְרָעַת כַּף הַמֹּאזְנַיִם לְטוֹבָה.

וְטוֹבָה גְּדוֹלָה תֵּחָשֵׁב לָנוּ וְעַל שְׁמֵנוּ תִּקָּרֵא הַגְּאֻלָּה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ! (אוֹר חָדָשׁ וְצֶמַח צַדִּיק)

	שביעי של פסח תשס"ט
	יש לפקוח עינים ולראות נסים
	"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (ד-ד) זֶה לֹא מִכְּבָר דִּוְּחוּ בָּעִתּוֹנִים עַל כְּפָר אַלְמוֹנִי בְּטִיבֵּט שֶׁבּוֹ נִפְטַר תּוֹשָׁב בֵּן מֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" (ג-כג) שָׁאַל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֲלַפְיָה זַצַ"ל, הֲכֵיצַד יוּבַן הַדָּבָר שֶׁאֲבוֹתֵינוּ, רִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים - אֲשֶׁר הִתְאַבְּלוּ כָּל יְמֵיהֶם עַל הַחֻרְבָּן וְעָרְכוּ תִּקּוּן חֲצוֹת בְּכָל לַיְלָה בְּשַׂק וָאֵפֶר, הִתְפַּלְּלוּ עַל הַגְּאֻלָּה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ וְכִוְּנוּ לְקָרְבָהּ בְּכַוָּנוֹתֵיהֶם וּבְיִחוּדֵיהֶם, בְּתוֹרָתָם וּבְמִצְווֹתֵיהֶם - לֹא זָכוּ וְלֹא נַעֲנוּ. וְאִלּוּ אָנוּ - דּוֹר הָעֲקֵבַיִם, הַחֲשׁוּבִים לְעֻמָּתָם כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל מוּל גַּלְגַּל חַמָּה - נִזְכֶּה לְאוֹר הַגְּאֻלָּה?! כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁהַמִּקְדָּשׁ, דַּוְקָא בְּיָמֵינוּ יְחֻדַּשׁ?! וְתֵרֵץ - בְּמָשָׁל: עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא אָדָם לַחֲנוּת וּמְבַקֵּשׁ מִדָּה שֶׁל קֶמַח אוֹ שֶׁל מֶלַח, מַנִּיחִים שַׂקִּית רֵיקָה בְּכַף הַמֹּאזְנַיִם הָאַחַת, וְאֶת הַמִּשְׁקֹלֶת הַמַּתְאִימָה עַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה. נוֹתְנִים לַשַּׂקִּית חֹפֶן אַחַר חֹפֶן בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה, עַד שֶׁהַכַּף זָעָה מְעַט. אוֹ אָז מוֹסִיפִים קַמְצוּץ וְקֹרֶט נוֹסָף, גַּרְגֵּר וְעוֹד גַּרְגֵּר, עַד שֶׁהַכַּפּוֹת מִשְׁתַּוּוֹת וּמִתְאַזְּנוֹת. וְהִנֵּה, לְמַרְאִית עַיִן, הַגַּרְגֵּר הָאַחֲרוֹן הוּא שֶׁהִכְרִיעַ אֶת הַכָּף, וֶאֱמֶת הוּא. אֲבָל כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁלּוּלֵא קָדְמוּ לוֹ הַחֲפִינוֹת הַגְּדוּשׁוֹת, לֹא הָיָה בְּכֹחַ הַגַּרְגֵּר לְהַכְרִיעַ אֶת הַכָּף וְלֹא הָיָה נֶחְשָׁב בִּפְנֵי עַצְמוֹ לִמְאוּמָה. וְהַנִּמְשָׁל: תַּקְטַ"ו תְּפִלּוֹת הִתְפַּלֵּל משֶׁה רַבֵּנוּ לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, וּבָאַחֲרוֹנָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, "רַב לָךְ, אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה". לָמְדוּ חֲזַ"ל, שֶׁאִם הָיָה משֶׁה מוֹסִיף עוֹד תְּפִלָּה אַחַת, הָיָה נַעֲנֶה. הֲכֵיצַד יוּבַן הַדָּבָר? אֶלָּא חַיָבִים לוֹמַר שֶׁכָּל תְּפִלָּה פָּעֲלָה, לְכָל תְּפִלָּה הָיָה מִשְׁקָל, עַד שֶׁהָאַחֲרוֹנָה הָיְתָה מַכְרַעַת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יַחְזֹר וְיִתְפַּלֵּל". וְכֵן מָסֹרֶת בְּיָדֵנוּ, שֶׁבְּתַעֲנִית גְּשָׁמִים יָרַד רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה, יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידוֹ, הִתְפַּלֵּל וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. וְלֹא מִשּׁוּם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל מֵרַבּוֹ, אֶלָּא תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָלְלוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לִתְפִלּוֹתָיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנַּעֲנוּ. הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. אֱמֶת שֶׁאָנוּ כְּגַרְגֵּר חַרְדָּל לְעֻמַּת אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּפִלּוֹתֵיהֶם הָיוּ בְּחָפְנַיִים גְּדוּשׁוֹת לְרֹב קְדֻשָּׁתָם וַחֲסִידוּתָם. אַךְ דַּוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ, מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלּוֹת כָּל הַדּוֹרוֹת עָלוּ לְרָצוֹן, הִצְטָרְפוּ וְנִצְבְּרוּ, אֵין חָסֵר עַתָּה אֶלָּא קֻרְטוֹב, דָּבָר מוּעָט, שֶׁאוֹתוֹ נַשְׁלִים בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּבְּבַקָּשׁוֹתֵינוּ עַד לְהַכְרָעַת כַּף הַמֹּאזְנַיִם לְטוֹבָה. וְטוֹבָה גְּדוֹלָה תֵּחָשֵׁב לָנוּ וְעַל שְׁמֵנוּ תִּקָּרֵא הַגְּאֻלָּה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ! (אוֹר חָדָשׁ וְצֶמַח צַדִּיק)