Otzarot-Article

"לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ... יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם" (לב-כט) 'מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְאִשָּׁה מֻשְׁלֶמֶת..'. כָּךְ יָכוֹל לְהַתְחִיל רַק מָשָׁל... וְאָכֵן, מָשָׁל הוּא מִמִּשְׁלֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל 'כַּף הַחַיִּים' זצ"ל.

נָאָה הָיְתָה וַחֲכָמָה, פִּקְחִית וַחֲרוּצָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת נָאוֹת וַאֲצִילוּת חִנָּנִית. אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ (מִשְׁלֵי יב-ד). אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם' (יְבָמוֹת סג: מִסֵּפֶר בֶּן סִירָא). עָלְתָה עָלָיו בְּכָל תְּחוּם וְיָדַע לְהוֹקִיר אֶת זְכִיָּתוֹ.

פַּעַם אַחַת הִתְאָרַח מִחוּץ לַבַּיִת, שָׁתָה יַיִן וְהִתְבַּשֵּׂם. וּלְבַעַל הַבַּיִת בַּת שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וְהִתְקַשָּׁה לְהַשִּׂיאָהּ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאוֹרְחוֹ בְּגִלּוּפִין נִצֵּל אֶת הַמַּצָּב, וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת בִּתּוֹ. מַה בְּכָךְ שֶׁנָּשׂוּי הוּא, יְהֵא נָשׂוּי לִשְׁתַּיִם... עוֹד הַיַּיִן הוֹמֶה בְּמֹחוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ, מִהֵר הָאָב לְהָבִיא עֵדִים וְעָרַךְ טֶקֶס קִדּוּשִׁין.

בְּצֵאתוֹ, צִנֵּן אֲוִיר הַלַּיְלָה אֶת לַהַט הַיַּיִן, הַדֶּרֶךְ פִּכְּחָה אוֹתוֹ, זָכַר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב. אֵיךְ יִשָּׂא אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עַל פְּנֵי אִשְׁתּוֹ, אֵיךְ יָבִיא צָרָה לְבֵיתוֹ. וְאִם יִדְרֹשׁ לְבַטֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר, יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת יְדִידוֹ. אָמַר לְנַפְשׁוֹ, 'תָּמִיד בִּהְיוֹתִי בְּצָרָה, סַחְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמָצְאָה מוֹצָא, אַף עַתָּה אֶשְׁאַל בַּעֲצָתָהּ'.

בָּא לְבֵיתוֹ, יָשַׁב לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְהִשְׁפִּיל עֵינָיו לָאָרֶץ. אָמַר בְּשֵׁפֶל קוֹל: 'הִסְכַּלְתִּי עָשֹׂה, וְיָצָא מִתַּחַת יָדַי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן'.

'מָה הַדָּבָר?' חָקְרָה.

סָח בְּאָזְנֶיהָ שֶׁשָּׁתָה וְהִשְׁתַּכֵּר וְנִתְפַּתָּה לְקַדֵּשׁ אֶת בַּת הַמְּאָרֵחַ. וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ הוּא עֵצָה לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה.

שָׁאֲלָה בַּת מִי הִיא, וְהֵבִינָה הַכֹּל... הִכִּירָה אֶת הַנַּעֲרָה.

אָמְרָה: 'לָמָּה לְךָ לְגָרְשָׁהּ, תִּשָּׂאֶנָּה בְּשָׁעָה טוֹבָה'.

לָרִאשׁוֹנָה נָשָׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו: 'לֹא עֵת צְחוֹק עַתָּה, בִּרְצִינוּת אֲדַבֵּר'.

'וְכָךְ אַף אֲנִי', עָנְתָה. 'תִּשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה בְּסִימָן טוֹב וְאֵינִי מַקְפֶּדֶת כְּלָל'.

תָּמַהּ.

אָמַר: 'אָבִיהָ דּוֹרֵשׁ שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ וַאֲבִיאָהּ לְבֵיתִי'.

עָנְתָה: 'מַדּוּעַ לְחַכּוֹת חֹדֶשׁ? תִּשָּׂאֶנָּה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא'.

לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְאָמַר: 'אֵיךְ אֶסְתַּדֵּר בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ, הֲלֹא צָרִיךְ אֲנִי לִשְׂכֹּר בַּעֲבוּרָהּ דִּירָה, הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶאָבִיאֶנָּה לְכָאן...'.

