Otzarot-Article

"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו" (יח-יט) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדָּד נָשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר שֶׁבְּנוֹ חַי חַיֵּי רְוָחָה עַל חֶשְׁבּוֹן אָבִיו. אָמְנָם בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ בִּקֵּשׁ אָבִיו לְלַמְּדוֹ אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, אַף שָׂכַר אֶת הַמֻּמְחֶה שֶׁבַּצּוֹרְפִים שֶׁיְּלַמְּדוֹ וְשִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בְּיַד רְחָבָה, אֲבָל הַבֵּן סֵרֵב לִלְמֹד, בְּאָמְרוֹ: מַה לִי וּלְצָרָה זוֹ, לָמָּה אֶטְרַח בְּחִנָּם כַּאֲשֶׁר אֵינִי חָסֵר מְאוּמָה.

מַה עָשָׂה הָאָב? שִׁחֵד אֶת בְּנוֹ בְּמָמוֹן, וְנָתַן לוֹ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים בַּעֲבוּר כָּל שְׁעַת לִמּוּד. נֵאוֹת הַבֵּן, לָמַד אֶת הַמִּקְצוֹעַ, אֲבָל כִּכְלוֹת תְּקוּפַת הַלִּמּוּד הִנִּיחַ אֶת כְּלֵי הָאֻמָּנוּת בְּקֶרֶן זָוִית וְאָבִיו לֹא מָחָה בְּיָדוֹ. לְיָמִים, נָשָׂא אִשָּׁה וְהֵקִים מִשְׁפָּחָה, וְכָל הוֹצָאוֹתָיו - עַל חֶשְׁבּוֹן אָבִיו הֶעָשִׁיר.

הִגִּיעַ הַיּוֹם, וְהֶעָשִׁיר נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ כַּדָּת, וְכִכְלוֹת יְמֵי הָאֵבֶל עָלָה לְבֵית אָבִיו וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. פָּתַח אֶת הַכַּסֶּפֶת וְגָרַף אֶת תְּכוּלָתָהּ. כֶּסֶף וְזָהָב, שְׁטָרוֹת וּנְיָרוֹת עֵרֶךְ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אִם עַד כֹּה חַי בִּרְוָחָה, הִנֵּה הִגִּיעָה עוֹנַת שֶׁפַע. בִּזְבֵּז בְּיַד רְחָבָה, הוֹצִיא בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן, וְהַהוֹן הָלַךְ וְהִדַּלְדֵּל, הָלַךְ וְהִצְטַמֵּק, עַד שֶׁנּוֹתַר בְּחֹסֶר כֹּל. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֻרְגַּל לְחַיֵּי רְוָחָה וָעֹשֶׁר, הֵמַר לוֹ עָנְיוֹ שִׁבְעָתַיִם.

בַּצַּר לוֹ נִזְכַּר בִּכְלֵי עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת. הוֹצִיאָם מִגְּנִיזָתָם וְיָשַׁב לְהַכּוֹת בַּקֻּרְנָס וְלִפְצֹר בַּפְּצִירָה. וְעַל כָּל הַכָּאָה וְהַכָּאָה הָיָה אוֹמֵר: "בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ אָבִי, נוּחוֹ עֵדֶן, תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. תְּהֵא מְנוּחָתוֹ כָבוֹד וְזִכְרוֹ לִבְרָכָה".

תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁאֲלָה: "פְּלִיאָה לִי עָלֶיךָ. כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַכַּסֶּפֶת וְגָרַפְנוּ אֶת הַמָּמוֹן הָרַב שֶׁהוֹרִישׁ לְךָ אָבִיךָ, לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּרַכְתָּ אוֹתוֹ אוֹ הִלַּלְתּוֹ בְּכָל פֶּה. וְעַתָּה, שָׁאַתָּה עָמֵל בְּפָרֶךְ לְהַרְוִיחַ זְהוּבִים מְעַטִּים בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, אֵין פִּיךָ פּוֹסֵק מִלְּהַלְּלוֹ".

אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר רַךְ, בִּקֵּשׁ אָבִי לְלַמְּדֵנִי אֻמָּנוּת זוֹ, וְשָׂכַר אֶת הַמֻּמְחֶה שֶׁבַּצּוֹרְפִים לְלַמְּדֵנִי וְסֵרַבְתִּי. הֻכְרַח לְשַׁחֲדֵנִי בְּמָמוֹן רַב כְּדֵי שֶׁאַסְכִּים לְלָמְדָהּ, וּבְכָל יוֹם הָיִיתִי תָּמֵהַּ מֵחָדָשׁ: מַה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ, לְהַקְנוֹת לִי אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לָהּ לְעוֹלָם. וְהִנֵּה, עַתָּה, שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁהִנְחִיל לִי אָבַד וְנוֹתַרְתִּי חֲסַר כֹּל, וְלֹא נוֹתְרָה לִי אֶלָּא אֻמָּנוּת זוֹ שֶׁהִנְחִילָנִי עַל כָּרְחִי, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי חָכָם גָּדוֹל הָיָה. טוֹבָה רַבָּה עָשָׂה עִמִּי שֶׁהִקְנָה לִי אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא - הָיִינוּ מֵתִים, חָלִילָה, בָּרָעָב. עַל כֵּן, אֲנִי מְהַלְּלוֹ וּמְשַׁבְּחוֹ וּמְבָרְכוֹ בְּכָל פֶּה, כְּנֶגֶד מַה שֶׁבָּזִיתִי רְצוֹנוֹ בְּלָמְדִי אֶת הַמְּלָאכָה וַחֲשַׁבְתִּיהָ לְדָבָר שֶׁל שְׁטוּת".

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּר קַפָּרָא (בְּרָכוֹת סג.): "לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה". מַהוּ "לְעוֹלָם"? אֶלָּא אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ עֹשֶׁר עָצוּם וְרַב, וּמְשַׁעֵר שֶׁבְּנוֹ לֹא יִצְטָרֵךְ לְעוֹלָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, לֹא יִמָּנַע מִלְּלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, אוּלַי יִתַּם הָעֹשֶׁר וְיִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה לְפַרְנָסָתוֹ.

וּלְעִנְיָנֵנוּ, הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים הָיוּ בִּזְכֻיּוֹת, בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל אָנוּ נָגַסְנוּ מִן הַקֶּרֶן שֶׁהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם וְכִלִּינוּהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא (שַׁבָּת נה.): תָּמָה זְכוּת אָבוֹת". לְאָשְׁרֵנוּ, הִדְרִיכוּנוּ לָלֶכֶת בְּאָרְחֹותֵיהֶם, "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"; לִמְּדוּנוּ אֶת הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָאָה בָּעוֹלָם, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה', לִשְׁמֹר חֻקּוֹתָיו וּמִצְווֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, אֻמָּנוּת שֶׁנּוּכַל 'לְהִתְפַּרְנֵס' מִמֶּנָּה בְּעַצְמֵנוּ, לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בֶּן יְהוֹיָדָע)

	ויקהל - פיקודי תשס"ט
	הסבתא והתרנגול
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו" (יח-יט) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זַצַ"ל מִבַּגְדָּד נָשָׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: מַעֲשֶׂה בֶּעָשִׁיר שֶׁבְּנוֹ חַי חַיֵּי רְוָחָה עַל חֶשְׁבּוֹן אָבִיו. אָמְנָם בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ בִּקֵּשׁ אָבִיו לְלַמְּדוֹ אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, אַף שָׂכַר אֶת הַמֻּמְחֶה שֶׁבַּצּוֹרְפִים שֶׁיְּלַמְּדוֹ וְשִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בְּיַד רְחָבָה, אֲבָל הַבֵּן סֵרֵב לִלְמֹד, בְּאָמְרוֹ: מַה לִי וּלְצָרָה זוֹ, לָמָּה אֶטְרַח בְּחִנָּם כַּאֲשֶׁר אֵינִי חָסֵר מְאוּמָה. מַה עָשָׂה הָאָב? שִׁחֵד אֶת בְּנוֹ בְּמָמוֹן, וְנָתַן לוֹ חֲמִשָּׁה זְהוּבִים בַּעֲבוּר כָּל שְׁעַת לִמּוּד. נֵאוֹת הַבֵּן, לָמַד אֶת הַמִּקְצוֹעַ, אֲבָל כִּכְלוֹת תְּקוּפַת הַלִּמּוּד הִנִּיחַ אֶת כְּלֵי הָאֻמָּנוּת בְּקֶרֶן זָוִית וְאָבִיו לֹא מָחָה בְּיָדוֹ. לְיָמִים, נָשָׂא אִשָּׁה וְהֵקִים מִשְׁפָּחָה, וְכָל הוֹצָאוֹתָיו - עַל חֶשְׁבּוֹן אָבִיו הֶעָשִׁיר. הִגִּיעַ הַיּוֹם, וְהֶעָשִׁיר נִפְטַר לְבֵית עוֹלָמוֹ. הִתְאַבֵּל עָלָיו בְּנוֹ כַּדָּת, וְכִכְלוֹת יְמֵי הָאֵבֶל עָלָה לְבֵית אָבִיו וְאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. פָּתַח אֶת הַכַּסֶּפֶת וְגָרַף אֶת תְּכוּלָתָהּ. כֶּסֶף וְזָהָב, שְׁטָרוֹת וּנְיָרוֹת עֵרֶךְ, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. אִם עַד כֹּה חַי בִּרְוָחָה, הִנֵּה הִגִּיעָה עוֹנַת שֶׁפַע. בִּזְבֵּז בְּיַד רְחָבָה, הוֹצִיא בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן, וְהַהוֹן הָלַךְ וְהִדַּלְדֵּל, הָלַךְ וְהִצְטַמֵּק, עַד שֶׁנּוֹתַר בְּחֹסֶר כֹּל. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֻרְגַּל לְחַיֵּי רְוָחָה וָעֹשֶׁר, הֵמַר לוֹ עָנְיוֹ שִׁבְעָתַיִם. בַּצַּר לוֹ נִזְכַּר בִּכְלֵי עֲבוֹדַת הַצּוֹרְפוּת. הוֹצִיאָם מִגְּנִיזָתָם וְיָשַׁב לְהַכּוֹת בַּקֻּרְנָס וְלִפְצֹר בַּפְּצִירָה. וְעַל כָּל הַכָּאָה וְהַכָּאָה הָיָה אוֹמֵר: "בְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ אָבִי, נוּחוֹ עֵדֶן, תְּהֵא נִשְׁמָתוֹ צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים. תְּהֵא מְנוּחָתוֹ כָבוֹד וְזִכְרוֹ לִבְרָכָה". תָּמְהָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁאֲלָה: "פְּלִיאָה לִי עָלֶיךָ. כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ לִפְתֹּחַ אֶת הַכַּסֶּפֶת וְגָרַפְנוּ אֶת הַמָּמוֹן הָרַב שֶׁהוֹרִישׁ לְךָ אָבִיךָ, לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּרַכְתָּ אוֹתוֹ אוֹ הִלַּלְתּוֹ בְּכָל פֶּה. וְעַתָּה, שָׁאַתָּה עָמֵל בְּפָרֶךְ לְהַרְוִיחַ זְהוּבִים מְעַטִּים בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, אֵין פִּיךָ פּוֹסֵק מִלְּהַלְּלוֹ". אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר רַךְ, בִּקֵּשׁ אָבִי לְלַמְּדֵנִי אֻמָּנוּת זוֹ, וְשָׂכַר אֶת הַמֻּמְחֶה שֶׁבַּצּוֹרְפִים לְלַמְּדֵנִי וְסֵרַבְתִּי. הֻכְרַח לְשַׁחֲדֵנִי בְּמָמוֹן רַב כְּדֵי שֶׁאַסְכִּים לְלָמְדָהּ, וּבְכָל יוֹם הָיִיתִי תָּמֵהַּ מֵחָדָשׁ: מַה רָאָה לִשְׁטוּת זוֹ, לְהַקְנוֹת לִי אֻמָּנוּת שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לָהּ לְעוֹלָם. וְהִנֵּה, עַתָּה, שֶׁהַמָּמוֹן שֶׁהִנְחִיל לִי אָבַד וְנוֹתַרְתִּי חֲסַר כֹּל, וְלֹא נוֹתְרָה לִי אֶלָּא אֻמָּנוּת זוֹ שֶׁהִנְחִילָנִי עַל כָּרְחִי, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי חָכָם גָּדוֹל הָיָה. טוֹבָה רַבָּה עָשָׂה עִמִּי שֶׁהִקְנָה לִי אֶת מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפוּת, שֶׁאִלְמָלֵא הִיא - הָיִינוּ מֵתִים, חָלִילָה, בָּרָעָב. עַל כֵּן, אֲנִי מְהַלְּלוֹ וּמְשַׁבְּחוֹ וּמְבָרְכוֹ בְּכָל פֶּה, כְּנֶגֶד מַה שֶׁבָּזִיתִי רְצוֹנוֹ בְּלָמְדִי אֶת הַמְּלָאכָה וַחֲשַׁבְתִּיהָ לְדָבָר שֶׁל שְׁטוּת". וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּר קַפָּרָא (בְּרָכוֹת סג.): "לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה". מַהוּ "לְעוֹלָם"? אֶלָּא אֲפִילוּ יֵשׁ לוֹ עֹשֶׁר עָצוּם וְרַב, וּמְשַׁעֵר שֶׁבְּנוֹ לֹא יִצְטָרֵךְ לְעוֹלָם לַעֲמֹל לְפַרְנָסָתוֹ, לֹא יִמָּנַע מִלְּלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, אוּלַי יִתַּם הָעֹשֶׁר וְיִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה לְפַרְנָסָתוֹ. וּלְעִנְיָנֵנוּ, הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים הָיוּ בִּזְכֻיּוֹת, בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל אָנוּ נָגַסְנוּ מִן הַקֶּרֶן שֶׁהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם וְכִלִּינוּהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא (שַׁבָּת נה.): תָּמָה זְכוּת אָבוֹת". לְאָשְׁרֵנוּ, הִדְרִיכוּנוּ לָלֶכֶת בְּאָרְחֹותֵיהֶם, "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"; לִמְּדוּנוּ אֶת הָאֻמָּנוּת הַנִּפְלָאָה בָּעוֹלָם, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה', לִשְׁמֹר חֻקּוֹתָיו וּמִצְווֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, אֻמָּנוּת שֶׁנּוּכַל 'לְהִתְפַּרְנֵס' מִמֶּנָּה בְּעַצְמֵנוּ, לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בֶּן יְהוֹיָדָע)