Otzarot-Article

"וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (יח-ב) כָּל יָמָיו שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, "הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק", שֶׁהֵאִיר אֶת שְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנִים, הָיוּ קֹדֶשׁ לַה'. לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵעִיּוּן בַּתּוֹרָה וּמִדְבֵקוּתוֹ בְּבוֹרְאוֹ לְרֶגַע קָט. בְּעֵת הָאֲרוּחוֹת הֵסֵבּוּ אוֹרְחִים רַבִּים לְשֻׁלְחָנוֹ, אַךְ הוּא עַצְמוֹ לֹא נָטַל יָדָיו. אָכַל אֲכִילַת אַרְעַי וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הַשֻׁלְחָן כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּתַלְמוּדוֹ. יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, נִנְעַר לְפֶתַע וְקָם מִמְּקוֹמוֹ, פָּסַע לְיַרְכְּתֵי הַשֻׁלְחָן וְהִתְיַשֵּׁב שָׁם. הַכֹּל הִפְנוּ אֵלָיו מַבָּטָם. הִתְבָּרֵר שֶׁהִבְחִין בְּקָשִׁישׁ חֲסַר שִׁנַּיִם שֶׁהִתְקַשָּׁה בִּלְעִיסַת הַלֶּחֶם. בָּצַע לוֹ 'הַשָּׂרָף' אֶת הַפְּרוּסָה, הֵסִיר אֶת הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה וְהִגִּישׁוֹ אֶת הַחֵלֶק הָרַךְ בִּמְאוֹר פָּנִים.

כְּשֶׁסִּיְּמוּ הַסּוֹעֲדִים וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, פָּנָה אֵלָיו בֶּן-בֵּיתוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי דֹּב בֶּער גְּרוֹסְבֶּרְג זַצַ"ל, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה: "הֵן שָׁקוּעַ הָיָה הָרַב בְּלִמּוּדוֹ, כֵּיצַד אֵפוֹא הִבְחִין בְּכָךְ שֶׁהַיָּשִׁישׁ מִתְקַשֶּׁה בָּאֲכִילָה?"...

"יָפֶה שָׁאַלְתָּ", אִשֵּׁר 'הַשָּׂרָף', "אַךְ מַדּוּעַ נִזְכַּרְתָּ לִשְׁאֹל זֹאת כָּאן, וְלֹא הִקְדַּמְתָּ לִשְׁאֹל בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא?"

נָבוֹךְ הַשּׁוֹאֵל. בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא? מַה יֵשׁ לִשְׁאֹל בָּהּ?!

וְ'הַשָּׂרָף' הִסְבִּיר: " בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא מְסֻפָּר, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִגְלָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּנֹעַם הַנְּבוּאָה וּבְרוֹמְמוּתָהּ?! הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בִּדְבֵקוּת הַנָּבִיא בַּבּוֹרֵא בְּעֵת הַנְּבוּאָה, עַד בִּטּוּל כָּל חוּשָׁיו?! וְהִנֵּה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַהִתְגַּלּוּת, רָאָה אַבְרָהָם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עוֹבְרֵי אֹרַח, וְרָץ לְהַכְנִיסָם בְּצֵל קוֹרָתוֹ. מַדּוּעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא לֹא שָׁאַלְתָּ כֵּיצַד הִבְחִין וְכֵיצַד רָאָה?"

הִשְׁתָּאָה רַבִּי דֹּב בֶּער: אָכֵן, שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה.

"אֶלָּא מַאי", עָנָה 'הַשָּׂרָף', "שָׁם וְכָאן הַתְּשׁוּבָה אַחַת: כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד - רוֹאִים!".

וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ'צֶּמַח צֶדֶק' מִלּוּבָּאוִיץ' זַצַ"ל, שֶׁשָּׁהָה בִּימֵי אַבְרֵכוּתוֹ בְּבֵית סָבוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ 'בַּעַל הַתַּנְיָא' זַצַ"ל. שָׁקוּעַ הָיָה בְּתַלְמוּדוֹ, הֵן גָּאוֹן אַדִּיר הָיָה, בַּנִּגְלֶה כְּבַנִּסְתָּר, וּבְעֹמֶק הָעִיּוּן לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. לְפֶתַע פָּרַץ תִּינוֹקוֹ בִּבְכִי. הוֹאִיל וְשָׁקוּעַ הָיָה בְּתַלְמוּדוֹ, לֹא שָׁמַע מְאוּמָה. בָּכָה הַתִּינוֹק בְּכִי תַּמְרוּרִים, וּבִכְיוֹ הָלַךְ וְגָבַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַסָּב, שֶׁיָּשַׁב מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְשָׁקַד עַל הַתּוֹרָה. קָם הַסָּב הַגָּדוֹל וְיָרַד מֵחַדְרוֹ, וְהוֹפָעָתוֹ הֵסֵבָּה אֶת תְּשׂוּמַת לֵב נֶכְדּוֹ. קָם בְּכָבוֹד וּבְמוֹרָא, אַךְ הַסָּב - פָּנָיו לְעֶגְלַת הַתִּינוֹק. נְטָלוֹ בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהִרְגִּיעוֹ.

הִתְנַצֵּל הַנֶּכֶד, אֲבִי-הַתִּינוֹק הָרַךְ: "שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּתַלְמוּדִי, לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר".

וְהַסָּב הֵשִׁיב: "יָדַעְתִּי, בְּנִי, יָדַעְתִּי. אַךְ אֱמֹר נָא לִי, כְּלוּם שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּלִמּוּדִי פָּחוֹת מִמְּךָ אוֹ שֶׁמָּא קָרוֹב הָיִיתִי יוֹתֵר לַעֲרִיסָה... אֶלָּא מַאי? אֹמַר לְךָ כְּלָל, זְכֹר וּנְצֹר אוֹתוֹ בְּלִבְּךָ: יְהוּדִי, בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה, וּבְאֵיזֶה גֹּבַהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע קוֹל יְהוּדִי בּוֹכֶה, יְהֵא קָטָן כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה וְנָמוּךְ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יַפְסִיק מֵעִסּוּקוֹ, יְהֵא נַעֲלֶה כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, וְיֵרֵד כַּמָּה שֶׁיִּדָּרֵשׁ לָרֶדֶת, כְּדֵי לַעֲזֹר בְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת בִּכְיוֹ".

אֵלֶּה הֵן דֻּגְמָאוֹת מוּחָשִׁיּוֹת לָנוּ, לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, מִמָּרָנָן וְרַבָּנָן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שְׁלִיטָ"א, הַמְּיַקְּרִים כָּל כָּךְ כָּל שָׁעָה וְכָל דַּקָּה, וְעִם כָּל זֹאת יוֹרְדִים הֵם "מִן הָהָר אֶל הָעָם", לְהָפִיץ תּוֹרָה וּלְהַשְׁרִישׁ אֱמוּנָה.

