Otzarot-Article

"וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם" (יא-מג) מַדְעָן אֶחָד סִפֵּר לְשׁוֹמְרֵי תּוֹרָה, שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ לִבְחֹן וְלִמְצֹא מַדּוּעַ אָסְרָה הַתּוֹרָה אֲכִילַת בְּשַׂר חֲזִיר. מֶה עָשָׂה? נָטַל חֲתִיכַת בְּשַׂר בָּקָר וַחֲתִיכַת בְּשַׂר 'דָּבָר אַחֵר' וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּפִנָּה. לֹא בְּקֵרוּר, גַּם לֹא בַּשֶּׁמֶשׁ.

לְמָחֳרָת בָּחַן אֶת שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת וְהִתְחַלְחֵל. בִּבְשַׂר הַבָּקָר לֹא נִכַּר שִׁנּוּי מִלְּבַד מְעַט שֻׁמָּן שֶׁהִתְמוֹסֵס. בְּשַׂר הַ'דָּבָר אַחֵר', לְעֻמַּת זֹאת, הָיָה רָקוּב לַחֲלוּטִין, מַבְאִישׁ וְרוֹחֵשׁ תּוֹלָעִים, מַגְעִיל וּמְצַמְרֵר. "עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין - כָּךְ אָמַר - מַדּוּעַ נֶאֱסַר בָּשָׂר זֶה בָּאֲכִילָה".

עֻבְדָּתִית, הוּא צוֹדֵק. בֶּאֱמֶת, מַזִּיק בְּשַׂר פִּגֻּלִים וּפוֹגֵם. אֲבָל הַמַּדְעָן "הָפַךְ אֶת הַיּוֹצְרוֹת". לֹא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה בָּשָׂר רַע וּמֻשְׁחָת אָסְרָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה בָּאֲכִילָה. הַתַּהֲלִיךְ הוּא הָפוּךְ: הַתּוֹרָה אָסְרָה בָּשָׂר זֶה בָּאֲכִילָה מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הַנְּשָׁמָה וּמִטַּמְטֵם אֶת הָרֶגֶשׁ הָרוּחָנִי (יוֹמָא לח:), וְהוֹאִיל וְהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ נִבְרְאָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, הֲרֵי דָּבָר שֶׁאָסוּר בָּאֲכִילָה בִּגְלַל בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ פּוֹגֵעַ גַּם בִּבְרִיאוּת הַגּוּף.

אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ, שֶׁבָּחַר בָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְגִלָּה לָנוּ בְּתוֹרָתוֹ מַה לֶאֱכֹל וּמַה לֹא לֶאֱכֹל. וְאִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל מַדּוּעַ דַּוְקָא בָּנוּ בָּחַר הַקַּבָּ"ה, נַמְלִיץ עַל כָּךְ אֶת מְשָׁלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זַצַ"ל, מִגּוֹלֵי סְפָרַד.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁנָּסַע בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. בְּפַאֲתֵי הָעִיר, בֵּינוֹת לְתִלֵּי הָאַשְׁפָּה, רָאָה נַעַר יָחֵף, לָבוּשׁ בְּלוּאִים, הַמְּשַׂחֵק בַּגְּרוּטָאוֹת הַמֻּשְׁלָכוֹת. הוֹרָה לָרַכָּב לַעֲצֹר, וְשָׁלַח אֶת שָׁלִישׁוֹ לִקְרֹא לַנַּעַר. קָם הַנַּעַר הַמְזֹהָם וְהַמְרֻפָּש מֵרִבְצוֹ, וְרָץ אַחֲרֵי הַשָּׁלִישׁ אֶל הַמֶּרְכָּבָה. יָצָא הַמֶּלֶךְ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ, פָּרַשׂ אֶת זְרוֹעוֹתָיו לִקְרַאת הַנַּעַר, חִבְּקוֹ וְנִשְּׁקוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְמֶרְכַּבְתּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְאַרְמוֹנוֹ.

הָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וּמִשְׁתָּאִים.

סְבָרוֹת שׁוֹנוֹת הָעֳלוּ וְנִחוּשִׁים הֻפְרְחוּ.

אוּלַי הָיוּ הוֹרָיו מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ הַנֶּאֱמָנִים.

אוּלַי בָּקִי הַמֶּלֶךְ בְּשִׂרְטוּט פָּנִים וְרָאָה כִּי נוֹעַד לִגְדוֹלוֹת.

אוּלַי הֶחְלִיט לִפְרֹשׂ עָלָיו אֶת חֲסוּתוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו.

מִכָּל מָקוֹם, בְּדָבָר אֶחָד לֹא הָיָה סָפֵק: הַמֶּלֶךְ שָׂם עָלָיו עֵינוֹ לְטוֹבָה.

כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ וְכָךְ כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בִּפְרָט. מַכִּיר הוּא אֶת עַצְמוֹ, אֶת מִגְרְעוֹתָיו וְאֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו, אֶת תְּכוּנוֹתָיו וְאֶת מִדּוֹתָיו.

אֲבָל הַמֶּלֶךְ בָּחַר בּוֹ, שְׁתָלוֹ בָּעָם הַנִּבְחָר, הוֹדִיעוֹ מִצְווֹתָיו וּמְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹתוֹ וּלְהַנְחִילוֹ חַיֵּי עוֹלָם. "הֲלֹא כָּל רוֹאָיו יֹאמְרוּ, כִּי סוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ בּוֹ".

סוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ בּוֹ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יַעֲבֵ"ץ)

