Otzarot-Article

"בִּלְעָדָי" (מא-טז) מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה שְׁטוּפָה הָיְתָה בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, עֲבוֹדָה לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיְּאוֹר, לַכֶּבֶשׂ וְלֶחָתוּל. נָהֲתָה אַחֲרֵי חַרְטֻמִּים וּמְכַשְּׁפִים, אִצְטַגְנִינִים וּבַעֲלֵי אוֹב. לַכְּמָרִים הָיָה מַעֲמַד-עַל, פַּרְנָסָתָם מֵחֲצַר הַמַּלְכוּת וְהֵם יוֹעֲצִים רִשְׁמִיִּים לַמֶּלֶךְ, לְפַרְעֹה. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הֻזְעֲקוּ כָּל אֵלֶּה לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוּ מִפִּיו חֲלוֹם כָּפוּל. נִסּוּ לְפָתְרוֹ, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְלֹא נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ. לְבַסּוֹף נִזְכַּר שַׂר הַמַּשְׁקִים בְּנַעַר עִבְרִי, הַנָּמֵק בְּבוֹר כִּלְאוֹ, קָרְבַּן עֲלִילַת שָׁוְא. מִיַּד שׁוֹלְחִים וּמְרִיצִים אֶת יוֹסֵף, מְגַלְּחִים אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וּמַחְלִיפִים אֶת בְּגָדָיו, וְהִנֵּה נִצָּב הוּא בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְעֵינֵי כֹּל נְשׂוּאוֹת אֵלָיו. וּפַרְעֹה, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, שׁוֹאֲלוֹ בְּמוֹ פִּיו: הָאֱמֶת הִיא שֶׁאַתָּה הֶחָכָם מִכֹּל? "חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר: תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ".

וּמַה הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹנֶה יוֹסֵף? מִלָּה אַחַת: "בִּלְעָדָי". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי! וְהַסְּפוֹרְנוֹ פֵּרֵשׁ: אֵין זוֹ אֱמֶת שֶׁאֲנִי הַיָּחִיד הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר. אֵין בְּלִבִּי סָפֵק שֶׁיֵּשׁ פּוֹתְרִים בִּלְעָדַי.

לָמָּה עָשָׂה כֵּן וּמַדּוּעַ הִצְטַנַּע? הֲרֵי זֶה עַתָּה שָׁהָה בְּבוֹר הַכֶּלֶא, וְגַם עַתָּה טֶרֶם קִבֵּל חֲנִינָה. וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאחַז בְּהִזְדַּמְּנוּת הַפָּז שֶׁנִּקְרְתָה לְפָנָיו וְיַגְדִּיל אֶת תְּלוּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בּוֹ, וִיאַשֵּׁר כִּי מֻמְחֶה הוּא מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת, הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, מַצְהִיר הוּא שֶׁאֵין הַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ בִּלְתּוֹ...

מַדּוּעַ עָשָׂה כֵן?

הוּא עָשָׂה כֵן כִּי יְהוּדִי הוּא. וְזוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה הַמַּפְרִידָה בֵּין הַיְּהוּדִי לְבֵין הַגּוֹי. יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַלְּבָנָה, שֶׁאֵין לָהּ אוֹר עַצְמִי, שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁהַבּוֹרֵא חָנַן אוֹתוֹ בְּכָל דָּבָר. הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו, וְהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הִיא. הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הָאֹשֶׁר וְהַנַּחַת. אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אֱמוּנָתוֹ, שֶׁעָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, שֶׁהָיָה נָבִיא, עָשִׁיר וְנִכְבָּד - מַה אָמַר? "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בְּרֵאשִׁית יח-כז). כְּשֶׁלְּעַצְמִי - מְאוּמָה. בִּלְעָדָי; מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שְׁנֵי עֲנָקֵי הָאֻמָּה, תְּאוֹמֵי צִבְיָה, נֵצַח וְהוֹד - מַה אָמְרוּ? "וְנַחְנוּ מָה"? (שְׁמוֹת טז-ז); דָּוִד הַמֶּלֶךְ, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, רֶגֶל רְבִיעִית בַּמֶּרְכָּבָה - "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תְּהִלִּים כב-ז), "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט-יד).

אֲבָל פַּרְעֹה וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, עָלְתָה לָהֶם גְּדֻלָּתָם לְרֹאשָׁם. עָשׂוּ עַצְמָם אֱלֹהוּת, הִכְרִיזוּ עַל עַצְמָם כֶּאֱלִילִים חַיִּים! אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן הוֹרָה לִפְסֹל אֶת דְּמוּתוֹ כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ (יְרוּשַׁלְמִי ע"ז ג-א). זֶה גּוֹיִי כָּל כָּךְ, נָכְרִי כָּל כָּךְ - וְכוֹזֵב כָּל כָּךְ.

'אוֹתוֹ הָאִישׁ', מְשִׁיחַ הַכָּזָב שֶׁל הַנּוֹצְרִים, לָמַד לַהֲטוּטֵי כְּשָׁפִים בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם וְהִצְלִיחַ לְהַבְרִיחַ מִשָּׁם סַמְמָנֵי כִּשּׁוּף (שַׁבָּת קד:). שָׁב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּבַעַל כֹּחוֹת פִּלְאִיִּים. הָיוּ אֲחָדִים שֶׁנִּפְתּוּ וְנָפְלוּ בְּרִשְׁתּוֹ. אֲבָל לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁהִכְרִיז עַל עַצְמוֹ כֶּאֱלוֹהַּ, וּבְכָךְ הוֹכִיחַ עַד כַּמָּה רָחוֹק הָיָה מִן הַיַּהֲדוּת. כַּמָּה קָרוֹב הָיָה בְּדֵעוֹתָיו לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה רָץ בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר אֶל הַנִּילוּס בַּחֲשַׁאי עַל מְנָת לְהִתְפַּנּוֹת, כִּי סִפֵּר לַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ וְאֵין לוֹ צָרְכֵי אֱנוֹשׁ... גַּם חִירָם מֶלֶךְ צוֹר בָּנָה לְעַצְמוֹ, בְּשִׁגְיוֹנוֹ, רָקִיעַ שֶׁל צַעֲצוּעַ וּבוֹ מִזְרָקוֹת 'שׁוֹפְעוֹת גֶשֶׁם' וְכַדּוּרִים מִתְנַגְּשִׁים הַמַּשְׁמִיעִים 'קוֹלוֹת וּבְרָקִים'. וְיָשַׁב שָׁם 'בַּמָּרוֹם' מְשַׂחֵק אֶת הָאֱלִיל... (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְחֶזְקֵאל כח). כֹּה מְגֻחָכִים הָיוּ, כֹּה נִלְעָגִים.

מַה רַב הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱצֶלֶת. יַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, "דְּמוּת אָדָם שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה", אוֹמֵר בְּשֵׁפֶל רוּחַ: "קָטֹנְתִּי". וּמְצַוֵּה שֶׁיַּעֲלוּהוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד וְלֹא יִקְבְּרוּהוּ בְּמִצְרַיִם אֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ עַל כָּרְחוֹ, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, לַעֲבוֹדָה זָרָה. אַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבִי הַנְּבִיאִים, מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הָיָה הֶעָנָיו מִכָּל אָדָם, וְהִתְחַנֵּן "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שְׁמוֹת ד-יג) - הַכֹּל רְאוּיִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי לִנְבוּאָה. וּבְמוֹתוֹ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ.

וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ שַׁיָּכִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. יִבְחַן כָּל אָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה צַד שֶׁל הַמִתְרָס הוּא עוֹמֵד: שֶׁל יוֹסֵף אוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. הַאִם אוֹמֵר הוּא "בִּלְעָדָי", "קָטֹנְתִּי", כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי - מַתְּנַת חִנָּם הוּא, בְּחֶסֶד וְלֹא בִּזְכוּת. וְעַל הַכֹּל ה' אֱלֹקֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, כִּי לֹא מַגִּיעַ לָנוּ מְאוּמָה. וּגְדוֹלִים חֲסָדֶיךָ, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ "וְנַחְנוּ מָה". אוֹ נַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לָנוּ, וְאָנוּ וְאֵין בִּלְתֵּנוּ. מַגִּיעַ עוֹד וְעוֹד, מַגִּיעַ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, "כִּכְלָבִים דְּצוֹוְחִין: הַב, הַב" (תִּקּוּנֵי זֹהַר כב, א)...

"אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: "חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדֻלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנַי" (חֻלִּין פט.).

