Otzarot-Article

"וַתֵּלֶד לוֹ" (ו-כ) יֵשׁ מִקְרִים שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט הָרוֹעֶה לָקַחַת כִּבְשָׂה מְסֻיֶּמֶת לִשְׁחִיטָה, הוּא נָסוֹג מִכַּוָּנָתוֹ. וְזֹאת כַּאֲשֶׁר הוּא מַבְחִין שֶׁהַכִּבְשָׂה מְעֻבֶּרֶת. אוֹ אָז גַּם אִם לֹא שָׁוֶה לְהַשְׁאִיר אֶת הַכִּבְשָׂה עַצְמָהּ בַּחַיִּים, בְּכָל זֹאת לֹא יִשְׁחְטוּהָ, בִּגְלַל הַוָּלָד שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד מִמֶּנָּה.

לוֹמְדִים אָנוּ אֵפוֹא שֶׁגַּם אִם נִגְזַר עַל הָאָדָם, חָלִילָה, גְּזַר דִּין מָוֶת, יִתָּכֵן שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יַחְלִיט לְהַשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים בִּגְלַל הַ'וְּלָדוֹת' הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ.

וּבְגֶדֶר 'וְלָדוֹת' - מִלְּבַד בָּנָיו אוֹ בְּנוֹתָיו - כָּל אִישׁ וָאִישׁ הַמִּתְקָרֵב לַמִּצְווֹת בִּזְכוּת אוֹתוֹ אָדָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמִּסְתַּיֵּעַ וְנֶעֱזָר בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה, וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִזּוּק וְתוֹעֶלֶת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְגַם בְּגַשְׁמִיּוּת.

בְּכָל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ נֶחְשָׁב הָאִישׁ כְּ'בַעַל וְלָדוֹת' וְתַעֲמֹד לוֹ הַזְּכוּת לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת לְחַיִּים. לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּדַאי לָאָדָם – כְּדַאי עַד מְאֹד – לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הוּא מַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים בְּכָל דֶּרֶךְ וּבְכָל אֶמְצָעִי שֶׁהוּא. זְכוּת זֹאת הִיא מִן הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר הָעוֹמְדוֹת לָאָדָם בִּשְׁעַת דִּינוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי רַבּוֹתֵינוּ.

הָבָה נִשְׁמַע כֵּיצַד מַשְׁפִּיעִים עַל אֲחֵרִים, וּ'מוֹלִידִים וְלָדוֹת'. הַסִּפּוּר מִמְּקוֹרוֹת מְהֵימָנִים וְנָסֹב עַל הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מֵאוֹסְטְרוֹבָה שֶׁכִּהֵן כְּרַב וּכְאַב בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעִיר גּוּסְטִינִין.

בְּעִיר זוֹ, כָּךְ יָדְעוּ הַכֹּל, מַשְׁאִיר הַשַּׁמָּשׁ אֶת מְנוֹרַת הַנֵּפְטְ לִבְעֹר וּלְהָאִיר עוֹד כְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַמִּנְיָן הָאַחֲרוֹן שֶׁל תְּפִילַת עַרְבִית. וְאַף שֶׁבִּימֵי הַחֹרֶף הוֹלְכִים כָּל מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת לְבָתֵּיהֶם מִיַּד אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, כֵּן מַעֲשֵׂהוּ גַּם עִם תַּנּוּר הַחֹרֶף הַמַּמְשִׁיךְ לְחַמֵּם אֶת כָּתְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעִיר.

סִבַּת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁרַב הָעִיר נִשְׁאַר לִלְמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַתְּפִלָּה. עִם הַזְּמַן, נוֹתְרוּ עִם הָרַב אֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁגַּם הֵם יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ בַּהֵיכָל פֶּרֶק זְמַן מְמֻשָּׁךְ לְאַחַר הַתְּפִלָּה.

