Otzarot-Article

עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהַיְּשִׁיבָה בּוֹ נִקְרֵאת 'בְּצִלָּא דִּמְהֵיְמָנוּתָא' (זֹהַר ח"ג קג-ב), זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּצֵל הָאֱמוּנָה.

וְיֵשׁ לְהָבִין: חַג הַפֶּסַח נִקְבַּע בְּמוֹעֵד יְצִיאַת מִצְרַיִם. חַג מַתַּן תּוֹרָה נִקְבַּע בְּמוֹעֵד מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל חַג הַסֻּכּוֹת, הֲרֵי כָּל הַשָּׁנָה זְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן חוֹגְגִים אוֹתוֹ לְזֵכֶר עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל אַרְבָּעִים שְׁנוֹת לֶכְתָם בַּמִּדְבָּר. מַדּוּעַ אֵפוֹא חוֹגְגִים אָנוּ אוֹתוֹ דַּוְקָא לְאַחַר הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים?

אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקַּיָּם קֶשֶׁר וְיֵשׁ שַׁיָּכוּת בֵּין הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים לְבֵין הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה.

מַהוּ קֶשֶׁר זֶה? נְבִינוֹ עַל יְדֵי מָשָׁל.

אַלְמָנָה אַחַת חָלְתָה. הָרוֹפֵא שֶׁהֻזְעַק אֵלֶיהָ קָבַע, כִּי חַיֶּבֶת הִיא לֶאֱכֹל בָּנָנוֹת כְּדֵי לְהֵרָפֵא. קָנְתָה בִּפְרוּטוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת אֶשְׁכּוֹל בָּנָנוֹת וְקָרְסָה לְתוֹךְ יְצוּעָהּ.

בָּא בְּנָהּ מִבֵּית הַסֵּפֶר וְרָאָה אֶת הָאֶשְׁכּוֹל.

'הֶאָח, בָּנָנוֹת!' קָרָא בְּגִיל, תָּלַשׁ בָּנָנָה וַאֲכָלָהּ.

אוֹרוּ עֵינָיו.

'הֵן אִמָּא הַיְּקָרָה לֹא תַּקְפִּיד אִם אֶתְחַלֵּק עִמָּהּ', אָמַר בְּלִבּוֹ וְאָכַל אֶת מַחֲצִית הָאֶשְׁכּוֹל, וְעִם הָאֹכֶל בָּא הַתֵּאָבוֹן. 'אִמָּא הַיְּקָרָה לֹא תַּקְפִּיד אִם אֹכַל עוֹד'. אָכַל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל וְהִשְׁאִיר רַק בָּנָנָה אַחַת. הִבִּיט בָּהּ בְּחֶמְדָּה, וְאָמַר: 'אִמָּא הַיְּקָרָה בְּוַדַּאי תַּסְכִּים לְהִתְחַלֵּק עִמִּי'. וְאָכַל אֶת מַחֲצִיתָהּ.

אַךְ הָבָה נִשְׁמַע כֵּיצַד חִלֵּק בָּנָנָה זוֹ? תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ הוֹתִיר לְאִמּוֹ...

וְהַנִּמְשָׁל? - בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ. יֵשׁ צַדִּיקִים הַנּוֹתְנִים לוֹ אֶת עַצְמִיּוּתָם לַחֲלוּטִין, מַקְדִּישִׁים לוֹ אֶת כָּל זְמַנָּם; יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים, 'אַבָּא הַיָּקָר לֹא יַקְפִּיד אִם נִתְחַלֵּק עִמּוֹ, חֲצִי יוֹם לִי, לָעֲבוֹדָה וְלִמְנוּחָה, וַחֲצִי יוֹם לוֹ, לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה' - אַשְׁרֵיהֶם; אַךְ יֵשׁ, וְהֵם הָרֹב, שֶׁאוֹמְרִים, 'כָּל הַיּוֹם - לָנוּ, רַק שָׁעָה אַחַת נַקְדִּישׁ לוֹ, שָׁעָה שֶׁל תְּפִלּוֹת, שֶׁל שִׁעוּר אֶחָד'. יִתָּכֵן שֶׁאַף מַצָּב זֶה הָיָה נִסְבָּל אִם לֹא שֶׁהָיוּ מִתְחַלְּקִים עִמּוֹ אַף בְּשָׁעָה יְחִידָה זוֹ. וּכְאוֹתוֹ יֶלֶד, נוֹתְנִים לְהַקַּבָּ"ה אֶת הַ'קְּלִפָּה', אֶת מִלְמוּל הַתְּפִלָּה, וּמַשְׁאִירִים לְעַצְמָם אֶת הַ'תּוֹךְ' בְּהַרְהֲרָם בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם.

בָּא חַג הַסֻּכּוֹת וּמוֹרֶה: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוּכָן שֶׁתִּתֵּן לוֹ שָׁבוּעַ בְּשָׁנָה אוֹ יוֹם בְּשָׁבוּעַ אוֹ שָׁעָה בְּיוֹם - וּבִלְבַד שֶׁתִּכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל-כֻּלְּךָ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתָּה נִכְנָס לַסֻּכָּה בְּכָל גּוּפְךָ.

