Otzarot-Article

"לֹא תִרְצַח" (כ-יג) כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא נִבְרָא עַל תְּנַאי: "אִם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, מוּטָב. וְאִם לָאו, אַחְזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ".

כַּעֲבֹר כְּאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מְאוֹת שָׁנִים הִגִּיעַ הָעָם הַנִּבְחָר לְהַר סִינַי, לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבַּעֲבוּרָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית', שֶׁנֶּאֱמַר "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ".

בַּחֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר הִתְעַלּוּ, וּבִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה הִתְקַדְּשׁוּ. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקוֹל שׁוֹפָר חַזֵּק מְאֹד. גְּדוּדֵי מַלְאָכִים יָרְדוּ וְהִקִּיפוּם, הָאֲוִיר הִתְמַלֵּא בְּשָׂמִים, אֵשׁ נוֹרָאָה יָקְדָה. וְקוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ הִשְׁמִיעַ עֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ... זָכֹור אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... לֹא תִּרְצַח".

'לֹא תִּרְצַח?!' הַאִם לְשֵׁם צִוּוּי זֶה הָיָה צֹרֶךְ בְּכָל הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב וְהַנּוֹרָא? הַאִם יֵשׁ בִּכְלָל צֹרֶךְ לְצַוּוֹת עַל אִסּוּר רְצִיחָה? הַאֵין זֶה צִוּוּי מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁחָל אֵצֶל כָּל אֻמָּה תַּרְבּוּתִית? כְּלוּם אֵין זֶה צַו מוּסָרִי אֶלֶמְנְטָרִי?

אָכֵן, זֶהוּ צַו מוּסָרִי אֶלֶמְנְטָרִי, אַךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁאִם אֵין תּוֹרָה - אֵין גַּם צָוִים מוּסָרִיִּים אֶלֶמְנְטָרִיִּים! אֵיךְ אָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בְּרֵאשִׁית כ-יא); לֹא יַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם שׁוּם מַחְסוֹם.

וְאִם הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים חֲרִיפִים וּבוֹטִים, מֻגְזָמִים מַשֶּׁהוּ. נַכְרִיז בְּקוֹל כִּי הֵם כְּלָל וּכְלָל אֵינָם מֻפְרָכִים. הַדֻּגְמָאוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר, וְאָנוּ נַזְכִּיר רַק אַחַת:

אַבְרָהָם סַדְגַּת עָבַד כְּפוֹעֵל בִּנְיָן בְּפֶתַח תִּקְוָה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָמַד עַל הַפִּגּוּם וּלְפֶתַע אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ. אָחִיו, שֶׁעָבַד בְּשִׁפּוּץ בֵּית כְּנֶסֶת סָמוּךְ, גִּלָּהוּ מְעֻלָּף בַּאֲתַר הַבְּנִיָּה וְהֵחִישׁוֹ לְבֵית הַחוֹלִים. אֻבְחַן אֶצְלוֹ שֶׁטֶף דָּם בַּמֹּחַ, אֵרוּעַ שֶׁרַבִּים מִתְאוֹשְׁשִׁים מִמֶּנּוּ. הָיָה זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. בְּאוֹתוֹ יוֹם נִלְקְחוּ מִמֶּנּוּ דְּגִימוֹת דָּם וְנֶעֶרְכוּ בְּגוּפוֹ בְּדִיקוֹת הַמַּרְאוֹת אִם לִבּוֹ מַתְאִים לְהַשְׁתָּלָה...

לְמָחֳרַת הַיּוֹם לֹא חָלָה הָרָעָה בְּמַצָּבוֹ. טִפְּלוּ בּוֹ בִּמְסִירוּת. אַךְ לְמַרְבֵּה הַפְּלִיאָה הָיוּ הַמְּטַפְּלִים רוֹפְאִים מִמַּחְלֶקֶת הַלֵּב... הַמִּשְׁפָּחָה שָׁאֲלָה אִם כְּדַאי לְהָבִיא מֻמְחֶה מִן הַחוּץ לְיֵעוּץ. "אֵין צֹרֶךְ", עָנוּ לָהֶם, "אָנוּ עוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁצָּרִיךְ". בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה דָּנוּ בֵּינֵיהֶם אֵיזוֹ מַתָּנָה לִקְנוֹת לְצֶוֶת הָרוֹפְאִים הַמָּסוּר, שֶׁמַּמָּשׁ לֹא מָשׁ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה.