בְּלֵיל חֹרֶף אֶחָד, קָפוּא וּמֻשְׁלָג, הִתְעוֹרְרָה הָרַבָּנִית בִּשְׁעַת חֲצוֹת לַיְלָה, וְלִפְלִיאָתָהּ וּלְחֶרְדָתָהּ הִבְחִינָה שֶׁהָרַב אֵינוֹ בְּבֵיתוֹ. הִיא הִרְגִּיעָה אֶת עַצְמָהּ בְּכָךְ שֶׁבְּוַדַּאי בַּעְלָהּ כְּבָר חָזַר אַךְ נֶאֱלַץ לָצֵאת שֵׁנִית לְצֹרֶךְ עִנְיָן דָּחוּף שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה.

אֲבָל מִשֶּׁהִתְעוֹרְרָה שׁוּב בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָרַב אֵינֶנּוּ בְּמִטָּתוֹ, הֵעִירָה בַּחֲרָדָה רַבָּה אֶת בָּנֶיהָ, וּבִקַּשְׁתָּם שֶׁיֵּלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבִיהֶם בְּרַחֲבֵי הָעִיר.

הַבָּנִים יָצְאוּ לְחַפְּשׂוֹ, אוּלָם לְגֹדֶל חֶרְדָתָם הַחִפּוּשִׂים לֹא הֶעֱלוּ דָּבָר. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט אַחַד הַבָּנִים לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִבְדֹּק שֶׁמָּא נוֹתַר שָׁם אֲבִיהֶם מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי.

וְהִנֵּה, אַךְ פָּתַח הַבֵּן אֶת דֶּלֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו הַמְלַחֵשׁ מִבִּפְנִים, "שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אֲבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר רַעַשׁ".

הָאַבָּא, אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעִיר, יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁבּוֹ הוּא לוֹמֵד לְאַחַר תְּפִילַת עַרְבִית, וּמֵרָחוֹק הוּא מְסַמֵּן לִבְנוֹ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט... הַבֵּן לֹא מֵבִין מַה קּוֹרֶה כָּאן. מַה הַסִּבָּה הַמְּבִיאָה אֶת אָבִיו לְהַשְׁתִיקוֹ כָּל הַעֵת?!

כְּשֶׁהִתְקָרֵב, הִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ בְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב עַל הַסַּפְסָל, לְצִדּוֹ שֶׁל אָבִיו, וְיָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים. רַק אָז הֵבִין הַבֵּן אֶת סִבַּת הַהַשְׁתָקָה. אַךְ עֲדַיִן לֹא הָיָה מוּבָן לוֹ מַדּוּעַ לֹא עָזַב אָבִיו אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה.

מַה הִתְבָּרֵר? בְּעֵת שֶׁעָסַק הָרַב בְּסֵדֶר לִמּוּדוֹ הַקָּבוּעַ, הִגִּיעַ עוֹבֵר אֹרַח וַחֲבִילָתוֹ הַכְּבֵדָה עַל כְּתֵפָיו. נִשְׁכַּב הַהֵלֶךְ עַל הַסַּפְסָל שֶׁעָלָיו יָשַׁב הָרַב וְלָמַד, וְאֶת חֲבִילָתוֹ הִנִּיחַ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, אֲבָל קָצֶהָ הָאֶחָד הֻנַּח עַל דָּשׁ מְעִילוֹ שֶׁל הָרַב.

הַהֵלֶךְ נִרְדַּם וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וְאִלּוּ הָרַב חָשַׁשׁ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁמָּא הַמְּעִיל יָזִיז אֶת הַחֲבִילָה וְזוֹ תִּפֹּל אָרְצָה, וְהַיְּהוּדִי יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ.

כָּךְ יוֹשֵׁב לוֹ רַבָּהּ שֶׁל גּוּסְטִינִין בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וְלֹא זָע וְלֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָעִיר אֶת הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט הַהוּא.