נִתְאַזֵּר אֵפוֹא בַּעֲנָוָה, וְנִזְכֶּה לְטוֹבָה רוּחָנִית וְגַשְׁמִית כְּיוֹסֵף: לִגְדֻלָּה וּלְאַהֲבַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	וירא תשס"ט
	כשצריך - רואים
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "בִּלְעָדָי" (מא-טז) מִצְרַיִם הָעַתִּיקָה שְׁטוּפָה הָיְתָה בַּעֲבוֹדַת אֱלִילִים, עֲבוֹדָה לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיְּאוֹר, לַכֶּבֶשׂ וְלֶחָתוּל. נָהֲתָה אַחֲרֵי חַרְטֻמִּים וּמְכַשְּׁפִים, אִצְטַגְנִינִים וּבַעֲלֵי אוֹב. לַכְּמָרִים הָיָה מַעֲמַד-עַל, פַּרְנָסָתָם מֵחֲצַר הַמַּלְכוּת וְהֵם יוֹעֲצִים רִשְׁמִיִּים לַמֶּלֶךְ, לְפַרְעֹה. בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הֻזְעֲקוּ כָּל אֵלֶּה לַחֲצַר הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוּ מִפִּיו חֲלוֹם כָּפוּל. נִסּוּ לְפָתְרוֹ, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה, וְלֹא נִכְנְסוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ. לְבַסּוֹף נִזְכַּר שַׂר הַמַּשְׁקִים בְּנַעַר עִבְרִי, הַנָּמֵק בְּבוֹר כִּלְאוֹ, קָרְבַּן עֲלִילַת שָׁוְא. מִיַּד שׁוֹלְחִים וּמְרִיצִים אֶת יוֹסֵף, מְגַלְּחִים אֶת שַׂעֲרוֹתָיו וּמַחְלִיפִים אֶת בְּגָדָיו, וְהִנֵּה נִצָּב הוּא בְּאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה, וְעֵינֵי כֹּל נְשׂוּאוֹת אֵלָיו. וּפַרְעֹה, הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, שׁוֹאֲלוֹ בְּמוֹ פִּיו: הָאֱמֶת הִיא שֶׁאַתָּה הֶחָכָם מִכֹּל? "חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר: תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ". וּמַה הַתְּשׁוּבָה שֶׁעוֹנֶה יוֹסֵף? מִלָּה אַחַת: "בִּלְעָדָי". פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: אֵין הַחָכְמָה מִשֶּׁלִּי! וְהַסְּפוֹרְנוֹ פֵּרֵשׁ: אֵין זוֹ אֱמֶת שֶׁאֲנִי הַיָּחִיד הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר. אֵין בְּלִבִּי סָפֵק שֶׁיֵּשׁ פּוֹתְרִים בִּלְעָדַי. לָמָּה עָשָׂה כֵּן וּמַדּוּעַ הִצְטַנַּע? הֲרֵי זֶה עַתָּה שָׁהָה בְּבוֹר הַכֶּלֶא, וְגַם עַתָּה טֶרֶם קִבֵּל חֲנִינָה. וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאחַז בְּהִזְדַּמְּנוּת הַפָּז שֶׁנִּקְרְתָה לְפָנָיו וְיַגְדִּיל אֶת תְּלוּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בּוֹ, וִיאַשֵּׁר כִּי מֻמְחֶה הוּא מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת, הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, מַצְהִיר הוּא שֶׁאֵין הַחָכְמָה שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ בִּלְתּוֹ... מַדּוּעַ עָשָׂה כֵן? הוּא עָשָׂה כֵן כִּי יְהוּדִי הוּא. וְזוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה הַמַּפְרִידָה בֵּין הַיְּהוּדִי לְבֵין הַגּוֹי. יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לַלְּבָנָה, שֶׁאֵין לָהּ אוֹר עַצְמִי, שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. יְהוּדִי יוֹדֵעַ שֶׁהַבּוֹרֵא חָנַן אוֹתוֹ בְּכָל דָּבָר. הָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנָיו, וְהַחָכְמָה שֶׁלּוֹ הִיא. הַחַיִּים וְהַבְּרִיאוּת, הָאֹשֶׁר וְהַנַּחַת. אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל אֱמוּנָתוֹ, שֶׁעָמַד בַּעֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת, שֶׁהָיָה נָבִיא, עָשִׁיר וְנִכְבָּד - מַה אָמַר? "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בְּרֵאשִׁית יח-כז). כְּשֶׁלְּעַצְמִי - מְאוּמָה. בִּלְעָדָי; מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שְׁנֵי עֲנָקֵי הָאֻמָּה, תְּאוֹמֵי צִבְיָה, נֵצַח וְהוֹד - מַה אָמְרוּ? "וְנַחְנוּ מָה"? (שְׁמוֹת טז-ז); דָּוִד הַמֶּלֶךְ, נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל, רֶגֶל רְבִיעִית בַּמֶּרְכָּבָה - "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תְּהִלִּים כב-ז), "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כט-יד). אֲבָל פַּרְעֹה וּנְבוּכַדְנֶצַּר וְחִירָם מֶלֶךְ צוֹר, עָלְתָה לָהֶם גְּדֻלָּתָם לְרֹאשָׁם. עָשׂוּ עַצְמָם אֱלֹהוּת, הִכְרִיזוּ עַל עַצְמָם כֶּאֱלִילִים חַיִּים! אֲלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן הוֹרָה לִפְסֹל אֶת דְּמוּתוֹ כְּשֶׁהוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ (יְרוּשַׁלְמִי ע"ז ג-א). זֶה גּוֹיִי כָּל כָּךְ, נָכְרִי כָּל כָּךְ - וְכוֹזֵב כָּל כָּךְ. 