בְּרַם, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה – כַּמָּה גָּדוֹל וְרַב הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ. טְרוּדִים אָנוּ כָּל אֶחָד בְּעִסּוּקָיו, בְּעִסְקֵי קֹדֶשׁ אוֹ חֻלִּין – אַךְ אָסוּר שֶׁטְּרָדוֹת אֵלּוּ יַסִּיחוּ אֶת הַדַּעַת מֵאִבְחוּן שְׁדָרֵי מְצוּקָה. וּמִשֶּׁמַּבְחִינִים בִּמְצוּקָה, בְּבֶכִי גָּלוּי אוֹ סָמוּי, יֵשׁ לְהֵחָלֵץ מִיָּד לְעֶזְרָה, לִפְתֹּחַ לֵב וּלְהוֹשִׁיט יָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	צו תשס"ט
	הדרך אל האור
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" (יח-ב) כָּל יָמָיו שֶׁל הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין זַצַ"ל, "הַשָּׂרָף מִבְּרִיסְק", שֶׁהֵאִיר אֶת שְׁמֵי יְרוּשָׁלַיִם לִפְנֵי כְּמֵאָה שָׁנִים, הָיוּ קֹדֶשׁ לַה'. לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵעִיּוּן בַּתּוֹרָה וּמִדְבֵקוּתוֹ בְּבוֹרְאוֹ לְרֶגַע קָט. בְּעֵת הָאֲרוּחוֹת הֵסֵבּוּ אוֹרְחִים רַבִּים לְשֻׁלְחָנוֹ, אַךְ הוּא עַצְמוֹ לֹא נָטַל יָדָיו. אָכַל אֲכִילַת אַרְעַי וְיָשַׁב בְּרֹאשׁ הַשֻׁלְחָן כְּשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּתַלְמוּדוֹ. יוֹם אֶחָד, בִּשְׁעַת הָאֲרוּחָה, נִנְעַר לְפֶתַע וְקָם מִמְּקוֹמוֹ, פָּסַע לְיַרְכְּתֵי הַשֻׁלְחָן וְהִתְיַשֵּׁב שָׁם. הַכֹּל הִפְנוּ אֵלָיו מַבָּטָם. הִתְבָּרֵר שֶׁהִבְחִין בְּקָשִׁישׁ חֲסַר שִׁנַּיִם שֶׁהִתְקַשָּׁה בִּלְעִיסַת הַלֶּחֶם. בָּצַע לוֹ 'הַשָּׂרָף' אֶת הַפְּרוּסָה, הֵסִיר אֶת הַקְּרוּם הַקָּשֶׁה וְהִגִּישׁוֹ אֶת הַחֵלֶק הָרַךְ בִּמְאוֹר פָּנִים. כְּשֶׁסִּיְּמוּ הַסּוֹעֲדִים וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, פָּנָה אֵלָיו בֶּן-בֵּיתוֹ, הַגָּאוֹן רַבִּי דֹּב בֶּער גְּרוֹסְבֶּרְג זַצַ"ל, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה: "הֵן שָׁקוּעַ הָיָה הָרַב בְּלִמּוּדוֹ, כֵּיצַד אֵפוֹא הִבְחִין בְּכָךְ שֶׁהַיָּשִׁישׁ מִתְקַשֶּׁה בָּאֲכִילָה?"... "יָפֶה שָׁאַלְתָּ", אִשֵּׁר 'הַשָּׂרָף', "אַךְ מַדּוּעַ נִזְכַּרְתָּ לִשְׁאֹל זֹאת כָּאן, וְלֹא הִקְדַּמְתָּ לִשְׁאֹל בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא?" נָבוֹךְ הַשּׁוֹאֵל. בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא? מַה יֵשׁ לִשְׁאֹל בָּהּ?! וְ'הַשָּׂרָף' הִסְבִּיר: " בְּפָרָשַׁת וַיֵּרָא מְסֻפָּר, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ נִגְלָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּנֹעַם הַנְּבוּאָה וּבְרוֹמְמוּתָהּ?! הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בִּדְבֵקוּת הַנָּבִיא בַּבּוֹרֵא בְּעֵת הַנְּבוּאָה, עַד בִּטּוּל כָּל חוּשָׁיו?! וְהִנֵּה, בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַהִתְגַּלּוּת, רָאָה אַבְרָהָם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים עוֹבְרֵי אֹרַח, וְרָץ לְהַכְנִיסָם בְּצֵל קוֹרָתוֹ. מַדּוּעַ בַּמָּקוֹם הַהוּא לֹא שָׁאַלְתָּ כֵּיצַד הִבְחִין וְכֵיצַד רָאָה?" הִשְׁתָּאָה רַבִּי דֹּב בֶּער: אָכֵן, שְׁאֵלָה כַּהֲלָכָה. "אֶלָּא מַאי", עָנָה 'הַשָּׂרָף', "שָׁם וְכָאן הַתְּשׁוּבָה אַחַת: כְּשֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד - רוֹאִים!". וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בַּגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַ'צֶּמַח צֶדֶק' מִלּוּבָּאוִיץ' זַצַ"ל, שֶׁשָּׁהָה בִּימֵי אַבְרֵכוּתוֹ בְּבֵית סָבוֹ, הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ 'בַּעַל הַתַּנְיָא' זַצַ"ל. שָׁקוּעַ הָיָה בְּתַלְמוּדוֹ, הֵן גָּאוֹן אַדִּיר הָיָה, בַּנִּגְלֶה כְּבַנִּסְתָּר, וּבְעֹמֶק הָעִיּוּן לַאֲמִתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. לְפֶתַע פָּרַץ תִּינוֹקוֹ בִּבְכִי. הוֹאִיל וְשָׁקוּעַ הָיָה בְּתַלְמוּדוֹ, לֹא שָׁמַע מְאוּמָה. בָּכָה הַתִּינוֹק בְּכִי תַּמְרוּרִים, וּבִכְיוֹ הָלַךְ וְגָבַר עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאָזְנֵי הַסָּב, שֶׁיָּשַׁב מְסֻגָּר בְּחַדְרוֹ בַּקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְשָׁקַד עַל הַתּוֹרָה. קָם הַסָּב הַגָּדוֹל וְיָרַד מֵחַדְרוֹ, וְהוֹפָעָתוֹ הֵסֵבָּה אֶת תְּשׂוּמַת לֵב נֶכְדּוֹ. קָם בְּכָבוֹד וּבְמוֹרָא, אַךְ הַסָּב - פָּנָיו לְעֶגְלַת הַתִּינוֹק. נְטָלוֹ בְּיָדָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהִרְגִּיעוֹ. הִתְנַצֵּל הַנֶּכֶד, אֲבִי-הַתִּינוֹק הָרַךְ: "שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּתַלְמוּדִי, לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר". וְהַסָּב הֵשִׁיב: "יָדַעְתִּי, בְּנִי, יָדַעְתִּי. אַךְ אֱמֹר נָא לִי, כְּלוּם שָׁקוּעַ הָיִיתִי בְּלִמּוּדִי פָּחוֹת מִמְּךָ אוֹ שֶׁמָּא קָרוֹב הָיִיתִי יוֹתֵר לַעֲרִיסָה... אֶלָּא מַאי? אֹמַר לְךָ כְּלָל, זְכֹר וּנְצֹר אוֹתוֹ בְּלִבְּךָ: יְהוּדִי, בְּאֵיזוֹ דַּרְגָּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה, וּבְאֵיזֶה גֹּבַהּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה, לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יִשְׁמַע קוֹל יְהוּדִי בּוֹכֶה, יְהֵא קָטָן כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה וְנָמוּךְ כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה. וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא יַפְסִיק מֵעִסּוּקוֹ, יְהֵא נַעֲלֶה כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, וְיֵרֵד כַּמָּה שֶׁיִּדָּרֵשׁ לָרֶדֶת, כְּדֵי לַעֲזֹר בְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהַשְׁקִיט אֶת בִּכְיוֹ". אֵלֶּה הֵן דֻּגְמָאוֹת מוּחָשִׁיּוֹת לָנוּ, לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, מִמָּרָנָן וְרַבָּנָן גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שְׁלִיטָ"א, הַמְּיַקְּרִים כָּל כָּךְ כָּל שָׁעָה וְכָל דַּקָּה, וְעִם כָּל זֹאת יוֹרְדִים הֵם "מִן הָהָר אֶל הָעָם", לְהָפִיץ תּוֹרָה וּלְהַשְׁרִישׁ אֱמוּנָה. בְּרַם, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה – כַּמָּה גָּדוֹל וְרַב הַלֶּקַח לְגַבֵּינוּ. טְרוּדִים אָנוּ כָּל אֶחָד בְּעִסּוּקָיו, בְּעִסְקֵי קֹדֶשׁ אוֹ חֻלִּין – אַךְ אָסוּר שֶׁטְּרָדוֹת אֵלּוּ יַסִּיחוּ אֶת הַדַּעַת מֵאִבְחוּן שְׁדָרֵי מְצוּקָה. וּמִשֶּׁמַּבְחִינִים בִּמְצוּקָה, בְּבֶכִי גָּלוּי אוֹ סָמוּי, יֵשׁ לְהֵחָלֵץ מִיָּד לְעֶזְרָה, לִפְתֹּחַ לֵב וּלְהוֹשִׁיט יָד! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)