Otzarot-Article

"וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (ח-כז) "מִי שֶׁלֹּא טוֹב לוֹ, שֶׁיָּקוּם. כֻּלָּם קָמוּ... אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת".

הַתַּרְגִּיל הַזֶּה בָּא בְּסַךְ הַכֹּל לְהוֹכִיחַ שֶׁכֻּלָּנוּ אֱנוֹשִׁיִּים. הַבּוֹרֵא יָצָר אֶת הָאָדָם כָּךְ שֶׁלֹּא יְהֵא שְׂבֵעַ רָצוֹן. "וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קֹהֶלֶת ו-ז), שֶׁלֹּא תִּשְׂבַּע וַאֲפִילוּ הָיָה לָהּ כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם (ראב"ע). "אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. יֵשׁ לוֹ מֵאָה, רוֹצֶה מָאתַיִם. יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת". תְּכוּנָה הִיא שֶׁהֻטְבְּעָה בָּנוּ כְּדֵי לִשְׁאֹף לְיוֹתֵר. בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמּוּבָן. "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף", אֲבָל חֲזַ"ל דְּרָשׁוּהוּ: "אוֹהֵב מִצְווֹת לֹא יִשְׂבַּע מִצְווֹת", וּפִתְגָּם שָׁגוּר הוּא: "לַשִּׁפּוּר, אֵין שִׁעוּר".

אֲבָל רוֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם נוֹשְׂאִים עַיִן לְשִׁפּוּר גְּרֵידָא, רֻבָּם חוֹוִים מְצוּקָה אֲמִתִּית בִּתְחוּמֵי חַיִּים שׁוֹנִים. אִם בִּבְרִיאוּת לְקוּיָה, אִם בְּפַרְנָסָה דְּחוּקָה, וְאִם בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֶבְרָה. הַאִם גְּזֵרַת שָׁמַיִם הִיא? בְּוַדַּאי! הֲיֵשׁ דֶּרֶךְ לְהַעֲבִירָהּ וּלְהַמְתִּיקָהּ? יֵשׁ וָיֵשׁ!

מַה הִיא?

וּבְכֵן, כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה, יֵשׁ לְהָבִין בָּרִאשׁוֹנָה אֶת סִבָּתָהּ. וְסִבָּתָהּ, אַחַת. אַחַת וִיחִידָה: "כָּל חִסָּרוֹן, אֵינוֹ אֶלָּא הֶעְלֵם טוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וְהֶסְתֵּר פָּנָיו. וְנִמְצָא שֶׁהֶאָרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ וְקִרְבָתוֹ תִּהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ וְהַסִּבָּה לְכָל שְׁלֵמוּת שֶׁתִּהְיֶה, וְהֶסְתֵּר פָּנָיו – הַשֹּׁרֶשׁ וְהַסִּבָּה לְכָל חִסָּרוֹן". וּמַה גּוֹרֵם לְהֶסְתֵּר פָּנִים? מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא: "...לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָּנִים מִכֶּם" (יְשַׁעְיָהוּ נט-א).

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי עֲיָרָה נִדַּחַת, הַנִּמְצֵאת בְּתוֹכְכֵי הַ'שׁוּם מָקוֹם', בְּאֵזוֹר צָחִיחַ בֵּין אַדְמוֹת טְרָשִׁים. הַיְּבוּל מוּעָט וְדָל, וְיֹקֶר הַחַיִּים מַבְהִיל. עָשִׁיר אֶחָד אִוָּה לוֹ אֶת הָעֲיָרָה לְמוֹשָׁב. בָּנָה שָׁם טִירָה, וּבְחַסְדּוֹ כִּי רַב חִלֵּק בֵּין הַתּוֹשָׁבִים אֶת עֲבוֹדוֹת הַתַּחֲזוּקָה כְּשֶׁהוּא קוֹצֵב לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת בְּיַד רְחָבָה: זֶה יַשְׁקֶה עֲרוּגָה, זֶה יִגְזֹם אֶת הַגָּדֵר הַחַיָּה, זֶה יִגְרֹף אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת. אִם כֹּה יַעֲשׂוּ, יִחְיוּ בִּרְוָחָה. אִם יַתְרִיס אֶחָד וִישַׂחֵק 'בְּרֹגֶז' עִם הֶעָשִׁיר, יַפְנֶה לוֹ עֹרֶף - לְמִי הוּא מֵרֵעַ, אֶת מִי הוּא מַעֲנִישׁ, לְמִי יוּכַל לָבוֹא בִּטְעָנוֹת עַל עָנְיוֹ וְדָחֳקוֹ?!

אִם כֵּן, הַמְּשִׂימָה הָעִקָּרִית שֶׁלָּנוּ הִיא לִזְכּוֹת בְּאוֹר פְּנֵי מַלְכֵּנוּ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי כָּל אָשְׁרֵנוּ: עַכְשָׁו, שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ לְמַה עָלֵינוּ לִשְׁאֹף, מַה הַדֶּרֶךְ לְהֵחָלֵץ מִכָּל רָעָה וּלְהַגִּיעַ לְכָל טוֹבָה, שׁוֹאֲלִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ: כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? אֵיךְ זוֹכִים לְאוֹר פְּנֵי ה', לְטוּבוֹ וְחַסְדּוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בְּיָדֵינוּ. "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָּנִים מִכֶּם", הֲרֵי אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה: הָסִירוּ אֶת הַמְּחִצָּה, אֶת הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל. חִדְלוּ לַחֲטֹא!

אֵין קַל מִלּוֹמַר זֹאת, אֲבָל כֵּיצַד מְיַשְּׂמִים אֶת הַדְּבָרִים? תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל גַּם לְכָךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה! וְהִיא מִפִּי דִּבְרֵי הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי, רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל: "יְדִיעַת הָאֱמֶת מְחַזֶּקֶת הַנְּשָׁמָה וּמַרְחִיקָה מִמֶּנָּה אֶת הַיֵּצֶר וַדַּאי! וְאֵין דָּבָר הַמַּחְלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי הַיֵּצֶר כְּחֶסְרוֹן הַיְּדִיעָה". וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים: בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. אֲבָל הֵן כֹּה הַרְבֵּה יוֹדְעִים אָנוּ, וְנִכְשָׁלִים. יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְרַכֵל, יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בִּגְנוּת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל וּלְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע וּלְשַׁקֵּר. יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בְּרִגְשׁוֹת הַזּוּלַת וּבִרְגִישׁוּתוֹ, לְהָאִיר לוֹ פָּנִים וְלַעֲזֹר בַּבַּיִת. יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לִכְעֹס וְשֶׁאֵין לְהִתְגָּאוֹת. יוֹדְעִים - וְהַיֵּצֶר בְּתָקְפּוֹ.

אַךְ אִם נַמְשִׁיךְ בְּצִטּוּט דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל נָבִין: "וְאִם הָיְתָה הַיְּדִיעָה רְחָבָה וְעוֹמֶדֶת עַל לֵב בְּנֵי הָאָדָם, לֹא הָיוּ חוֹטְאִים לְעוֹלָם. וְלֹא הָיָה אֲפִילוּ הַיֵּצֶר הָרַע מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט בַּמַּלְאָכִים". זֶה הַסּוֹד וְזֶה הָרָז: יוֹדְעִים, בְּוַדַּאי יוֹדְעִים, אֲבָל הַיְּדִיעָה אֵינָהּ רְחָבָה וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הַלֵּב. כִּי לֹא דַּי בְּקִיּוּם הַכָּתוּב "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" אֶלָּא בְּהֶמְשֵׁכוֹ "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם".

חֹתְנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" מִבְּרִיסְק זַצַ"ל נִמְנָה עַל חֲסִידֵי קוֹיְדִינוֹב. פַּעַם אַחַת בִּקֵּר הָרַבִּי מִקּוֹיְדִינוֹב זַצַ"ל בְּבֵית חֲסִידוֹ, וְהַלָּה הִשְׁתַּבַּח לְפָנָיו בַּחֲתָנוֹ הָעִלּוּי הַמַּתְמִיד, הַשּׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. הִבִּיעַ הָרַבִּי אֶת רְצוֹנוֹ לְהַכִּירוֹ. נִכְנַס לַחֲדַר לִמּוּדוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ, וּמְצָאוֹ מְעַיֵּן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. הִתְעַנְיֵן "בְּאֵיזֶה סִימָן אַתָּה אוֹחֵז?", וְעָנָה לוֹ בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" מַה שֶׁעָנָה.

הִשְׁתָּאָה הָרַבִּי: "הַאִם עַד לְשָׁם הִגַּעְתָּ? הֲלֹא נִצְטַוֵּינוּ לִלְמֹד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְעִם הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן כְּבָר סִיַּמְתָּ?"

הִתְכַּוֵּן הָרַבִּי לְדִבְרֵי הָרַמָ"א בִּתְחִלַּת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי אֱלֹקִים"...

עָנָה הָאַבְרֵךְ: "אָמְנָם כֵּן, אַךְ קֻשְׁיָא אַחַת נוֹתְרָה לִי בְּאוֹתוֹ עִנְיָן"...

אָמַר הָרַבִּי: "הָבָה וְנִשְׁמָע".

פָּתַח הַ"בֵּית הַלֵּוִי" וְאָמַר: "הָרַמָ"א כּוֹתֵב, שֶׁ'כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, מִיַּד יַגִּיעוּ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה בְּפַחַד ה' יִתְבָּרַךְ וּבוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד'. מְנַסֶּה אֲנִי לְיַשֵּׂם אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ אֵינִי זוֹכֶה לְמִמּוּשׁ הַהַבְטָחָה שֶׁ'מִיַּד' תִּפּוֹל עָלַי הָרְעָדָה וְאָחוּשׁ בַּהַכְנָעָה. עָמָל רַב עָלַי לְהַשְׁקִיעַ עַד שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְכָךְ. קְבִיעָה זוֹ שֶׁ"מִיַּד יַגִּיעוּ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה" נוֹתְרָה אֶצְלִי בְּ"צָרִיךְ עִיּוּן"...

עָנָהוּ הָרַבִּי עַל אֲתַר: "משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת". אֲבָל הַבְטָחַת הָרַמָ"א הִיא "כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ". אֶת הֶעָמָל הָרַב אַתָּה מַשְׁקִיעַ כְּדֵי לְהַחְדִּיר אֶת הַיְּדִיעָה אֶל הַלֵּב, אֲבָל מִשֶּׁהִיא מַגִּיעָה אֶל הַלֵּב - פּוֹעֶלֶת הִיא מִיָּד!"...

אָכֵן, זוֹ נְקוּדַת הַתָּרְפָּה שֶׁלָּנוּ: הַלֵּב אָטוּם, וְאִלּוּ הַיְדִיעוֹת נוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ.

אִם כֵּן, מַה עוֹשִׂים?! כֵּיצַד בּוֹקְעִים אֶת הַמְּחִצָּה, אֶת הַחֵלֶב הַמְּרַפֵּד וְאוֹטֵם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַלֵּב; אֶת הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ לְבֵין הַבּוֹרֵא? אַף לְכָךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה וְהִיא רְמוּזָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ.

הַמִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּן יִרְאֶה, שֶׁהַתּוֹרָה חִלְּקָה אוֹתָה לִשְׁנַיִם. הַחֵלֶק הָאֶחָד בְּדִינֵי הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וַאֲכִילָתוֹ, וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בַּהֲנָפַת הַחֵלֶב וְהֶחָזֶה. מַה הִיא מִצְוַת הַהֲנָפָה? "נוֹתֵן אֶת הַחֵלֶב עַל יְדֵי הַבְּעָלִים וְהֶחָזֶה וְהַכְּלָיוֹת לְמַעְלָה מֵהֶם. וְהַכֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף הַכֹּל לִפְנֵי ה' בַּמִּזְרָח".

הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל חָשַׂף בַּעֲבוּרֵנוּ אֶת הַלֶּקַח שֶׁבַּדְּבָרִים. הָרְצוֹנוֹת, מְקוֹרָם בַּלֵּב. הַכְּלָיוֹת - יוֹעֲצוֹת. הַחֵלֶב, כָּאָמוּר, מְחַפֶּה וְחוֹצֵץ, אוֹטֵם וְסוֹגֵר. אִלּוּ אַךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּעַ אֹטֶם זֶה...

הִנֵּה, הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ: נִדְאַג לְכָךְ שֶׁהַחֵלֶב הָאוֹטֵם יִהְיֶה לְמַטָּה, וְאִלּוּ הַלֵּב וְהַכְּלָיוֹת מֵעָלָיו. בְּאֹפֶן זֶה מִשְׁתַּחְרְרִים מִטַּבַּעַת הַחֶנֶק וּמוּנָפִים תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. כָּךְ יוֹצְרִים אֶת הַהַשְׁלָמָה הַמְיֻחֶלֶת. אַךְ בַּהַכָּרָה שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁפְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת נִסִּינוּ וְנִכְשַׁלְנוּ, יָכוֹל נוּכַל לְהַצְלִיחַ בְּעֶזְרַת הַכֹּהֵן, בְּסִיּוּעַ מְשָׁרֵת ה'. אָכֵן, אָנוּ נִיזוֹם, אָנוּ נָבִיא אֶת הַקָּרְבָּן - וְאִלּוּ הַכֹּהֵן יְסַדֵּר עַל כַּפּוֹתֵינוּ אֶת הַחֲלָקִים בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן: הַלֵּב וְהַכְּלָיוֹת מֵעַל גַּבֵּי הַחֲלָבִים, כֵּן יָשִׂים כַּפּוֹת יָדָיו תַּחַת כַּפּוֹתֵינוּ, וְיַעֲזֹר לָנוּ לְהָנִיף יַחְדָּיו אֶת הַתְּנוּפָה לִפְנֵי ה'.

כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, כַּמָּה מְרַגְּשִׁים וְכַמָּה מְחַיְּבִים: נִמְצָא אֶת מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, אֶת הַמַּדְרִיךְ וְהַמְּכַוֵּן, אֶת הַכֹּהֵן שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ לְהָנִיף, לְהִתְעַלּוֹת, לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמֵנוּ וּלְהַשְׁלִים עִם בּוֹרְאֵנוּ, לִזְכּוֹת לְאוֹר פָּנָיו וּלְכָל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם הַכָּרוּךְ בְּאוֹר זֶה, לְשֶׁפַע בְּרָכָה וּנְהָרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	תולדות תשס"ט
	!יהודי עתיד להשתקם
	"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'" (א-ב) סֵפֶר וַיִּקְרָא פּוֹתֵחַ בְּפָרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת "וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'" (ח-כז) "מִי שֶׁלֹּא טוֹב לוֹ, שֶׁיָּקוּם. כֻּלָּם קָמוּ... אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת". הַתַּרְגִּיל הַזֶּה בָּא בְּסַךְ הַכֹּל לְהוֹכִיחַ שֶׁכֻּלָּנוּ אֱנוֹשִׁיִּים. הַבּוֹרֵא יָצָר אֶת הָאָדָם כָּךְ שֶׁלֹּא יְהֵא שְׂבֵעַ רָצוֹן. "וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קֹהֶלֶת ו-ז), שֶׁלֹּא תִּשְׂבַּע וַאֲפִילוּ הָיָה לָהּ כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם (ראב"ע). "אֵין אָדָם יוֹצֵא מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. יֵשׁ לוֹ מֵאָה, רוֹצֶה מָאתַיִם. יֵשׁ לוֹ מָאתַיִם רוֹצֶה אַרְבַּע מֵאוֹת". תְּכוּנָה הִיא שֶׁהֻטְבְּעָה בָּנוּ כְּדֵי לִשְׁאֹף לְיוֹתֵר. בְּרוּחָנִיּוּת, כַּמּוּבָן. "אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף", אֲבָל חֲזַ"ל דְּרָשׁוּהוּ: "אוֹהֵב מִצְווֹת לֹא יִשְׂבַּע מִצְווֹת", וּפִתְגָּם שָׁגוּר הוּא: "לַשִּׁפּוּר, אֵין שִׁעוּר". אֲבָל רוֹב הָאֲנָשִׁים אֵינָם נוֹשְׂאִים עַיִן לְשִׁפּוּר גְּרֵידָא, רֻבָּם חוֹוִים מְצוּקָה אֲמִתִּית בִּתְחוּמֵי חַיִּים שׁוֹנִים. אִם בִּבְרִיאוּת לְקוּיָה, אִם בְּפַרְנָסָה דְּחוּקָה, וְאִם בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה וְהַחֶבְרָה. הַאִם גְּזֵרַת שָׁמַיִם הִיא? בְּוַדַּאי! הֲיֵשׁ דֶּרֶךְ לְהַעֲבִירָהּ וּלְהַמְתִּיקָהּ? יֵשׁ וָיֵשׁ! מַה הִיא? וּבְכֵן, כְּדֵי לָדַעַת כֵּיצַד לְהַעֲבִיר אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה, יֵשׁ לְהָבִין בָּרִאשׁוֹנָה אֶת סִבָּתָהּ. וְסִבָּתָהּ, אַחַת. אַחַת וִיחִידָה: "כָּל חִסָּרוֹן, אֵינוֹ אֶלָּא הֶעְלֵם טוּבוֹ יִתְבָּרַךְ וְהֶסְתֵּר פָּנָיו. וְנִמְצָא שֶׁהֶאָרַת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ וְקִרְבָתוֹ תִּהְיֶה הַשֹּׁרֶשׁ וְהַסִּבָּה לְכָל שְׁלֵמוּת שֶׁתִּהְיֶה, וְהֶסְתֵּר פָּנָיו – הַשֹּׁרֶשׁ וְהַסִּבָּה לְכָל חִסָּרוֹן". וּמַה גּוֹרֵם לְהֶסְתֵּר פָּנִים? מִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא: "...לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָּנִים מִכֶּם" (יְשַׁעְיָהוּ נט-א). מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי עֲיָרָה נִדַּחַת, הַנִּמְצֵאת בְּתוֹכְכֵי הַ'שׁוּם מָקוֹם', בְּאֵזוֹר צָחִיחַ בֵּין אַדְמוֹת טְרָשִׁים. הַיְּבוּל מוּעָט וְדָל, וְיֹקֶר הַחַיִּים מַבְהִיל. עָשִׁיר אֶחָד אִוָּה לוֹ אֶת הָעֲיָרָה לְמוֹשָׁב. בָּנָה שָׁם טִירָה, וּבְחַסְדּוֹ כִּי רַב חִלֵּק בֵּין הַתּוֹשָׁבִים אֶת עֲבוֹדוֹת הַתַּחֲזוּקָה כְּשֶׁהוּא קוֹצֵב לָהֶם מַשְׂכֹּרֶת בְּיַד רְחָבָה: זֶה יַשְׁקֶה עֲרוּגָה, זֶה יִגְזֹם אֶת הַגָּדֵר הַחַיָּה, זֶה יִגְרֹף אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת. אִם כֹּה יַעֲשׂוּ, יִחְיוּ בִּרְוָחָה. אִם יַתְרִיס אֶחָד וִישַׂחֵק 'בְּרֹגֶז' עִם הֶעָשִׁיר, יַפְנֶה לוֹ עֹרֶף - לְמִי הוּא מֵרֵעַ, אֶת מִי הוּא מַעֲנִישׁ, לְמִי יוּכַל לָבוֹא בִּטְעָנוֹת עַל עָנְיוֹ וְדָחֳקוֹ?! אִם כֵּן, הַמְּשִׂימָה הָעִקָּרִית שֶׁלָּנוּ הִיא לִזְכּוֹת בְּאוֹר פְּנֵי מַלְכֵּנוּ, שֶׁבּוֹ תָּלוּי כָּל אָשְׁרֵנוּ: עַכְשָׁו, שֶׁיּוֹדְעִים אָנוּ לְמַה עָלֵינוּ לִשְׁאֹף, מַה הַדֶּרֶךְ לְהֵחָלֵץ מִכָּל רָעָה וּלְהַגִּיעַ לְכָל טוֹבָה, שׁוֹאֲלִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ: כֵּיצַד עוֹשִׂים זֹאת? אֵיךְ זוֹכִים לְאוֹר פְּנֵי ה', לְטוּבוֹ וְחַסְדּוֹ? וְהַתְּשׁוּבָה מְצוּיָה בְּיָדֵינוּ. "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם, וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָּנִים מִכֶּם", הֲרֵי אֵין פָּשׁוּט מִזֶּה: הָסִירוּ אֶת הַמְּחִצָּה, אֶת הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל. חִדְלוּ לַחֲטֹא! אֵין קַל מִלּוֹמַר זֹאת, אֲבָל כֵּיצַד מְיַשְּׂמִים אֶת הַדְּבָרִים? תִּתְפַּלְּאוּ, אֲבָל גַּם לְכָךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה! וְהִיא מִפִּי דִּבְרֵי הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי, רַבֵּנוּ הָרַמְחַ"ל זַצַ"ל: "יְדִיעַת הָאֱמֶת מְחַזֶּקֶת הַנְּשָׁמָה וּמַרְחִיקָה מִמֶּנָּה אֶת הַיֵּצֶר וַדַּאי! וְאֵין דָּבָר הַמַּחְלִישׁ אֶת הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי הַיֵּצֶר כְּחֶסְרוֹן הַיְּדִיעָה". וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים: בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי יֵשׁ דְּבָרִים רַבִּים שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים. אֲבָל הֵן כֹּה הַרְבֵּה יוֹדְעִים אָנוּ, וְנִכְשָׁלִים. יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְרַכֵל, יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לְדַבֵּר בִּגְנוּת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל וּלְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע וּלְשַׁקֵּר. יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר בְּרִגְשׁוֹת הַזּוּלַת וּבִרְגִישׁוּתוֹ, לְהָאִיר לוֹ פָּנִים וְלַעֲזֹר בַּבַּיִת. יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לִכְעֹס וְשֶׁאֵין לְהִתְגָּאוֹת. יוֹדְעִים - וְהַיֵּצֶר בְּתָקְפּוֹ. אַךְ אִם נַמְשִׁיךְ בְּצִטּוּט דִּבְרֵי