Otzarot-Article

"הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ" (לא-ח) יְהוּדִי שֶׁחַיָּיו מְבֻסָּסִים עַל דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים הַנֶּעֱרָמִים בְּדַרְכֵי חַיָּיו וּלְהִמָּלֵט מִמּוּעָקוֹת וְצָרוֹת רַבּוֹת הַמְּלַוּוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֶת אֵלֶּה שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם מֻשְׁתָּתִים עַל הַהַשְׁקָפָה הַמּוּצָקָה, הַיּוֹצֶקֶת טַעַם טוֹב לְחַיֵּיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים.

אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֻפְלָא. הָרַב גַּלִינְסְקִי סָבַל מִפֶּצַע מְסֻיָּם שֶׁהַטִּפּוּל בּוֹ הָיָה כָּרוּךְ בִּפְעֻלָּה מַכְאִיבָה הַמְּבֻצַּעַת שֶׁלֹּא בְּהַרְדָּמָה.

הַנֶּאֱלָצִים לַעֲבֹר אֶת הַטִּפּוּל, הַכָּרוּךְ כָּאָמוּר בִּכְאֵבִים עַזִּים בְּיוֹתֵר, אֵינָם מִתְגַּבְּרִים עַל עַצְמָם וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מֵרֹב כְּאֵבִים.

אַךְ בְּמִקְרֶה זֶה, הָיָה הָרוֹפֵא שֶׁטִּפֵּל בָּרַב גַּלִינְסְקִי מֻפְתָּע מְאֹד לִרְאוֹת אֶת מְטֻפָּלוֹ שׁוֹכֵב וְשׁוֹתֵק כְּדָג, אֵין מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.

'הַאִם הַטִּפּוּל אֵינוֹ מַכְאִיב לְךָ?' שָׁאַל אֶת הָרַב.

הֵשִׁיב הָרַב גַּלִינְסְקִי: 'מַכְאִיב. מַכְאִיב מְאֹד'.

'אִם כֵּן, כֵּיצַד זֶה שֶׁאֵינְךָ זוֹעֵק מִכְּאֵבִים?' הִמְשִׁיךְ הָרוֹפֵא לִשְׁאֹל.

תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַב גַּלִינְסְקִי הִפְלִיאָה אֶת הָרוֹפֵא: 'הַאִם זֶה יַעֲזֹר לִי?! לִי זֶה לֹא יַעֲזֹר בִּכְלָל וּלְךָ זֶה יַפְרִיעַ בִּמְלַאכְתְךָ, וְאִם כָּךְ, לָמָּה לִי לִצְעֹק?! אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַקָּבָּ"ה אִתִּי אֶל הַטִּפּוּל, וְהוּא שׁוֹמֵר עָלַי'...

הִמְשִׁיךְ הָרַב לַעֲבֹר אֶת הַטִּפּוּל בְּלִי שֶׁיּוֹצִיא הֶגֶה מִן הַפֶּה. וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁהָרַב גַּלִינְסְקִי לֹא רַק שֶׁהֵבִין שֶׁאֵין טַעַם לִזְעֹק אֶלָּא גַּם שָׂמַח בְּיִסּוּרָיו, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹת וְאַלְפֵי דְּרָשׁוֹת אָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ בְּעִנְיַן זֶה, שֶׁאִלּוּ הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ אֶת מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים, הָיָה יוֹצֵא בְּרִקּוּדִים לִקְרָאתָם.

הָרוֹפֵא, בַּעַל שֵׁם בִּתְחוּמוֹ, לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁבְּפֶתַח תִּקְוָה נִכְנַס אֶל שְׁכֵנוֹ הַחֲרֵדִי וְסִפֵּר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם, וְאַף סִפֵּר לוֹ מִיהוּ הָרַב.

מִשֶּׁשָּׁמַע הַשָּׁכֵן שֶׁמְּדֻבָּר בָּרַב גַּלִינְסְקִי, הֵבִין כִּי זוֹ 'שְׁעַת רָצוֹן' וְהִמְשִׁיךְ לְתָאֵר בְּאָזְנֵי הָרוֹפֵא הַמְּפֻרְסָם אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב. בְּעִקָּר אֶת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בְּסִיבִּיר וְאֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת גַּם בַּתְּקוּפוֹת הַקָּשׁוֹת הָהֵן.