וּכְבָר דָּרַשׁ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, "בֹּא... אֶל הַתֵּבָה" (בְּרֵאשִׁית ז-א), הִכָּנֵס כָּל כֻּלְּךָ לְתוֹךְ הַמִּלָּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אוֹ הַלִּמּוּד. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד

	כי תשא תשס"ט
	החיל ביקש מהחתם סופר שילמדו לשון הקודש
	עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהַיְּשִׁיבָה בּוֹ נִקְרֵאת 'בְּצִלָּא דִּמְהֵיְמָנוּתָא' (זֹהַר ח"ג קג-ב), זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּצֵל הָאֱמוּנָה עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהַיְּשִׁיבָה בּוֹ נִקְרֵאת 'בְּצִלָּא דִּמְהֵיְמָנוּתָא' (זֹהַר ח"ג קג-ב), זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּצֵל הָאֱמוּנָה. וְיֵשׁ לְהָבִין: חַג הַפֶּסַח נִקְבַּע בְּמוֹעֵד יְצִיאַת מִצְרַיִם. חַג מַתַּן תּוֹרָה נִקְבַּע בְּמוֹעֵד מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל חַג הַסֻּכּוֹת, הֲרֵי כָּל הַשָּׁנָה זְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן חוֹגְגִים אוֹתוֹ לְזֵכֶר עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל אַרְבָּעִים שְׁנוֹת לֶכְתָם בַּמִּדְבָּר. מַדּוּעַ אֵפוֹא חוֹגְגִים אָנוּ אוֹתוֹ דַּוְקָא לְאַחַר הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁקַּיָּם קֶשֶׁר וְיֵשׁ שַׁיָּכוּת בֵּין הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים לְבֵין הַיְּשִׁיבָה בַּסֻּכָּה. מַהוּ קֶשֶׁר זֶה? נְבִינוֹ עַל יְדֵי מָשָׁל. אַלְמָנָה אַחַת חָלְתָה. הָרוֹפֵא שֶׁהֻזְעַק אֵלֶיהָ קָבַע, כִּי חַיֶּבֶת הִיא לֶאֱכֹל בָּנָנוֹת כְּדֵי לְהֵרָפֵא. קָנְתָה בִּפְרוּטוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת אֶשְׁכּוֹל בָּנָנוֹת וְקָרְסָה לְתוֹךְ יְצוּעָהּ. בָּא בְּנָהּ מִבֵּית הַסֵּפֶר וְרָאָה אֶת הָאֶשְׁכּוֹל. 'הֶאָח, בָּנָנוֹת!' קָרָא בְּגִיל, תָּלַשׁ בָּנָנָה וַאֲכָלָהּ. אוֹרוּ עֵינָיו. 'הֵן אִמָּא הַיְּקָרָה לֹא תַּקְפִּיד אִם אֶתְחַלֵּק עִמָּהּ', אָמַר בְּלִבּוֹ וְאָכַל אֶת מַחֲצִית הָאֶשְׁכּוֹל, וְעִם הָאֹכֶל בָּא הַתֵּאָבוֹן. 'אִמָּא הַיְּקָרָה לֹא תַּקְפִּיד אִם אֹכַל עוֹד'. אָכַל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל וְהִשְׁאִיר רַק בָּנָנָה אַחַת. הִבִּיט בָּהּ בְּחֶמְדָּה, וְאָמַר: 'אִמָּא הַיְּקָרָה בְּוַדַּאי תַּסְכִּים לְהִתְחַלֵּק עִמִּי'. וְאָכַל אֶת מַחֲצִיתָהּ. אַךְ הָבָה נִשְׁמַע כֵּיצַד חִלֵּק בָּנָנָה זוֹ? תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִפָּתוֹ הוֹתִיר לְאִמּוֹ... וְהַנִּמְשָׁל? - בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ. יֵשׁ צַדִּיקִים הַנּוֹתְנִים לוֹ אֶת עַצְמִיּוּתָם לַחֲלוּטִין, מַקְדִּישִׁים לוֹ אֶת כָּל זְמַנָּם; יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים, 'אַבָּא הַיָּקָר לֹא יַקְפִּיד אִם נִתְחַלֵּק עִמּוֹ, חֲצִי יוֹם לִי, לָעֲבוֹדָה וְלִמְנוּחָה, וַחֲצִי יוֹם לוֹ, לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה' - אַשְׁרֵיהֶם; אַךְ יֵשׁ, וְהֵם הָרֹב, שֶׁאוֹמְרִים, 'כָּל הַיּוֹם - לָנוּ, רַק שָׁעָה אַחַת נַקְדִּישׁ לוֹ, שָׁעָה שֶׁל תְּפִלּוֹת, שֶׁל שִׁעוּר אֶחָד'. יִתָּכֵן שֶׁאַף מַצָּב זֶה הָיָה נִסְבָּל אִם לֹא שֶׁהָיוּ מִתְחַלְּקִים עִמּוֹ אַף בְּשָׁעָה יְחִידָה זוֹ. וּכְאוֹתוֹ יֶלֶד, נוֹתְנִים לְהַקַּבָּ"ה אֶת הַ'קְּלִפָּה', אֶת מִלְמוּל הַתְּפִלָּה, וּמַשְׁאִירִים לְעַצְמָם אֶת הַ'תּוֹךְ' בְּהַרְהֲרָם בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם. בָּא חַג הַסֻּכּוֹת וּמוֹרֶה: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוּכָן שֶׁתִּתֵּן לוֹ שָׁבוּעַ בְּשָׁנָה אוֹ יוֹם בְּשָׁבוּעַ אוֹ שָׁעָה בְּיוֹם - וּבִלְבַד שֶׁתִּכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל-כֻּלְּךָ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאַתָּה נִכְנָס לַסֻּכָּה בְּכָל גּוּפְךָ. וּכְבָר דָּרַשׁ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל, "בֹּא... אֶל הַתֵּבָה" (בְּרֵאשִׁית ז-א), הִכָּנֵס כָּל כֻּלְּךָ לְתוֹךְ הַמִּלָּה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה אוֹ הַלִּמּוּד. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד