Otzarot-Article

"הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (ח-יח) מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, הוֹרִים דּוֹאֲגִים לַעֲתִיד בְּנֵיהֶם. הֵם עֵרִים בַּלֵּילוֹת כְּדֵי שֶׁהַבָּנִים יִישְׁנוּ הֵיטֵב; עוֹבְדִים בַּפֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלַּבָּנִים תִּהְיֶה רְוָחָה; דּוֹאֲגִים, כְּדֵי שֶׁבְּנֵיהֶם יִהְיוּ חַסְרֵי דְּאָגָה...

אִלּוּ יָדְעוּ הַבָּנִים לְהוֹקִיר כָּל זֹאת, לֹא הָיָה קֵץ לְהַכָּרַת תּוֹדָתָם, לֹא הָיָה גְּבוּל לְכִבּוּד הַהוֹרִים.

דְּאָגָה זוֹ שֶׁל הַהוֹרִים לַעֲתִיד בְּנֵיהֶם מְעֻגֶּנֶת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהַכֹּל בָּהּ, וְהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת חוֹבַת הַדְּאָגָה הֵן לַעֲתִידָם הָרוּחָנִי וְהֵן לַעֲתִידָם הַכַּלְכָּלִי: הָאָב חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.

וּמְעַנְיֵן הַדָּבָר, בְּעוֹד שֶׁהַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּפֵרוּשׁ בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" (דְּבָרִים יא-יט), הֲרֵי הַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת נִלְמֶדֶת מִפָּסוּק בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת וְנִסְמֶכֶת לַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. "כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה - כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת" (קִדּוּשִׁין ל:). טְפֵלָה הִיא לְחוֹבַת הַחִנּוּךְ לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת וּלְמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת.

וּמַדּוּעַ?

הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. אִם נִתְבּוֹנֵן עָלֵינוּ וְעַל מַכָּרֵינוּ וְנִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, נְגַלֶּה כִּי מְעַטִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁהַכְשָׁרָתָם הַמִּקְצוֹעִית בְּנַעֲרוּתָם הֵבִיאָה לָהֶם אֶת פַּרְנָסָתָם בְּבַגְרוּתָם. הַחַיִּים חֲזָקִים מֵאִתָּנוּ, לְטוֹב וּלְרַע. וְרֹב הָאֲנָשִׁים הַמְּבֻסָּסִים, בִּשְׁנוֹת הָעֲמִידָה, יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא חָלְמוּ בְּנַעֲרוּתָם לִהְיוֹת מַה שֶּׁהֵם עַתָּה. הֵם יוֹדוּ שֶׁהַחַיִּים סָחֲפוּ אוֹתָם, הִזְדַּמְּנֻיּוֹת נִקְרוּ לִפְנֵיהֶם, דְּלָתוֹת נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם, "הַמַּזָּל" שִׂחֵק לָהֶם, הַכִּשָּׁרוֹן עָמַד לָהֶם. יְנַמְּקוּ זֹאת בְּכָל הַהִתְבַּטְּאֻיּוֹת, מִלְּבַד בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה הַכְּתוּבָה בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה..." (דְּבָרִים ח יא-יג) "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה, וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (שָׁם יז-יח).

הָעֹשֶׁר - מִשָּׁמַיִם הוּא, וְנִגְזַר מִמָּרוֹם לִפְנֵי הַלֵּדָה בְּאֹפֶן כְּלָלִי (נִדָּה טז:). וּבִפְרָטוּת - בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (בֵּיצָה טז.).

אִם הָאָב רוֹצֶה לְהוֹעִיל לִבְנוֹ, לַעֲזֹר לוֹ לִבְנוֹת אֶת עֲתִידוֹ, עָלָיו לִדְאֹג לְבִנְיַן אִישִׁיּוּתוֹ, לְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, לִידִיעוֹתָיו הַתּוֹרָנִיּוֹת, לְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלּוֹ, לְהֶמְשֵׁךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַזָּהָב שֶׁל הַנֶּאֱמָנוּת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ. זֶה וְרַק זֶה בְּיָדֵינוּ, זוֹ מַטְּרָתֵנוּ וְזֶה תַּפְקִידֵנוּ וְיִעוּדֵנוּ: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם - חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" (בְּרָכוֹת לג:).

