Otzarot-Article

"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) בְּעֵת שִׁלְטוֹן הַצָּאר גָּזְרוּ שֶׁמִּכָּל אֶלֶף אֲנָשִׁים יִלָּקַח אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא. גֻּיְּסָה פְּלֻגָּה שֶׁמָנְתָה מֵאָה אִישׁ, וְהַמִצְטַיֵּן שֶׁבָּהֶם נִבְחַר לְיַצְּגָם לִפְנֵי הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן. בְּעָמְדוֹ לְפָנָיו, הִבְחִין הַמְּפַקֵּד שֶׁבִּגְדֵי הַחַיָּל מְרֻשָּׁלִים. אָמַר לוֹ: 'קְצֹב בְּעַצְמְךָ עָנְשְׁךָ'.

חָוְרוּ פְּנֵי הַחַיָּל וְאָמַר: 'יוֹם מַחְבּוֹשׁ', בָּחַר בָּרַע בְּמִעוּטוֹ.

אָמַר הַמְּפַקֵּד: 'לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ! חִבְשׁוּהוּ בַּכֶּלֶא לְמַאֲסַר עוֹלָם!'

'יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי', מָחָה הָאֻמְלָל.

'אָכֵן', הִסְכִּים הַמְּפַקֵּד, 'אֲבָל מְיַצֵּג אַתָּה מֵאָה חַיָּלִים. וּבְהִתְרַשְּׁלוּתְךָ, כְּאִלּוּ הִתְרַשְּׁלוּ כָּל הַמֵּאָה'.

'וַעֲדַיִן אֵין אֵלּוּ אֶלָּא מֵאָה יָמִים', טָעַן הַחַיָּל.

'נָאֶה דָרַשְׁתָּ', הִסְכִּים הַמְּפַקֵּד, 'אֲבָל כָּל חַיָּל נִבְחָר מֵאֶלֶף אֲנָשִׁים. וְנִמְצָא שֶׁמְּיַצֵּג אַתָּה מֵאָה אֶלֶף. וּמֵאָה אֶלֶף יָמִים הֵם כִּשְׁלשׁ מְאוֹת שָׁנָה'...

וְהַנִּמְשָׁל: בַּמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה ז-מ) עַל הַפָּסוּק "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי" (קֹהֶלֶת ז-כח) דָּרְשׁוּ: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְמִקְרָא יוֹצְאִין מֵהֵן מֵאָה לְמִשְׁנָה, עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד וְאֶחָד לְהוֹרָאָה. הֲרֵי עַל הַמִּשְׁנָה הוּא כְּשַׂר עֲשָׂרוֹת, וּבַעַל הַגְּמָרָא הוּא כְּשַׂר מֵאוֹת. וְכַמָּה אַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עָלָיו! אֲבָל יָדוּעַ שֶׁהָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית נִבְחֲרָה מִכָּל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים", וְנִמְצָא שֶׁכָּל יְהוּדִי מְיַצֵּג כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁל שִׁבְעִים אִישׁ. וּבַעַל מִשְׁנָה - שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת, וּבַעַל גְּמָרָא מְיַצֵּג כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁל שִׁבְעַת אֲלָפִים, וְאִם אֵינוֹ זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו - מַפְסִיד כְּנֶגְדָּם. אַחֲרָיוּת אַדִּירָה מֻטֶּלֶת אֵפוֹא עַל כָּל בַּעַל תּוֹרָה. (שֵׁם עוֹלָם)

	משפטים תשס"ט
	גרימת טורח, "בור" הוא
	"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) בְּעֵת שִׁלְטוֹן הַצָּאר גָּזְרוּ שֶׁמִּכָּל אֶלֶף אֲנָשִׁים יִלָּקַח אֶחָד לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא. גֻּיְּסָה פְּלֻגָּה שֶׁמָנְתָה מֵאָה אִישׁ, וְהַמִצְטַיֵּן שֶׁבָּהֶם נִבְחַר לְיַצְּגָם לִפְנֵי הַמְּפַקֵּד הָעֶלְיוֹן. בְּעָמְדוֹ לְפָנָיו, הִבְחִין הַמְּפַקֵּד שֶׁבִּגְדֵי הַחַיָּל מְרֻשָּׁלִים. אָמַר לוֹ: 'קְצֹב בְּעַצְמְךָ עָנְשְׁךָ'. חָוְרוּ פְּנֵי הַחַיָּל וְאָמַר: 'יוֹם מַחְבּוֹשׁ', בָּחַר בָּרַע בְּמִעוּטוֹ. אָמַר הַמְּפַקֵּד: 'לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ! חִבְשׁוּהוּ בַּכֶּלֶא לְמַאֲסַר עוֹלָם!' 'יוֹם אֶחָד אָמַרְתִּי', מָחָה הָאֻמְלָל. 'אָכֵן', הִסְכִּים הַמְּפַקֵּד, 'אֲבָל מְיַצֵּג אַתָּה מֵאָה חַיָּלִים. וּבְהִתְרַשְּׁלוּתְךָ, כְּאִלּוּ הִתְרַשְּׁלוּ כָּל הַמֵּאָה'. 'וַעֲדַיִן אֵין אֵלּוּ אֶלָּא מֵאָה יָמִים', טָעַן הַחַיָּל. 'נָאֶה דָרַשְׁתָּ', הִסְכִּים הַמְּפַקֵּד, 'אֲבָל כָּל חַיָּל נִבְחָר מֵאֶלֶף אֲנָשִׁים. וְנִמְצָא שֶׁמְּיַצֵּג אַתָּה מֵאָה אֶלֶף. וּמֵאָה אֶלֶף יָמִים הֵם כִּשְׁלשׁ מְאוֹת שָׁנָה'... וְהַנִּמְשָׁל: בַּמִּדְרָשׁ (קֹהֶלֶת רַבָּה ז-מ) עַל הַפָּסוּק "אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי" (קֹהֶלֶת ז-כח) דָּרְשׁוּ: בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְמִקְרָא יוֹצְאִין מֵהֵן מֵאָה לְמִשְׁנָה, עֲשָׂרָה לְתַלְמוּד וְאֶחָד לְהוֹרָאָה. הֲרֵי עַל הַמִּשְׁנָה הוּא כְּשַׂר עֲשָׂרוֹת, וּבַעַל הַגְּמָרָא הוּא כְּשַׂר מֵאוֹת. וְכַמָּה אַחֲרָיוּת מֻטֶּלֶת עָלָיו! אֲבָל יָדוּעַ שֶׁהָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית נִבְחֲרָה מִכָּל שִׁבְעִים הָאֻמּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים", וְנִמְצָא שֶׁכָּל יְהוּדִי מְיַצֵּג כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁל שִׁבְעִים אִישׁ. וּבַעַל מִשְׁנָה - שֶׁל שְׁבַע מֵאוֹת, וּבַעַל גְּמָרָא מְיַצֵּג כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה שֶׁל שִׁבְעַת אֲלָפִים, וְאִם אֵינוֹ זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו - מַפְסִיד כְּנֶגְדָּם. אַחֲרָיוּת אַדִּירָה מֻטֶּלֶת אֵפוֹא עַל כָּל בַּעַל תּוֹרָה. (שֵׁם עוֹלָם)