Otzarot-Article

מוֹדִים אָנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. אֲבָל הַפַּעַם, לְשֵׁם שִׁנּוּי, נִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֵׂי הַמִּצְרִים מִזָּוִית אַחֶרֶת - לֹא כְּדֵי לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כִּי כְּבָר נֶאֱמַר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (מִשְׁלֵי יא-י) וְשׁוֹטֶה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (בְּרָכוֹת לד.) - כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמוֹתָם. הֶחָכָם, אוֹמֵר הַפִּתְגָּם, לוֹמֵד מִנִּסְיוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים. הַטִּפֵּשׁ, אַף מִנִּסְיוֹן עַצְמוֹ אֵינוֹ לוֹמֵד...

לְמַה הָיָה פַּרְעֹה דּוֹמֶה - אָמַר מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל - לְאוֹתוֹ עָנִי שֶׁהָיָה שְׁכֵנוֹ שֶׁל עָשִׁיר מֻפְלָג. יוֹם אֶחָד הֵכִין הֶעָשִׁיר מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ. וְהָיוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָנִי צוֹפִיּוֹת לְמַעֲדַנֵּי הַמִּשְׁתֶּה. לֹא הָיָה סָפֵק בְּלִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מִן הַקְּרוּאִים הַמֻּזְמָנִים אֶל הַשִּׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי שָׁכֵן קָרוֹב הוּא.

הִרְעִיב עַצְמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְהִמְתִּין לַהַזְמָנָה שֶׁבּוֹשְׁשָה לְהַגִּיעַ. הַקְּרוּאִים נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֶל הַבַּיִת, הַחֻפָּה נֶעֶרְכָה וְהַתִּזְמֹרֶת נִגְּנָה. עֵינָיו רָאוּ, אָזְנָיו שָׁמְעוּ, וּבִטְנוֹ הָמְתָה מֵרָעָב. הִתְיָאֵשׁ מֵהַהַזְמָנָה וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל, לִשְׁבֹּר צוֹמוֹ, אַךְ לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לֶחֶם נִקֻּדִים יָבֵשׁ. בְּאֵין בְּרֵירָה אֲכָלוֹ בְּרֹב יָגוֹן וַאֲנָחָה, מִלֵּא כְּרֵסוֹ בַּלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ. וְהִנֵּה - נוֹקְשִׁים בְּדֶלֶת בֵּיתוֹ, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר בָּא לִקְרָאתוֹ. עַתָּה, מַה רַב צַעֲרוֹ. הֲכֵיצַד יוּכַל לֵהָנוֹת מִן הַמַּאֲכָלִים הָעֲרֵבִים לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בַּלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ? מֶה עָשָׂה? תָּחַב אֶת אֶצְבָּעוֹ לִגְרוֹנוֹ וְהֵקִיא אֶת כָּל מַה שֶׁאָכַל. עַכְשָׁו הָיָה חִוֵּר וְרוֹעֵד, אַךְ גַּם רָעֵב וְכָמֵהַּ לְמַעֲדַנִּים. קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַמְּשָׁרֵת. הֱבִיאוֹ הַמְּשָׁרֵת לַאֲדוֹנָיו הֶעָשִׁיר, וְזֶה הָאַחֲרוֹן פָּנָה אֵלָיו בִּמְאוֹר פָּנִים.

אָמַר לוֹ: "הֵן שָׁכֵן אַתָּה, שָׁכֵן טוֹב וּמָסוּר. כֵּיצַד שָׁכָחְתִּי מִמְּךָ?!"

אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָנִי וְאָמַר: "בְּוַדַּאי, תָּמִיד אֲנִי לְשֵׁרוּתְךָ".

"אָכֵן כָּךְ", שָׂמַח הֶעָשִׁיר. "שְׁמַע נָא: כָּל הָעֶרֶב אֲנִי מֻטְרָד. הַכֹּל חוֹגְגִים, אֲנִי מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים וְהַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה. וּמַה אִם יָבוֹאוּ גַּנָּבִים בְּהֵחָבֵא וְיִטְּלוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד? וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי בְּךָ. אוּלַי תּוֹאִיל לַעֲמֹד בְּפֶתַח הֶחָצֵר וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְלֹשׁ הֵנָּה אָדָם בִּלְתִּי קָרוּא".

כָּךְ סָפַג הֶעָנִי בִּישׁ הַמַּזָּל מַכָּה אַחֲרֵי מַכָּה: גַּם צָם, גַּם אָכַל לֶחֶם יָבֵשׁ, גַּם הֱקִיאוֹ וְנוֹתַר רָעֵב, וְגַם יָשַׁב בְּשַׁעַר הֶחָצֵר מְבֻדָּד וּמְשֻׁעֲמָם.

כָּךְ גַּם חָשַׁב פַּרְעֹה לְהִשְׁתַּעְבֵּד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָבְשָׁם תַּחַת יָדוֹ. וּלְבַסּוֹף... גַּם סָפַג אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, גַּם שְׁלָחָם עַל כָּרְחוֹ וּבִרְכוּשׁ גָּדוֹל, גַּם רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְגַם טָבַע בַּיָּם...

וּלְעִנְיָנֵנוּ, יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל (בְּאִגַּרְתּוֹ לִבְנוֹ), שֶׁפַּרְעֹה רוֹמֵז לַיֵּצֶר הָרַע וּמִצְרַיִם לְכֹחוֹת הַגּוּף, וְיָדוּעַ 'סוֹד גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן'. אָמְנָם כֹּחוֹת הַגּוּף שׁוֹלְטִים בָּנוּ, וּבְתוֹר בְּנֵי אָדָם אָנוּ חַיָּבִים לֶאֱכֹל, לִישׁוֹן אַף לְהִתְפַּרְנֵס. וְכִי מַה דָּרַשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ - הַמְסַמֵּל אֶת הַדְרָכַת הַנְּשָׁמָה - בְּשֵׁם ה': לְשַׁלְּחֵנוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר לַעֲבֹד אֶת ה'. וְהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קַמִינֶצְקִי זַצַ"ל אָמַר, שֶׁאִם פַּרְעֹה הָיָה מַסְכִּים לַדְּרִישָׁה, הָיִינוּ מִסְתַּפְּקִים בְּכָךְ. הָיִינוּ מִתְעַלִּים שְׁלשָׁה יָמִים וְשָׁבִים לְמִצְרַיִם. זֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפֹּל לָשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים מִשַּׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה וְנוּכַל לְמַלֵּא קִצְבַת אַרְבַּע מְאוֹת הַשָּׁנִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ שָׁם. וּכְשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזּוֹ תְּבִיעַת הַבּוֹרֵא מֵהָאָדָם. אֵין הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת סִגּוּפִים, וְהַנָּזִיר נִקְרָא 'חוֹטֵא'. אֱכֹל, שְׁתֵה, הֱיֵה בְּ'שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם' - בִּתְנַאי אֶחָד: תִּצֹּר פִּסְקֵי זְמַן לְרוּחָנִיּוּת: הַמּוֹעֲדִים בַּשָּׁנָה, הַשַּׁבָּת בַּשָּׁבוּעַ, שְׁעוֹת הַתְּפִלָּה וְשִׁעוּר תּוֹרָה בַּיּוֹם. אִם כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה, הֲרֵי הַגּוּף - מִצְרַיִם - מְקַבֵּל אֶת שֶׁלּוֹ, וְגַם הָרוּחָנִיּוּת - יִשְׂרָאֵל בְּרָאשׁוּת משֶׁה רַבֵּנוּ - מְקַבֶּלֶת אֶת הִתְעַלּוּתָהּ. אֲבָל פַּרְעֹה, הַיֵּצֶר הָרַע, הָיָה מַפְסִיד אֶת שְׁלִיטָתוֹ. וּפַרְעֹה סֵרֵב.

הַיֵּצֶר הָרַע רוֹצֶה שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת, שֶׁהַנֶּהֶנְתָנוּת תִּתְפֹּס אֶת כָּל מַעְיְנֵי הָאָדָם. "לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹקֵיכֶם בָּאָרֶץ". מִלְכַתְּחִלָּה, אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת חֵלֶק לָרוּחָנִיּוּת, מְאוּמָה. אַךְ אִם כְּבָר, יְשַׁעְבֵּד גַּם אֶת הָרוּחָנִיּוּת לָאַרְצִיּוּת: שֶׁהַדָּגֵשׁ בְּשַׁבָּת יִהְיֶה עַל הַסְּעוּדָה וְלֹא עַל הַזְּמִירוֹת; עַל הַשֵּׁינָה, וְלֹא עַל הַלִּמּוּד; חוֹל הַמּוֹעֵד יֻקְדַּשׁ לְטִיּוּלִים, הַחַגִּים לַאֲרוּחוֹת; שְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַזָּיוֹת וּלְפִטְפּוּטִים. "זִבְחוּ לֵאלֹקֵיכֶם בָּאָרֶץ": זִבְחוּ לֶאֱלֹקִים אַךְ עִם כָּל הָאַרְצִיּוּת וְהַגַּשְׁמִיּוּת.

וְאִם נַמְשִׁיךְ לְעַיֵּן וְלִבְדֹּק מַה הִרְוִיחַ פַּרְעֹה מִגִּישָׁה זֹאת וּמַה הִרְוִיחוּ הַמִּצְרִים, נִרְאֶה, כִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ וּמַכּוֹת קִבְּלוּ.

נִזְכֹּר אֵפוֹא כִּי הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּרְוִיחִים מֵעֲבֵרָה עַל דִּבְרֵי ה' הוּא - מַכּוֹת!

"לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִיא לֹא תִצְלָח" (בַּמִּדְבָּר יד-מא). הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּזְמַן אָסוּר, אֵינוֹ רוֹאֶה מִמֶּנָּה סִימַן בְּרָכָה (פְּסָחִים נ:). וְעָמָל בְּלִי בְּרָכָה, הָאֵינוֹ בְּגֶדֶר מַכָּה וּקְלָלָה?

וּבוֹ בַּזְּמַן מַפְסִידִים רְכוּשׁ כֹּה גָּדוֹל, אֶת הָרוּחָנִיּוּת הַמְּאִירָה אֶת חַיֵּינוּ. שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה, שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, אוֹר הַמִּצְווֹת, זֹהַר הַשַּׁבָּת, הֶאָרַת הֶחָג. כַּמָּה מַשְׁמִימִים הָיוּ הַחַיִּים בִּלְעֲדֵיהֶם.

וּלְבַסּוֹף, רוֹדְפִים וְרוֹדְפִים וְטוֹבְעִים בַּיָּם. אָמַר מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל: הָעוֹלָם נִמְשָׁל לְיַם סוֹעֵר, מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹנֶה לְעַצְמוֹ גִּשְׁרֵי בִּטָּחוֹן אֵיתָנִים וְעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בָּהֶם מֵאִי אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, מִשִּׁעוּר תּוֹרָה לְשִׁעוּר תּוֹרָה, מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, הֵן יִטְבַּע בְּסַעֲרוֹת הַיָּם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בשלח תשס"ט
	סוד הצלחת החינוך
	"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) סֵפֶר וַיִּקְרָא פּוֹתֵחַ בְּפָרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת מוֹדִים אָנוּ לְבוֹרְאֵנוּ, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֶּאֱלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם. אֲבָל הַפַּעַם, לְשֵׁם שִׁנּוּי, נִתְבּוֹנֵן עַל מַעֲשֵׂי הַמִּצְרִים מִזָּוִית אַחֶרֶת - לֹא כְּדֵי לְרַחֵם עֲלֵיהֶם כִּי כְּבָר נֶאֱמַר "וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה" (מִשְׁלֵי יא-י) וְשׁוֹטֶה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו (בְּרָכוֹת לד.) - כְּדֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה כְּמוֹתָם. הֶחָכָם, אוֹמֵר הַפִּתְגָּם, לוֹמֵד מִנִּסְיוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים. הַטִּפֵּשׁ, אַף מִנִּסְיוֹן עַצְמוֹ אֵינוֹ לוֹמֵד... לְמַה הָיָה פַּרְעֹה דּוֹמֶה - אָמַר מָרָן הַחִידָ"א זַצַ"ל - לְאוֹתוֹ עָנִי שֶׁהָיָה שְׁכֵנוֹ שֶׁל עָשִׁיר מֻפְלָג. יוֹם אֶחָד הֵכִין הֶעָשִׁיר מִשְׁתֵּה נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ. וְהָיוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָנִי צוֹפִיּוֹת לְמַעֲדַנֵּי הַמִּשְׁתֶּה. לֹא הָיָה סָפֵק בְּלִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מִן הַקְּרוּאִים הַמֻּזְמָנִים אֶל הַשִּׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי שָׁכֵן קָרוֹב הוּא. הִרְעִיב עַצְמוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְהִמְתִּין לַהַזְמָנָה שֶׁבּוֹשְׁשָה לְהַגִּיעַ. הַקְּרוּאִים נֶאֶסְפוּ וּבָאוּ אֶל הַבַּיִת, הַחֻפָּה נֶעֶרְכָה וְהַתִּזְמֹרֶת נִגְּנָה. עֵינָיו רָאוּ, אָזְנָיו שָׁמְעוּ, וּבִטְנוֹ הָמְתָה מֵרָעָב. הִתְיָאֵשׁ מֵהַהַזְמָנָה וּבִקֵּשׁ לֶאֱכֹל, לִשְׁבֹּר צוֹמוֹ, אַךְ לֹא מָצָא בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לֶחֶם נִקֻּדִים יָבֵשׁ. בְּאֵין בְּרֵירָה אֲכָלוֹ בְּרֹב יָגוֹן וַאֲנָחָה, מִלֵּא כְּרֵסוֹ בַּלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ. וְהִנֵּה - נוֹקְשִׁים בְּדֶלֶת בֵּיתוֹ, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר בָּא לִקְרָאתוֹ. עַתָּה, מַה רַב צַעֲרוֹ. הֲכֵיצַד יוּכַל לֵהָנוֹת מִן הַמַּאֲכָלִים הָעֲרֵבִים לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אֶת כְּרֵסוֹ בַּלֶּחֶם הַיָּבֵשׁ? מֶה עָשָׂה? תָּחַב אֶת אֶצְבָּעוֹ לִגְרוֹנוֹ וְהֵקִיא אֶת כָּל מַה שֶׁאָכַל. עַכְשָׁו הָיָה חִוֵּר וְרוֹעֵד, אַךְ גַּם רָעֵב וְכָמֵהַּ לְמַעֲדַנִּים. קָם וְהָלַךְ אַחֲרֵי הַמְּשָׁרֵת. הֱבִיאוֹ הַמְּשָׁרֵת לַאֲדוֹנָיו הֶעָשִׁיר, וְזֶה הָאַחֲרוֹן פָּנָה אֵלָיו בִּמְאוֹר פָּנִים. אָמַר לוֹ: "הֵן שָׁכֵן אַתָּה, שָׁכֵן טוֹב וּמָסוּר. כֵּיצַד שָׁכָחְתִּי מִמְּךָ?!" אוֹרוּ עֵינָיו שֶׁל הֶעָנִי וְאָמַר: "בְּוַדַּאי, תָּמִיד אֲנִי לְשֵׁרוּתְךָ". "אָכֵן כָּךְ", שָׂמַח הֶעָשִׁיר. "שְׁמַע נָא: כָּל הָעֶרֶב אֲנִי מֻטְרָד. הַכֹּל חוֹגְגִים, אֲנִי מְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים וְהַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְוָחָה. וּמַה אִם יָבוֹאוּ גַּנָּבִים בְּהֵחָבֵא וְיִטְּלוּ מִכָּל הַבָּא לַיָּד? וְהִנֵּה נִזְכַּרְתִּי בְּךָ. אוּלַי תּוֹאִיל לַעֲמֹד בְּפֶתַח הֶחָצֵר וּלְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְלֹשׁ הֵנָּה אָדָם בִּלְתִּי קָרוּא". כָּךְ סָפַג הֶעָנִי בִּישׁ הַמַּזָּל מַכָּה אַחֲרֵי מַכָּה: גַּם צָם, גַּם אָכַל לֶחֶם יָבֵשׁ, גַּם הֱקִיאוֹ וְנוֹתַר רָעֵב, וְגַם יָשַׁב בְּשַׁעַר הֶחָצֵר מְבֻדָּד וּמְשֻׁעֲמָם. כָּךְ גַּם חָשַׁב פַּרְעֹה לְהִשְׁתַּעְבֵּד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכָבְשָׁם תַּחַת יָדוֹ. וּלְבַסּוֹף... גַּם סָפַג אֶת עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת, גַּם שְׁלָחָם עַל כָּרְחוֹ וּבִרְכוּשׁ גָּדוֹל, גַּם רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְגַם טָבַע בַּיָּם... וּלְעִנְיָנֵנוּ, יְדוּעִים דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הָרַמְבָּ"ם זַצַ"ל (בְּאִגַּרְתּוֹ לִבְנוֹ), שֶׁפַּרְעֹה רוֹמֵז לַיֵּצֶר הָרַע וּמִצְרַיִם לְכֹחוֹת הַגּוּף, וְיָדוּעַ 'סוֹד גָּלוּת מִצְרַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן'. אָמְנָם כֹּחוֹת הַגּוּף שׁוֹלְטִים בָּנוּ, וּבְתוֹר בְּנֵי אָדָם אָנוּ חַיָּבִים לֶאֱכֹל, לִישׁוֹן אַף לְהִתְפַּרְנֵס. וְכִי מַה דָּרַשׁ משֶׁה רַבֵּנוּ - הַמְסַמֵּל אֶת הַדְרָכַת הַנְּשָׁמָה - בְּשֵׁם ה': לְשַׁלְּחֵנוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר לַעֲבֹד אֶת ה'. וְהַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קַמִינֶצְקִי זַצַ"ל אָמַר, שֶׁאִם פַּרְעֹה הָיָה מַסְכִּים לַדְּרִישָׁה, הָיִינוּ מִסְתַּפְּקִים בְּכָךְ. הָיִינוּ מִתְעַלִּים שְׁלשָׁה יָמִים וְשָׁבִים לְמִצְרַיִם. זֹאת כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפֹּל לָשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים מִשַּׁעֲרֵי הַטֻּמְאָה וְנוּכַל לְמַלֵּא קִצְבַת אַרְבַּע מְאוֹת הַשָּׁנִים שֶׁנִּגְזְרוּ עָלֵינוּ שָׁם. וּכְשֶׁנְּעַיֵּן בַּדָּבָר נִרְאֶה שֶׁזּוֹ תְּבִיעַת הַבּוֹרֵא מֵהָאָדָם. אֵין הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת סִגּוּפִים, וְהַנָּזִיר נִקְרָא 