בְּנוֹ שֶׁל הָרַב נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ וּלְנַעֵר אֶת הַמְּעִיל מֵהַחֲבִילָה בְּנַחַת, אֲבָל הָרַב אֵינוֹ מִשְׁתַּכְנֵעַ וּמַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, עַד... אוֹר הַבֹּקֶר. אוֹ אָז מַגִּיעִים כְּבָר רִאשׁוֹנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, הַצּוֹפִים אַף הֵם בַּמַּחֲזֶה הַנֶּאְדָּר וּמִשְׁתָּאִים לִגְדֻלַּת רַבָּם.

כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַהֵלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ וְשָׁמַע מֵהַמִּתְפַּלְּלִים עַל הַנְהָגַת הָרַב עִמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, הָיָה אַף הוּא אֲחוּז-הִשְׁתָּאוּת. וּלְאַחַר בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה מֵהָרַב עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁגָּרַם לוֹ, הוֹדִיעַ שֶׁהוּא נִשְׁאַר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לִלְמֹד בּוֹ עַד עוֹלָם!

"לֹא אָזוּז מִכָּאן", הוֹדִיעַ לָרַב וְלַמִּתְפַּלְּלִים. "הַנְהָגָה כָּזוֹ שֶׁל רַב בְּיִשְׂרָאֵל מַצְבִּיעָה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר עַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם הַשּׂוֹרְרִים כָּאן, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ".

הָאִישׁ, שֶׁעַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, נִשְׁבָּה בִּקְסָמָיו שֶׁל הָרַב דְּגוּסְטִינִין, וּכְמוֹ נוֹלָד מֵחָדָשׁ. וְהֶחְלִיט לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה' כָּל חַיָּיו, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה.

בְּתוֹךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת צָמַח הָאִישׁ וְהָפַךְ לְתַלְמִיד חָכָם גָּדוֹל, וִירֵא שָׁמַיִם מֵרַבִּים.

הוּא שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים: יְהוּדִי הַמַּשְׁפִּיעַ עַל זוּלָתוֹ לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כָּמוֹהוּ כְּ'מוֹלִיד וְלָדוֹת'.

אִם נְעַיֵּן הֵיטֵב בְּמַעֲשֶׂה שֶׁסֻּפַּר, נִרְאֶה אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּתִקּוּנָן. הֲרֵי אִם הָיָה מִזְדַּמֵּן לָנוּ מִקְרֶה כְּגוֹן זֶה, וּכְנַף הַמְּעִיל שֶׁלָּנוּ הָיְתָה 'נִתְקַעַת' אֶל מִתַּחַת לַחֲבִילָתוֹ שֶׁל עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁנִּרְדַּם עַל הַסַּפְסָל, כַּמָּה תֵּרוּצִים הָיוּ עוֹלִים בְּפִינוּ מִן הַסְּתָם כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַקִּימָה, עַל אַף שֶׁהָאִישׁ יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ.

בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב הָיִינוּ מַצְלִיחִים 'לִשְׂרֹד' שָׁעָה אוֹ שְעָתַיִם, אֲבָל לְהִשָּׁאֵר בִּגְלַל זֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד אוֹר הַבֹּקֶר, מִי הָיָה מַעֲלֶה כָּזֹאת בְּדַעְתּוֹ?! וְכִי עַד כְּדֵי כָּךְ מַגִּיעִים הַחִיּוּבִים בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ?!

