Otzarot-Article

"וְנִטְמֵתֶם בָּם" (יא-מג) לִפְנֵי זְמַן מָה הִגִּיעָנוּ מִכְתָּב מִקּוֹרֵא, שֶׁגָּרַם לָנוּ לְהִתְלַבְּטוּת. לֹא לְגַבֵּי עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה, אֶלָּא לְעִנְיַן נִסּוּחָהּ. הַקּוֹרֵא סִפֵּר שֶׁהוּא שָׁרוּי בִּשְׁנַת הָאֵבֶל עַל אָבִיו הַמָּנוֹחַ, אוֹמֵר קַדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, אֲבָל נָבוֹךְ הוּא בְּעִנְיַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הוּא אוֹמֵר בְּכָל תְּפִלַּת עֲמִידָה, 'מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה... וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים'. "אֲבָל - הוּא כּוֹתֵב - אֲנִי מִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם וְטֶרֶם רָאִיתִי נִפְטָר אֶחָד שֶׁקָּם לִתְחִיָּה".

טַעֲנָה מוּזָרָה.

הֲרֵי יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא רָאָה גַּם רָאָה אֶת תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת בְּבִקְעַת דּוּרָא (יְחֶזְקֵאל לז). וּבְהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד, יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּמֻּבְטָח לָנוּ עַל יְדֵי נְבִיאֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדָּבָר אֶחָד מִדִּבְרֵיהֶם אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם.

הַאִם הַכּוֹתֵב יוֹדֵעַ, שֶׁהָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא אֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת אֲשֶׁר בִּלְעָדֵיהֶם אֵין אָנוּ נֶחְשָׁבִים יְהוּדִים, חָלִילָה?! הַאִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צ:) מוֹכִיחָה אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִפְּסוּקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?! כַּנִּרְאֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ. אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כָּל זֹאת, לֹא הָיָה כּוֹתֵב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְאוּלַי... אוּלַי צַעֲרוֹ בְּאֵבֶל אָבִיו עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּרַם לִכְתִיבָה זוֹ וְאֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ. מִכָּל מָקוֹם, מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, יָדְעוּ גַּם יָדְעוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם הָרַמְבָּ"ם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא הָיוּ לָהֶם פִּקְפּוּקִים וּסְפֵקוֹת. הַצַּדִּיק רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זַצַ"ל ("אִישׁ צַדִּיק הָיָה") שֶׁהָיָה אֲבִי הָאֲסִירִים וִידִיד לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת, רַבִּים מֵהֶם חִלּוֹנִיִּים, הוֹרָה בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁיַּחְרְטוּ עַל מַצֵּבָתוֹ, כִּי בַּקָּשָׁה אִישִׁית לוֹ אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיִּפְקֹד אֶת קִבְרוֹ. שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים" וּבְכָךְ זִכָּה אַלְפֵי יְהוּדִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים.

יִתָּכֵן שֶׁהַחִסָּרוֹן בֶּאֱמוּנָה זוֹ הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר עָמוֹק, חָלִילָה, וּבְמִקְרֶה זֶה יֵשׁ לְחַפְּשׂוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. גַּם זֹאת לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל, בְּעִקְבוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. כָּךְ סִפֵּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ לְנֶכְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים בְּסִפְרוֹ "דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם":

בְּנֵי עִיר אַחַת שָׁאֲלוּ בְּמִכְתָּב לְהָרַמְבָּ"ם מַה הַמָּקוֹר לֶאֱמוּנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁלִּבָּם מְפַקְפֵּק בָּהּ. עוֹד הוֹסִיפוּ וְכָתְבוּ, כִּי אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְבַּסְּסוֹת הָרְאָיוֹת שֶׁל חֲזַ"ל נִתָּן לְהָבִין גַּם בְּאֹפֶן אַחֵר, וְאִלּוּ הֵם מְבַקְּשִׁים רְאָיָה נִצַּחַת.

