Otzarot-Article

"וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים" (כה-כז) הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. גַּם מִפָּרָשַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יֵשׁ לְהָפִיק לִקְחֵי נֶצַח. עַל כָּל אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן וְלַחְשֹׁב: עַל מַחֲנֵהוּ שֶׁל מִי אֲנִי נִמְנֶה, עַל מַחֲנֵה יַעֲקֹב אוֹ עַל מַחֲנֵה עֵשָׂו, חָלִילָה. בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ חַיָּב הוּא לִבְחֹן, הַאִם זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁל יַעֲקֹב אוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

כֵּיצַד יִבְחַן, וּמַה בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו? שְׁמוֹתֵיהֶם מְרַמְּזִים עַל מַהוּתָם: "יַעֲקֹב" הוּא מִלְּשׁוֹן עָקֵב, סוֹף. וְאִלּוּ "עֵשָׂו", אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ, "הוּא שָׁוְא" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג-ח). כְּלוֹמַר, זֶה כְּלוּם, אֶפֶס, רֵיקָנוּת. בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, יִתְבּוֹנֵן וְיִבְחַן: אִם יֵשׁ לוֹ מַטָּרָה, תַּכְלִית, יִעוּד - מַעֲשֶׂה שֶׁל יַעֲקֹב הוּא. אַךְ אִם אֵין בּוֹ מְאוּמָה, אֶלָּא "סְתָם כָּךְ", בִּדּוּר וּפִזּוּר, הֶבֶל וָרִיק - שָׁוְא הוּא, עֵשָׂו וְתוּ לֹא.

סָח הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק בְּלָאזֶר זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי עִם מוֹרִי וְרַבִּי, הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זַצַ"ל, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם מִתּוֹךְ מַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת. כְּשֶׁסִיַּמְתִּי לְסַפֵּר, שָׁאַל: "הַאִם הָיְתָה לְךָ כַּוָּנָה כָּלְשֶׁהִי בַּסִּפּוּר?" עָנִיתִי בְּחִיּוּב וּבִקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּיר לָרַב מַדּוּעַ סִפַּרְתִּי זֹאת. אַךְ הוּא קָטַע אֶת דְּבָרַי: "אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְנַצֵּל. רַק רָצִיתִי לָדַעַת שֶׁאָכֵן הָיְתָה לְךָ מַטָּרָה וְלֹא הָיוּ אֵלּוּ דִּבְרֵי סְרָק" (נְתִיבוֹת אוֹר).

נָשִׂים לֵב: תַּרְבּוּת שְׁלֵמָה שֶׁל "עֵשָׂו" אוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, הַיְנוּ: הַעֲבָרַת זְמַן, בִּלּוּי עָקָר בְּלֹא מַטָּרָה. תִּשְׁעִים אֲחוּזִים מִן הָעִתּוֹנוּת - הֶבֶל (שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַשְׁחָתָה וְהַרְעָלָה); תִּשְׁעִים אָחוּז מִן הַפִּרְסוֹמוֹת - הֶבֶל; כָּל הַצָּעוֹת הַבִּלּוּי וְהַנֹּפֶשׁ, כָּל מַדּוּחֵי הַסְּפּוֹרְט וְהַתַּרְבּוּת, הַכֹּל "הוּא שָׁוְא", אֶפֶס חָלוּל! וּלְעֻמָּתָם, שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה, שְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָה, אֲמִירַת תְּהִלִּים - מְהַנָּה אֶת הַנֶּפֶשׁ, מְחַיָּה אֶת הַנְּשָׁמָה, מַפְרָה אֶת הַמַּחְשָׁבָה, מְאִירָה אֶת הַיּוֹם וּמַקְנָה עוֹלָם הַבָּא. "יַעֲקֹב", עִם מַבָּט לְעָקֵב וְלַסּוֹף, עִם מַטָּרָה וְיִעוּד, עִם קֶרֶן וּפֵרוֹת.

"מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת".