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: אָב בָּא עִם בְּנוֹ אֶל הָרַב וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. בְּנוֹ עוֹמֵד לַעֲלוֹת לַחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם, וּמְבַקֵּשׁ הוּא בְּרָכָה שֶׁיַּצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו.

"יְבֹרַךְ מִפִּי עֶלְיוֹן", אָמַר הָרַב, "אֲבָל מַדּוּעַ חֲטִיבַת בֵּינַיִם וְלֹא מְתִיבְתָּא תּוֹרָנִית?"

"רְצוֹנִי שֶׁיִּלְמַד הַשְׂכָּלָה כְּלָלִית רְחָבָה", אָמַר הָאָב. "אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה לְאַבְרֵךְ..."

עָנָה הָרַב וְאָמַר: "רֵאשִׁית, בַּמְּתִיבְתָּא לוֹמְדִים אֶת כָּל לִמּוּדֵי הַחֹל וְגַם לִמּוּדִים תּוֹרָנִיִּים מְתֻגְבָּרִים. שֵׁנִית, אֵין לְהַשְׁווֹת אֶת הָאֲוִירָה וְאֶת הַחֶבְרָה. אֵינִי רוֹצֶה לְדַבֵּר בְּהַכְלָלוֹת, אֲבָל בַּמְּתִיבְתָּא אֵין מַתִּירָנוּת, אֵין סַמִּים וַאֲפִלּוּ אֵין קְלָלוֹת וּנְאָצוֹת.

"וַאֲשֶׁר לְפַחְדְּךָ שֶׁיִּהְיֶה אַבְרֵךְ, 'חָלִילָה', אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד: כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאָמֶרִיקָה לְבִקּוּר, בָּאוּ רַבִּים לְהִתְבָּרֵךְ. בֵּינֵיהֶם כַּלְכְּלָנִים בְּכִירִים, רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן, עוֹרְכֵי דִּין. הִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַדִּיפְּלוֹמוֹת וְהַהַשְׂכָּלָה הַבְּכִירָה, מְשָׁרְתִים רַק כִּפְקִידִים מִטַּעַם הַמִּילְיוֹנֶרִים הַכְּבֵדִים, שֶׁלָּהֶם אֵין כָּל הַשְׂכָּלָה פוֹרְמָלִית".

וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר הַמְּרַגֵּשׁ עַל הָאֵם, שֶׁאָמְרָה לְבִתָּהּ לִפְנֵי הַחֻפָּה: "בִּתִּי הַיְּקָרָה, הַכֹּל נָתַתִּי לָךְ, לֹא חָסַכְתִּי מִמֵּךְ מְאוּמָה. רַק דָּבָר אֶחָד לֹא אוּכַל לָתֵת לָךְ, אֶלָּא רַק לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרֵךְ עָלָיו: טִפַּת מַזָּל"...

וְהַמַּזָּל, בִּידֵי שָׁמַיִם הוּא. וּמִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, יְתֻגְמַל מִן הַשָּׁמַיִם בְּשֶׁפַע שֶׁל מַזָּל.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ע"ז יט:): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי (כָּתוּב שֵׁנִית) בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נְכָסָיו מַצְלִיחִין לוֹ. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת (הַתּוֹרָה) וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ... כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (דְּבָרִים כט-ח).

שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ..." (יְהוֹשֻׁעַ א-ח).

מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: "כִּי... בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה... כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תְּהִלִּים א ב-ג) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	לך לך תשס"ט
	יקרותן של המצוות
	"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאָדַם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן (רָשִׁ"י) "הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (ח-יח) מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, הוֹרִים דּוֹאֲגִים לַעֲתִיד בְּנֵיהֶם. הֵם עֵרִים בַּלֵּילוֹת כְּדֵי שֶׁהַבָּנִים יִישְׁנוּ הֵיטֵב; עוֹבְדִים בַּפֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁלַּבָּנִים תִּהְיֶה רְוָחָה; דּוֹאֲגִים, כְּדֵי שֶׁבְּנֵיהֶם יִהְיוּ חַסְרֵי דְּאָגָה... אִלּוּ יָדְעוּ הַבָּנִים לְהוֹקִיר כָּל זֹאת, לֹא הָיָה קֵץ לְהַכָּרַת תּוֹדָתָם, לֹא הָיָה גְּבוּל לְכִבּוּד הַהוֹרִים. דְּאָגָה זוֹ שֶׁל הַהוֹרִים לַעֲתִיד בְּנֵיהֶם מְעֻגֶּנֶת בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהַכֹּל בָּהּ, וְהִיא כּוֹלֶלֶת אֶת חוֹבַת הַדְּאָגָה הֵן לַעֲתִידָם הָרוּחָנִי וְהֵן לַעֲתִידָם הַכַּלְכָּלִי: הָאָב חַיָּב לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וּמְעַנְיֵן הַדָּבָר, בְּעוֹד שֶׁהַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּפֵרוּשׁ בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" (דְּבָרִים יא-יט), הֲרֵי הַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת נִלְמֶדֶת מִפָּסוּק בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת וְנִסְמֶכֶת לַחוֹבָה לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. "כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה - כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת" (קִדּוּשִׁין ל:). טְפֵלָה הִיא לְחוֹבַת הַחִנּוּךְ לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת וּלְמוֹרֶשֶׁת הָאָבוֹת. וּמַדּוּעַ? הַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה. אִם נִתְבּוֹנֵן עָלֵינוּ וְעַל מַכָּרֵינוּ וְנִהְיֶה כֵּנִים עִם עַצְמֵנוּ, נְגַלֶּה כִּי מְעַטִּים הָאֲנָשִׁים שֶׁהַכְשָׁרָתָם הַמִּקְצוֹעִית בְּנַעֲרוּתָם הֵבִיאָה לָהֶם אֶת פַּרְנָסָתָם בְּבַגְרוּתָם. הַחַיִּים חֲזָקִים מֵאִתָּנוּ, לְטוֹב וּלְרַע. וְרֹב הָאֲנָשִׁים הַמְּבֻסָּסִים, בִּשְׁנוֹת הָעֲמִידָה, יֹאמְרוּ לָכֶם שֶׁלֹּא חָלְמוּ בְּנַעֲרוּתָם לִהְיוֹת מַה שֶּׁהֵם עַתָּה. הֵם יוֹדוּ שֶׁהַחַיִּים סָחֲפוּ אוֹתָם, הִזְדַּמְּנֻיּוֹת נִקְרוּ לִפְנֵיהֶם, דְּלָתוֹת נִפְתְּחוּ לִפְנֵיהֶם, "הַמַּזָּל" שִׂחֵק לָהֶם, הַכִּשָּׁרוֹן עָמַד לָהֶם. יְנַמְּקוּ זֹאת בְּכָל הַהִתְבַּטְּאֻיּוֹת, מִלְּבַד בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת הַצְּרוּפָה הַכְּתוּבָה בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ... פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה..." (דְּבָרִים ח יא-יג) "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה, וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל" (שָׁם יז-יח). הָעֹשֶׁר - מִשָּׁמַיִם הוּא, וְנִגְזַר מִמָּרוֹם לִפְנֵי הַלֵּדָה בְּאֹפֶן כְּלָלִי (נִדָּה טז:). וּבִפְרָטוּת - בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (בֵּיצָה טז.). אִם הָאָב רוֹצֶה