לְמָחֳרָת נִסְּתָה הָאִשָּׁה לְדוֹבֵב אֶת בַּעְלָהּ, שֶׁנָּשַׁם בְּאֹרַח סָדִיר אַךְ הָיָה מְחֻסַּר הַכָּרָה. הוּא עִפְעֵף בְּעֵינָיו אַךְ לֹא עָנָה. הָאִשָּׁה לֹא הֵבִינָה מַדּוּעַ הֵחֵלָּה הָאָחוֹת לִבְכּוֹת...

"אַל תִּבְכִּי", הִרְגִּיעָה אוֹתָה, "זֶה יִקַּח עוֹד יוֹם. מְדַבְּרִים אֲלֵיהֶם עוֹד וָעוֹד וּלְבַסּוֹף הֵם מְגִיבִים".

רוֹפֵא הַלֵּב הִגִּיעַ: "צְרִיכִים לְהוֹרִיד אֶת הַחוֹלֶה לַחֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת", אָמַר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הֵם עָזְרוּ לוֹ לְהַסִּיעַ אֶת הַמִּטָּה.

כַּעֲבוֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר הֻכְנְסָה לַחֲדַר הַהִתְאוֹשְׁשׁוּת אֲלֻנְקָה נוֹסֶפֶת וְעָלֶיהָ שָׁכַב חוֹלֵה הַלֵּב יִצְחָק סֻלָּם.

בָּעֶרֶב 'הִתְבַּשֵּׂר' עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הָרְפוּאָה 'הַמִּתְקַדֶּמֶת' הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ וּבְיִשְׂרָאֵל בֻּצְּעָה הַשְׁתָּלַת הַלֵּב הָרִאשׁוֹנָה... בְּסִדְרַת רֵאָיוֹנוֹת הִבְהִיר גִּבּוֹר הַפָּרָשָׁה, פְּרוֹפֶסוֹר מ' לֵוִי, כִּי בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם (יוֹם כְּנִיסָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם סַדְגַּת לְבֵית הַחוֹלִים) נֶעֶרְכוּ בְּדִיקוֹת לַ'תּוֹרֵם', וְכִי יֵשׁ הֶכְרֵחַ לִכְרֹת אֶת הַלֵּב בְּעוֹדוֹ פּוֹעֵם. הַכְּרִיתָה נֶעֶשְׂתָה כְּשֶׁיָּרַד לַחַץ הַדָּם לְעֶשְׂרִים.

עוֹד הִסְתַּבֵּר, כִּי 'בְּאֹרַח פֶּלֶא', כַּאֲשֶׁר שָׁהָה הַתּוֹרֵם בַּ'חֲדַר הַהִתְאוֹשְׁשׁוּת' וְהַמֻּשְׁתָּל הוּבָא לְצִדּוֹ - וְהַצֶּוֶת עָמַד מוּכָן וְהַמַּצְלֵמוֹת תִּקְתְּקוּ - בְּדִיּוּק אָז 'מֵת' הַ'תּוֹרֵם' מָוֶת קְלִינִי (שֶׁכֹּה רַבִּים מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת לְאַחֲרָיו) כְּשֶׁלִּבּוֹ מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם, בִּכְעֵין מֶחֱוָה מְתֻזְמָן לְמַעַן הַמַּדָּע הַמִּתְפַּתֵּחַ...

אַךְ הָאֱמֶת תֵּאָמֵר, אֵין לְהַאֲשִׁים אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר הַכּוֹרֵת לְבַדּוֹ. עוֹד שְׁלֹשָׁה רוֹפְאִים חָתְמוּ עַל תְּעוּדַת הַ'מָּוֶת קְלִינִי' בְּיוֹדְעָם שֶׁהֵם חוֹתְכִים בְּכָךְ אֶת דִּינוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה אַבְרָהָם סַדְגַּת לְמָוֶת. מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה אַחֲרָאִית לָרֶצַח: הַנְהָלַת בֵּית הַחוֹלִים, בָּרֹאשׁ; הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁהִתְבַּקְּשָׁה לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְלֹא מִהֲרָה לְגַבֵּשׁ צֶוֶת חֲקִירָה. וְהָעִקָּר, מוֹעֶצֶת הָעִתּוֹנוּת, שֶׁקִּבְּלָה הַחְלָטָה לְהִתְעַלֵּם בְּאֹפֶן מֻחְלָט מִטַּעֲנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה. לְפֶתַע נֶעֶלְמָה 'זְכוּת הַצִּבּוּר לָדַעַת', פָּרְחָה תֵּאוֹרְיַת 'כַּלְבֵי הַשְּׁמִירָה', נֶאֱלַם 'הַמַּצְפּוּן הַצִּבּוּרִי'.

קֶשֶׁר שֶׁל שְׁתִיקָה.