מַדּוּחֵי הָעוֹלָם מַסִּיחִים דַּעַת מֵהַהִתְעַלּוּת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּשָׁמָה "מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד חֻצָּבָה, לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה". וּמַהִי 'אֶרֶץ עֲרָבָה'? הָרַב 'חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל' זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁעַבְדּוֹ הִשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ כְּטוֹב לִבּוֹ: "הִכָּנֵס לַחֲדַר אוֹצְרוֹתַי וּשְׁהֵה שָׁם שָׁעָה. כָּל מַה שֶׁתִּקַּח בַּזְּמַן הַזֶּה - שֶׁלְּךָ הוּא!".

שָׂמַח הָעֶבֶד וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

כַּעֲבֹר שָׁעָה בָּא שַׂר הָאוֹצָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמְצָאוֹ מֵצֵר. שָׁאַל לְסִבַּת קַדְרוּתוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: "בִּנְדִיבוּתִי הִרְשֵׁיתִי לָעֶבֶד לְהִכָּנֵס לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וְלִשְׁהוֹת שָׁם שָׁעָה תְּמִימָה, בָּהּ יוּכַל לָקַחַת כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה. וּמִצְטַעֵר אֲנִי עַל הַבְטָחָתִי. הֵן עָלוּל הוּא לְרוֹקֵן אֶת אוֹצַר הַמַּמְלָכָה מִכָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה".

אָמַר הַשָּׂר: "בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ אֲסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן. יָסִיר דְּאָגָה מִלִּבּוֹ".

הֵכִין הָעֶבֶד שַׂקֵּי עֲנָק לְגָּדְשָׁם בְּאוֹצָרוֹת. הִתְיַצֵּב, וְהַשְּׁעָרִים נִפְתְּחוּ לְפָנָיו. נִכְנַס וְהֻכָּה בְּתַדְהֵמָה -

בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לְבֵית הָאוֹצָרוֹת, הַכִּכָּר שֶׁמִּמֶּנָּה פּוֹנִים פְּרוֹזְדוֹרִים לַאֲגַפִּים שֶׁל אָסְפֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אוֹצְרוֹת הָאָמָּנוּת וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, הֻקְמָה בִּימָה צִבְעוֹנִית וְהֻצַּג עָלֶיהָ מַחֲזֶה שׁוֹבֵה-לֵב. בְּכִירֵי הַשַּׂחְקָנִים וְהַזַמָּרִים, מְלֻוִּים בְּלַהֲקַת נְגִינָה, הִצִּיגוּ מַחֲזֶה מַצְחִיק עַד דְּמָעוֹת. לְבוּשִׁים בְּסַסְגּוֹנִיּוּת וּמְבַצְּעִים פַּעֲלוּלִים עוֹצְרֵי נְשִׁימָה. הָעֶבֶד עָמַד פְּעוּר-פֶּה, הָלַךְ שְׁבִי אַחַר הַהַצָּגָה, וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיָּד נָגְעָה בִּכְתֵפוֹ.

"הַשָּׁעָה עָבְרָה"...

אוֹ אָז כָּבָה הָאוֹר, הַשַּׂחְקָנִים יָרְדוּ מִן הַבִּימָה וְהַדְּלָתוֹת נִנְעֲלוּ מֵאֲחוֹרָיו.

יָרְדָה הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם כְּדֵי לְסַגֵּל אוֹצְרוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּלֹא סוֹף. אַךְ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן הַבְּחִירָה, נִטְּעוּ בָּעוֹלָם מַדּוּחִים כֹּה רַבִּים, מוֹשְׁכֵי-לֵב וּמְשׁוֹבְבֵי-עַיִן. "אֶרֶץ עֲרָבָה" הַמַּרְחִיקָה מִן הָאוֹצָר. וְרַבִּים כָּל כָּךְ נְטוּעִים בִּמְקוֹמָם, הוֹלְכִים שְׁבִי אַחַר הַקֶּסֶם הָרִגְעִי, וְשַׂקֵּיהֶם נוֹתָרִים רֵיקִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל)