אָמְרָה: 'מַדּוּעַ לֹא? לְכָאן תְּבִיאֶנָה וְנָדוּר יַחְדָּו. רַק בְּיוֹם הַחֻפָּה אֵלֵךְ לְבֵית אָבִי וְאֵשֵׁב שָׁם חֹדֶשׁ יָמִים כְּדֵי שֶׁתִּשְׂמַח בָּהּ, וְאַחַר אָשׁוּב וְנָדוּר יַחְדָּו- '...

מִהֲרָה לְהוֹסִיף: 'אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֶחְזֹר. רַק אֶתֵּן לָכֶם חֹדֶשׁ יָמִים לִשְׂמֹחַ יַחְדָּו וְאַחַר כָּךְ נָדוּר יַחַד בְּשָׁלוֹם וְאַחְוָה. וּבִתְנַאי אֶחָד: כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ לֹא אָבוֹא לְכָאן, וְאַתָּה לֹא תָּבוֹא לְבֵית אָבִי. מַבְטִיחָה אֲנִי כָּל זֹאת, וְאַף אַתָּה הַב לִי אֶת הַבְטָחָתְךָ שֶׁכָּךְ יִהְיֶה'.

עַל כָּרְחוֹ הִבְטִיחַ, בְּשָׂפָה רָפָה, וְלֹא כָּבַשׁ פְּלִיאָתוֹ: 'בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁבְּשָׁמְעֵךְ זֹאת תִּרְגְּזִי וְתִקְצְפִי, תּוֹכִיחִי וּתְקַלְּלִי עַל שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עַל פָּנַיִךְ. וְהִנֵּה קִבַּלְתְּ אֶת הַדְּבָרִים בְּקֹר רוּחַ, אַף בְּקוֹרַת רוּחַ... אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר?'

עָנְתָה: 'הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת הַפִּתְגָּם שֶׁלְּכָל קֻשְׁיָה יֵשׁ תֵּרוּץ. לִפְעָמִים מוּבָן הוּא מִיָּד, וְלִפְעָמִים כַּעֲבֹר זְמַן. אַף אַתָּה, אַל תִּדְחַק אֶת הַשָּׁעָה, וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן - תָּבִין'.

וְכָךְ הָיָה. הוֹדִיעַ לְהוֹרֵי כַּלָּתוֹ שֶׁהַחֲתֻנָּה תֵּעָרֵךְ בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, וְאִשְׁתּוֹ עָזְרָה לְהָכִין אֶת הַבַּיִת וּלְקַשְּׁטוֹ, אָפְתָה וּבִשְּׁלָה וְהָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ כְּהַבְטָחָתָהּ.

הִכְנִיס כַּלָּתוֹ לְבֵיתוֹ, וְעַתָּה כְּשֶׁלֹּא הָיָה מְבֻשָּׂם בְּיֵינוֹ, רָאָה אוֹתָהּ בְּכָל כִּעוּרָהּ.

נָפַל לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, אֵיךְ תַּעֲמֹד לְיַד אִשְׁתּוֹ?! אָמַר לְנַפְשׁוֹ, בְּיֹפִי אֵינָהּ מִצְטַיֶּנֶת, אוּלַי מִצְטַיֶּנֶת הִיא בְּשִׂכְלָהּ.

שָׁאַל אוֹתָהּ: 'מָה הַיּוֹם?' עָנְתָה: 'חֲתֻנָּה'.

אָמַר: 'זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי, אֲבָל אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם בַּשָּׁבוּעַ. רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי?'

חָזְרָה כְּהֵד: 'שְׁלִישִׁי'.

לֹא הֶעֱמִידָהּ עַל טָעוּתָהּ, אֶלָּא שָׁאַל: 'וְאֶתְמוֹל, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן, שֵׁנִי אוֹ שְׁלִישִׁי?'

'שְׁלִישִׁי', חָזְרָה כְּהֵד. 'וּמָחָר מַה יִּהְיֶה?' - שָׁאַל. 'אֵיךְ נֵדַע, כְּשֶׁיָּבוֹא נֵדַע', עָנְתָה.

רָאָה שֶׁנָּפַל בַּפַּח. אָמַר לְנַפְשׁוֹ, אוּלַי תִּהְיֶה כִּמְשָׁרֶתֶת בַּבַּיִת לְכָל הַפָּחוֹת, אָמַר לָהּ: 'הָבִיאִי בְּטוּבֵךְ מְעַט מַיִם'.