דֶּרֶךְ אַגַּב, כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ נִפְטַר גַּם הַמֻּשְׁתָּל, יִצְחָק סֻלָּם. הָיָה זֶה אֵפוֹא רֶצַח לַשָּׁוְא. אִם כֵּן, אִמְרוּ אַתֶּם, הֶהָיָה צֹרֶךְ לְצַוּוֹת עַל 'לֹא תִּרְצַח'?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ויצא תשס"ט
	מעלת זכוי הרבים
	"זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת "לֹא תִרְצַח" (כ-יג) כְּשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא נִבְרָא עַל תְּנַאי: "אִם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, מוּטָב. וְאִם לָאו, אַחְזִיר אֶתְכֶם לְתֹהוּ וָבֹהוּ". כַּעֲבֹר כְּאַלְפַּיִם וַחֲמֵשׁ מְאוֹת שָׁנִים הִגִּיעַ הָעָם הַנִּבְחָר לְהַר סִינַי, לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבַּעֲבוּרָהּ נִבְרָא הָעוֹלָם: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת 'רֵאשִׁית', שֶׁנֶּאֱמַר "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". בַּחֲמִשִּׁים יְמֵי סְפִירַת הָעֹמֶר הִתְעַלּוּ, וּבִשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה הִתְקַדְּשׁוּ. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקוֹל שׁוֹפָר חַזֵּק מְאֹד. גְּדוּדֵי מַלְאָכִים יָרְדוּ וְהִקִּיפוּם, הָאֲוִיר הִתְמַלֵּא בְּשָׂמִים, אֵשׁ נוֹרָאָה יָקְדָה. וְקוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ הִשְׁמִיעַ עֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ... זָכֹור אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... לֹא תִּרְצַח". 'לֹא תִּרְצַח?!' הַאִם לְשֵׁם צִוּוּי זֶה הָיָה צֹרֶךְ בְּכָל הַמַּעֲמָד הַנִּשְׂגָּב וְהַנּוֹרָא? הַאִם יֵשׁ בִּכְלָל צֹרֶךְ לְצַוּוֹת עַל אִסּוּר רְצִיחָה? הַאֵין זֶה צִוּוּי מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁחָל אֵצֶל כָּל אֻמָּה תַּרְבּוּתִית? כְּלוּם אֵין זֶה צַו מוּסָרִי אֶלֶמְנְטָרִי? אָכֵן, זֶהוּ צַו מוּסָרִי אֶלֶמְנְטָרִי, אַךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁאִם אֵין תּוֹרָה - אֵין גַּם צָוִים מוּסָרִיִּים אֶלֶמְנְטָרִיִּים! אֵיךְ אָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, "כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" (בְּרֵאשִׁית כ-יא); לֹא יַעֲמֹד לִפְנֵיהֶם שׁוּם מַחְסוֹם. וְאִם הַדְּבָרִים נִשְׁמָעִים חֲרִיפִים וּבוֹטִים, מֻגְזָמִים מַשֶּׁהוּ. נַכְרִיז בְּקוֹל כִּי הֵם כְּלָל וּכְלָל אֵינָם מֻפְרָכִים. הַדֻּגְמָאוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר, וְאָנוּ נַזְכִּיר רַק אַחַת: אַבְרָהָם סַדְגַּת עָבַד כְּפוֹעֵל בִּנְיָן בְּפֶתַח תִּקְוָה. בְּאַחַד הַיָּמִים עָמַד עַל הַפִּגּוּם וּלְפֶתַע אִבֵּד אֶת הַכָּרָתוֹ. אָחִיו, שֶׁעָבַד בְּשִׁפּוּץ בֵּית כְּנֶסֶת סָמוּךְ, גִּלָּהוּ מְעֻלָּף בַּאֲתַר הַבְּנִיָּה וְהֵחִישׁוֹ לְבֵית הַחוֹלִים. אֻבְחַן אֶצְלוֹ שֶׁטֶף דָּם בַּמֹּחַ, אֵרוּעַ שֶׁרַבִּים מִתְאוֹשְׁשִׁים מִמֶּנּוּ. הָיָה זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי בַּשָּׁבוּעַ. בְּאוֹתוֹ יוֹם נִלְקְחוּ מִמֶּנּוּ דְּגִימוֹת דָּם וְנֶעֶרְכוּ בְּגוּפוֹ בְּדִיקוֹת הַמַּרְאוֹת אִם לִבּוֹ מַתְאִים לְהַשְׁתָּלָה... לְמָחֳרַת הַיּוֹם לֹא חָלָה הָרָעָה בְּמַצָּבוֹ. טִפְּלוּ בּוֹ בִּמְסִירוּת. אַךְ לְמַרְבֵּה הַפְּלִיאָה הָיוּ הַמְּטַפְּלִים רוֹפְאִים מִמַּחְלֶקֶת הַלֵּב... הַמִּשְׁפָּחָה שָׁאֲלָה אִם כְּדַאי לְהָבִיא מֻמְחֶה מִן