	חיי שרה תשס"ט
	החכמה לבדה, הקנין האמתי
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים" (כה-כז) הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ נִצְחִיִּים. גַּם מִפָּרָשַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו יֵשׁ לְהָפִיק לִקְחֵי נֶצַח. עַל כָּל אָדָם לְהִתְבּוֹנֵן וְלַחְשֹׁב: עַל מַחֲנֵהוּ שֶׁל מִי אֲנִי נִמְנֶה, עַל מַחֲנֵה יַעֲקֹב אוֹ עַל מַחֲנֵה עֵשָׂו, חָלִילָה. בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ חַיָּב הוּא לִבְחֹן, הַאִם זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁל יַעֲקֹב אוֹ שֶׁל עֵשָׂו. כֵּיצַד יִבְחַן, וּמַה בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו? שְׁמוֹתֵיהֶם מְרַמְּזִים עַל מַהוּתָם: "יַעֲקֹב" הוּא מִלְּשׁוֹן עָקֵב, סוֹף. וְאִלּוּ "עֵשָׂו", אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ, "הוּא שָׁוְא" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סג-ח). כְּלוֹמַר, זֶה כְּלוּם, אֶפֶס, רֵיקָנוּת. בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה, יִתְבּוֹנֵן וְיִבְחַן: אִם יֵשׁ לוֹ מַטָּרָה, תַּכְלִית, יִעוּד - מַעֲשֶׂה שֶׁל יַעֲקֹב הוּא. אַךְ אִם אֵין בּוֹ מְאוּמָה, אֶלָּא "סְתָם כָּךְ", בִּדּוּר וּפִזּוּר, הֶבֶל וָרִיק - שָׁוְא הוּא, עֵשָׂו וְתוּ לֹא. סָח הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק בְּלָאזֶר זַצַ"ל: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי עִם מוֹרִי וְרַבִּי, הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַנְט זַצַ"ל, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בָּעוֹלָם מִתּוֹךְ מַטָּרָה מְסֻיֶּמֶת. כְּשֶׁסִיַּמְתִּי לְסַפֵּר, שָׁאַל: "הַאִם הָיְתָה לְךָ כַּוָּנָה כָּלְשֶׁהִי בַּסִּפּוּר?" עָנִיתִי בְּחִיּוּב וּבִקַּשְׁתִּי לְהַסְבִּיר לָרַב מַדּוּעַ סִפַּרְתִּי זֹאת. אַךְ הוּא קָטַע אֶת דְּבָרַי: "אֵינְךָ צָרִיךְ לְהִתְנַצֵּל. רַק רָצִיתִי לָדַעַת שֶׁאָכֵן הָיְתָה לְךָ מַטָּרָה וְלֹא הָיוּ אֵלּוּ דִּבְרֵי סְרָק" (נְתִיבוֹת אוֹר). נָשִׂים לֵב: תַּרְבּוּת שְׁלֵמָה שֶׁל "עֵשָׂו" אוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, הַיְנוּ: הַעֲבָרַת זְמַן, בִּלּוּי עָקָר בְּלֹא מַטָּרָה. תִּשְׁעִים אֲחוּזִים מִן הָעִתּוֹנוּת - הֶבֶל (שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל הַשְׁחָתָה וְהַרְעָלָה); תִּשְׁעִים אָחוּז מִן הַפִּרְסוֹמוֹת - הֶבֶל; כָּל הַצָּעוֹת הַבִּלּוּי וְהַנֹּפֶשׁ, כָּל מַדּוּחֵי הַסְּפּוֹרְט וְהַתַּרְבּוּת, הַכֹּל "הוּא שָׁוְא", אֶפֶס חָלוּל! וּלְעֻמָּתָם, שָׁעָה שֶׁל תְּפִלָּה, שְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָה, אֲמִירַת תְּהִלִּים - מְהַנָּה אֶת הַנֶּפֶשׁ, מְחַיָּה אֶת הַנְּשָׁמָה, מַפְרָה אֶת הַמַּחְשָׁבָה, מְאִירָה אֶת הַיּוֹם וּמַקְנָה עוֹלָם הַבָּא. "יַעֲקֹב", עִם מַבָּט לְעָקֵב וְלַסּוֹף, עִם מַטָּרָה וְיִעוּד, עִם קֶרֶן וּפֵרוֹת. "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת". מַדּוּחֵי הָעוֹלָם