הָרַמְחַ"ל נָבִין: "וְאִם הָיְתָה הַיְּדִיעָה רְחָבָה וְעוֹמֶדֶת עַל לֵב בְּנֵי הָאָדָם, לֹא הָיוּ חוֹטְאִים לְעוֹלָם. וְלֹא הָיָה אֲפִילוּ הַיֵּצֶר הָרַע מִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְשׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹלֵט בַּמַּלְאָכִים". זֶה הַסּוֹד וְזֶה הָרָז: יוֹדְעִים, בְּוַדַּאי יוֹדְעִים, אֲבָל הַיְּדִיעָה אֵינָהּ רְחָבָה וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת עַל הַלֵּב. כִּי לֹא דַּי בְּקִיּוּם הַכָּתוּב "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם" אֶלָּא בְּהֶמְשֵׁכוֹ "וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ". "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם". חֹתְנוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" מִבְּרִיסְק זַצַ"ל נִמְנָה עַל חֲסִידֵי קוֹיְדִינוֹב. פַּעַם אַחַת בִּקֵּר הָרַבִּי מִקּוֹיְדִינוֹב זַצַ"ל בְּבֵית חֲסִידוֹ, וְהַלָּה הִשְׁתַּבַּח לְפָנָיו בַּחֲתָנוֹ הָעִלּוּי הַמַּתְמִיד, הַשּׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. הִבִּיעַ הָרַבִּי אֶת רְצוֹנוֹ לְהַכִּירוֹ. נִכְנַס לַחֲדַר לִמּוּדוֹ שֶׁל הָאַבְרֵךְ, וּמְצָאוֹ מְעַיֵּן בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. הִתְעַנְיֵן "בְּאֵיזֶה סִימָן אַתָּה אוֹחֵז?", וְעָנָה לוֹ בַּעַל "בֵּית הַלֵּוִי" מַה שֶׁעָנָה. הִשְׁתָּאָה הָרַבִּי: "הַאִם עַד לְשָׁם הִגַּעְתָּ? הֲלֹא נִצְטַוֵּינוּ לִלְמֹד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת וְעִם הַסִּימָן הָרִאשׁוֹן כְּבָר סִיַּמְתָּ?" הִתְכַּוֵּן הָרַבִּי לְדִבְרֵי הָרַמָ"א בִּתְחִלַּת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד הוּא כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲלוֹת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר הוֹלְכִים לִפְנֵי אֱלֹקִים"... עָנָה הָאַבְרֵךְ: "אָמְנָם כֵּן, אַךְ קֻשְׁיָא אַחַת נוֹתְרָה לִי בְּאוֹתוֹ עִנְיָן"... אָמַר הָרַבִּי: "הָבָה וְנִשְׁמָע". פָּתַח הַ"בֵּית הַלֵּוִי" וְאָמַר: "הָרַמָ"א כּוֹתֵב, שֶׁ'כַּאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ עוֹמֵד עָלָיו וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו, מִיַּד יַגִּיעוּ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה בְּפַחַד ה' יִתְבָּרַךְ וּבוּשָׁתוֹ מִמֶּנּוּ תָּמִיד'. מְנַסֶּה אֲנִי לְיַשֵּׂם אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ אֵינִי זוֹכֶה לְמִמּוּשׁ הַהַבְטָחָה שֶׁ'מִיַּד' תִּפּוֹל עָלַי הָרְעָדָה וְאָחוּשׁ בַּהַכְנָעָה. עָמָל רַב עָלַי לְהַשְׁקִיעַ עַד שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְכָךְ. קְבִיעָה זוֹ שֶׁ"מִיַּד יַגִּיעוּ אֵלָיו הַיִּרְאָה וְהַהַכְנָעָה" נוֹתְרָה אֶצְלִי בְּ"צָרִיךְ עִיּוּן"... עָנָהוּ הָרַבִּי עַל אֲתַר: "משֶׁה אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת". אֲבָל הַבְטָחַת הָרַמָ"א הִיא "כְּשֶׁיָּשִׂים הָאָדָם אֶל לִבּוֹ". אֶת הֶעָמָל הָרַב אַתָּה מַשְׁקִיעַ כְּדֵי לְהַחְדִּיר אֶת הַיְּדִיעָה אֶל הַלֵּב, אֲבָל מִשֶּׁהִיא מַגִּיעָה אֶל הַלֵּב - פּוֹעֶלֶת הִיא מִיָּד!"