Otzarot-Article

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-א) בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת גָּלוּת מִצְרַיִם, הַשִּׁעְבּוּד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה. וּלְעֻמָּתָהּ, אֶת הַגְּאֻלָּה הַמֻּפְלָאָה שֶׁבָּאָה בְּעִקְּבוֹתָיו בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, בְּיַד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהַשְּׁאֵלָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת הִיא - מַדּוּעַ?

מַדּוּעַ לִפְנֵי שֶׁלְּקָחַנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ לְעָם, לִפְנֵי שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ וְהִנְחִילָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - הִצְרִיךְ אוֹתָנוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ כּוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם, בֵּית הָעֲבָדִים הַנּוֹרָא?! הַאִם לֹא הָיָה טִבְעִי וְנֹחַ יוֹתֵר אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְרַבִּים בָּהּ, מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה וְיוֹרְשִׁים אֶת אַרְצָם מִבְּלִי לָצֵאת מִמֶּנָּה?!

לְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל יֵשׁ לְכָךְ תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, וְהַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה כָּל כָּךְ גַּם לָנוּ וּלְדוֹרֵנוּ!

מָשָׁל לְעָשִׁיר שֶׁגִּדֵּל בְּבֵיתוֹ יָתוֹם מִקַּטְנוּתוֹ וְעַד לִימֵי בַּחֲרוּתוֹ. מִפִּתּוֹ אָכַל וּבְבֵיתוֹ הִתְגּוֹרֵר וְנֶחְשַׁב כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲמִידָה.

יוֹם אֶחָד יָשַׁב הֶעָשִׁיר וְאָכַל בְּחֶבְרַת רַעְיָתוֹ, וּבָא לְפָנָיו עָנִי לְבַקֵּשׁ נְדָבָה. חָשַׁב הַקַּבְּצָן כִּי יְקַבֵּל חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, אוּלַי עֲשָׂרָה... הוֹשִׁיט הֶעָשִׁיר יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא שְׁטַר שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים... הָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו וּבְפֶרֶץ שֶׁל נְדִיבוּת הֶעֱנִיקוֹ לֶעָנִי. הִתְפַּעֵל הֶעָנִי מִן הַמַּתָּנָה הַנְּדִיבָה וְהֵחֵל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל אֶת הֶעָשִׁיר. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְּרָכוֹת עַד בְּלִי דַּי. גַּם בְּצֵאתוֹ מִן הַבַּיִת לֹא פָּסַק לְבָרֵךְ, אַף בְּלֶכְתּוֹ בָּרְחוֹב נִשְׁמְעוּ בִּרְכוֹתָיו עַד לְבֵית הֶעָשִׁיר.

תָּמְהָה אֵשֶׁת הֶעָשִׁיר בְּאָזְנֵי בַּעֲלָהּ: "רְאֵה נָא כַּמָּה בְּרָכוֹת קִבַּלְתָּ בַּעֲבוּר מֵאָה שְׁקָלִים. וְיָתוֹם זֶה שֶׁאָנוּ מְגַדְּלִים, כְּבָר הוֹצֵאנוּ עָלָיו אַלְפֵי שְׁקָלִים וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו מִילוֹת בְּרָכָה וְשֶׁבַח".

חִיֵּךְ הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "הַמְתִּינִי מְעַט וּתְקַבְּלִי תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵךְ".

קָרָא לְאוֹתוֹ יָתוֹם, וְאָמַר לוֹ: "שְׁמָעֵנִי. כָּל עוֹד הָיִיתָ יֶלֶד רַךְ בַּשָּׁנִים, גִּדַּלְנוּ אוֹתְךָ בְּבֵיתֵנוּ וְכָל מַחְסוֹרְךָ הָיָה עָלֵינוּ. עַתָּה גָּדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ, יָכוֹל אַתָּה לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמְךָ בְּעַצְמְךָ. צֵא אֵפוֹא מִבֵּיתִי, וּדְאַג לְעַצְמְךָ".

חָרֵד הַנַּעַר: "עַכְשָׁו?"

וְהֶעָשִׁיר אִשֵּׁר: "עַכְשָׁו, מִיָּד!"

נָבוֹךְ הַבָּחוּר וְלֹא מָצָא מִלִּים. קָד קִדָּה וְיָצָא לָרְחוֹב. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ, לֹא אֹכֶל וְלֹא מְקוֹם לִינָה. יָשֵׁן בְּקֶרֶן רְחוֹב, קָם בִּבְגָדִים קְמוּטִים וְרָעַב לַלֶּחֶם. בְּאֵין בְּרֵירָה, הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִסְחֹב סַלִּים לְעַקְרוֹת בַּיִת שֶׁעָרְכוּ קְנִיּוֹת בַּשּׁוּק, וְקִבֵּל בִּשְׂכָרוֹ שְׁיָרֵי יְרָקוֹת. אֵין לְקַנֵּא בְּמַצָּבוֹ, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת דִּכְאוֹנוֹ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְצָאוֹ אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הֶעָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ".

הִתְיַצֵּב הַנַּעַר לִפְנֵי הֶעָשִׁיר, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּפָנָיו הַנְּפוּלִים וּבִבְגָדָיו הַמְּקֻמָּטִים וְאָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה עָלֶיךָ. תּוּכַל לָשׁוּב וּלְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵיתֵנוּ כְּמִקֹּדֶם". וּמִיַּד הוֹרָה לַעֲרֹךְ לְפָנָיו אֶת הַשֻׁלְחָן.

יָשַׁב הַבָּחוּר אֶל הָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ מִזֶּה שְׁלֹשָׁה יָמִים. בְּכָל כַּף שֶׁהִכְנִיס לְפִיו, הוֹדָה וְשִׁבַּח אֶת בַּעַל הַבַּיִת מֵיטִיבוֹ, וּבֵין מָנָה לְמָנָה לֹא פָּסַק לְהַלֵּל וּלְפָאֵר אֶת הֶעָשִׁיר.

גָּחַן הֶעָשִׁיר וְלָחַשׁ לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי לָךְ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתְּ... אֵין אָדָם מַכִּיר טוֹבָה עַל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ טִבְעִי וּמוּבָן מֵאֵלָיו. אוֹתוֹ עָנִי קִבֵּל נְדָבָה שֶׁלֹּא צִפָּה לְקַבְּלָהּ, וְעַל כֵּן הוֹדָה עָלֶיהָ עַד בְּלִי דַּי. יָתוֹם זֶה רָגִיל הָיָה לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ, וְלֹא חָשַׁב בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ כָּאן טוֹבָה וְחֶסֶד. רַק כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁיִּתָּכֵן גַּם אַחֶרֶת, וְכִי אֵין אָנוּ חַיָבִים לוֹ דָּבָר, מֵבִין הוּא עַד כַּמָּה חַיָּב לְהַכִּיר טוֹבָה".

כָּךְ – אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" – אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים בְּאַרְצָם, הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת בְּטִבְעִיּוּת וּבַאֲדִישׁוּת. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹרִידָם לְמִצְרַיִם, לְבֵית עֲבָדִים, וְנוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁמִּצַּד עַצְמָם אֵין לָהֶם כְּלוּם. מִמֵּילָא כַּאֲשֶׁר נִגְאֲלוּ "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְּאוּלִים", בְּהַכִּירָם לָדַעַת שֶׁהַכֹּל חֶסֶד וַחֲנִינָה, וְעַל הַכֹּל יֵשׁ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת ה.), אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה טוֹבָה הִיא וְלֹא נִתְּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים. כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְהַעֲרִיכָהּ כְּעֶרְכָּהּ וּלְהוֹדוֹת עַל נְתִינָתָהּ.

וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, לִפְנֵי תְּפִילַת הָעֲמִידָה, נִצְטַוֵּינוּ לְהַזְכִּיר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּלְהַסְמִיכָהּ לַתְּפִלָּה. וּמַדּוּעַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר בִּתְפִלָּתֵנוּ אֶת לֶקַח יְצִיאַת מִצְרַיִם. שֶׁנֵּדַע שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, מַתְּנַת שָׁמַיִם הוּא. שֶׁנַּשְׂכִּיל לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת חֶסֶד ה' עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. וְלֹא לְחַכּוֹת לְחֹלִי, חָלִילָה, כְּדֵי לְהוֹדוֹת עַל הַבְּרִיאוּת; לֹא לְחַכּוֹת לִמְצוּקָה, חָלִילָה, כְּדֵי לְהַכִּיר טוֹבָה עַל הָרְוָחָה.

וּנְכוֹנִים הַדְּבָרִים גַּם לְגַבֵּי דּוֹרֵנוּ בִּכְלָל, הַדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה. דּוֹר, שֶׁכָּל הַמִּסְגָּרוֹת מִתְמוֹטְטוֹת בּוֹ וְאֵין בִּטָּחוֹן בְּשׁוּם דָּבָר: יַד הַבַּרְזֶל שֶׁל רוּסְיָה, הִתְמוֹסְסָה; הַכַּלְכָּלָה הָאֲמֶרִיקָאִית בְּשֵׁפֶל שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ; הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית הִתְגַּלְּתָה בְּרֵיקָנוּתָהּ; תַּמְנוּן הַטֶּרוֹר מְשַׁלֵּחַ זְרוֹעוֹתָיו לְכָל קַצְוֵי תֵּבֵל; הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי סִימָן שְׁאֵלָה, אִם לֹא לִפְנֵי מָבוֹי סָתוּם. עוֹמְדִים אָנוּ בְּמַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּקְרָא בַּחֲזָרָה. רֶגַע לִפְנֵי הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה, לִפְנֵי הַהַכְרָזָה וְהַהַכָּרָה: "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא".

וְאָז נֵדַע לְהַכִּיר טוֹבָה, עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁבַּגְּאֻלָּה.

וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויגש תשס"ט
	הגביר שהוציא את כל כספו מהכספת
	"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-א) בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת גָּלוּת מִצְרַיִם, הַשִּׁעְבּוּד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (א-א) בְּחֻמָּשׁ שְׁמוֹת מַתְחִילִים אָנוּ לִקְרֹא אֶת פָּרָשַׁת גָּלוּת מִצְרַיִם, הַשִּׁעְבּוּד בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה. וּלְעֻמָּתָהּ, אֶת הַגְּאֻלָּה הַמֻּפְלָאָה שֶׁבָּאָה בְּעִקְּבוֹתָיו בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים, בְּיַד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְהַשְּׁאֵלָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת הִיא - מַדּוּעַ? מַדּוּעַ לִפְנֵי שֶׁלְּקָחַנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹ לְעָם, לִפְנֵי שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ וְהִנְחִילָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל - הִצְרִיךְ אוֹתָנוּ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ כּוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם, בֵּית הָעֲבָדִים הַנּוֹרָא?! הַאִם לֹא הָיָה טִבְעִי וְנֹחַ יוֹתֵר אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִתְרַבִּים בָּהּ, מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה וְיוֹרְשִׁים אֶת אַרְצָם מִבְּלִי לָצֵאת מִמֶּנָּה?! לְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זַצַ"ל יֵשׁ לְכָךְ תְּשׁוּבָה בְּדֶרֶךְ מָשָׁל, וְהַתְּשׁוּבָה נְכוֹנָה כָּל כָּךְ גַּם לָנוּ וּלְדוֹרֵנוּ! מָשָׁל לְעָשִׁיר שֶׁגִּדֵּל בְּבֵיתוֹ יָתוֹם מִקַּטְנוּתוֹ וְעַד לִימֵי בַּחֲרוּתוֹ. מִפִּתּוֹ אָכַל וּבְבֵיתוֹ הִתְגּוֹרֵר וְנֶחְשַׁב כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָאֲמִידָה. יוֹם אֶחָד יָשַׁב הֶעָשִׁיר וְאָכַל בְּחֶבְרַת רַעְיָתוֹ, וּבָא לְפָנָיו עָנִי לְבַקֵּשׁ נְדָבָה. חָשַׁב הַקַּבְּצָן כִּי יְקַבֵּל חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, אוּלַי עֲשָׂרָה... הוֹשִׁיט הֶעָשִׁיר יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא שְׁטַר שֶׁל מֵאָה שְׁקָלִים... הָיָה לִבּוֹ טוֹב עָלָיו וּבְפֶרֶץ שֶׁל נְדִיבוּת הֶעֱנִיקוֹ לֶעָנִי. הִתְפַּעֵל הֶעָנִי מִן הַמַּתָּנָה הַנְּדִיבָה וְהֵחֵל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל אֶת הֶעָשִׁיר. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְּרָכוֹת עַד בְּלִי דַּי. גַּם בְּצֵאתוֹ מִן הַבַּיִת לֹא פָּסַק לְבָרֵךְ, אַף בְּלֶכְתּוֹ בָּרְחוֹב נִשְׁמְעוּ בִּרְכוֹתָיו עַד לְבֵית הֶעָשִׁיר. תָּמְהָה אֵשֶׁת הֶעָשִׁיר בְּאָזְנֵי בַּעֲלָהּ: "רְאֵה נָא כַּמָּה בְּרָכוֹת קִבַּלְתָּ בַּעֲבוּר מֵאָה שְׁקָלִים. וְיָתוֹם זֶה שֶׁאָנוּ מְגַדְּלִים, כְּבָר הוֹצֵאנוּ עָלָיו אַלְפֵי שְׁקָלִים וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו מִילוֹת בְּרָכָה וְשֶׁבַח". חִיֵּךְ הֶעָשִׁיר וְאָמַר: "הַמְתִּינִי מְעַט וּתְקַבְּלִי תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתֵךְ". קָרָא לְאוֹתוֹ יָתוֹם, וְאָמַר לוֹ: "שְׁמָעֵנִי. כָּל עוֹד הָיִיתָ יֶלֶד רַךְ בַּשָּׁנִים, גִּדַּלְנוּ אוֹתְךָ בְּבֵיתֵנוּ וְכָל מַחְסוֹרְךָ הָיָה עָלֵינוּ. עַתָּה גָּדַלְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ, יָכוֹל אַתָּה לְהַרְוִיחַ אֶת לַחְמְךָ בְּעַצְמְךָ. צֵא אֵפוֹא מִבֵּיתִי, וּדְאַג לְעַצְמְךָ". חָרֵד הַנַּעַר: "עַכְשָׁו?" וְהֶעָשִׁיר אִשֵּׁר: "עַכְשָׁו, מִיָּד!" נָבוֹךְ הַבָּחוּר וְלֹא מָצָא מִלִּים. קָד קִדָּה וְיָצָא לָרְחוֹב. כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ, לֹא אֹכֶל וְלֹא מְקוֹם לִינָה. יָשֵׁן בְּקֶרֶן רְחוֹב, קָם בִּבְגָדִים קְמוּטִים וְרָעַב לַלֶּחֶם. בְּאֵין בְּרֵירָה, הִשְׂכִּיר עַצְמוֹ לִסְחֹב סַלִּים לְעַקְרוֹת בַּיִת שֶׁעָרְכוּ קְנִיּוֹת בַּשּׁוּק, וְקִבֵּל בִּשְׂכָרוֹ שְׁיָרֵי יְרָקוֹת. אֵין לְקַנֵּא בְּמַצָּבוֹ, וְאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר אֶת דִּכְאוֹנוֹ. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי מְצָאוֹ אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הֶעָשִׁיר, וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי קוֹרֵא לְךָ". הִתְיַצֵּב הַנַּעַר לִפְנֵי הֶעָשִׁיר, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בְּפָנָיו הַנְּפוּלִים וּבִבְגָדָיו הַמְּקֻמָּטִים וְאָמַר: "רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדָּבָר קָשֶׁה עָלֶיךָ. תּוּכַל לָשׁוּב וּלְהִתְגּוֹרֵר בְּבֵיתֵנוּ כְּמִקֹּדֶם". וּמִיַּד הוֹרָה לַעֲרֹךְ לְפָנָיו אֶת הַשֻׁלְחָן. יָשַׁב הַבָּחוּר אֶל הָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ מִזֶּה שְׁלֹשָׁה יָמִים. בְּכָל כַּף שֶׁהִכְנִיס לְפִיו, הוֹדָה וְשִׁבַּח אֶת בַּעַל הַבַּיִת מֵיטִיבוֹ, וּבֵין מָנָה לְמָנָה לֹא פָּסַק לְהַלֵּל וּלְפָאֵר אֶת הֶעָשִׁיר. גָּחַן הֶעָשִׁיר וְלָחַשׁ לְאִשְׁתּוֹ: "הֲרֵי לָךְ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַלְתְּ... אֵין אָדָם מַכִּיר טוֹבָה עַל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ טִבְעִי וּמוּבָן מֵאֵלָיו. אוֹתוֹ עָנִי קִבֵּל נְדָבָה שֶׁלֹּא צִפָּה לְקַבְּלָהּ, וְעַל כֵּן הוֹדָה עָלֶיהָ עַד בְּלִי דַּי. יָתוֹם זֶה רָגִיל הָיָה לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנֵנוּ, וְלֹא חָשַׁב בִּכְלָל שֶׁיֵּשׁ כָּאן טוֹבָה וְחֶסֶד. רַק כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁיִּתָּכֵן גַּם אַחֶרֶת, וְכִי אֵין אָנוּ חַיָבִים לוֹ דָּבָר, מֵבִין הוּא עַד כַּמָּה חַיָּב לְהַכִּיר טוֹבָה". כָּךְ – אָמַר רַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" – אִלּוּ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁאָרִים בְּאַרְצָם, הָיוּ מְקַבְּלִים אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת בְּטִבְעִיּוּת וּבַאֲדִישׁוּת. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹרִידָם לְמִצְרַיִם, לְבֵית עֲבָדִים, וְנוֹכְחוּ לָדַעַת שֶׁמִּצַּד עַצְמָם אֵין לָהֶם כְּלוּם. מִמֵּילָא כַּאֲשֶׁר נִגְאֲלוּ "שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ גְּאוּלִים", בְּהַכִּירָם לָדַעַת שֶׁהַכֹּל חֶסֶד וַחֲנִינָה, וְעַל הַכֹּל יֵשׁ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (בְּרָכוֹת ה.), אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה טוֹבָה הִיא וְלֹא נִתְּנָה אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִים. כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְהַעֲרִיכָהּ כְּעֶרְכָּהּ וּלְהוֹדוֹת עַל נְתִינָתָהּ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם, לִפְנֵי תְּפִילַת הָעֲמִידָה, נִצְטַוֵּינוּ לְהַזְכִּיר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם וּלְהַסְמִיכָהּ לַתְּפִלָּה. וּמַדּוּעַ, כְּדֵי שֶׁנִּזְכֹּר בִּתְפִלָּתֵנוּ אֶת לֶקַח יְצִיאַת מִצְרַיִם. שֶׁנֵּדַע שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, מַתְּנַת שָׁמַיִם הוּא. שֶׁנַּשְׂכִּיל לִפְקֹחַ עֵינַיִם וְלִרְאוֹת אֶת חֶסֶד ה' עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל. וְלֹא לְחַכּוֹת לְחֹלִי, חָלִילָה, כְּדֵי לְהוֹדוֹת עַל הַבְּרִיאוּת; לֹא לְחַכּוֹת לִמְצוּקָה, חָלִילָה, כְּדֵי לְהַכִּיר טוֹבָה עַל הָרְוָחָה. וּנְכוֹנִים הַדְּבָרִים גַּם לְגַבֵּי דּוֹרֵנוּ בִּכְלָל, הַדּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגְּאֻלָּה. דּוֹר, שֶׁכָּל הַמִּסְגָּרוֹת מִתְמוֹטְטוֹת בּוֹ וְאֵין בִּטָּחוֹן בְּשׁוּם דָּבָר: יַד הַבַּרְזֶל שֶׁל רוּסְיָה, הִתְמוֹסְסָה; הַכַּלְכָּלָה הָאֲמֶרִיקָאִית בְּשֵׁפֶל שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ; הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית הִתְגַּלְּתָה בְּרֵיקָנוּתָהּ; תַּמְנוּן הַטֶּרוֹר מְשַׁלֵּחַ זְרוֹעוֹתָיו לְכָל קַצְוֵי תֵּבֵל; הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹמֵד לִפְנֵי סִימָן שְׁאֵלָה, אִם לֹא לִפְנֵי מָבוֹי סָתוּם. עוֹמְדִים אָנוּ בְּמַצָּבוֹ שֶׁל אוֹתוֹ בָּחוּר רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּקְרָא בַּחֲזָרָה. רֶגַע לִפְנֵי הַהִתְגַּלּוּת הַגְּדוֹלָה, לִפְנֵי הַהַכְרָזָה וְהַהַכָּרָה: "רְאוּ עַתָּה, כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא". וְאָז נֵדַע לְהַכִּיר טוֹבָה, עַל כָּל הַחֶסֶד שֶׁבַּגְּאֻלָּה. וּפָסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: "הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ". (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)