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	צו תשס"ט
	ההשגחה שלותה את הפצוע אל מותו
	"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-א) בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת גָּלוּת מִצְרַיִם, הַשִּׁעְבּוּד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה "וַתֵּלֶד לוֹ" (ו-כ) יֵשׁ מִקְרִים שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הֶחְלִיט הָרוֹעֶה לָקַחַת כִּבְשָׂה מְסֻיֶּמֶת לִשְׁחִיטָה, הוּא נָסוֹג מִכַּוָּנָתוֹ. וְזֹאת כַּאֲשֶׁר הוּא מַבְחִין שֶׁהַכִּבְשָׂה מְעֻבֶּרֶת. אוֹ אָז גַּם אִם לֹא שָׁוֶה לְהַשְׁאִיר אֶת הַכִּבְשָׂה עַצְמָהּ בַּחַיִּים, בְּכָל זֹאת לֹא יִשְׁחְטוּהָ, בִּגְלַל הַוָּלָד שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד מִמֶּנָּה. לוֹמְדִים אָנוּ אֵפוֹא שֶׁגַּם אִם נִגְזַר עַל הָאָדָם, חָלִילָה, גְּזַר דִּין מָוֶת, יִתָּכֵן שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ יַחְלִיט לְהַשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים בִּגְלַל הַ'וְּלָדוֹת' הָעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וּבְגֶדֶר 'וְלָדוֹת' - מִלְּבַד בָּנָיו אוֹ בְּנוֹתָיו - כָּל אִישׁ וָאִישׁ הַמִּתְקָרֵב לַמִּצְווֹת בִּזְכוּת אוֹתוֹ אָדָם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁמִּסְתַּיֵּעַ וְנֶעֱזָר בּוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְלִמּוּד תּוֹרָה, וְהַמְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ חִזּוּק וְתוֹעֶלֶת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְגַם בְּגַשְׁמִיּוּת. בְּכָל הַמִּקְרִים הַלָּלוּ נֶחְשָׁב הָאִישׁ כְּ'בַעַל וְלָדוֹת' וְתַעֲמֹד לוֹ הַזְּכוּת לְהִנָּצֵל מִמָּוֶת לְחַיִּים. לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכְּדַאי לָאָדָם – כְּדַאי עַד מְאֹד – לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הוּא מַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים בְּכָל דֶּרֶךְ וּבְכָל אֶמְצָעִי שֶׁהוּא. זְכוּת זֹאת הִיא מִן הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר הָעוֹמְדוֹת לָאָדָם בִּשְׁעַת דִּינוֹ, וְכַמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי רַבּוֹתֵינוּ. הָבָה נִשְׁמַע כֵּיצַד מַשְׁפִּיעִים עַל אֲחֵרִים, וּ'מוֹלִידִים וְלָדוֹת'. הַסִּפּוּר מִמְּקוֹרוֹת מְהֵימָנִים וְנָסֹב עַל הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי בֶּן צִיּוֹן מֵאוֹסְטְרוֹבָה שֶׁכִּהֵן כְּרַב וּכְאַב בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעִיר גּוּסְטִינִין. בְּעִיר זוֹ, כָּךְ יָדְעוּ הַכֹּל, מַשְׁאִיר הַשַּׁמָּשׁ אֶת מְנוֹרַת הַנֵּפְטְ לִבְעֹר וּלְהָאִיר עוֹד כְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַמִּנְיָן הָאַחֲרוֹן שֶׁל תְּפִילַת עַרְבִית. וְאַף שֶׁבִּימֵי הַחֹרֶף הוֹלְכִים כָּל מִתְפַּלְּלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת לְבָתֵּיהֶם מִיַּד אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה, כֵּן מַעֲשֵׂהוּ גַּם עִם תַּנּוּר הַחֹרֶף הַמַּמְשִׁיךְ לְחַמֵּם אֶת כָּתְלֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעִיר. סִבַּת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁרַב הָעִיר נִשְׁאַר לִלְמֹד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עוֹד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְאַחַר הַתְּפִלָּה. עִם הַזְּמַן, נוֹתְרוּ עִם הָרַב אֲנָשִׁים נוֹסָפִים שֶׁגַּם הֵם יָשְׁבוּ וְלָמְדוּ בַּהֵיכָל פֶּרֶק זְמַן מְמֻשָּׁךְ לְאַחַר הַתְּפִלָּה. בְּלֵיל חֹרֶף אֶחָד, קָפוּא וּמֻשְׁלָג, הִתְעוֹרְרָה הָרַבָּנִית בִּשְׁעַת חֲצוֹת לַיְלָה, וְלִפְלִיאָתָהּ וּלְחֶרְדָתָהּ הִבְחִינָה שֶׁהָרַב אֵינוֹ בְּבֵיתוֹ. הִיא הִרְגִּיעָה אֶת עַצְמָהּ בְּכָךְ שֶׁבְּוַדַּאי בַּעְלָהּ כְּבָר חָזַר אַךְ נֶאֱלַץ לָצֵאת שֵׁנִית לְצֹרֶךְ עִנְיָן דָּחוּף שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי הַקְּהִלָּה. אֲבָל מִשֶּׁהִתְעוֹרְרָה שׁוּב בְּשָׁעָה שָׁלֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר וְרָאֲתָה שֶׁהָרַב אֵינֶנּוּ בְּמִטָּתוֹ, הֵעִירָה בַּחֲרָדָה רַבָּה אֶת בָּנֶיהָ, וּבִקַּשְׁתָּם שֶׁיֵּלְכוּ לְחַפֵּשׂ אַחַר אֲבִיהֶם בְּרַחֲבֵי הָעִיר. הַבָּנִים יָצְאוּ לְחַפְּשׂוֹ, אוּלָם לְגֹדֶל חֶרְדָתָם הַחִפּוּשִׂים לֹא הֶעֱלוּ דָּבָר. לְבַסּוֹף הֶחְלִיט אַחַד הַבָּנִים לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלִבְדֹּק שֶׁמָּא נוֹתַר שָׁם אֲבִיהֶם מִסִּבָּה כָּלְשֶׁהִי. וְהִנֵּה, אַךְ פָּתַח הַבֵּן אֶת דֶּלֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִיו הַמְלַחֵשׁ מִבִּפְנִים, "שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אֲבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר רַעַשׁ". הָאַבָּא, אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעִיר, יָשַׁב עַל כִּסְאוֹ הַקָּבוּעַ שֶׁבּוֹ הוּא לוֹמֵד לְאַחַר תְּפִילַת עַרְבִית, וּמֵרָחוֹק הוּא מְסַמֵּן לִבְנוֹ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט... הַבֵּן לֹא מֵבִין מַה קּוֹרֶה כָּאן. מַה הַסִּבָּה הַמְּבִיאָה אֶת אָבִיו לְהַשְׁתִיקוֹ כָּל הַעֵת?! כְּשֶׁהִתְקָרֵב, הִבְחִין לְתַדְהֵמָתוֹ בְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב עַל הַסַּפְסָל, לְצִדּוֹ שֶׁל אָבִיו, וְיָשֵׁן שְׁנַת יְשָׁרִים. רַק אָז הֵבִין הַבֵּן אֶת סִבַּת הַהַשְׁתָקָה. אַךְ עֲדַיִן לֹא הָיָה מוּבָן לוֹ מַדּוּעַ לֹא עָזַב אָבִיו אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה. מַה הִתְבָּרֵר? בְּעֵת שֶׁעָסַק הָרַב בְּסֵדֶר לִמּוּדוֹ הַקָּבוּעַ, הִגִּיעַ עוֹבֵר אֹרַח וַחֲבִילָתוֹ הַכְּבֵדָה עַל כְּתֵפָיו. נִשְׁכַּב הַהֵלֶךְ עַל הַסַּפְסָל שֶׁעָלָיו יָשַׁב הָרַב וְלָמַד, וְאֶת חֲבִילָתוֹ הִנִּיחַ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, אֲבָל קָצֶהָ הָאֶחָד הֻנַּח עַל דָּשׁ מְעִילוֹ שֶׁל הָרַב. הַהֵלֶךְ נִרְדַּם וְשָׁקַע בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, וְאִלּוּ הָרַב חָשַׁשׁ לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. שֶׁמָּא הַמְּעִיל יָזִיז אֶת הַחֲבִילָה וְזוֹ תִּפֹּל אָרְצָה, וְהַיְּהוּדִי יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. כָּךְ יוֹשֵׁב לוֹ רַבָּהּ שֶׁל גּוּסְטִינִין בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וְלֹא זָע וְלֹא נָע מִמְּקוֹמוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָעִיר אֶת הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט הַהוּא. בְּנוֹ שֶׁל הָרַב נִסָּה לְשַׁכְנְעוֹ בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם לָקוּם מִמְּקוֹמוֹ וּלְנַעֵר אֶת הַמְּעִיל מֵהַחֲבִילָה בְּנַחַת, אֲבָל הָרַב אֵינוֹ מִשְׁתַּכְנֵעַ וּמַמְשִׁיךְ לָשֶׁבֶת עַל מְקוֹמוֹ, עַד... אוֹר הַבֹּקֶר. אוֹ אָז מַגִּיעִים כְּבָר רִאשׁוֹנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, הַצּוֹפִים אַף הֵם בַּמַּחֲזֶה הַנֶּאְדָּר וּמִשְׁתָּאִים לִגְדֻלַּת רַבָּם. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר הַהֵלֶךְ מִשְּׁנָתוֹ וְשָׁמַע מֵהַמִּתְפַּלְּלִים עַל הַנְהָגַת הָרַב עִמּוֹ בְּמֶשֶׁךְ כָּל שְׁעוֹת הַלַּיְלָה, הָיָה אַף הוּא אֲחוּז-הִשְׁתָּאוּת. וּלְאַחַר בַּקָּשַׁת הַסְּלִיחָה מֵהָרַב עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁגָּרַם לוֹ, הוֹדִיעַ שֶׁהוּא נִשְׁאַר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה לִלְמֹד בּוֹ עַד עוֹלָם! "לֹא אָזוּז מִכָּאן", הוֹדִיעַ לָרַב וְלַמִּתְפַּלְּלִים. "הַנְהָגָה כָּזוֹ שֶׁל רַב בְּיִשְׂרָאֵל מַצְבִּיעָה יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר עַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם הַשּׂוֹרְרִים כָּאן, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ". הָאִישׁ, שֶׁעַד לְאוֹתוֹ הָרֶגַע הָיָה יְהוּדִי פָּשׁוּט, נִשְׁבָּה בִּקְסָמָיו שֶׁל הָרַב דְּגוּסְטִינִין, וּכְמוֹ נוֹלָד מֵחָדָשׁ. וְהֶחְלִיט לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה' כָּל חַיָּיו, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. בְּתוֹךְ שָׁנִים אֲחָדוֹת צָמַח הָאִישׁ וְהָפַךְ לְתַלְמִיד חָכָם גָּדוֹל, וִירֵא שָׁמַיִם מֵרַבִּים. הוּא שֶׁאָמַרְנוּ בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים: יְהוּדִי הַמַּשְׁפִּיעַ עַל זוּלָתוֹ לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כָּמוֹהוּ כְּ'מוֹלִיד וְלָדוֹת'. אִם נְעַיֵּן הֵיטֵב בְּמַעֲשֶׂה שֶׁסֻּפַּר, נִרְאֶה אֶת גֹּדֶל הַחִיּוּב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּתִקּוּנָן. הֲרֵי אִם הָיָה מִזְדַּמֵּן לָנוּ מִקְרֶה כְּגוֹן זֶה, וּכְנַף הַמְּעִיל שֶׁלָּנוּ הָיְתָה 'נִתְקַעַת' אֶל מִתַּחַת לַחֲבִילָתוֹ שֶׁל עוֹבֵר-אֹרַח שֶׁנִּרְדַּם עַל הַסַּפְסָל, כַּמָּה תֵּרוּצִים הָיוּ עוֹלִים בְּפִינוּ מִן הַסְּתָם כְּדֵי לְהַצְדִּיק אֶת הַקִּימָה, עַל אַף שֶׁהָאִישׁ יִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב הָיִינוּ מַצְלִיחִים 'לִשְׂרֹד' שָׁעָה אוֹ שְעָתַיִם, אֲבָל לְהִשָּׁאֵר בִּגְלַל זֶה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַד אוֹר הַבֹּקֶר, מִי הָיָה מַעֲלֶה כָּזֹאת בְּדַעְתּוֹ?! וְכִי עַד כְּדֵי כָּךְ מַגִּיעִים הַחִיּוּבִים בְּמִצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ?! וְהַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)