שָׁאֲלָה: 'מֵהֵיכָן?' אָמַר: 'מֵהַמִּטְבָּח'. הָלְכָה, וְכַעֲבֹר רֶגַע אָרֹךְ חָזְרָה. כּוֹס מְלֻכְלֶכֶת בְּיָדָהּ, וּמְעַט מַיִם בְּקֻבַּעְתָּהּ. בִּסְלִידָה נָטַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו וְהוֹשִׁיט לְעֶבְרָהּ אֶת הַכּוֹס.

'אֵינִי צְרִיכָה', עָנְתָה. 'תַּחְזִירִי לַמִּטְבָּח', הוֹרָה. אָמְרָה: 'לָמָּה? תָּנִיחַ עַל הָרִצְפָּה!'

קָם וְאָמַר: 'מִיָּד אָשׁוּב'.

הָלַךְ לְבֵית חֲבֵרוֹ וְשָׂכַר אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁיַּשִּׂיג מֵאָבִיהָ גֵּט פִּטּוּרִין, יַעֲלֶה הַדָּבָר כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ...

חֹדֶשׁ יָמִים יָשַׁב מַשְׁמִים בְּבֵיתוֹ וְלִבּוֹ יָצָא אַחַר אִשְׁתּוֹ. כִּכְלוֹת הַחֹדֶשׁ קִיְּמָה הַבְטָחָתָהּ וְחָזְרָה. כַּמָּה מְאֻשָּׁר הָיָה בְּשׁוּבָהּ!

אָמַר לָהּ: 'כַּאֲשֶׁר צָפִית כֵּן הָיָה, הַקֻּשְׁיָה נִתְיַשְּׁבָה מֵאֵלֶיהָ. הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ הָיִית אֲדִישָׁה כָּל כָּךְ... בְּוַדַּאי אָמַרְתְּ בְּלִבֵּךְ: אִם אֶתֵּן לוֹ עֵצָה כֵּיצַד יְגָרְשֶׁנָה, יִנְקְפוֹ לִבּוֹ וְיַחְשֹׁב מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה אוֹצָר שָׁמַט מִיָּדוֹ. אָנִיחוֹ לְהָבִיאָהּ לְבֵיתוֹ וְיִוָּכַח בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מִקָּח רַע לָקַח לְעַצְמוֹ'.