לְהוֹעִיל לִבְנוֹ, לַעֲזֹר לוֹ לִבְנוֹת אֶת עֲתִידוֹ, עָלָיו לִדְאֹג לְבִנְיַן אִישִׁיּוּתוֹ, לְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, לִידִיעוֹתָיו הַתּוֹרָנִיּוֹת, לְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלּוֹ, לְהֶמְשֵׁךְ שׁוֹשֶׁלֶת הַזָּהָב שֶׁל הַנֶּאֱמָנוּת לַה' וּלְתוֹרָתוֹ. זֶה וְרַק זֶה בְּיָדֵינוּ, זוֹ מַטְּרָתֵנוּ וְזֶה תַּפְקִידֵנוּ וְיִעוּדֵנוּ: "הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם - חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם" (בְּרָכוֹת לג:). וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: אָב בָּא עִם בְּנוֹ אֶל הָרַב וּבִקֵּשׁ בְּרָכָה. בְּנוֹ עוֹמֵד לַעֲלוֹת לַחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם, וּמְבַקֵּשׁ הוּא בְּרָכָה שֶׁיַּצְלִיחַ בְּלִמּוּדָיו. "יְבֹרַךְ מִפִּי עֶלְיוֹן", אָמַר הָרַב, "אֲבָל מַדּוּעַ חֲטִיבַת בֵּינַיִם וְלֹא מְתִיבְתָּא תּוֹרָנִית?" "רְצוֹנִי שֶׁיִּלְמַד הַשְׂכָּלָה כְּלָלִית רְחָבָה", אָמַר הָאָב. "אֵין רְצוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה לְאַבְרֵךְ..." עָנָה הָרַב וְאָמַר: "רֵאשִׁית, בַּמְּתִיבְתָּא לוֹמְדִים אֶת כָּל לִמּוּדֵי הַחֹל וְגַם לִמּוּדִים תּוֹרָנִיִּים מְתֻגְבָּרִים. שֵׁנִית, אֵין לְהַשְׁווֹת אֶת הָאֲוִירָה וְאֶת הַחֶבְרָה. אֵינִי רוֹצֶה לְדַבֵּר בְּהַכְלָלוֹת, אֲבָל בַּמְּתִיבְתָּא אֵין מַתִּירָנוּת, אֵין סַמִּים וַאֲפִלּוּ אֵין קְלָלוֹת וּנְאָצוֹת. "וַאֲשֶׁר לְפַחְדְּךָ שֶׁיִּהְיֶה אַבְרֵךְ, 'חָלִילָה', אֲגַלֶּה לְךָ סוֹד: כְּשֶׁהָיִיתִי בְּאָמֶרִיקָה לְבִקּוּר, בָּאוּ רַבִּים לְהִתְבָּרֵךְ. בֵּינֵיהֶם כַּלְכְּלָנִים בְּכִירִים, רוֹאֵי חֶשְׁבּוֹן, עוֹרְכֵי דִּין. הִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַדִּיפְּלוֹמוֹת וְהַהַשְׂכָּלָה הַבְּכִירָה, מְשָׁרְתִים רַק כִּפְקִידִים מִטַּעַם הַמִּילְיוֹנֶרִים הַכְּבֵדִים, שֶׁלָּהֶם אֵין כָּל הַשְׂכָּלָה פוֹרְמָלִית". וְיָדוּעַ הַסִּפּוּר הַמְּרַגֵּשׁ עַל הָאֵם, שֶׁאָמְרָה לְבִתָּהּ לִפְנֵי הַחֻפָּה: "בִּתִּי הַיְּקָרָה, הַכֹּל נָתַתִּי לָךְ, לֹא חָסַכְתִּי מִמֵּךְ מְאוּמָה. רַק דָּבָר אֶחָד לֹא אוּכַל לָתֵת לָךְ, אֶלָּא רַק לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲבוּרֵךְ עָלָיו: טִפַּת מַזָּל"... וְהַמַּזָּל, בִּידֵי שָׁמַיִם הוּא. וּמִי שֶׁשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ לְחִנּוּךְ תּוֹרָנִי, יְתֻגְמַל מִן הַשָּׁמַיִם בְּשֶׁפַע שֶׁל מַזָּל. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ע"ז יט:): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה וְשָׁנוּי (כָּתוּב שֵׁנִית) בַּנְּבִיאִים וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נְכָסָיו מַצְלִיחִין לוֹ. כָּתוּב בַּתּוֹרָה, דִּכְתִיב: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת (הַתּוֹרָה) וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ... כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (דְּבָרִים כט-ח). שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ..." (יְהוֹשֻׁעַ א-ח). מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: "כִּי... בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה... כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תְּהִלִּים א ב-ג) (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)