הָרַמְבָּ"ם לֹא רָצָה לְהָשִׁיב לָהֶם בְּעַצְמוֹ, וְהוֹרָה לְתַלְמִידוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן תִּיבוֹן שֶׁיְּשִׁיבֵם לֵאמֹר: דְּעוּ שֶׁמֵּהַמַּאֲכָלִים שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל מִתְהַוֶּה דָּמוֹ, וְהַדָּם מַגִּיעַ לַלֵּב, וּמִשָּׁם לַמֹּחַ. לָכֵן, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, הַדָּם שֶׁלּוֹ צָלוּל וְטָהוֹר, יֵשׁ לוֹ לֵב טָהוֹר וּמֹחַ טָהוֹר, וְהָאֱמוּנָה הַזַּכָּה מִתְיַשֶּׁבֶת בְּלִבּוֹ וּבְמֹחוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנִּטְמָא בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, הַדָּם שֶׁלּוֹ נַעֲשֶׂה עָכוּר, לִבּוֹ אָטוּם, וְשִׂכְלוֹ חָשׁוּךְ מִלְּקַבֵּל אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה וְאֶת הַהִדָּבְקוּת בַּבּוֹרֵא, וְנוֹפְלִים בְּמוֹחוֹ וּבְלִבּוֹ כָּל מִינֵי סְפֵקוֹת וּפִקְפּוּקִים.

הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים שָׁמְרוּ עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לְהִתְגָּאֵל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, וּלְפִיכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. פֵּרְשׁוּ אֵפוֹא אֶת הַפְּסוּקִים בַּדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית, לָמְדוּ מֵהֶם אֶת הַלִּמּוּדִים הַנִּצְרָכִים וְהִתְקַשְּׁרוּ בַּבּוֹרֵא בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה. וְאַתֶּם, שֶׁנְּפַלְתֶּם לִסְפֵקוֹת וְאֵינְכֶם רוֹאִים שֶׁהַכְּתוּבִים מְנַבְּאִים לָנוּ עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְשֶׁכָּל דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ - בְּוַדַּאי נִטְמֵאתֶם וְנִטַּמְטַמְתֶּם בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, וּמִשָּׁם נִטְמָא לִבְּכֶם וּמֹחֲכֶם וְאֵין לָכֶם תַּקָּנָה. כִּי לֹא תּוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת מְתִיקוּת נֹפֶת צוּף דִּבְרֵי חֲזַ"ל. וְרַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבוֹן סִיֵּם בְּמִצְוַת הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל: "וְהוֹאִיל וְהֵעֵזוּ פְּנֵיהֶם וַיֵּצְאוּ לַחוּץ – פִּתְאוֹם יָבוֹא עֲלֵיהֶם הַכּוֹרֵת, וְכָרוֹת יִכָּרֵתוּ אוֹתָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם". וְכָךְ עָלְתָה לָהֶם, כִּי לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְהָרַג אוֹתָם וּבָזַז כָּל אֲשֶׁר לָהֶם.

רַחֲמָנָא לִצְלָן.

נוֹרָאִים הַדְּבָרִים! כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִטָּמֵא בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל הֶכְשֵׁרִים מְעֻלִּים. אוֹכְלִים פֹּה וְשָׁם, וּמַרְעִילִים אֶת הַנְּשָׁמָה, וּמִבְּלִי מֵשִׂים מְעַמְעֲמִים אֶת הָאֱמוּנָה, מַחְשִׁיכִים אֶת הָרְגָשׁוֹת, מְאַמְּצִים הַשְׁקָפוֹת זָרוֹת. וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן זֶה יוֹבִיל.

נִשְׁמֹר בְּהַקְפָּדָה עַל הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי, וְנַחֲזִיר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית בִּמְלֹא אוֹרָהּ, זִיוָהּ וְזָהֳרָהּ.

שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מִמָּקוֹר מֻסְמָךְ. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּרְשַׁם לְסֶמִינָר. שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו סִדְרַת הַרְצָאוֹת רְצוּפָה, מְמֻקֶּדֶת, מְאִירַת עֵינַיִם. הוּכַח בַּעֲלִיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וְשֶׁ'לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ'; יֵשׁ תַּכְלִית וּמַטָּרָה לַבְּרִיאָה וְהָאָדָם אֵינוֹ 'מְכוֹנָה כְּפִיָּתִית' שֶׁל מָזוֹן-עֲבוֹדָה-שֵׁנָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ תְּפוּקָה, עֲבוֹדַת ה' וּמִצְווֹת. הַחַיִּים כָּאן הֵם גֶּשֶׁר צַר מְאֹד וְהָעִקָּר לְהַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא טְעוּנִים בִּזְכֻיּוֹת. כָּל זֶה הֻגַּשׁ בְּצוּרָה מְשַׁכְנַעַת. וְהָאִישׁ שֻׁכְנַע. אֶלָּא מָה, גַּם לַיֵּצֶר הָרַע יֵשׁ מַה לוֹמַר. בְּקִצּוּר: הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל זֶה קָשֶׁה. קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹת חַיִּים מִן הַקָּצֶה, קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת מַהְפָּךְ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מִפְּרִיקַת עֹל לְקַבָּלָתוֹ.

"בִּשְׁבִיל הַמַּצְפּוּן - אָמַר הַחִלּוֹנִי - מוּכָן אֲנִי לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת, לְפִי הוֹרָאָתְכֶם. אַחַר כָּךְ נִרְאֶה. צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, בְּלִי הִתְחַיְּבוּת. אֲבָל מַה שֶׁאֲקַבֵּל - עִם הִתְחַיְּבוּת, עַד הַסּוֹף".

כַּמָּה גְּדוֹלָה הַהִתְלַבְּטוּת, מַה רַבָּה הָאַחֲרָיוּת. מַה יֹאמְרוּ לוֹ לְקַיֵּם? אוּלַי שַׁבָּת, וַהֲלֹא 'שְׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ'; וּמוּמָר לְחַלֵּל שַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּעוֹבֵר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חֻלִּין ה.). בְּכָל מְלָאכָה וּמְלָאכָה אִסּוּר נוֹרָא, חִיּוּב כָּרֵת. כָּל הַדְלָקַת חַשְׁמַל, כָּל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּתִיבָה, כָּל לְחִיצָה עַל הַדַּוְשָׁה, נוֹרָא! כַּמָּה אִסּוּרִים יַחֲסֹךְ בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. יְתֵרָה מִזֹּאת, 'יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה', כַּמָּה אוֹר יִזְרַח בְּחַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי, וּמְעַט מִן הָאוֹר יִדְחֶה הַרְבֵּה מִן הַחשֶׁךְ וְהַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה סְלוּלָה.

וְאוּלַי טָהֳרָה. אִסּוּרֵי כְּרִיתוּת יֵחָסְכוּ, וְזֶה יְסוֹד הַבַּיִת הַיְּהוּדִי.

וְאוּלַי שִׁעוּר תּוֹרָה שְׁבוּעִי, אִם לֹא יוֹמִי. 'תּוֹרָה אוֹר' וְהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִירוֹ לְמוּטָב.

וְאוּלַי תְּפִלִּין. 'קַרְקַפְתָּא דְּלֹא מַנַּח תְּפִלִּין', הָעֹנֶשׁ נוֹרָא כָּל כָּךְ וּבִכְלַל 'פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם' יֵחָשֵׁב, רַחֲמָנָא לִיצְלָן (ר"ה יז.).

וּבְכֵן מָה? קָשָׁה הַהַכְרָעָה, מִי יִטְּלֶנָּה עַל עַצְמוֹ? הֶחְלִיטוּ לִשְׁאֹל פִּי גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּפָנוּ אֶל מָרָן הַגְּרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל.

וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה כַּשְׁרוּת!

הַשּׁוֹאֲלִים נוֹתְרוּ הֲמוּמִים: הַאִם כַּשְׁרוּת קוֹדֶמֶת לְשַׁבָּת, לְטָהֳרָה, לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לִתְפִלִּין וְלִתְפִלָּה, וּבִכְלַל לְכָל דָּבָר?!