וְהַנִּמְשָׁל, אָמַר הַגָּאוֹן בַּעַל 'כַּף הַחַיִּים' זצ"ל: הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְאֵשֶׁת הַחַיִל (מִשְׁלֵי לא) שֶׁאֵין כְּטוֹבָתָהּ. מְגִנָּה עַל הָאָדָם וּמַצִּילָתוֹ מִכָּל פְּגָעִים שֶׁבָּעוֹלָם (סוֹטָה כא.). בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וּמַדִּיחוֹ לִיקַח אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם וּמַדּוּחָיו. אַךְ 'לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת' - וְאֵין זֹאת אֶלָּא הַתּוֹרָה (ע"ז ב:) שֶׁנֶּאֱמַר 'וְזֹאת הַתּוֹרָה' (דְּבָרִים ד-מד) - הָיוּ מְבִינִים שֶׁאֵין כְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וּכְצִדְקַת הַדְרָכוֹתֶיהָ. בְּרַם לְפָחוֹת 'יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם', יִרְאוּ אַחֲרִית דָּבָר אֵיךְ הָלְכוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי וְהִפְסִידוּ מִכָּל צַד, וְאָז לְפָחוֹת יְמַהֲרוּ לְהִפָּטֵר מֵ'הָאִשָּׁה הַזָּרָה' וְלָשׁוּב אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויקרא תשס"ט
	מעשה ובו מוסר השכל
	"לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ "לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ... יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם" (לב-כט) 'מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְאִשָּׁה מֻשְׁלֶמֶת..'. כָּךְ יָכוֹל לְהַתְחִיל רַק מָשָׁל... וְאָכֵן, מָשָׁל הוּא מִמִּשְׁלֵי הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל 'כַּף הַחַיִּים' זצ"ל. נָאָה הָיְתָה וַחֲכָמָה, פִּקְחִית וַחֲרוּצָה, בַּעֲלַת מִדּוֹת נָאוֹת וַאֲצִילוּת חִנָּנִית. אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעֲלָהּ (מִשְׁלֵי יב-ד). אִשָּׁה יָפָה אַשְׁרֵי בַּעֲלָהּ, מִסְפַּר יָמָיו כִּפְלַיִם' (יְבָמוֹת סג: מִסֵּפֶר בֶּן סִירָא). עָלְתָה עָלָיו בְּכָל תְּחוּם וְיָדַע לְהוֹקִיר אֶת זְכִיָּתוֹ. פַּעַם אַחַת הִתְאָרַח מִחוּץ לַבַּיִת, שָׁתָה יַיִן וְהִתְבַּשֵּׂם. וּלְבַעַל הַבַּיִת בַּת שֶׁהִגִּיעָה לְפִרְקָהּ וְהִתְקַשָּׁה לְהַשִּׂיאָהּ. כְּשֶׁרָאָה שֶׁאוֹרְחוֹ בְּגִלּוּפִין נִצֵּל אֶת הַמַּצָּב, וְדִבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיִּקַּח אֶת בִּתּוֹ. מַה בְּכָךְ שֶׁנָּשׂוּי הוּא, יְהֵא נָשׂוּי לִשְׁתַּיִם... עוֹד הַיַּיִן הוֹמֶה בְּמֹחוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ, מִהֵר הָאָב לְהָבִיא עֵדִים וְעָרַךְ טֶקֶס קִדּוּשִׁין. בְּצֵאתוֹ, צִנֵּן אֲוִיר הַלַּיְלָה אֶת לַהַט הַיַּיִן, הַדֶּרֶךְ פִּכְּחָה אוֹתוֹ, זָכַר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִצְטַעֵר צַעַר רַב. אֵיךְ יִשָּׂא אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עַל פְּנֵי אִשְׁתּוֹ, אֵיךְ יָבִיא צָרָה לְבֵיתוֹ. וְאִם יִדְרֹשׁ לְבַטֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר, יְעוֹרֵר עָלָיו אֶת חֲמַת יְדִידוֹ. אָמַר לְנַפְשׁוֹ, 'תָּמִיד בִּהְיוֹתִי בְּצָרָה, סַחְתִּי לְאִשְׁתִּי וּמָצְאָה מוֹצָא, אַף עַתָּה אֶשְׁאַל בַּעֲצָתָהּ'. בָּא לְבֵיתוֹ, יָשַׁב לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ וְהִשְׁפִּיל עֵינָיו לָאָרֶץ. אָמַר בְּשֵׁפֶל קוֹל: 'הִסְכַּלְתִּי עָשֹׂה, וְיָצָא מִתַּחַת יָדַי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן'. 'מָה הַדָּבָר?' חָקְרָה. סָח בְּאָזְנֶיהָ שֶׁשָּׁתָה וְהִשְׁתַּכֵּר וְנִתְפַּתָּה לְקַדֵּשׁ אֶת בַּת הַמְּאָרֵחַ. וְעַתָּה מְבַקֵּשׁ הוּא עֵצָה לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה. שָׁאֲלָה בַּת מִי הִיא, וְהֵבִינָה הַכֹּל... הִכִּירָה אֶת הַנַּעֲרָה. אָמְרָה: 'לָמָּה לְךָ לְגָרְשָׁהּ, תִּשָּׂאֶנָּה בְּשָׁעָה טוֹבָה'. לָרִאשׁוֹנָה נָשָׂא אֵלֶיהָ עֵינָיו: 'לֹא עֵת צְחוֹק עַתָּה, בִּרְצִינוּת אֲדַבֵּר'. 'וְכָךְ אַף אֲנִי', עָנְתָה. 'תִּשָּׂאֶנָּה לְאִשָּׁה בְּסִימָן טוֹב וְאֵינִי מַקְפֶּדֶת כְּלָל'. תָּמַהּ. אָמַר: 'אָבִיהָ דּוֹרֵשׁ שֶׁאֶשָּׂאֶנָּה בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ וַאֲבִיאָהּ לְבֵיתִי'. עָנְתָה: 'מַדּוּעַ לְחַכּוֹת חֹדֶשׁ? תִּשָּׂאֶנָּה בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא'. לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע אָזְנָיו, וְאָמַר: 'אֵיךְ אֶסְתַּדֵּר בְּתוֹךְ שָׁבוּעַ, הֲלֹא צָרִיךְ אֲנִי לִשְׂכֹּר בַּעֲבוּרָהּ דִּירָה, הֵן לֹא יִתָּכֵן שֶאָבִיאֶנָּה לְכָאן...'. אָמְרָה: 'מַדּוּעַ לֹא? לְכָאן תְּבִיאֶנָה וְנָדוּר יַחְדָּו. רַק בְּיוֹם הַחֻפָּה אֵלֵךְ לְבֵית אָבִי וְאֵשֵׁב שָׁם חֹדֶשׁ יָמִים כְּדֵי שֶׁתִּשְׂמַח בָּהּ, וְאַחַר אָשׁוּב וְנָדוּר יַחְדָּו- '... מִהֲרָה לְהוֹסִיף: 'אַל תִּדְאַג, אֲנִי אֶחְזֹר. רַק אֶתֵּן לָכֶם חֹדֶשׁ יָמִים לִשְׂמֹחַ יַחְדָּו וְאַחַר כָּךְ נָדוּר יַחַד בְּשָׁלוֹם וְאַחְוָה. וּבִתְנַאי אֶחָד: כָּל אוֹתוֹ חֹדֶשׁ לֹא אָבוֹא לְכָאן, וְאַתָּה לֹא תָּבוֹא לְבֵית אָבִי. מַבְטִיחָה אֲנִי כָּל זֹאת, וְאַף אַתָּה הַב לִי אֶת הַבְטָחָתְךָ שֶׁכָּךְ יִהְיֶה'. עַל כָּרְחוֹ הִבְטִיחַ, בְּשָׂפָה רָפָה, וְלֹא כָּבַשׁ פְּלִיאָתוֹ: 'בָּטוּחַ הָיִיתִי שֶׁבְּשָׁמְעֵךְ זֹאת תִּרְגְּזִי וְתִקְצְפִי, תּוֹכִיחִי וּתְקַלְּלִי עַל שֶׁנָּשָׂאתִי אִשָּׁה נוֹסֶפֶת עַל פָּנַיִךְ. וְהִנֵּה קִבַּלְתְּ אֶת הַדְּבָרִים בְּקֹר רוּחַ, אַף בְּקוֹרַת רוּחַ... אֵיךְ יוּבַן הַדָּבָר?' עָנְתָה: 'הֵן יוֹדֵעַ אַתָּה אֶת הַפִּתְגָּם שֶׁלְּכָל קֻשְׁיָה יֵשׁ תֵּרוּץ. לִפְעָמִים מוּבָן הוּא מִיָּד, וְלִפְעָמִים כַּעֲבֹר זְמַן. אַף אַתָּה, אַל תִּדְחַק אֶת הַשָּׁעָה, וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן - תָּבִין'. וְכָךְ הָיָה. הוֹדִיעַ לְהוֹרֵי כַּלָּתוֹ שֶׁהַחֲתֻנָּה תֵּעָרֵךְ בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא, וְאִשְׁתּוֹ עָזְרָה לְהָכִין אֶת הַבַּיִת וּלְקַשְּׁטוֹ, אָפְתָה וּבִשְּׁלָה וְהָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ כְּהַבְטָחָתָהּ. הִכְנִיס כַּלָּתוֹ לְבֵיתוֹ, וְעַתָּה כְּשֶׁלֹּא הָיָה מְבֻשָּׂם בְּיֵינוֹ, רָאָה אוֹתָהּ בְּכָל כִּעוּרָהּ. נָפַל לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, אֵיךְ תַּעֲמֹד לְיַד אִשְׁתּוֹ?! אָמַר לְנַפְשׁוֹ, בְּיֹפִי אֵינָהּ מִצְטַיֶּנֶת, אוּלַי מִצְטַיֶּנֶת הִיא בְּשִׂכְלָהּ. שָׁאַל אוֹתָהּ: 'מָה הַיּוֹם?' עָנְתָה: 'חֲתֻנָּה'. אָמַר: 'זֹאת יוֹדֵעַ אֲנִי, אֲבָל אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם בַּשָּׁבוּעַ. רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי?' חָזְרָה כְּהֵד: 'שְׁלִישִׁי'. לֹא הֶעֱמִידָהּ עַל טָעוּתָהּ, אֶלָּא שָׁאַל: 'וְאֶתְמוֹל, הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן, שֵׁנִי אוֹ שְׁלִישִׁי?' 'שְׁלִישִׁי', חָזְרָה כְּהֵד. 'וּמָחָר מַה יִּהְיֶה?' - שָׁאַל. 'אֵיךְ נֵדַע, כְּשֶׁיָּבוֹא נֵדַע', עָנְתָה. רָאָה שֶׁנָּפַל בַּפַּח. אָמַר לְנַפְשׁוֹ, אוּלַי תִּהְיֶה כִּמְשָׁרֶתֶת בַּבַּיִת לְכָל הַפָּחוֹת, אָמַר לָהּ: 'הָבִיאִי בְּטוּבֵךְ מְעַט מַיִם'. שָׁאֲלָה: 'מֵהֵיכָן?' אָמַר: 'מֵהַמִּטְבָּח'. הָלְכָה, וְכַעֲבֹר רֶגַע אָרֹךְ חָזְרָה. כּוֹס מְלֻכְלֶכֶת בְּיָדָהּ, וּמְעַט מַיִם בְּקֻבַּעְתָּהּ. בִּסְלִידָה נָטַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו וְהוֹשִׁיט לְעֶבְרָהּ אֶת הַכּוֹס. 'אֵינִי צְרִיכָה', עָנְתָה. 'תַּחְזִירִי לַמִּטְבָּח', הוֹרָה. אָמְרָה: 'לָמָּה? תָּנִיחַ עַל הָרִצְפָּה!' קָם וְאָמַר: 'מִיָּד אָשׁוּב'. הָלַךְ לְבֵית חֲבֵרוֹ וְשָׂכַר אֶת שֵׁרוּתָיו שֶׁיַּשִּׂיג מֵאָבִיהָ גֵּט פִּטּוּרִין, יַעֲלֶה הַדָּבָר כְּכָל שֶׁיִּדָּרֵשׁ... חֹדֶשׁ יָמִים יָשַׁב מַשְׁמִים בְּבֵיתוֹ וְלִבּוֹ יָצָא אַחַר אִשְׁתּוֹ. כִּכְלוֹת הַחֹדֶשׁ קִיְּמָה הַבְטָחָתָהּ וְחָזְרָה. כַּמָּה מְאֻשָּׁר הָיָה בְּשׁוּבָהּ! אָמַר לָהּ: 'כַּאֲשֶׁר צָפִית כֵּן הָיָה, הַקֻּשְׁיָה נִתְיַשְּׁבָה מֵאֵלֶיהָ. הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ הָיִית אֲדִישָׁה כָּל כָּךְ... בְּוַדַּאי אָמַרְתְּ בְּלִבֵּךְ: אִם אֶתֵּן לוֹ עֵצָה כֵּיצַד יְגָרְשֶׁנָה, יִנְקְפוֹ לִבּוֹ וְיַחְשֹׁב מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה אוֹצָר שָׁמַט מִיָּדוֹ. אָנִיחוֹ לְהָבִיאָהּ לְבֵיתוֹ וְיִוָּכַח בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה מִקָּח רַע לָקַח לְעַצְמוֹ'. וְהַנִּמְשָׁל, אָמַר הַגָּאוֹן בַּעַל 'כַּף הַחַיִּים' זצ"ל: הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְאֵשֶׁת הַחַיִל (מִשְׁלֵי לא) שֶׁאֵין כְּטוֹבָתָהּ. מְגִנָּה עַל הָאָדָם וּמַצִּילָתוֹ מִכָּל פְּגָעִים שֶׁבָּעוֹלָם (סוֹטָה כא.). בָּא הַיֵּצֶר הָרַע וּמַדִּיחוֹ לִיקַח אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ, לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹת הָעוֹלָם וּמַדּוּחָיו. אַךְ 'לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת' - וְאֵין זֹאת אֶלָּא הַתּוֹרָה (ע"ז ב:) שֶׁנֶּאֱמַר 'וְזֹאת הַתּוֹרָה' (דְּבָרִים ד-מד) - הָיוּ מְבִינִים שֶׁאֵין כְּחָכְמַת הַתּוֹרָה וּכְצִדְקַת הַדְרָכוֹתֶיהָ. בְּרַם לְפָחוֹת 'יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם', יִרְאוּ אַחֲרִית דָּבָר אֵיךְ הָלְכוּ מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי וְהִפְסִידוּ מִכָּל צַד, וְאָז לְפָחוֹת יְמַהֲרוּ לְהִפָּטֵר מֵ'הָאִשָּׁה הַזָּרָה' וְלָשׁוּב אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)