... אָכֵן, זוֹ נְקוּדַת הַתָּרְפָּה שֶׁלָּנוּ: הַלֵּב אָטוּם, וְאִלּוּ הַיְדִיעוֹת נוֹתָרוֹת בַּמֹּחַ. אִם כֵּן, מַה עוֹשִׂים?! כֵּיצַד בּוֹקְעִים אֶת הַמְּחִצָּה, אֶת הַחֵלֶב הַמְּרַפֵּד וְאוֹטֵם אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַלֵּב; אֶת הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ לְבֵין הַבּוֹרֵא? אַף לְכָךְ יֵשׁ תְּשׁוּבָה וְהִיא רְמוּזָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ. הַמִּתְבּוֹנֵן בְּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּן יִרְאֶה, שֶׁהַתּוֹרָה חִלְּקָה אוֹתָה לִשְׁנַיִם. הַחֵלֶק הָאֶחָד בְּדִינֵי הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וַאֲכִילָתוֹ, וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בַּהֲנָפַת הַחֵלֶב וְהֶחָזֶה. מַה הִיא מִצְוַת הַהֲנָפָה? "נוֹתֵן אֶת הַחֵלֶב עַל יְדֵי הַבְּעָלִים וְהֶחָזֶה וְהַכְּלָיוֹת לְמַעְלָה מֵהֶם. וְהַכֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף הַכֹּל לִפְנֵי ה' בַּמִּזְרָח". הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ זַצַ"ל חָשַׂף בַּעֲבוּרֵנוּ אֶת הַלֶּקַח שֶׁבַּדְּבָרִים. הָרְצוֹנוֹת, מְקוֹרָם בַּלֵּב. הַכְּלָיוֹת - יוֹעֲצוֹת. הַחֵלֶב, כָּאָמוּר, מְחַפֶּה וְחוֹצֵץ, אוֹטֵם וְסוֹגֵר. אִלּוּ אַךְ הָיִינוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּעַ אֹטֶם זֶה... הִנֵּה, הַדֶּרֶךְ לְפָנֵינוּ: נִדְאַג לְכָךְ שֶׁהַחֵלֶב הָאוֹטֵם יִהְיֶה לְמַטָּה, וְאִלּוּ הַלֵּב וְהַכְּלָיוֹת מֵעָלָיו. בְּאֹפֶן זֶה מִשְׁתַּחְרְרִים מִטַּבַּעַת הַחֶנֶק וּמוּנָפִים תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. כָּךְ יוֹצְרִים אֶת הַהַשְׁלָמָה הַמְיֻחֶלֶת. אַךְ בַּהַכָּרָה שֶׁאֵין לָנוּ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁפְּעָמִים כֹּה רַבּוֹת נִסִּינוּ וְנִכְשַׁלְנוּ, יָכוֹל נוּכַל לְהַצְלִיחַ בְּעֶזְרַת הַכֹּהֵן, בְּסִיּוּעַ מְשָׁרֵת ה'. אָכֵן, אָנוּ נִיזוֹם, אָנוּ נָבִיא אֶת הַקָּרְבָּן - וְאִלּוּ הַכֹּהֵן יְסַדֵּר עַל כַּפּוֹתֵינוּ אֶת הַחֲלָקִים בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן: הַלֵּב וְהַכְּלָיוֹת מֵעַל גַּבֵּי הַחֲלָבִים, כֵּן יָשִׂים כַּפּוֹת יָדָיו תַּחַת כַּפּוֹתֵינוּ, וְיַעֲזֹר לָנוּ לְהָנִיף יַחְדָּיו אֶת הַתְּנוּפָה לִפְנֵי ה'. כַּמָּה נִפְלָאִים הַדְּבָרִים, כַּמָּה מְרַגְּשִׁים וְכַמָּה מְחַיְּבִים: נִמְצָא אֶת מוֹרֵה הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ, אֶת הַמַּדְרִיךְ וְהַמְּכַוֵּן, אֶת הַכֹּהֵן שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ לְהָנִיף, לְהִתְעַלּוֹת, לְהַשְׁלִים אֶת עַצְמֵנוּ וּלְהַשְׁלִים עִם בּוֹרְאֵנוּ, לִזְכּוֹת לְאוֹר פָּנָיו וּלְכָל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם הַכָּרוּךְ בְּאוֹר זֶה, לְשֶׁפַע בְּרָכָה וּנְהָרָה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)