'אוֹתוֹ הָאִישׁ', מְשִׁיחַ הַכָּזָב שֶׁל הַנּוֹצְרִים, לָמַד לַהֲטוּטֵי כְּשָׁפִים בַּאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם וְהִצְלִיחַ לְהַבְרִיחַ מִשָּׁם סַמְמָנֵי כִּשּׁוּף (שַׁבָּת קד:). שָׁב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּבַעַל כֹּחוֹת פִּלְאִיִּים. הָיוּ אֲחָדִים שֶׁנִּפְתּוּ וְנָפְלוּ בְּרִשְׁתּוֹ. אֲבָל לֹא נָחָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁהִכְרִיז עַל עַצְמוֹ כֶּאֱלוֹהַּ, וּבְכָךְ הוֹכִיחַ עַד כַּמָּה רָחוֹק הָיָה מִן הַיַּהֲדוּת. כַּמָּה קָרוֹב הָיָה בְּדֵעוֹתָיו לְשִׁגְיוֹנוֹתָיו שֶׁל פַּרְעֹה, שֶׁהָיָה רָץ בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר אֶל הַנִּילוּס בַּחֲשַׁאי עַל מְנָת לְהִתְפַּנּוֹת, כִּי סִפֵּר לַכֹּל שֶׁהוּא אֱלוֹהַּ וְאֵין לוֹ צָרְכֵי אֱנוֹשׁ... גַּם חִירָם מֶלֶךְ צוֹר בָּנָה לְעַצְמוֹ, בְּשִׁגְיוֹנוֹ, רָקִיעַ שֶׁל צַעֲצוּעַ וּבוֹ מִזְרָקוֹת 'שׁוֹפְעוֹת גֶשֶׁם' וְכַדּוּרִים מִתְנַגְּשִׁים הַמַּשְׁמִיעִים 'קוֹלוֹת וּבְרָקִים'. וְיָשַׁב שָׁם 'בַּמָּרוֹם' מְשַׂחֵק אֶת הָאֱלִיל... (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי יְחֶזְקֵאל כח). כֹּה מְגֻחָכִים הָיוּ, כֹּה נִלְעָגִים. מַה רַב הַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַיַּהֲדוּת הַנֶּאֱצֶלֶת. יַעֲקֹב אָבִינוּ, בְּחִיר הָאָבוֹת, "דְּמוּת אָדָם שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה", אוֹמֵר בְּשֵׁפֶל רוּחַ: "קָטֹנְתִּי". וּמְצַוֵּה שֶׁיַּעֲלוּהוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיַּד וְלֹא יִקְבְּרוּהוּ בְּמִצְרַיִם אֲפִילוּ לְפִי שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ עַל כָּרְחוֹ, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, לַעֲבוֹדָה זָרָה. אַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֲבִי הַנְּבִיאִים, מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, הָיָה הֶעָנָיו מִכָּל אָדָם, וְהִתְחַנֵּן "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שְׁמוֹת ד-יג) - הַכֹּל רְאוּיִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי לִנְבוּאָה. וּבְמוֹתוֹ לֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבוּרָתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּהוּ לֶאֱלוֹהַּ. וְהַתּוֹרָה נִצְחִית הִיא, וּלְקָחֶיהָ שַׁיָּכִים לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. יִבְחַן כָּל אָדָם אֶת עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה צַד שֶׁל הַמִתְרָס הוּא עוֹמֵד: שֶׁל יוֹסֵף אוֹ שֶׁל פַּרְעֹה. הַאִם אוֹמֵר הוּא "בִּלְעָדָי", "קָטֹנְתִּי", כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לִי - מַתְּנַת חִנָּם הוּא, בְּחֶסֶד וְלֹא בִּזְכוּת. וְעַל הַכֹּל ה' אֱלֹקֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, כִּי לֹא מַגִּיעַ לָנוּ מְאוּמָה. וּגְדוֹלִים חֲסָדֶיךָ, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ "וְנַחְנוּ מָה". אוֹ נַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל מַגִּיעַ לָנוּ, וְאָנוּ וְאֵין בִּלְתֵּנוּ. מַגִּיעַ עוֹד וְעוֹד, מַגִּיעַ בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, "כִּכְלָבִים דְּצוֹוְחִין: הַב, הַב" (תִּקּוּנֵי זֹהַר כב, א)... "אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: "חוֹשְׁקַנִי בָּכֶם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַשְׁפִּיעַ לָכֶם גְּדֻלָּה אַתֶּם מְמַעֲטִים עַצְמְכֶם לְפָנַי" (חֻלִּין פט.). נִתְאַזֵּר אֵפוֹא בַּעֲנָוָה, וְנִזְכֶּה לְטוֹבָה רוּחָנִית וְגַשְׁמִית כְּיוֹסֵף: לִגְדֻלָּה וּלְאַהֲבַת ה'. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)