'חוֹטֵא'. אֱכֹל, שְׁתֵה, הֱיֵה בְּ'שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם' - בִּתְנַאי אֶחָד: תִּצֹּר פִּסְקֵי זְמַן לְרוּחָנִיּוּת: הַמּוֹעֲדִים בַּשָּׁנָה, הַשַּׁבָּת בַּשָּׁבוּעַ, שְׁעוֹת הַתְּפִלָּה וְשִׁעוּר תּוֹרָה בַּיּוֹם. אִם כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה, הֲרֵי הַגּוּף - מִצְרַיִם - מְקַבֵּל אֶת שֶׁלּוֹ, וְגַם הָרוּחָנִיּוּת - יִשְׂרָאֵל בְּרָאשׁוּת משֶׁה רַבֵּנוּ - מְקַבֶּלֶת אֶת הִתְעַלּוּתָהּ. אֲבָל פַּרְעֹה, הַיֵּצֶר הָרַע, הָיָה מַפְסִיד אֶת שְׁלִיטָתוֹ. וּפַרְעֹה סֵרֵב. הַיֵּצֶר הָרַע רוֹצֶה שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת, שֶׁהַנֶּהֶנְתָנוּת תִּתְפֹּס אֶת כָּל מַעְיְנֵי הָאָדָם. "לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹקֵיכֶם בָּאָרֶץ". מִלְכַתְּחִלָּה, אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת חֵלֶק לָרוּחָנִיּוּת, מְאוּמָה. אַךְ אִם כְּבָר, יְשַׁעְבֵּד גַּם אֶת הָרוּחָנִיּוּת לָאַרְצִיּוּת: שֶׁהַדָּגֵשׁ בְּשַׁבָּת יִהְיֶה עַל הַסְּעוּדָה וְלֹא עַל הַזְּמִירוֹת; עַל הַשֵּׁינָה, וְלֹא עַל הַלִּמּוּד; חוֹל הַמּוֹעֵד יֻקְדַּשׁ לְטִיּוּלִים, הַחַגִּים לַאֲרוּחוֹת; שְׁעַת הַתְּפִלָּה לְהַזָּיוֹת וּלְפִטְפּוּטִים. "זִבְחוּ לֵאלֹקֵיכֶם בָּאָרֶץ": זִבְחוּ לֶאֱלֹקִים אַךְ עִם כָּל הָאַרְצִיּוּת וְהַגַּשְׁמִיּוּת. וְאִם נַמְשִׁיךְ לְעַיֵּן וְלִבְדֹּק מַה הִרְוִיחַ פַּרְעֹה מִגִּישָׁה זֹאת וּמַה הִרְוִיחוּ הַמִּצְרִים, נִרְאֶה, כִּי אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְּדוּ וּמַכּוֹת קִבְּלוּ. נִזְכֹּר אֵפוֹא כִּי הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמַּרְוִיחִים מֵעֲבֵרָה עַל דִּבְרֵי ה' הוּא - מַכּוֹת! "לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי ה' וְהִיא לֹא תִצְלָח" (בַּמִּדְבָּר יד-מא). הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּזְמַן אָסוּר, אֵינוֹ רוֹאֶה מִמֶּנָּה סִימַן בְּרָכָה (פְּסָחִים נ:). וְעָמָל בְּלִי בְּרָכָה, הָאֵינוֹ בְּגֶדֶר מַכָּה וּקְלָלָה? וּבוֹ בַּזְּמַן מַפְסִידִים רְכוּשׁ כֹּה גָּדוֹל, אֶת הָרוּחָנִיּוּת הַמְּאִירָה אֶת חַיֵּינוּ. שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה, שָׁעָה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה, אוֹר הַמִּצְווֹת, זֹהַר הַשַּׁבָּת, הֶאָרַת הֶחָג. כַּמָּה מַשְׁמִימִים הָיוּ הַחַיִּים בִּלְעֲדֵיהֶם. וּלְבַסּוֹף, רוֹדְפִים וְרוֹדְפִים וְטוֹבְעִים בַּיָּם. אָמַר מָרָן הַחֲתַם סוֹפֵר זַצַ"ל: הָעוֹלָם נִמְשָׁל לְיַם סוֹעֵר, מִי שֶׁאֵינוֹ בּוֹנֶה לְעַצְמוֹ גִּשְׁרֵי בִּטָּחוֹן אֵיתָנִים וְעוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בָּהֶם מֵאִי אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, מִשִּׁעוּר תּוֹרָה לְשִׁעוּר תּוֹרָה, מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, הֵן יִטְבַּע בְּסַעֲרוֹת הַיָּם. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)