הָרוֹפֵא שָׁמַע, הֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב, וְהַדְּבָרִים עָשׂוּ עָלָיו רֹשֶׁם. בִּמְהֵרָה הוּא הֵבִין שֶׁרַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, וְלֹא בְּכָל כֹּחַ אַחֵר, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת כָּאֵלֶּה.

הוּא הֶחְלִיט לְהַגִּיעַ לְאַחַד מִשִּׁעוּרֵי הַתּוֹרָה בְּפֶתַח-תִּקְוָה, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּבֵיתוֹ הָפַךְ לְבַיִת שׁוֹמֵר מִצְווֹת בְּהַקְפָּדָה.

רוֹפֵא זֶה 'רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹת' שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְעֶבְרוֹ מִן שְׁמַיָּא, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק 'וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת... וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק' (שְׁמוֹת כ-טו). וּפֵרוּשׁ הַדְּבָרִים: יֵשׁ וְהַקָּבָּ"ה מֵבִיא עָלֵינוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, רְעִידַת אֲדָמָה שֶׁל מַמָּשׁ, 'וַיַּרְא הָעָם' - וְהָעָם אָמְנָם רוֹאֶה. 'וַיָּנֻעוּ', פֵּרוּשׁ, הוּא אֲפִלּוּ מִזְדַּעְזֵעַ, אֲבָל אַחַר כָּךְ 'וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק'... נִשְׁאָרִים מְרֻחָקִים וְלֹא מִתְקָרְבִים אֶל מוֹקֵד הַקּוֹלוֹת.

הָרוֹפֵא הַהוּא, רָאָה, נָע וְעָשָׂה אֶת הַמִּתְבַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	יתרו תשס"ט
	הראש עיקר ולא הרגלים
	"לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (לא-יב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זצ"ל הִזְכִּיר בִּדְרָשָׁתוֹ סִפּוּר יָדוּעַ מִן הַמִּדְרָשׁ, הִסְבִּירוֹ בְּהֶסְבֵּר מַעֲמִיק וְשִׁיְּכוֹ לְפָרָשָׁתֵנוּ תּוֹךְ לֶקַח נוֹקֵב "הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ" (לא-ח) יְהוּדִי שֶׁחַיָּיו מְבֻסָּסִים עַל דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה, מְסֻגָּל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַקְּשָׁיִים הַנֶּעֱרָמִים בְּדַרְכֵי חַיָּיו וּלְהִמָּלֵט מִמּוּעָקוֹת וְצָרוֹת רַבּוֹת הַמְּלַוּוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֶת אֵלֶּה שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם מֻשְׁתָּתִים עַל הַהַשְׁקָפָה הַמּוּצָקָה, הַיּוֹצֶקֶת טַעַם טוֹב לְחַיֵּיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. אֶחָד מִמְּקֹרָבָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב גַּלִינְסְקִי סִפֵּר מַעֲשֶׂה מֻפְלָא. הָרַב גַּלִינְסְקִי סָבַל מִפֶּצַע מְסֻיָּם שֶׁהַטִּפּוּל בּוֹ הָיָה כָּרוּךְ בִּפְעֻלָּה מַכְאִיבָה הַמְּבֻצַּעַת שֶׁלֹּא בְּהַרְדָּמָה. הַנֶּאֱלָצִים לַעֲבֹר אֶת הַטִּפּוּל, הַכָּרוּךְ כָּאָמוּר בִּכְאֵבִים עַזִּים בְּיוֹתֵר, אֵינָם מִתְגַּבְּרִים עַל עַצְמָם וְצוֹעֲקִים בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל מֵרֹב כְּאֵבִים. אַךְ בְּמִקְרֶה זֶה, הָיָה הָרוֹפֵא שֶׁטִּפֵּל בָּרַב גַּלִינְסְקִי מֻפְתָּע מְאֹד לִרְאוֹת אֶת מְטֻפָּלוֹ שׁוֹכֵב וְשׁוֹתֵק כְּדָג, אֵין מוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו. 'הַאִם הַטִּפּוּל אֵינוֹ מַכְאִיב לְךָ?' שָׁאַל אֶת הָרַב. הֵשִׁיב הָרַב גַּלִינְסְקִי: 'מַכְאִיב. מַכְאִיב מְאֹד'. 'אִם כֵּן, כֵּיצַד זֶה שֶׁאֵינְךָ זוֹעֵק מִכְּאֵבִים?' הִמְשִׁיךְ הָרוֹפֵא לִשְׁאֹל. תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הָרַב גַּלִינְסְקִי הִפְלִיאָה אֶת הָרוֹפֵא: 'הַאִם זֶה יַעֲזֹר לִי?! לִי זֶה לֹא יַעֲזֹר בִּכְלָל וּלְךָ זֶה יַפְרִיעַ בִּמְלַאכְתְךָ, וְאִם כָּךְ, לָמָּה לִי לִצְעֹק?! אֲנִי לוֹקֵחַ אֶת הַקָּבָּ"ה אִתִּי אֶל הַטִּפּוּל, וְהוּא שׁוֹמֵר עָלַי'... הִמְשִׁיךְ הָרַב לַעֲבֹר אֶת הַטִּפּוּל בְּלִי שֶׁיּוֹצִיא הֶגֶה מִן הַפֶּה. וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁהָרַב גַּלִינְסְקִי לֹא רַק שֶׁהֵבִין שֶׁאֵין טַעַם לִזְעֹק אֶלָּא גַּם שָׂמַח בְּיִסּוּרָיו, שֶׁהֲרֵי מֵאוֹת וְאַלְפֵי דְּרָשׁוֹת אָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ בְּעִנְיַן זֶה, שֶׁאִלּוּ הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ אֶת מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים, הָיָה יוֹצֵא בְּרִקּוּדִים לִקְרָאתָם. הָרוֹפֵא, בַּעַל שֵׁם בִּתְחוּמוֹ, לֹא יָכֹל לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ שֶׁבְּפֶתַח תִּקְוָה נִכְנַס אֶל שְׁכֵנוֹ הַחֲרֵדִי וְסִפֵּר לוֹ דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם, וְאַף סִפֵּר לוֹ מִיהוּ הָרַב. מִשֶּׁשָּׁמַע הַשָּׁכֵן שֶׁמְּדֻבָּר בָּרַב גַּלִינְסְקִי, הֵבִין כִּי זוֹ 'שְׁעַת רָצוֹן' וְהִמְשִׁיךְ לְתָאֵר בְּאָזְנֵי הָרוֹפֵא הַמְּפֻרְסָם אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הָרַב. בְּעִקָּר אֶת מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בְּסִיבִּיר וְאֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת גַּם בַּתְּקוּפוֹת הַקָּשׁוֹת הָהֵן. הָרוֹפֵא שָׁמַע, הֶאֱזִין בְּקֶשֶׁב רַב, וְהַדְּבָרִים עָשׂוּ עָלָיו רֹשֶׁם. בִּמְהֵרָה הוּא הֵבִין שֶׁרַק בְּכֹחַ הַתּוֹרָה, וְלֹא בְּכָל כֹּחַ אַחֵר, אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת כָּאֵלֶּה. הוּא הֶחְלִיט לְהַגִּיעַ לְאַחַד מִשִּׁעוּרֵי הַתּוֹרָה בְּפֶתַח-תִּקְוָה, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצָר חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּבֵיתוֹ הָפַךְ לְבַיִת שׁוֹמֵר מִצְווֹת בְּהַקְפָּדָה. רוֹפֵא זֶה 'רָאָה אֶת הַקּוֹלוֹת' שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְעֶבְרוֹ מִן שְׁמַיָּא, כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הַפָּסוּק 'וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת... וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק' (שְׁמוֹת כ-טו). וּפֵרוּשׁ הַדְּבָרִים: יֵשׁ וְהַקָּבָּ"ה מֵבִיא עָלֵינוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים, רְעִידַת אֲדָמָה שֶׁל מַמָּשׁ, 'וַיַּרְא הָעָם' - וְהָעָם אָמְנָם רוֹאֶה. 'וַיָּנֻעוּ', פֵּרוּשׁ, הוּא אֲפִלּוּ מִזְדַּעְזֵעַ, אֲבָל אַחַר כָּךְ 'וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק'... נִשְׁאָרִים מְרֻחָקִים וְלֹא מִתְקָרְבִים אֶל מוֹקֵד הַקּוֹלוֹת. הָרוֹפֵא הַהוּא, רָאָה, נָע וְעָשָׂה אֶת הַמִּתְבַּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)