מַסִּיחִים דַּעַת מֵהַהִתְעַלּוּת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַנְּשָׁמָה "מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד חֻצָּבָה, לָגוּר בְּאֶרֶץ עֲרָבָה". וּמַהִי 'אֶרֶץ עֲרָבָה'? הָרַב 'חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל' זַצַ"ל הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁעַבְדּוֹ הִשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ. אָמַר לוֹ כְּטוֹב לִבּוֹ: "הִכָּנֵס לַחֲדַר אוֹצְרוֹתַי וּשְׁהֵה שָׁם שָׁעָה. כָּל מַה שֶׁתִּקַּח בַּזְּמַן הַזֶּה - שֶׁלְּךָ הוּא!". שָׂמַח הָעֶבֶד וְיָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כַּעֲבֹר שָׁעָה בָּא שַׂר הָאוֹצָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וּמְצָאוֹ מֵצֵר. שָׁאַל לְסִבַּת קַדְרוּתוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ: "בִּנְדִיבוּתִי הִרְשֵׁיתִי לָעֶבֶד לְהִכָּנֵס לְאוֹצַר הַמַּלְכוּת וְלִשְׁהוֹת שָׁם שָׁעָה תְּמִימָה, בָּהּ יוּכַל לָקַחַת כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה. וּמִצְטַעֵר אֲנִי עַל הַבְטָחָתִי. הֵן עָלוּל הוּא לְרוֹקֵן אֶת אוֹצַר הַמַּמְלָכָה מִכָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה". אָמַר הַשָּׂר: "בִּרְשׁוּת הַמֶּלֶךְ אֲסַדֵּר אֶת הָעִנְיָן. יָסִיר דְּאָגָה מִלִּבּוֹ". הֵכִין הָעֶבֶד שַׂקֵּי עֲנָק לְגָּדְשָׁם בְּאוֹצָרוֹת. הִתְיַצֵּב, וְהַשְּׁעָרִים נִפְתְּחוּ לְפָנָיו. נִכְנַס וְהֻכָּה בְּתַדְהֵמָה - בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לְבֵית הָאוֹצָרוֹת, הַכִּכָּר שֶׁמִּמֶּנָּה פּוֹנִים פְּרוֹזְדוֹרִים לַאֲגַפִּים שֶׁל אָסְפֵי הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת, אוֹצְרוֹת הָאָמָּנוּת וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, הֻקְמָה בִּימָה צִבְעוֹנִית וְהֻצַּג עָלֶיהָ מַחֲזֶה שׁוֹבֵה-לֵב. בְּכִירֵי הַשַּׂחְקָנִים וְהַזַמָּרִים, מְלֻוִּים בְּלַהֲקַת נְגִינָה, הִצִּיגוּ מַחֲזֶה מַצְחִיק עַד דְּמָעוֹת. לְבוּשִׁים בְּסַסְגּוֹנִיּוּת וּמְבַצְּעִים פַּעֲלוּלִים עוֹצְרֵי נְשִׁימָה. הָעֶבֶד עָמַד פְּעוּר-פֶּה, הָלַךְ שְׁבִי אַחַר הַהַצָּגָה, וְלֹא מָשׁ מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיָּד נָגְעָה בִּכְתֵפוֹ. "הַשָּׁעָה עָבְרָה"... אוֹ אָז כָּבָה הָאוֹר, הַשַּׂחְקָנִים יָרְדוּ מִן הַבִּימָה וְהַדְּלָתוֹת נִנְעֲלוּ מֵאֲחוֹרָיו. יָרְדָה הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם כְּדֵי לְסַגֵּל אוֹצְרוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּלֹא סוֹף. אַךְ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל אִזּוּן הַבְּחִירָה, נִטְּעוּ בָּעוֹלָם מַדּוּחִים כֹּה רַבִּים, מוֹשְׁכֵי-לֵב וּמְשׁוֹבְבֵי-עַיִן. "אֶרֶץ עֲרָבָה" הַמַּרְחִיקָה מִן הָאוֹצָר. וְרַבִּים כָּל כָּךְ נְטוּעִים בִּמְקוֹמָם, הוֹלְכִים שְׁבִי אַחַר הַקֶּסֶם הָרִגְעִי, וְשַׂקֵּיהֶם נוֹתָרִים רֵיקִים. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל)