Otzarot-Article

"וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לב-י) יֵשׁ יְהוּדִי שֶׁעֶרְכּוֹ וְשָׁוְיוֹ הוּא כְּשֶׁל אָדָם אֶחָד, וְיֵשׁ שֶׁהַהִתְיַחֲסוּת אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּשֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, עֲשָׂרוֹת, מֵאוֹת וְאוּלַי אֲלָפִים וְאַף יוֹתֵר. הַכֹּל תָּלוּי בְּמִדַּת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל סְבִיבָתוֹ - הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה. אָדָם שֶׁזָּכָה לְקָרֵב אֶת אֶחָיו לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת, וְדַרְכָּם אֶל הָאוֹר שֶׁבַּיַּהֲדוּת נִסְלְלָה עַל יָדוֹ וּבִגְלָלוֹ - הֲרֵי עֶרְכּוֹ הָעַצְמִי עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה כְּמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְחַזְּקוּ בִּזְכוּתוֹ.

מָשָׁל וְדֻגְמָא לְכָךְ נָבִיא מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּאַחַת הַשְּׁכוּנוֹת הַיָּקְרָתִיּוֹת בָּעִיר רָמַת גַּן. מִסְפָּרָן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַדָּתִיּוֹת הַמִּתְגּוֹרְרוֹת בִּשְׁכוּנָה זוֹ - קָטָן מְאֹד, וְלָכֵן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שָׁם גַּן יְלָדִים דָּתִי.

לְמִשְׁפָּחָה אַחַת שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת, הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בַּמָּקוֹם, הָיָה יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל הַגָּן. נִגְּשָׁה אִמּוֹ לַעִירִיָּה וּבִקְּשָׁה לְרָשְׁמוֹ לְגַן דָּתִי. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהָ לִמְקוֹם מְגוּרֶיהָ וְנָקְבָה בְּשֵׁם שְׁכוּנַת הַיָּקְרָה הַהִיא, הוֹדִיעוּ לָהּ שֶׁהִיא הָאֵם הַיְּחִידָה הַמְּעֻנְיֶנֶת בְּגַן דָּתִי 'וַהֲרֵי גַּם אַתְּ מְבִינָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ גַּן בַּעֲבוּר יֶלֶד אֶחָד'.

עוֹד אָמְרוּ לָהּ, שֶׁכְּדֵי לִפְתֹּחַ גַּן דָּתִי צְרִיכִים לְהַצִּיג רִשּׁוּם שֶׁל לֹא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים יְלָדִים.

לְמָחֳרָת, בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם, יוֹצֵאת הָאִשָּׁה עִם בְּנָהּ הַקָּטָן לְעֵבֶר גַּן הַמִּשְׂחָקִים בַּשְּׁכוּנָה. הֲרֵי גַּנִּים יֵשׁ שָׁם הַרְבֵּה, בְּרָמַת גַּן...

בַּהֲפוּגָה שֶׁבֵּין מִשְׂחָק לְמִשְׂחָק, מְבַקֵּשׁ הַיֶּלֶד מֵאִמּוֹ סֻכָּרִיָּה. הָאִמָּא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ וּמְבָרֶכֶת אִתּוֹ בְּקוֹל רָם בִּרְכַּת "שֶׁהַכֹּל".

וְהַיֶּלֶד רָץ שׁוּב לְעֵבֶר הַמִּשְׂחָקִים...

אֲבָל אָז קָרָה דְּבַר מָה.

עַל הַסַּפְסָל הַסָּמוּךְ יָשְׁבָה אִמָּא נוֹסֶפֶת, אַף הִיא עִם בְּנָהּ הַקָּטָן. הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַיֶּלֶד עִם הַכִּפָּה לֹא הִכְנִיס אֶת הַסֻּכָּרִיָּה לְפִיו לִפְנֵי הַבְּרָכָה וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ.

עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא מַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה.

הִיא נִגֶּשֶׁת אֶל הָאֵם הַדָּתִית, זוֹ שֶׁבִּקְּשָׁה לִפְתֹּחַ גַּן דָּתִי בַּשְּׁכוּנָה, וּמַשְׁמִיעָה בְּאָזְנֶיהָ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָהּ מִצּוּרַת הַחִנּוּךְ שֶׁלָּהּ, וּמִכָּךְ שֶׁהַיֶּלֶד הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ וְלֹא לִטְעֹם מִן הַמַּמְתָּק לִפְנֵי הַבְּרָכָה.

"אוּלַי תְּלַמְּדִי אוֹתִי מַה אֲנִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁגַּם הַבֵּן שֶׁלִּי יִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זוֹ?"...

הָאֵם הַדָּתִית קָפְצָה עַל הַמְּצִיאָה, וּלְאַחַר שֶׁלִּמְּדָהּ אוֹתָהּ עַל רֶגֶל אַחַת אֶת הִלְכוֹת בְּרָכוֹת, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ הַאִם תִּהְיֶה מוּכָנָה לִרְשֹׁם אֶת בְּנָהּ לְגַן דָּתִי...

לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה, הֵגִיבָה הָאֵם בְּחִיּוּב.

לְמָחֳרָת יוֹצֵאת שׁוּב הָאֵם הַדָּתִית עִם בְּנָהּ לְגַן הַמִּשְׂחָקִים, וְצִיצִיּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְבַּדְּרוֹת לוֹ בָּרוּחַ. מוּלָה יוֹשֶׁבֶת אִמָּא אַחֶרֶת, הַמִּתְפַּעֶלֶת מֵאֲצִילוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְנִגֶּשֶׁת וּמִתְעַנְיֶנֶת "מַה הֵם הַחוּטִים הָאֵלֶּה הַיּוֹצְאִים לוֹ מִבְּגָדָיו".

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַתְּשׁוּבָה, הִתְפַּעֲלָה מְאֹד, וּכְקוֹדַמְתָהּ אֶתְמוֹל כָּךְ הִיא הַיּוֹם, מְבַקֶּשֶׁת מֵהָאֵם הַדָּתִית שֶׁתִרְכֹּש צִיצִית גַּם לִבְנָהּ.

וְכַמּוּבָן, גַּם הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לִרְשֹׁם אֶת בְּנָהּ לְגַן דָּתִי... שְׁלֹשָׁה יְלָדִים כְּבָר נִרְשְׁמוּ.

וְלֹא תַּאֲמִינוּ מַה הִתְרַחֵשׁ בַּשְּׁבוּעַיִם הַבָּאִים. מַמָּשׁ לֹא לְהַאֲמִין! הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם, הָאִמָּא הַזּוֹ מַשְׁפִּיעָה עַל אִמָּא נוֹסֶפֶת וְהַשְּׁכֵנָה הַהִיא מְבִיאָה שְׁכֵנָה נוֹסֶפֶת, וְהַכֹּל הֵחֵלּוּ מְדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁכְּדַאי עַד מְאֹד לִרְשֹׁם אֶת הַיְלָדִים לַגַּן הַדָּתִי, בִּגְלַל הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁמְּקַבְּלִים שָׁם.

בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם הָיָה רִשּׁוּם שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יְלָדִים לַגַּן הַדָּתִי.

הַחִדּוּשׁ הֶעָצוּם הָיָה בְּכָךְ שֶׁמַּרְבִּית הָאִמָּהוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַגַּן הַדָּתִי לֹא הִשְׁתַּיְּכוּ בְּעַצְמָן לְצִבּוּר שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אֲבָל הַדֻּגְמָא הַטּוֹבָה וְהַשֵּׁם הַטּוֹב שֶׁיָּצָא לַחִנּוּךְ הַדָּתִי עָבַר מִפֶּה לָאֹזֶן וְעָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּצּוּרָה הַיְּעִילָה בְּיוֹתֵר.

אָמְנָם זֶהוּ מִקְרֶה נָדִיר, וּבָרוּר שֶׁכַּוָּנַת הַ'לְּשֵׁם שָׁמַיִם' שֶׁל הָאֵם הַחֲרֵדִית הֵבִיאָה לְכָךְ שֶׁסִּיְּעוּ בְּיָדָהּ מִן שְׁמַיָּא לְהַגִּיעַ לְמִלּוּי רְצוֹנָהּ בְּפֶרֶק זְמַן כֹּה קָצָר וּבְצוּרָה כֹּה מֻפְלָאָה.

עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן 'כַּמָּה שָׁוָה' אִמָּא כָּזוֹ בַּשָּׁמַיִם? הֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁיָּבוֹאוּ לַגַּן הַדָּתִי, יִתְחַנְּכוּ לִשְׁמִירַת מִצְווֹת, וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם וּמִזַּרְעָם וּמִזֶּרַע זַרְעָם יִזָּקְפוּ לִזְכוּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַהִיא. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	ויקרא תשס"ט
	מה עושים כשכוס נשברת
	"וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר" (לֵב-א) מַה רָאוּ נִסְפְּחֵי הָעֵרֶב רַב שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, מַה רָאוּ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם וְלֹא מָחוּ בָּהֶם "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (לב-י) יֵשׁ יְהוּדִי שֶׁעֶרְכּוֹ וְשָׁוְיוֹ הוּא כְּשֶׁל אָדָם אֶחָד, וְיֵשׁ שֶׁהַהִתְיַחֲסוּת אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת כְּשֶׁל אֲנָשִׁים רַבִּים, עֲשָׂרוֹת, מֵאוֹת וְאוּלַי אֲלָפִים וְאַף יוֹתֵר. הַכֹּל תָּלוּי בְּמִדַּת הַהַשְׁפָּעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל סְבִיבָתוֹ - הַקְּרוֹבָה וְהָרְחוֹקָה. אָדָם שֶׁזָּכָה לְקָרֵב אֶת אֶחָיו לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת, וְדַרְכָּם אֶל הָאוֹר שֶׁבַּיַּהֲדוּת נִסְלְלָה עַל יָדוֹ וּבִגְלָלוֹ - הֲרֵי עֶרְכּוֹ הָעַצְמִי עוֹלֶה וּמִתְעַלֶּה כְּמִסְפַּר הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְחַזְּקוּ בִּזְכוּתוֹ. מָשָׁל וְדֻגְמָא לְכָךְ נָבִיא מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ בְּאַחַת הַשְּׁכוּנוֹת הַיָּקְרָתִיּוֹת בָּעִיר רָמַת גַּן. מִסְפָּרָן שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַדָּתִיּוֹת הַמִּתְגּוֹרְרוֹת בִּשְׁכוּנָה זוֹ - קָטָן מְאֹד, וְלָכֵן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה שָׁם גַּן יְלָדִים דָּתִי. לְמִשְׁפָּחָה אַחַת שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת, הַמִּתְגּוֹרֶרֶת בַּמָּקוֹם, הָיָה יֶלֶד שֶׁהִגִּיעַ לְגִיל הַגָּן. נִגְּשָׁה אִמּוֹ לַעִירִיָּה וּבִקְּשָׁה לְרָשְׁמוֹ לְגַן דָּתִי. כַּאֲשֶׁר שְׁאָלוּהָ לִמְקוֹם מְגוּרֶיהָ וְנָקְבָה בְּשֵׁם שְׁכוּנַת הַיָּקְרָה הַהִיא, הוֹדִיעוּ לָהּ שֶׁהִיא הָאֵם הַיְּחִידָה הַמְּעֻנְיֶנֶת בְּגַן דָּתִי 'וַהֲרֵי גַּם אַתְּ מְבִינָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְתֹּחַ גַּן בַּעֲבוּר יֶלֶד אֶחָד'. עוֹד אָמְרוּ לָהּ, שֶׁכְּדֵי לִפְתֹּחַ גַּן דָּתִי צְרִיכִים לְהַצִּיג רִשּׁוּם שֶׁל לֹא פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים יְלָדִים. לְמָחֳרָת, בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם, יוֹצֵאת הָאִשָּׁה עִם בְּנָהּ הַקָּטָן לְעֵבֶר גַּן הַמִּשְׂחָקִים בַּשְּׁכוּנָה. הֲרֵי גַּנִּים יֵשׁ שָׁם הַרְבֵּה, בְּרָמַת גַּן... בַּהֲפוּגָה שֶׁבֵּין מִשְׂחָק לְמִשְׂחָק, מְבַקֵּשׁ הַיֶּלֶד מֵאִמּוֹ סֻכָּרִיָּה. הָאִמָּא נוֹתֶנֶת לוֹ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ וּמְבָרֶכֶת אִתּוֹ בְּקוֹל רָם בִּרְכַּת "שֶׁהַכֹּל". וְהַיֶּלֶד רָץ שׁוּב לְעֵבֶר הַמִּשְׂחָקִים... אֲבָל אָז קָרָה דְּבַר מָה. עַל הַסַּפְסָל הַסָּמוּךְ יָשְׁבָה אִמָּא נוֹסֶפֶת, אַף הִיא עִם בְּנָהּ הַקָּטָן. הִיא הִבְחִינָה שֶׁהַיֶּלֶד עִם הַכִּפָּה לֹא הִכְנִיס אֶת הַסֻּכָּרִיָּה לְפִיו לִפְנֵי הַבְּרָכָה וְהַדָּבָר מָצָא חֵן בְּעֵינֶיהָ. עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִיא מַחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הִיא נִגֶּשֶׁת אֶל הָאֵם הַדָּתִית, זוֹ שֶׁבִּקְּשָׁה לִפְתֹּחַ גַּן דָּתִי בַּשְּׁכוּנָה, וּמַשְׁמִיעָה בְּאָזְנֶיהָ אֶת הִתְפַּעֲלוּתָהּ מִצּוּרַת הַחִנּוּךְ שֶׁלָּהּ, וּמִכָּךְ שֶׁהַיֶּלֶד הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ וְלֹא לִטְעֹם מִן הַמַּמְתָּק לִפְנֵי הַבְּרָכָה. "אוּלַי תְּלַמְּדִי אוֹתִי מַה אֲנִי צְרִיכָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי שֶׁגַּם הַבֵּן שֶׁלִּי יִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ זוֹ?"... הָאֵם הַדָּתִית קָפְצָה עַל הַמְּצִיאָה, וּלְאַחַר שֶׁלִּמְּדָהּ אוֹתָהּ עַל רֶגֶל אַחַת אֶת הִלְכוֹת בְּרָכוֹת, שָׁאֲלָה אוֹתָהּ הַאִם תִּהְיֶה מוּכָנָה לִרְשֹׁם אֶת בְּנָהּ לְגַן דָּתִי... לְמַרְבֵּה הַהַפְתָּעָה, הֵגִיבָה הָאֵם בְּחִיּוּב. לְמָחֳרָת יוֹצֵאת שׁוּב הָאֵם הַדָּתִית עִם בְּנָהּ לְגַן הַמִּשְׂחָקִים, וְצִיצִיּוֹתָיו שֶׁל הַיֶּלֶד מִתְבַּדְּרוֹת לוֹ בָּרוּחַ. מוּלָה יוֹשֶׁבֶת אִמָּא אַחֶרֶת, הַמִּתְפַּעֶלֶת מֵאֲצִילוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְנִגֶּשֶׁת וּמִתְעַנְיֶנֶת "מַה הֵם הַחוּטִים הָאֵלֶּה הַיּוֹצְאִים לוֹ מִבְּגָדָיו". כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַתְּשׁוּבָה, הִתְפַּעֲלָה מְאֹד, וּכְקוֹדַמְתָהּ אֶתְמוֹל כָּךְ הִיא הַיּוֹם, מְבַקֶּשֶׁת מֵהָאֵם הַדָּתִית שֶׁתִרְכֹּש צִיצִית גַּם לִבְנָהּ. וְכַמּוּבָן, גַּם הִיא הָיְתָה מוּכָנָה לִרְשֹׁם אֶת בְּנָהּ לְגַן דָּתִי... שְׁלֹשָׁה יְלָדִים כְּבָר נִרְשְׁמוּ. וְלֹא תַּאֲמִינוּ מַה הִתְרַחֵשׁ בַּשְּׁבוּעַיִם הַבָּאִים. מַמָּשׁ לֹא לְהַאֲמִין! הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם, הָאִמָּא הַזּוֹ מַשְׁפִּיעָה עַל אִמָּא נוֹסֶפֶת וְהַשְּׁכֵנָה הַהִיא מְבִיאָה שְׁכֵנָה נוֹסֶפֶת, וְהַכֹּל הֵחֵלּוּ מְדַבְּרִים עַל כָּךְ שֶׁכְּדַאי עַד מְאֹד לִרְשֹׁם אֶת הַיְלָדִים לַגַּן הַדָּתִי, בִּגְלַל הַחִנּוּךְ הַטּוֹב שֶׁמְּקַבְּלִים שָׁם. בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם הָיָה רִשּׁוּם שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם יְלָדִים לַגַּן הַדָּתִי. הַחִדּוּשׁ הֶעָצוּם הָיָה בְּכָךְ שֶׁמַּרְבִּית הָאִמָּהוֹת שֶׁבִּקְּשׁוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַגַּן הַדָּתִי לֹא הִשְׁתַּיְּכוּ בְּעַצְמָן לְצִבּוּר שׁוֹמְרֵי הַמִּצְווֹת, אֲבָל הַדֻּגְמָא הַטּוֹבָה וְהַשֵּׁם הַטּוֹב שֶׁיָּצָא לַחִנּוּךְ הַדָּתִי עָבַר מִפֶּה לָאֹזֶן וְעָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ בַּצּוּרָה הַיְּעִילָה בְּיוֹתֵר. אָמְנָם זֶהוּ מִקְרֶה נָדִיר, וּבָרוּר שֶׁכַּוָּנַת הַ'לְּשֵׁם שָׁמַיִם' שֶׁל הָאֵם הַחֲרֵדִית הֵבִיאָה לְכָךְ שֶׁסִּיְּעוּ בְּיָדָהּ מִן שְׁמַיָּא לְהַגִּיעַ לְמִלּוּי רְצוֹנָהּ בְּפֶרֶק זְמַן כֹּה קָצָר וּבְצוּרָה כֹּה מֻפְלָאָה. עַכְשָׁו נַעֲשֶׂה חֶשְׁבּוֹן 'כַּמָּה שָׁוָה' אִמָּא כָּזוֹ בַּשָּׁמַיִם? הֲרֵי הַיְלָדִים שֶׁיָּבוֹאוּ לַגַּן הַדָּתִי, יִתְחַנְּכוּ לִשְׁמִירַת מִצְווֹת, וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מֵהֶם וּמִזַּרְעָם וּמִזֶּרַע זַרְעָם יִזָּקְפוּ לִזְכוּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַהִיא. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)