הִבְחִין בִּפְלִיאָתָם וְהִסְבִּיר: "אָכֵן, יֵשׁ אִסּוּרִים חֲמוּרִים יוֹתֵר. אֲבָל, הֲלֹא תָּבִינוּ: אָדָם זֶה שָׁמַע וְהִשְׁתַּכְנֵעַ, וּבְכָל זֹאת לֹא נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ, לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. מַדּוּעַ? כִּי הַלֵּב אָטוּם. וּמַה סִבַּת הָאֹטֶם? מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים! פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", לְשׁוֹן טִמְטוּם וְאֹטֶם, אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לט.). אֲבָל אִם יַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן, תִּתְעַדֵּן נַפְשׁוֹ, יוּסַר הָאֹטֶם וְיִפָּתַח הַלֵּב. מִמֵּילָא יַסְכִּים לְקַבֵּל הַכֹּל: לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְטָהֲרָה, לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וְלָלֶכֶת לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה".

וְכֵן הָיָה.

וּמֵעַתָּה, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הַחָשׁ וּמַרְגִּישׁ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְרִגְשׁוֹתָיו כְּבוּיִים, יִבְדֹּק הַאִם לֹא חָדַר לְמִטְבָּחוֹ מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִמְהַדְרִין שֶׁאָטַם אֶת לִבּוֹ וְהֶחְשִׁיךְ אֶת נַפְשׁוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	פסח תשס"ט
	הלקח שיש ללמוד מפרעה
	הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל תְּקוּפָה, מְכֻוָּנִים לְכָל אָדָם "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (יא-מג) לִפְנֵי זְמַן מָה הִגִּיעָנוּ מִכְתָּב מִקּוֹרֵא, שֶׁגָּרַם לָנוּ לְהִתְלַבְּטוּת. לֹא לְגַבֵּי עֶצֶם הַשְּׁאֵלָה, אֶלָּא לְעִנְיַן נִסּוּחָהּ. הַקּוֹרֵא סִפֵּר שֶׁהוּא שָׁרוּי בִּשְׁנַת הָאֵבֶל עַל אָבִיו הַמָּנוֹחַ, אוֹמֵר קַדִּישׁ לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ, אֲבָל נָבוֹךְ הוּא בְּעִנְיַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים. הוּא אוֹמֵר בְּכָל תְּפִלַּת עֲמִידָה, 'מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה... וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים'. "אֲבָל - הוּא כּוֹתֵב - אֲנִי מִתְפַּלֵּל יוֹם יוֹם וְטֶרֶם רָאִיתִי נִפְטָר אֶחָד שֶׁקָּם לִתְחִיָּה". טַעֲנָה מוּזָרָה. הֲרֵי יְחֶזְקֵאל הַנָּבִיא רָאָה גַּם רָאָה אֶת תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת בְּבִקְעַת דּוּרָא (יְחֶזְקֵאל לז). וּבְהַגִּיעַ הַמּוֹעֵד, יָקִיצוּ וִירַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּמֻּבְטָח לָנוּ עַל יְדֵי נְבִיאֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדָּבָר אֶחָד מִדִּבְרֵיהֶם אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם. הַאִם הַכּוֹתֵב יוֹדֵעַ, שֶׁהָאֱמוּנָה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים הִיא אֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים שֶׁל הַיַּהֲדוּת אֲשֶׁר בִּלְעָדֵיהֶם אֵין אָנוּ נֶחְשָׁבִים יְהוּדִים, חָלִילָה?! הַאִם הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צ:) מוֹכִיחָה אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִפְּסוּקִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה?! כַּנִּרְאֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ. אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כָּל