הַחוּץ לְיֵעוּץ. "אֵין צֹרֶךְ", עָנוּ לָהֶם, "אָנוּ עוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁצָּרִיךְ". בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה דָּנוּ בֵּינֵיהֶם אֵיזוֹ מַתָּנָה לִקְנוֹת לְצֶוֶת הָרוֹפְאִים הַמָּסוּר, שֶׁמַּמָּשׁ לֹא מָשׁ מִמִּטַּת הַחוֹלֶה. לְמָחֳרָת נִסְּתָה הָאִשָּׁה לְדוֹבֵב אֶת בַּעְלָהּ, שֶׁנָּשַׁם בְּאֹרַח סָדִיר אַךְ הָיָה מְחֻסַּר הַכָּרָה. הוּא עִפְעֵף בְּעֵינָיו אַךְ לֹא עָנָה. הָאִשָּׁה לֹא הֵבִינָה מַדּוּעַ הֵחֵלָּה הָאָחוֹת לִבְכּוֹת... "אַל תִּבְכִּי", הִרְגִּיעָה אוֹתָה, "זֶה יִקַּח עוֹד יוֹם. מְדַבְּרִים אֲלֵיהֶם עוֹד וָעוֹד וּלְבַסּוֹף הֵם מְגִיבִים". רוֹפֵא הַלֵּב הִגִּיעַ: "צְרִיכִים לְהוֹרִיד אֶת הַחוֹלֶה לַחֲדַר הִתְאוֹשְׁשׁוּת", אָמַר לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הֵם עָזְרוּ לוֹ לְהַסִּיעַ אֶת הַמִּטָּה. כַּעֲבוֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר הֻכְנְסָה לַחֲדַר הַהִתְאוֹשְׁשׁוּת אֲלֻנְקָה נוֹסֶפֶת וְעָלֶיהָ שָׁכַב חוֹלֵה הַלֵּב יִצְחָק סֻלָּם. בָּעֶרֶב 'הִתְבַּשֵּׂר' עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי הָרְפוּאָה 'הַמִּתְקַדֶּמֶת' הוֹכִיחָה אֶת עַצְמָהּ וּבְיִשְׂרָאֵל בֻּצְּעָה הַשְׁתָּלַת הַלֵּב הָרִאשׁוֹנָה... בְּסִדְרַת רֵאָיוֹנוֹת הִבְהִיר גִּבּוֹר הַפָּרָשָׁה, פְּרוֹפֶסוֹר מ' לֵוִי, כִּי בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם (יוֹם כְּנִיסָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם סַדְגַּת לְבֵית הַחוֹלִים) נֶעֶרְכוּ בְּדִיקוֹת לַ'תּוֹרֵם', וְכִי יֵשׁ הֶכְרֵחַ לִכְרֹת אֶת הַלֵּב בְּעוֹדוֹ פּוֹעֵם. הַכְּרִיתָה נֶעֶשְׂתָה כְּשֶׁיָּרַד לַחַץ הַדָּם לְעֶשְׂרִים. עוֹד הִסְתַּבֵּר, כִּי 'בְּאֹרַח פֶּלֶא', כַּאֲשֶׁר שָׁהָה הַתּוֹרֵם בַּ'חֲדַר הַהִתְאוֹשְׁשׁוּת' וְהַמֻּשְׁתָּל הוּבָא לְצִדּוֹ - וְהַצֶּוֶת עָמַד מוּכָן וְהַמַּצְלֵמוֹת תִּקְתְּקוּ - בְּדִיּוּק אָז 'מֵת' הַ'תּוֹרֵם' מָוֶת קְלִינִי (שֶׁכֹּה רַבִּים מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת לְאַחֲרָיו) כְּשֶׁלִּבּוֹ מַמְשִׁיךְ לִפְעֹם, בִּכְעֵין מֶחֱוָה מְתֻזְמָן לְמַעַן הַמַּדָּע הַמִּתְפַּתֵּחַ... אַךְ הָאֱמֶת תֵּאָמֵר, אֵין לְהַאֲשִׁים אֶת הַפְּרוֹפֶסוֹר הַכּוֹרֵת לְבַדּוֹ. עוֹד שְׁלֹשָׁה רוֹפְאִים חָתְמוּ עַל תְּעוּדַת הַ'מָּוֶת קְלִינִי' בְּיוֹדְעָם שֶׁהֵם חוֹתְכִים בְּכָךְ אֶת דִּינוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה אַבְרָהָם סַדְגַּת לְמָוֶת. מַעֲרֶכֶת שְׁלֵמָה אַחֲרָאִית לָרֶצַח: הַנְהָלַת בֵּית הַחוֹלִים, בָּרֹאשׁ; הַמִּשְׁטָרָה, שֶׁהִתְבַּקְּשָׁה לַחְקֹר אֶת הָעִנְיָן עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְלֹא מִהֲרָה לְגַבֵּשׁ צֶוֶת חֲקִירָה. וְהָעִקָּר, מוֹעֶצֶת הָעִתּוֹנוּת, שֶׁקִּבְּלָה הַחְלָטָה לְהִתְעַלֵּם בְּאֹפֶן מֻחְלָט מִטַּעֲנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה. לְפֶתַע נֶעֶלְמָה 'זְכוּת הַצִּבּוּר לָדַעַת', פָּרְחָה תֵּאוֹרְיַת 'כַּלְבֵי הַשְּׁמִירָה', נֶאֱלַם 'הַמַּצְפּוּן הַצִּבּוּרִי'. קֶשֶׁר שֶׁל שְׁתִיקָה. דֶּרֶךְ אַגַּב, כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ נִפְטַר גַּם הַמֻּשְׁתָּל, יִצְחָק סֻלָּם. הָיָה זֶה אֵפוֹא רֶצַח לַשָּׁוְא. אִם כֵּן, אִמְרוּ אַתֶּם, הֶהָיָה צֹרֶךְ לְצַוּוֹת עַל 'לֹא תִּרְצַח'?! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)