Otzarot-Article

"מַה תְּבַקֵּשׁ" (לז-טו) יוֹסֵף הַצַּדִּיק הוֹלֵךְ לִשְׁכֶם. מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת, פּוֹסֵעַ הוּא לִקְרַאת גּוֹרָלוֹ, לִמְכִירָתוֹ, לְגָלוּתוֹ. בֶּן זְקוּנִים הוּא, אָהוּב וּמְעֻדָּן, וּבַחֲטָף יָבוֹא עָלָיו הַכֹּל: עַבְדוּת, נִסְיוֹנוֹת, עֲלִילָה וּמַאֲסָר.

"וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר: מַה תְּבַקֵּשׁ?" הָאִישׁ, אוֹמֵר רַשִׁ"י, הָיָה הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל. מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם מְכַוֵּן אֶת הַנַּעַר בְּדַרְכּוֹ אֶל גּוֹרָלוֹ. דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים שֶׁסּוֹפָהּ עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כָּבוֹד וִיקָר.

אֲבָל יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּלָּה: "לֵאמֹר". בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מַשְׁמָעוּתָהּ הִיא 'לוֹמַר הָלְאָה'. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה - לֵאמֹר", לוֹמַר לְעָם יִשְׂרָאֵל. אִם כֵּן, מַה מַשְׁמָעוּתָהּ בְּעִנְיָנֵנוּ?

הִסְבִּיר הַ"שִׂפְתֵי צַדִּיק" מִפִּילְץ זַצַ"ל: הַמַּלְאָךְ יָדַע לִקְרַאת מַה פּוֹסֵעַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ. יָדַע כַּמָּה יִסּוּרִים יָבוֹאוּ עָלָיו, כַּמָּה גִּלְגּוּלִים וְצָרוֹת. הַיִּשְׁמְעֵאלִים יִמְכְּרוּהוּ לַמִּדְיָנִים, וְאֵלּוּ יִמְכְּרוּהוּ לַמִּצְרִים. הוּא יִתְנַתֵּק מֵאָבִיו, מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. כֵּיצַד אֵפוֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד וְאֵיךְ לֹא יִסָּחֵף בְּזֶרֶם הַחַיִּים?!

הוֹרָה לוֹ הַמַּלְאָךְ עֵצָה וְהַכְוָנָה: "וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ", הוּא בִּקְּשׁוֹ (מִלְּשׁוֹן 'שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי') "אֱמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ". עֲצָתִי לְךָ, שֶׁתַּעֲצֹר מִדֵּי פַּעַם וַתִּשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ 'מַה אֲנִי מְבַקֵּשׁ בַּחַיִּים?' 'מַהִי מַטְרָתִי?' 'מַה מְבֻקָּשִׁי?'; הַאִם מַטְרָתִי רַק לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת וְלִישֹׁן אוֹ מֵעֵבֶר לְכָךְ?! הַאִם מְבֻקָּשִׁי רַק 'לַעֲבֹר אֶת הַיּוֹם' אוֹ דְּבַר-מָה נַעֲלֶה יוֹתֵר, נִשְׂגָּב יוֹתֵר?! אִם תִּשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ, אִם תֹּאמַר וּתְשַׁנֵּן לְאָזְנֶיךָ 'מַה תְּבַקֵּשׁ', כִּי אָז לֹא תִּסָּחֵף, לֹא תִּשְׁקַע וְלֹא תִּטְבַּע בִּתְהוֹמוֹת הַיֵּאוּשׁ וּבִמְצוּלוֹת הָעַבְדּוּת. יָדוֹעַ תֵּדַע, שֶׁהַכֹּל טָפֵל אֶל הָעִקָּר. אֶל הַנְּשָׁמָה, אֶל הָאוֹר וְלַזֹּהַר. תֵּדַע שֶׁהָרְכוּשׁ הָאֲמִתִּי הוּא עוֹד מִצְוָה, עוֹד דְּבַר תּוֹרָה. אוֹ-אָז תַּצְלִיחַ וְתִתְעַלֶּה; אוֹ-אָז תִּזְכֶּה לִמְלוּכָה.