	תצוה תשס"ט
	שיחתן של תלמדי חכמים
	הַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים, שְׁרִירִים וְקַיָּמִים בְּכָל תְּקוּפָה, מְכֻוָּנִים לְכָל אָדָם "וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם" (יא-מג) מַדְעָן אֶחָד סִפֵּר לְשׁוֹמְרֵי תּוֹרָה, שֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ לִבְחֹן וְלִמְצֹא מַדּוּעַ אָסְרָה הַתּוֹרָה אֲכִילַת בְּשַׂר חֲזִיר. מֶה עָשָׂה? נָטַל חֲתִיכַת בְּשַׂר בָּקָר וַחֲתִיכַת בְּשַׂר 'דָּבָר אַחֵר' וְהִנִּיחַ אוֹתָם בְּפִנָּה. לֹא בְּקֵרוּר, גַּם לֹא בַּשֶּׁמֶשׁ. לְמָחֳרָת בָּחַן אֶת שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת וְהִתְחַלְחֵל. בִּבְשַׂר הַבָּקָר לֹא נִכַּר שִׁנּוּי מִלְּבַד מְעַט שֻׁמָּן שֶׁהִתְמוֹסֵס. בְּשַׂר הַ'דָּבָר אַחֵר', לְעֻמַּת זֹאת, הָיָה רָקוּב לַחֲלוּטִין, מַבְאִישׁ וְרוֹחֵשׁ תּוֹלָעִים, מַגְעִיל וּמְצַמְרֵר. "עַכְשָׁו אֲנִי מֵבִין - כָּךְ אָמַר - מַדּוּעַ נֶאֱסַר בָּשָׂר זֶה בָּאֲכִילָה". עֻבְדָּתִית, הוּא צוֹדֵק. בֶּאֱמֶת, מַזִּיק בְּשַׂר פִּגֻּלִים וּפוֹגֵם. אֲבָל הַמַּדְעָן "הָפַךְ אֶת הַיּוֹצְרוֹת". לֹא מִשּׁוּם שֶׁזֶּה בָּשָׂר רַע וּמֻשְׁחָת אָסְרָה אוֹתוֹ הַתּוֹרָה בָּאֲכִילָה. הַתַּהֲלִיךְ הוּא הָפוּךְ: הַתּוֹרָה אָסְרָה בָּשָׂר זֶה בָּאֲכִילָה מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הַנְּשָׁמָה וּמִטַּמְטֵם אֶת הָרֶגֶשׁ הָרוּחָנִי (יוֹמָא לח:), וְהוֹאִיל וְהַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ נִבְרְאָה עַל פִּי הַתּוֹרָה, הֲרֵי דָּבָר שֶׁאָסוּר בָּאֲכִילָה בִּגְלַל בְּרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ פּוֹגֵעַ גַּם בִּבְרִיאוּת הַגּוּף. אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ, שֶׁבָּחַר בָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְגִלָּה לָנוּ בְּתוֹרָתוֹ מַה לֶאֱכֹל וּמַה לֹא לֶאֱכֹל. וְאִם יִשְׁאַל הַשּׁוֹאֵל מַדּוּעַ דַּוְקָא בָּנוּ בָּחַר הַקַּבָּ"ה, נַמְלִיץ עַל כָּךְ אֶת מְשָׁלוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ יוֹסֵף יַעֲבֵץ זַצַ"ל, מִגּוֹלֵי סְפָרַד. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁנָּסַע בְּמֶרְכַּבְתּוֹ. בְּפַאֲתֵי הָעִיר, בֵּינוֹת לְתִלֵּי הָאַשְׁפָּה, רָאָה נַעַר יָחֵף, לָבוּשׁ בְּלוּאִים, הַמְּשַׂחֵק בַּגְּרוּטָאוֹת הַמֻּשְׁלָכוֹת. הוֹרָה לָרַכָּב לַעֲצֹר, וְשָׁלַח אֶת שָׁלִישׁוֹ לִקְרֹא לַנַּעַר. קָם הַנַּעַר הַמְזֹהָם וְהַמְרֻפָּש מֵרִבְצוֹ, וְרָץ אַחֲרֵי הַשָּׁלִישׁ אֶל הַמֶּרְכָּבָה. יָצָא הַמֶּלֶךְ מִמֶּרְכַּבְתּוֹ, פָּרַשׂ אֶת זְרוֹעוֹתָיו לִקְרַאת הַנַּעַר, חִבְּקוֹ וְנִשְּׁקוֹ וְהֶעֱלָהוּ לְמֶרְכַּבְתּוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְאַרְמוֹנוֹ. הָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים וּמִשְׁתָּאִים. סְבָרוֹת שׁוֹנוֹת הָעֳלוּ וְנִחוּשִׁים הֻפְרְחוּ. אוּלַי הָיוּ הוֹרָיו מְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ הַנֶּאֱמָנִים. אוּלַי בָּקִי הַמֶּלֶךְ בְּשִׂרְטוּט פָּנִים וְרָאָה כִּי נוֹעַד לִגְדוֹלוֹת. אוּלַי הֶחְלִיט לִפְרֹשׂ עָלָיו אֶת חֲסוּתוֹ כְּדֵי לְהוֹדִיעַ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו. מִכָּל מָקוֹם, בְּדָבָר אֶחָד לֹא הָיָה סָפֵק: הַמֶּלֶךְ שָׂם עָלָיו עֵינוֹ לְטוֹבָה. כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּתוֹ וְכָךְ כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי בִּפְרָט. מַכִּיר הוּא אֶת עַצְמוֹ, אֶת מִגְרְעוֹתָיו וְאֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו, אֶת תְּכוּנוֹתָיו וְאֶת מִדּוֹתָיו. אֲבָל הַמֶּלֶךְ בָּחַר בּוֹ, שְׁתָלוֹ בָּעָם הַנִּבְחָר, הוֹדִיעוֹ מִצְווֹתָיו וּמְבַקֵּשׁ לְזַכּוֹתוֹ וּלְהַנְחִילוֹ חַיֵּי עוֹלָם. "הֲלֹא כָּל רוֹאָיו יֹאמְרוּ, כִּי סוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ בּוֹ". סוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ בּוֹ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יַעֲבֵ"ץ)