זֹאת, לֹא הָיָה כּוֹתֵב כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. וְאוּלַי... אוּלַי צַעֲרוֹ בְּאֵבֶל אָבִיו עָלָיו הַשָּׁלוֹם גָּרַם לִכְתִיבָה זוֹ וְאֵין אָדָם נִתְפָּס עַל צַעֲרוֹ. מִכָּל מָקוֹם, מַה שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, יָדְעוּ גַּם יָדְעוּ חֲזַ"ל הַקְּדוֹשִׁים, וְגַם הָרַמְבָּ"ם הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא הָיוּ לָהֶם פִּקְפּוּקִים וּסְפֵקוֹת. הַצַּדִּיק רַבִּי אַרְיֵה לֵוִין זַצַ"ל ("אִישׁ צַדִּיק הָיָה") שֶׁהָיָה אֲבִי הָאֲסִירִים וִידִיד לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת, רַבִּים מֵהֶם חִלּוֹנִיִּים, הוֹרָה בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁיַּחְרְטוּ עַל מַצֵּבָתוֹ, כִּי בַּקָּשָׁה אִישִׁית לוֹ אֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁיִּפְקֹד אֶת קִבְרוֹ. שֶׁיֹּאמַר בְּפֶה מָלֵא: "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת שֶׁיַּעֲלֶה רָצוֹן מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְיִתְעַלֶּה זִכְרוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים" וּבְכָךְ זִכָּה אַלְפֵי יְהוּדִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּאֶחָד מִי"ג הָעִקָּרִים. יִתָּכֵן שֶׁהַחִסָּרוֹן בֶּאֱמוּנָה זוֹ הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר עָמוֹק, חָלִילָה, וּבְמִקְרֶה זֶה יֵשׁ לְחַפְּשׂוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. גַּם זֹאת לָמַדְנוּ מִדִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל, בְּעִקְבוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. כָּךְ סִפֵּר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ לְנֶכְדּוֹ, שֶׁהֵבִיא אֶת הַדְּבָרִים בְּסִפְרוֹ "דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם": בְּנֵי עִיר אַחַת שָׁאֲלוּ בְּמִכְתָּב לְהָרַמְבָּ"ם מַה הַמָּקוֹר לֶאֱמוּנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁלִּבָּם מְפַקְפֵּק בָּהּ. עוֹד הוֹסִיפוּ וְכָתְבוּ, כִּי אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁעֲלֵיהֶם מִתְבַּסְּסוֹת הָרְאָיוֹת שֶׁל חֲזַ"ל נִתָּן לְהָבִין גַּם בְּאֹפֶן אַחֵר, וְאִלּוּ הֵם מְבַקְּשִׁים רְאָיָה נִצַּחַת. הָרַמְבָּ"ם לֹא רָצָה לְהָשִׁיב לָהֶם בְּעַצְמוֹ, וְהוֹרָה לְתַלְמִידוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל אִבְּן תִּיבוֹן שֶׁיְּשִׁיבֵם לֵאמֹר: דְּעוּ שֶׁמֵּהַמַּאֲכָלִים שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל מִתְהַוֶּה דָּמוֹ, וְהַדָּם מַגִּיעַ לַלֵּב, וּמִשָּׁם לַמֹּחַ. לָכֵן, מִי שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, הַדָּם שֶׁלּוֹ צָלוּל וְטָהוֹר, יֵשׁ לוֹ לֵב טָהוֹר וּמֹחַ טָהוֹר, וְהָאֱמוּנָה הַזַּכָּה מִתְיַשֶּׁבֶת בְּלִבּוֹ וּבְמֹחוֹ. אֲבָל מִי שֶׁנִּטְמָא בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, הַדָּם שֶׁלּוֹ נַעֲשֶׂה עָכוּר, לִבּוֹ אָטוּם, וְשִׂכְלוֹ חָשׁוּךְ מִלְּקַבֵּל אֶת אוֹר הָאֱמוּנָה וְאֶת הַהִדָּבְקוּת בַּבּוֹרֵא, וְנוֹפְלִים בְּמוֹחוֹ וּבְלִבּוֹ כָּל מִינֵי סְפֵקוֹת וּפִקְפּוּקִים. הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים שָׁמְרוּ עַל עַצְמָם שֶׁלֹּא לְהִתְגָּאֵל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, וּלְפִיכָךְ זָכוּ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. פֵּרְשׁוּ אֵפוֹא אֶת הַפְּסוּקִים בַּדֶּרֶךְ הָאֲמִתִּית, לָמְדוּ מֵהֶם אֶת הַלִּמּוּדִים הַנִּצְרָכִים וְהִתְקַשְּׁרוּ בַּבּוֹרֵא בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה. וְאַתֶּם, שֶׁנְּפַלְתֶּם לִסְפֵקוֹת וְאֵינְכֶם רוֹאִים שֶׁהַכְּתוּבִים מְנַבְּאִים לָנוּ עַל תְּחִיַּת הַמֵּתִים וְשֶׁכָּל דִּבְרֵי חֲכָמִים כְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ - בְּוַדַּאי נִטְמֵאתֶם וְנִטַּמְטַמְתֶּם בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, וּמִשָּׁם נִטְמָא לִבְּכֶם וּמֹחֲכֶם וְאֵין לָכֶם תַּקָּנָה. כִּי לֹא תּוּכְלוּ לְקַבֵּל אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל וְאֶת מְתִיקוּת נֹפֶת צוּף דִּבְרֵי חֲזַ"ל. וְרַבִּי יְהוּדָה אִבְּן תִּיבוֹן סִיֵּם בְּמִצְוַת הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל: "וְהוֹאִיל וְהֵעֵזוּ פְּנֵיהֶם וַיֵּצְאוּ לַחוּץ – פִּתְאוֹם יָבוֹא עֲלֵיהֶם הַכּוֹרֵת, וְכָרוֹת יִכָּרֵתוּ אוֹתָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם". וְכָךְ עָלְתָה לָהֶם, כִּי לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ גָּדוֹל וְהָרַג אוֹתָם וּבָזַז כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. רַחֲמָנָא לִצְלָן. נוֹרָאִים הַדְּבָרִים! כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהִטָּמֵא בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, כַּמָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל הֶכְשֵׁרִים מְעֻלִּים. אוֹכְלִים פֹּה וְשָׁם, וּמַרְעִילִים אֶת הַנְּשָׁמָה, וּמִבְּלִי מֵשִׂים מְעַמְעֲמִים אֶת הָאֱמוּנָה, מַחְשִׁיכִים אֶת הָרְגָשׁוֹת, מְאַמְּצִים הַשְׁקָפוֹת זָרוֹת. וּמִי יוֹדֵעַ לְאָן זֶה יוֹבִיל. נִשְׁמֹר בְּהַקְפָּדָה עַל הַשֻּׁלְחָן הַיְּהוּדִי, וְנַחֲזִיר לְעַצְמֵנוּ אֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית בִּמְלֹא אוֹרָהּ, זִיוָהּ וְזָהֳרָהּ. שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי מִמָּקוֹר מֻסְמָךְ. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּרְשַׁם לְסֶמִינָר. שָׁמַע לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו סִדְרַת הַרְצָאוֹת רְצוּפָה, מְמֻקֶּדֶת, מְאִירַת עֵינַיִם. הוּכַח בַּעֲלִיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וְשֶׁ'לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ'; יֵשׁ תַּכְלִית וּמַטָּרָה לַבְּרִיאָה וְהָאָדָם אֵינוֹ 'מְכוֹנָה כְּפִיָּתִית' שֶׁל מָזוֹן-עֲבוֹדָה-שֵׁנָה וְחוֹזֵר חָלִילָה. דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ תְּפוּקָה, עֲבוֹדַת ה' וּמִצְווֹת. הַחַיִּים כָּאן הֵם גֶּשֶׁר צַר מְאֹד וְהָעִקָּר לְהַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא טְעוּנִים בִּזְכֻיּוֹת. כָּל זֶה הֻגַּשׁ בְּצוּרָה מְשַׁכְנַעַת. וְהָאִישׁ שֻׁכְנַע. אֶלָּא מָה, גַּם לַיֵּצֶר הָרַע יֵשׁ מַה לוֹמַר. בְּקִצּוּר: הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל זֶה קָשֶׁה. קָשֶׁה לְשַׁנּוֹת אָרְחוֹת חַיִּים מִן הַקָּצֶה, קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת מַהְפָּךְ מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מִפְּרִיקַת עֹל לְקַבָּלָתוֹ. "בִּשְׁבִיל הַמַּצְפּוּן - אָמַר הַחִלּוֹנִי - מוּכָן אֲנִי לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לְקַיֵּם מִצְוָה אַחַת, לְפִי הוֹרָאָתְכֶם. אַחַר כָּךְ נִרְאֶה. צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, בְּלִי הִתְחַיְּבוּת. אֲבָל מַה שֶׁאֲקַבֵּל - עִם הִתְחַיְּבוּת, עַד הַסּוֹף". כַּמָּה גְּדוֹלָה הַהִתְלַבְּטוּת, מַה רַבָּה הָאַחֲרָיוּת. מַה יֹאמְרוּ לוֹ לְקַיֵּם? אוּלַי שַׁבָּת, וַהֲלֹא 'שְׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ'; וּמוּמָר לְחַלֵּל שַׁבָּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כְּעוֹבֵר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חֻלִּין ה.). בְּכָל מְלָאכָה וּמְלָאכָה אִסּוּר נוֹרָא, חִיּוּב כָּרֵת. כָּל הַדְלָקַת חַשְׁמַל, כָּל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּתִיבָה, כָּל לְחִיצָה עַל הַדַּוְשָׁה, נוֹרָא! כַּמָּה אִסּוּרִים יַחֲסֹךְ בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת. יְתֵרָה מִזֹּאת, 'יוֹם זֶה לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָה וְשִׂמְחָה', כַּמָּה אוֹר יִזְרַח בְּחַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי, וּמְעַט מִן הָאוֹר יִדְחֶה הַרְבֵּה מִן הַחשֶׁךְ וְהַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה סְלוּלָה. וְאוּלַי טָהֳרָה. אִסּוּרֵי כְּרִיתוּת יֵחָסְכוּ, וְזֶה יְסוֹד הַבַּיִת הַיְּהוּדִי. וְאוּלַי שִׁעוּר תּוֹרָה שְׁבוּעִי, אִם לֹא יוֹמִי. 'תּוֹרָה אוֹר' וְהַמָּאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִירוֹ לְמוּטָב. וְאוּלַי תְּפִלִּין. 'קַרְקַפְתָּא דְּלֹא מַנַּח תְּפִלִּין', הָעֹנֶשׁ נוֹרָא כָּל כָּךְ וּבִכְלַל 'פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם' יֵחָשֵׁב, רַחֲמָנָא לִיצְלָן (ר"ה יז.). וּבְכֵן מָה? קָשָׁה הַהַכְרָעָה, מִי יִטְּלֶנָּה עַל עַצְמוֹ? הֶחְלִיטוּ לִשְׁאֹל פִּי גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּפָנוּ אֶל מָרָן הַגְּרָא"מ שָׁךְ זַצַ"ל. וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה כַּשְׁרוּת! הַשּׁוֹאֲלִים נוֹתְרוּ הֲמוּמִים: הַאִם כַּשְׁרוּת קוֹדֶמֶת לְשַׁבָּת, לְטָהֳרָה, לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, לִתְפִלִּין וְלִתְפִלָּה, וּבִכְלַל לְכָל דָּבָר?! הִבְחִין בִּפְלִיאָתָם וְהִסְבִּיר: "אָכֵן, יֵשׁ אִסּוּרִים חֲמוּרִים יוֹתֵר. אֲבָל, הֲלֹא תָּבִינוּ: אָדָם זֶה שָׁמַע וְהִשְׁתַּכְנֵעַ, וּבְכָל זֹאת לֹא נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים לְלִבּוֹ, לֹא פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם. מַדּוּעַ? כִּי הַלֵּב אָטוּם. וּמַה סִבַּת הָאֹטֶם? מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים! פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", לְשׁוֹן טִמְטוּם וְאֹטֶם, אָמְרוּ חֲזַ"ל (יוֹמָא לט.). אֲבָל אִם יַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן, תִּתְעַדֵּן נַפְשׁוֹ, יוּסַר הָאֹטֶם וְיִפָּתַח הַלֵּב. מִמֵּילָא יַסְכִּים לְקַבֵּל הַכֹּל: לִשְׁמֹר שַׁבָּת וְטָהֲרָה, לְהָנִיחַ תְּפִלִּין וְלָלֶכֶת לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה". וְכֵן הָיָה. וּמֵעַתָּה, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הַחָשׁ וּמַרְגִּישׁ שֶׁלִּבּוֹ אָטוּם וְרִגְשׁוֹתָיו כְּבוּיִים, יִבְדֹּק הַאִם לֹא חָדַר לְמִטְבָּחוֹ מַאֲכָל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִמְהַדְרִין שֶׁאָטַם אֶת לִבּוֹ וְהֶחְשִׁיךְ אֶת נַפְשׁוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)