אֵיזוֹ עֵצָה נִפְלָאָה, אֵיזֶה מִשְׁפָּט נוֹקֵב: 'מַה תְּבַקֵּשׁ', עֵצָה שֶׁל מַלְאָךְ.

וְאָמְנָם, הַחֲכָמִים מְבִינִים אֶת עֵרֶךְ הָרוּחָנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים'.

אַךְ מִשְׁפַּט זֶה 'הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים' תָּמוּהַּ. בְּוַדַּאי שֶׁהַשָּׂמֵחַ - שָׂמֵחַ. בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה תּוּבַן הַמַּשְׁמָעוּת:

מַעֲשֶׂה בְּחָכָם שֶׁנָּשָׂא מִדִּבְּרוֹתָיו בִּנְחִיצוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַמְּשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה. יְקָרָה הִיא מִזָּהָב וּמִפָּז, וּמְתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים.

קָם מְפַקְפֵּק וְקָרָא: 'מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְדַרְבֵּן לָרוּץ אַחַר אוֹצָר. רַק תִּתְפַּשֵּׁט הַשְּׁמוּעָה עַל עֲרוּץ זָהָב אוֹ עַל מִרְבַּץ יַהֲלוֹמִים, וְיִנְהֲרוּ הֲמוֹנִים. אִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה יְקָרָה מִזָּהָב וּמִפָּז, מַדּוּעַ אֵין הַהֲמוֹנִים נוֹהֲרִים אַחֲרֶיהָ?!'

עָנָה הֶחָכָם: 'לֹא דִּיַּקְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. בְּעֵינַי רָאִיתִי עֲרוּץ נַחַל רָווּי בְּגַרְגְּרֵי זָהָב. מְתֵי מְעַט שָׁקְדוּ עַל הֲפָקָתוֹ, וַהֲמוֹנִים - רַבִּים עֲשֶׂרֶת מוֹנִים - הָיוּ אֲדִישִׁים בַּעֲלִיל'.

'לֹא יִתָּכֵן', קָרְאוּ הַכֹּל. 'אֵין מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר הַזָּהָב'.

'בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי', הִתְעַקֵּש הֶחָכָם. 'הָיוּ שָׁם סוּסִים וּפְרָדוֹת, שֶׁכָּל מַעְיָנֵיהֶם בְּשַׂקֵּי שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל. גַּם הַכְּלָבִים שׁוֹטְטוּ בְּאֶפֶס מַעַשׂ, וְהַחֲתוּלִים הִתְחַמְּמוּ בַּשֶּׁמֶשׁ. הַצִּפֳּרִים דָּאוּ, וְהַפָּרוֹת לָחְכוּ עֵשֶׂב'.

רָעֲמוּ הַכֹּל בִּצְחוֹק: 'אֵיךְ תָּבִיא רְאָיָה מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים. טִפְּשִׁים הֵם, מַעְיָנָם בַּאֲבוּסָם'.

'וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ', עָנָה הֶחָכָם. 'הַתּוֹרָה מְתוּקָה מִדְּבָשׁ וִיקָרָה מִזָּהָב, לְמִי שֶׁאֵין מַעְיָנָיו בַּאֲבוּסוֹ'.

וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ. רַבִּים, לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, אֵינָם מַכִּירִים בְּמַעֲלַת הַשַּׁבָּת, בְּשִׁפְעַת קְדֻשָּׁתָהּ וּבְנֹעַם זִיוָהּ. בַּעֲבוּרָם עֲלוּלָה הִיא לִהְיוֹת יוֹם שִׁמָּמוֹן, חָלִילָה. רַק 'הַשְּׂמֵחִים בָּהּ' וְיוֹדְעִים לְהוֹקִירָהּ, אָכֵן יִהְיֶה לָהֶם בְּגֹדֶשׁ וּבְשֶׁפַע בְּמַה לִשְׂמֹחַ, 'שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים'.

אֲבָל הַוִּכּוּחַ לֹא הִסְתַּיֵּם. הַמְּפַקְפֵּק טָעַן טַעֲנָה נִצַּחַת: 'אַחַר הַתּוֹרָה נִמְשָׁכִים הַחֲכָמִים בִּלְבַד, וְאַחַר הַזָּהָב נִמְשָׁכִים הַכֹּל - וְהַחֲכָמִים בִּכְלָלָם, שֶׁהֲרֵי גַּם הֵם חַיָּבִים לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לְמִחְיָתָם. נִמְצָא, שֶׁהַזָּהָב עָדִיף עַל הַתּוֹרָה, כִּי אַחֲרָיו נוֹהִים הַכֹּל'.

'אָכֵן כֵּן', הִסְכִּימוּ כֻּלָּם. נָאֶה דָּרַשׁ!

'אַף הַפַּעַם לֹא צָדַקְתָּ', עָנָה הֶחָכָם. 'אֱמֹר לִי, מַהוּ הַחֶדֶר הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בְּבֵיתְךָ?' -

'הַטְּרַקְלִין', עָנָה הַלָּהּ.

'הַאִם יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁאֵין טְרַקְלִין בְּדִירוֹתֵיהֶם?'

'בְּוַדַּאי, שְׁכוּנוֹת הָעֹנִי וּבִקְתּוֹת הָאֶבְיוֹנִים'.

'אֲבָל הַכֹּל צְרִיכִים - חוּץ מִכְּבוֹדְךָ - אֶת חֲדַר הַשֵּׁרוּתִים... הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ נַעֲלֶה הוּא מִן הַטְּרַקְלִין וּתְקַבֵּל שָׁם אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים?'...

רַעֲמֵי צְחוֹק הִסְכִּימוּ עִם הַתְּשׁוּבָה, וּפְנֵי הַמְּפַקְפֵּק חָפוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)

	וארא תשס"ט
	זכות המשפיע על חברו להתקרב לעבודת השם
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "מַה תְּבַקֵּשׁ" (לז-טו) יוֹסֵף הַצַּדִּיק הוֹלֵךְ לִשְׁכֶם. מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת, פּוֹסֵעַ הוּא לִקְרַאת גּוֹרָלוֹ, לִמְכִירָתוֹ, לְגָלוּתוֹ. בֶּן זְקוּנִים הוּא, אָהוּב וּמְעֻדָּן, וּבַחֲטָף יָבוֹא עָלָיו הַכֹּל: עַבְדוּת, נִסְיוֹנוֹת, עֲלִילָה וּמַאֲסָר. "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר: מַה תְּבַקֵּשׁ?" הָאִישׁ, אוֹמֵר רַשִׁ"י, הָיָה הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל. מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם מְכַוֵּן אֶת הַנַּעַר בְּדַרְכּוֹ אֶל גּוֹרָלוֹ. דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים שֶׁסּוֹפָהּ עֹשֶׁר וּגְדֻלָּה, כָּבוֹד וִיקָר. אֲבָל יֵשׁ לְהָבִין אֶת הַמִּלָּה: "לֵאמֹר". בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מַשְׁמָעוּתָהּ הִיא 'לוֹמַר הָלְאָה'. "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה - לֵאמֹר", לוֹמַר לְעָם יִשְׂרָאֵל. אִם כֵּן, מַה מַשְׁמָעוּתָהּ בְּעִנְיָנֵנוּ? הִסְבִּיר הַ"שִׂפְתֵי צַדִּיק" מִפִּילְץ זַצַ"ל: הַמַּלְאָךְ יָדַע לִקְרַאת מַה פּוֹסֵעַ יוֹסֵף הַצַּדִּיק וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ. יָדַע כַּמָּה יִסּוּרִים יָבוֹאוּ עָלָיו, כַּמָּה גִּלְגּוּלִים וְצָרוֹת. הַיִּשְׁמְעֵאלִים יִמְכְּרוּהוּ לַמִּדְיָנִים, וְאֵלּוּ יִמְכְּרוּהוּ לַמִּצְרִים. הוּא יִתְנַתֵּק מֵאָבִיו, מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. כֵּיצַד אֵפוֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד וְאֵיךְ לֹא יִסָּחֵף בְּזֶרֶם הַחַיִּים?! הוֹרָה לוֹ הַמַּלְאָךְ עֵצָה וְהַכְוָנָה: "וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ", הוּא בִּקְּשׁוֹ (מִלְּשׁוֹן 'שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי') "אֱמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ". עֲצָתִי לְךָ, שֶׁתַּעֲצֹר מִדֵּי פַּעַם וַתִּשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ 'מַה אֲנִי מְבַקֵּשׁ בַּחַיִּים?' 'מַהִי מַטְרָתִי?' 'מַה מְבֻקָּשִׁי?'; הַאִם מַטְרָתִי רַק לֶאֱכֹל, לִשְׁתּוֹת וְלִישֹׁן אוֹ מֵעֵבֶר לְכָךְ?! הַאִם מְבֻקָּשִׁי רַק 'לַעֲבֹר אֶת הַיּוֹם' אוֹ דְּבַר-מָה נַעֲלֶה יוֹתֵר, נִשְׂגָּב יוֹתֵר?! אִם תִּשְׁאַל אֶת עַצְמְךָ, אִם תֹּאמַר וּתְשַׁנֵּן לְאָזְנֶיךָ 'מַה תְּבַקֵּשׁ', כִּי אָז לֹא תִּסָּחֵף, לֹא תִּשְׁקַע וְלֹא תִּטְבַּע בִּתְהוֹמוֹת הַיֵּאוּשׁ וּבִמְצוּלוֹת הָעַבְדּוּת. יָדוֹעַ תֵּדַע, שֶׁהַכֹּל טָפֵל אֶל הָעִקָּר. אֶל הַנְּשָׁמָה, אֶל הָאוֹר וְלַזֹּהַר. תֵּדַע שֶׁהָרְכוּשׁ הָאֲמִתִּי הוּא עוֹד מִצְוָה, עוֹד דְּבַר תּוֹרָה. אוֹ-אָז תַּצְלִיחַ וְתִתְעַלֶּה; אוֹ-אָז תִּזְכֶּה לִמְלוּכָה. אֵיזוֹ עֵצָה נִפְלָאָה, אֵיזֶה מִשְׁפָּט נוֹקֵב: 'מַה תְּבַקֵּשׁ', עֵצָה שֶׁל מַלְאָךְ. וְאָמְנָם, הַחֲכָמִים מְבִינִים אֶת עֵרֶךְ הָרוּחָנִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים'. אַךְ מִשְׁפַּט זֶה 'הַשְּׂמֵחִים בּוֹ, שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים' תָּמוּהַּ. בְּוַדַּאי שֶׁהַשָּׂמֵחַ - שָׂמֵחַ. בִּמְשָׁלוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בֶּן צִיּוֹן הַכֹּהֵן זַצַ"ל מִגֶּ'רְבָּה תּוּבַן הַמַּשְׁמָעוּת: מַעֲשֶׂה בְּחָכָם שֶׁנָּשָׂא מִדִּבְּרוֹתָיו בִּנְחִיצוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַמְּשַׂמַּחַת לֵב וְעֵינַיִם מְאִירָה. יְקָרָה הִיא מִזָּהָב וּמִפָּז, וּמְתוּקָה מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוֹפִים. קָם מְפַקְפֵּק וְקָרָא: 'מֵעוֹדִי לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְדַרְבֵּן לָרוּץ אַחַר אוֹצָר. רַק תִּתְפַּשֵּׁט הַשְּׁמוּעָה עַל עֲרוּץ זָהָב אוֹ עַל מִרְבַּץ יַהֲלוֹמִים, וְיִנְהֲרוּ הֲמוֹנִים. אִם כִּדְבָרֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה יְקָרָה מִזָּהָב וּמִפָּז, מַדּוּעַ אֵין הַהֲמוֹנִים נוֹהֲרִים אַחֲרֶיהָ?!' עָנָה הֶחָכָם: 'לֹא דִּיַּקְתָּ בִּדְבָרֶיךָ. בְּעֵינַי רָאִיתִי עֲרוּץ נַחַל רָווּי בְּגַרְגְּרֵי זָהָב. מְתֵי מְעַט שָׁקְדוּ עַל הֲפָקָתוֹ, וַהֲמוֹנִים - רַבִּים עֲשֶׂרֶת מוֹנִים - הָיוּ אֲדִישִׁים בַּעֲלִיל'. 'לֹא יִתָּכֵן', קָרְאוּ הַכֹּל. 'אֵין מִי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֶה אַחַר הַזָּהָב'. 'בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי', הִתְעַקֵּש הֶחָכָם. 'הָיוּ שָׁם סוּסִים וּפְרָדוֹת, שֶׁכָּל מַעְיָנֵיהֶם בְּשַׂקֵּי שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּעָל. גַּם הַכְּלָבִים שׁוֹטְטוּ בְּאֶפֶס מַעַשׂ, וְהַחֲתוּלִים הִתְחַמְּמוּ בַּשֶּׁמֶשׁ. הַצִּפֳּרִים דָּאוּ, וְהַפָּרוֹת לָחְכוּ עֵשֶׂב'. רָעֲמוּ הַכֹּל בִּצְחוֹק: 'אֵיךְ תָּבִיא רְאָיָה מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים. טִפְּשִׁים הֵם, מַעְיָנָם בַּאֲבוּסָם'. 'וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ', עָנָה הֶחָכָם. 'הַתּוֹרָה מְתוּקָה מִדְּבָשׁ וִיקָרָה מִזָּהָב, לְמִי שֶׁאֵין מַעְיָנָיו בַּאֲבוּסוֹ'. וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵנוּ. רַבִּים, לְדַאֲבוֹן הַלֵּב, אֵינָם מַכִּירִים בְּמַעֲלַת הַשַּׁבָּת, בְּשִׁפְעַת קְדֻשָּׁתָהּ וּבְנֹעַם זִיוָהּ. בַּעֲבוּרָם עֲלוּלָה הִיא לִהְיוֹת יוֹם שִׁמָּמוֹן, חָלִילָה. רַק 'הַשְּׂמֵחִים בָּהּ' וְיוֹדְעִים לְהוֹקִירָהּ, אָכֵן יִהְיֶה לָהֶם בְּגֹדֶשׁ וּבְשֶׁפַע בְּמַה לִשְׂמֹחַ, 'שִׂמְחָה הֵם מַשִּׂיגִים'. אֲבָל הַוִּכּוּחַ לֹא הִסְתַּיֵּם. הַמְּפַקְפֵּק טָעַן טַעֲנָה נִצַּחַת: 'אַחַר הַתּוֹרָה נִמְשָׁכִים הַחֲכָמִים בִּלְבַד, וְאַחַר הַזָּהָב נִמְשָׁכִים הַכֹּל - וְהַחֲכָמִים בִּכְלָלָם, שֶׁהֲרֵי גַּם הֵם חַיָּבִים לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לְמִחְיָתָם. נִמְצָא, שֶׁהַזָּהָב עָדִיף עַל הַתּוֹרָה, כִּי אַחֲרָיו נוֹהִים הַכֹּל'. 'אָכֵן כֵּן', הִסְכִּימוּ כֻּלָּם. נָאֶה דָּרַשׁ! 'אַף הַפַּעַם לֹא צָדַקְתָּ', עָנָה הֶחָכָם. 'אֱמֹר לִי, מַהוּ הַחֶדֶר הַנִּכְבָּד בְּיוֹתֵר בְּבֵיתְךָ?' - 'הַטְּרַקְלִין', עָנָה הַלָּהּ. 'הַאִם יוֹדֵעַ אַתָּה, שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר שְׁכוּנוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁאֵין טְרַקְלִין בְּדִירוֹתֵיהֶם?' 'בְּוַדַּאי, שְׁכוּנוֹת הָעֹנִי וּבִקְתּוֹת הָאֶבְיוֹנִים'. 'אֲבָל הַכֹּל צְרִיכִים - חוּץ מִכְּבוֹדְךָ - אֶת חֲדַר הַשֵּׁרוּתִים... הַאִם מִשּׁוּם כָּךְ נַעֲלֶה הוּא מִן הַטְּרַקְלִין וּתְקַבֵּל שָׁם אֶת פְּנֵי הָאוֹרְחִים?'... רַעֲמֵי צְחוֹק הִסְכִּימוּ עִם הַתְּשׁוּבָה, וּפְנֵי הַמְּפַקְפֵּק חָפוּ. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי צִיּוֹן)