Otzarot-Article

"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר. וְכָל מְחַנֵּךְ וְכָל אָב בְּיִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה לִצְעִירֵי הַצֹּאן, עַל מְנָת שֶׁיֵּדְעוּ כֵּיצַד מִתְנַהֵל הָעוֹלָם.

בָּעֲיָרָה יְהוּדִית קְטַנָּה בְּחוּ"ל חָיוּ מִסְפַּר יְהוּדִים. כָּל אֶחָד הִתְעַסֵּק בְּפַרְנָסָה אַחֶרֶת, וְכָךְ הִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. סִפּוּרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה אוֹפֶה הָעֲיָרָה לְבֵין חֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן, שֶׁסִּפֵּק חָלָב וְחֶמְאָה מֵהָרֶפֶת הַקְּטַנָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּחֲצַר בֵּיתוֹ.

מִדֵּי פַּעַם, כַּאֲשֶׁר נִזְקַק הָאוֹפֶה לְחֶמְאָה, הָיָה נִגָּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן וְרוֹכֵשׁ מִמֶּנּוּ קִילוֹגְרָם חֶמְאָה כְּנֶגֶד קִילוֹגְרָם לֶחֶם מֵהַמַּאֲפִיָּה. וְכָךְ נִמְשָׁךְ הַהֶסְדֵּר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת.

פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָאוֹפֶה לִקְנוֹת אֶת הַחֶמְאָה, הִרְגִּישׁ בִּדְבַר-מָה שֶׁאֵינוֹ כַּשּׁוּרָה. כַּאֲשֶׁר אָחַז אֶת חֲבִילַת הַחֶמְאָה בְּיָדוֹ הִרְגִּישׁ בְּבֵרוּר שֶׁמִּשְׁקָלָהּ קָטָן מִקִּילוֹגְרָם.

בַּעֲיָרָתָם הַקְּטַנָּה שֶׁל הָאוֹפֶה וְהַחַלְבָּן לֹא הָיוּ מֹאזְנַיִם, לְפִיכָךְ הָלַךְ הָאוֹפֶה עַד לָעִיר הַגְּדוֹלָה כְּדֵי לִשְׁקֹל אֶת הַחֶמְאָה וּלְבַסֵּס אֶת הַשְׁעָרָתוֹ. הִנִּיחַ אֶת הַחֶמְאָה עַל הַמִּשְׁקָל, וְאָכֵן הִתְבָּרֵר שֶׁהַסְּחוֹרָה לֹא הִגִּיעָה אֶלָּא לְמִשְׁקָל שֶׁל 800 גְּרָם.

חָשַׁב הָאוֹפֶה שֶׁאוּלַי הָיְתָה טָעוּת בְּיָדָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן, וְהֶחְלִיט לְהַמְתִּין וְלִבְדֹּק בְּהִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת. אַךְ מִשֶּׁחָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, נִגַּשׁ אֶל הַחַלְבָּן וּשְׁאָלוֹ יְשִׁירוֹת מַדּוּעַ הוּא מְרַמֶּה אוֹתוֹ. 'הֲרֵי מְשַׁלֵּם אֲנִי לְךָ עַל קִילוֹגְרָם וּמַדּוּעַ הִנְּךָ נוֹתֵן לִי רַק 800 גְּרָם? אוּלַי הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁלְּךָ אֵינָן מְדֻיָּקוֹת?' שָׁאַל.

הַחַלְבָּן לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְהֵשִׁיב לָאוֹפֶה בְּקֹר רוּחַ: 'אֵינֶנִּי מְרַמֶּה אוֹתְךָ וְהַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי מְצֻיָּן. אֲנִי שׁוֹקֵל לְךָ בְּדִיּוּק קִילוֹגְרָם שֶׁל חֶמְאָה'.

כָּעֵת אִבֵּד הָאוֹפֶה אֶת יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ וְגִלָּה לַחַלְבָּן שֶׁהִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַד לָעִיר הַגְּדוֹלָה עַל מְנָת לִשְׁקֹל אֶת הַסְּחוֹרָה, וְהַמִּשְׁקָל הֶרְאָה בְּבֵרוּר שֶׁהִיא אֵינֶנָּה מַגִּיעָה לְקִילוֹגְרָם.

'אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁאֲנִי מוֹכֵר, מִשְׁקָלָהּ קִילוֹגְרָם שָׁלֵם', חָזַר הַחַלְבָּן עַל דְּבָרָיו, וְהוֹסִיף: 'אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵינֶנִּי צוֹדֵק, אַתָּה מֻזְמָן לִקְרֹא לִי לְדִין תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב'.

רָאָה הָאוֹפֶה שֶׁאֵין לוֹ כָּל בְּרֵירָה וְהִזְמִין אֶת הַחַלְבָּן לְדִין תּוֹרָה.

מִשֶּׁהוֹפִיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּבֵית הַדִּין וְהַדַּיָּנִים שָׁמְעוּ אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הָאוֹפֶה, פָּנוּ אֶל הַחַלְבָּן וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה יֵשׁ לוֹ לְהָשִׁיב. וְהִנֵּה, אַף שָׁם, בְּבֵית הַדִּין, מַמְשִׁיךְ הַחַלְבָּן לִטְעֹן שֶׁמִּשְׁקָלָהּ שֶׁל חֲבִילַת הַחֶמְאָה הוּא קִילוֹגְרָם שָׁלֵם.

'אוּלַי תָּבִיא אֶת הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁלְּךָ לְכָאן וְנִבְדֹּק אוֹתָן בְּבֵית הַדִּין', הִצִּיעוּ הָרַבָּנִים. הַחַלְבָּן הִסְכִּים וְאָץ-רָץ לְבֵיתוֹ לְהָבִיא אֶת מִשְׁקַל-הַמֹּאזְנַיִם שֶׁלּוֹ.

מַה מְאֹד תָּמְהוּ הַדַּיָּנִים כַּאֲשֶׁר הַחַלְבָּן הֵבִיא עִמּוֹ גַּם כִּכַּר לֶחֶם... 'כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁקֹל אֶת קִילוֹגְרָם הַחֶמְאָה שֶׁעָלַי לִתֵּן לַחֲבֵרִי הָאוֹפֶה, אֲנִי מַנִּיחַ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּשְׁקָל אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם הַזֹּאת שֶׁקָּנִיתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּשְׁקָלָהּ אָמוּר לִהְיוֹת קִילוֹגְרָם, וּלְפִיהָ אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַחֶמְאָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי עַד שֶׁהַמִּשְׁקָל מִתְאַזֵּן' - - -

'וְעַד שֶׁהָאוֹפֶה בָּא אֵלַי בִּטְעָנוֹת עַל מִשְׁקָלָהּ שֶׁל הַחֶמְאָה, שֶׁיָּבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶל עַצְמוֹ... כִּי כְּמִשְׁקַל הַלֶּחֶם שֶׁהוּא מוֹכֵר לִי כָּךְ מִשְׁקַל הַחֶמְאָה'.

לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת בּשֶׁת הַפָּנִים הַנּוֹרָאָה שֶׁזָּכָה לָהּ הָאוֹפֶה בְּבֵית הַדִּין עֵת הִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים.

מִקְרֶה דּוֹמֶה לְכָךְ רָאִינוּ בַּפָּסוּק (יִרְמְיָה יז-יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה...".

וּמַסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ תַּנְחוּמָא: עוֹף יֵשׁ וּשְׁמוֹ 'קוֹרֵא', הַגּוֹנֵב בֵּיצִים מֵעוֹפוֹת אֲחֵרִים וְדוֹגֵר עֲלֵיהֶם. "וְהַבֵּיצִים הָהֵם לִכְשֶׁיִבָּקְעוּ וְיֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יִהְיוּ כְּמוֹ בָּנָיו שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו אֶלָּא יַעַזְבוּהוּ וְלֹא יַכִּירוּהוּ" וְכוּ'.

הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצְאִים הָאֶפְרוֹחִים מֵהַבֵּיצִים שֶׁעֲלֵיהֶן דָגַר הַקּוֹרֵא, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֵם מַכִּירִים בּוֹ כְּמִי שֶׁהֱבִיאָם לָעוֹלָם, הֵם עוֹלִים עָלָיו וּמוֹרְטִים אֶת כְּנָפָיו. וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה אַחַר כָּךְ לִפְרֹחַ - אֵינוֹ יָכוֹל. וְכָל חַיָּה אוֹ שֶׁרֶץ שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, טוֹרְפִים אוֹתוֹ. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ, בַּחֲצִי יָמָיו הוּא עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל, שֶׁהַחַיּוֹת טוֹרְפוֹת אוֹתוֹ.

וּמְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ: "מִי גָּרַם לוֹ? - עַל שֶׁגָּזַל בֵּיצִים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ".

אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה צָרִיךְ לְהַעֲבִיר כָּל מְחַנֵּךְ לַחֲנִיכָיו: כְּשֵׁם שֶׁהַקּוֹרֵא הַזֶּה - שֶׁאֵינוֹ יוֹלֵד, וְגוֹנֵב בֵּיצִים שֶׁל עוֹפוֹת אֲחֵרִים - אֵינוֹ מַרְוִיחַ מְאוּמָה מִמַּעֲשֵׂהוּ. וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ: עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ נוֹרָאָה. כָּךְ לֹא יַרְוִיחַ הָאָדָם לְעוֹלָם מֵעֲשִׂיַּת עשֶׁר שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט. וּמִי שֶׁמְּרַמֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וּמְנַסֶּה לִגְזֹל אֶת כַּסְפּוֹ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִּתְגַּלֶּה מַעֲשֵׂהוּ לְעֵין-כָּל וְהַבּוּשָׁה שֶׁתִּגָּרֵם לָרַמַּאי תָּבִיא אוֹתוֹ לְמַצָּב שֶׁל "וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	כי תשא תשס"ט
	הולך בתם ילך בטח
	"מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (כג-ז) מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּפָנֵינוּ, שֶׁהוּבָא בִּ"מְאוֹרוֹת הַדַּף הַיּוֹמִי" אֶפְשָׁר לִלְמֹד לֶקַח מוּסָרִי מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר. וְכָל מְחַנֵּךְ וְכָל אָב בְּיִשְׂרָאֵל מְחֻיָּב לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה לִצְעִירֵי הַצֹּאן, עַל מְנָת שֶׁיֵּדְעוּ כֵּיצַד מִתְנַהֵל הָעוֹלָם. בָּעֲיָרָה יְהוּדִית קְטַנָּה בְּחוּ"ל חָיוּ מִסְפַּר יְהוּדִים. כָּל אֶחָד הִתְעַסֵּק בְּפַרְנָסָה אַחֶרֶת, וְכָךְ הִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. סִפּוּרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי שֶׁהָיָה אוֹפֶה הָעֲיָרָה לְבֵין חֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן, שֶׁסִּפֵּק חָלָב וְחֶמְאָה מֵהָרֶפֶת הַקְּטַנָּה שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּחֲצַר בֵּיתוֹ. מִדֵּי פַּעַם, כַּאֲשֶׁר נִזְקַק הָאוֹפֶה לְחֶמְאָה, הָיָה נִגָּשׁ לַחֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן וְרוֹכֵשׁ מִמֶּנּוּ קִילוֹגְרָם חֶמְאָה כְּנֶגֶד קִילוֹגְרָם לֶחֶם מֵהַמַּאֲפִיָּה. וְכָךְ נִמְשָׁךְ הַהֶסְדֵּר שָׁנִים אֲרֻכּוֹת. פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָאוֹפֶה לִקְנוֹת אֶת הַחֶמְאָה, הִרְגִּישׁ בִּדְבַר-מָה שֶׁאֵינוֹ כַּשּׁוּרָה. כַּאֲשֶׁר אָחַז אֶת חֲבִילַת הַחֶמְאָה בְּיָדוֹ הִרְגִּישׁ בְּבֵרוּר שֶׁמִּשְׁקָלָהּ קָטָן מִקִּילוֹגְרָם. בַּעֲיָרָתָם הַקְּטַנָּה שֶׁל הָאוֹפֶה וְהַחַלְבָּן לֹא הָיוּ מֹאזְנַיִם, לְפִיכָךְ הָלַךְ הָאוֹפֶה עַד לָעִיר הַגְּדוֹלָה כְּדֵי לִשְׁקֹל אֶת הַחֶמְאָה וּלְבַסֵּס אֶת הַשְׁעָרָתוֹ. הִנִּיחַ אֶת הַחֶמְאָה עַל הַמִּשְׁקָל, וְאָכֵן הִתְבָּרֵר שֶׁהַסְּחוֹרָה לֹא הִגִּיעָה אֶלָּא לְמִשְׁקָל שֶׁל 800 גְּרָם. חָשַׁב הָאוֹפֶה שֶׁאוּלַי הָיְתָה טָעוּת בְּיָדָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ הַחַלְבָּן, וְהֶחְלִיט לְהַמְתִּין וְלִבְדֹּק בְּהִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת. אַךְ מִשֶּׁחָזַר הַדָּבָר עַל עַצְמוֹ פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ, נִגַּשׁ אֶל הַחַלְבָּן וּשְׁאָלוֹ יְשִׁירוֹת מַדּוּעַ הוּא מְרַמֶּה אוֹתוֹ. 'הֲרֵי מְשַׁלֵּם אֲנִי לְךָ עַל קִילוֹגְרָם וּמַדּוּעַ הִנְּךָ נוֹתֵן לִי רַק 800 גְּרָם? אוּלַי הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁלְּךָ אֵינָן מְדֻיָּקוֹת?' שָׁאַל. הַחַלְבָּן לֹא אִבֵּד אֶת עֶשְׁתּוֹנוֹתָיו וְהֵשִׁיב לָאוֹפֶה בְּקֹר רוּחַ: 'אֵינֶנִּי מְרַמֶּה אוֹתְךָ וְהַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי מְצֻיָּן. אֲנִי שׁוֹקֵל לְךָ בְּדִיּוּק קִילוֹגְרָם שֶׁל חֶמְאָה'. כָּעֵת אִבֵּד הָאוֹפֶה אֶת יִשּׁוּב דַּעְתּוֹ וְגִלָּה לַחַלְבָּן שֶׁהִטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ עַד לָעִיר הַגְּדוֹלָה עַל מְנָת לִשְׁקֹל אֶת הַסְּחוֹרָה, וְהַמִּשְׁקָל הֶרְאָה בְּבֵרוּר שֶׁהִיא אֵינֶנָּה מַגִּיעָה לְקִילוֹגְרָם. 'אֲנִי חוֹזֵר וְאוֹמֵר לְךָ שֶׁהַסְּחוֹרָה שֶׁאֲנִי מוֹכֵר, מִשְׁקָלָהּ קִילוֹגְרָם שָׁלֵם', חָזַר הַחַלְבָּן עַל דְּבָרָיו, וְהוֹסִיף: 'אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵינֶנִּי צוֹדֵק, אַתָּה מֻזְמָן לִקְרֹא לִי לְדִין תּוֹרָה אֵצֶל הָרַב'. רָאָה הָאוֹפֶה שֶׁאֵין לוֹ כָּל בְּרֵירָה וְהִזְמִין אֶת הַחַלְבָּן לְדִין תּוֹרָה. מִשֶּׁהוֹפִיעוּ הַשְּׁנַיִם בְּבֵית הַדִּין וְהַדַּיָּנִים שָׁמְעוּ אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל הָאוֹפֶה, פָּנוּ אֶל הַחַלְבָּן וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה יֵשׁ לוֹ לְהָשִׁיב. וְהִנֵּה, אַף שָׁם, בְּבֵית הַדִּין, מַמְשִׁיךְ הַחַלְבָּן לִטְעֹן שֶׁמִּשְׁקָלָהּ שֶׁל חֲבִילַת הַחֶמְאָה הוּא קִילוֹגְרָם שָׁלֵם. 'אוּלַי תָּבִיא אֶת הַמִּשְׁקוֹלוֹת שֶׁלְּךָ לְכָאן וְנִבְדֹּק אוֹתָן בְּבֵית הַדִּין', הִצִּיעוּ הָרַבָּנִים. הַחַלְבָּן הִסְכִּים וְאָץ-רָץ לְבֵיתוֹ לְהָבִיא אֶת מִשְׁקַל-הַמֹּאזְנַיִם שֶׁלּוֹ. מַה מְאֹד תָּמְהוּ הַדַּיָּנִים כַּאֲשֶׁר הַחַלְבָּן הֵבִיא עִמּוֹ גַּם כִּכַּר לֶחֶם... 'כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹמֵד לִשְׁקֹל אֶת קִילוֹגְרָם הַחֶמְאָה שֶׁעָלַי לִתֵּן לַחֲבֵרִי הָאוֹפֶה, אֲנִי מַנִּיחַ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּשְׁקָל אֶת כִּכַּר הַלֶּחֶם הַזֹּאת שֶׁקָּנִיתִי מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּשְׁקָלָהּ אָמוּר לִהְיוֹת קִילוֹגְרָם, וּלְפִיהָ אֲנִי מַנִּיחַ אֶת הַחֶמְאָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי עַד שֶׁהַמִּשְׁקָל מִתְאַזֵּן' - - - 'וְעַד שֶׁהָאוֹפֶה בָּא אֵלַי בִּטְעָנוֹת עַל מִשְׁקָלָהּ שֶׁל הַחֶמְאָה, שֶׁיָּבוֹא בִּטְעָנוֹת אֶל עַצְמוֹ... כִּי כְּמִשְׁקַל הַלֶּחֶם שֶׁהוּא מוֹכֵר לִי כָּךְ מִשְׁקַל הַחֶמְאָה'. לְמוֹתָר לְצַיֵּן אֶת בּשֶׁת הַפָּנִים הַנּוֹרָאָה שֶׁזָּכָה לָהּ הָאוֹפֶה בְּבֵית הַדִּין עֵת הִתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בָּרַבִּים. מִקְרֶה דּוֹמֶה לְכָךְ רָאִינוּ בַּפָּסוּק (יִרְמְיָה יז-יא): "קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה...". וּמַסְבִּיר הַמִּדְרָשׁ תַּנְחוּמָא: עוֹף יֵשׁ וּשְׁמוֹ 'קוֹרֵא', הַגּוֹנֵב בֵּיצִים מֵעוֹפוֹת אֲחֵרִים וְדוֹגֵר עֲלֵיהֶם. "וְהַבֵּיצִים הָהֵם לִכְשֶׁיִבָּקְעוּ וְיֵצְאוּ הָאֶפְרוֹחִים, לֹא יִהְיוּ כְּמוֹ בָּנָיו שֶׁיֵּלְכוּ אַחֲרָיו אֶלָּא יַעַזְבוּהוּ וְלֹא יַכִּירוּהוּ" וְכוּ'. הַמִּדְרָשׁ מְסַפֵּר, שֶׁכַּאֲשֶׁר יוֹצְאִים הָאֶפְרוֹחִים מֵהַבֵּיצִים שֶׁעֲלֵיהֶן דָגַר הַקּוֹרֵא, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֵם מַכִּירִים בּוֹ כְּמִי שֶׁהֱבִיאָם לָעוֹלָם, הֵם עוֹלִים עָלָיו וּמוֹרְטִים אֶת כְּנָפָיו. וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה אַחַר כָּךְ לִפְרֹחַ - אֵינוֹ יָכוֹל. וְכָל חַיָּה אוֹ שֶׁרֶץ שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתוֹ, טוֹרְפִים אוֹתוֹ. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ, בַּחֲצִי יָמָיו הוּא עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל, שֶׁהַחַיּוֹת טוֹרְפוֹת אוֹתוֹ. וּמְסַיֵּם הַמִּדְרָשׁ: "מִי גָּרַם לוֹ? - עַל שֶׁגָּזַל בֵּיצִים שֶׁאֵינָם שֶׁלּוֹ". אֶת הַמֶּסֶר הַזֶּה צָרִיךְ לְהַעֲבִיר כָּל מְחַנֵּךְ לַחֲנִיכָיו: כְּשֵׁם שֶׁהַקּוֹרֵא הַזֶּה - שֶׁאֵינוֹ יוֹלֵד, וְגוֹנֵב בֵּיצִים שֶׁל עוֹפוֹת אֲחֵרִים - אֵינוֹ מַרְוִיחַ מְאוּמָה מִמַּעֲשֵׂהוּ. וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ: עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם בְּדֶרֶךְ נוֹרָאָה. כָּךְ לֹא יַרְוִיחַ הָאָדָם לְעוֹלָם מֵעֲשִׂיַּת עשֶׁר שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט. וּמִי שֶׁמְּרַמֶּה אֶת חֲבֵרוֹ וּמְנַסֶּה לִגְזֹל אֶת כַּסְפּוֹ, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יִּתְגַּלֶּה מַעֲשֵׂהוּ לְעֵין-כָּל וְהַבּוּשָׁה שֶׁתִּגָּרֵם לָרַמַּאי תָּבִיא אוֹתוֹ לְמַצָּב שֶׁל "וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". (בָּרְכִי נַפְשִׁי)