Otzarot-Article

"יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים" (א-יא) כְּדַאי לְהָבִיא מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ רְפָאֵל טוֹלִידָאנוֹ זצ"ל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר: "ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ... כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בֵּרֵךְ אֶת הָעָם, שֶׁיִּהְיוּ פִּי אֶלֶף. עוֹד הוֹסִיף, שֶׁהַקָּבָּ"ה יְבָרֵךְ אוֹתָם לְלֹא גְּבוּל. וְקָשֶׁה, מַדּוּעַ לֹא נָתַן אֵפוֹא אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בִּלְבַד, וּ"בִכְלַל מָאתַיִם - מֵאָה"?! דְּהַיְנוּ, הֲלֹא בִּרְכָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּבָר כְּלוּלָה בְּבִרְכַּת שָׁמַיִם.

וְהַתְּשׁוּבָה: אָמְנָם בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא בְּרִבּוּי עָצוּם, אַךְ כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁהָעָם זַכַּאי לַבְּרָכוֹת וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, אָכֵן הָיָה זַכַּאי וְצַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם" (דְּבָרִים ד-ד). לְפִיכָךְ בֵּרְכָם מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים פִּי אֶלֶף: ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם - כְּצִדְקַתְכֶם - אֶלֶף פְּעָמִים. וְאָז מִמֵּילָא תִּהְיוּ זַכָּאִים לְבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה וִיתֵרָה; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, בְּכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה.

אַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה לְתַשְׁלוּמִים מֻכְפָּלִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, מֵה' הָרוֹאֶה הַכֹּל בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִדּוּאַר מִגֶּ'רְבָּה. כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהָסִית מַלְכּוֹ נֶגֶד הַיְּהוּדִים. עָנָהוּ הַמֶּלֶךְ: "אֵין נְבוֹנִים וַחֲכָמִים מֵהֶם. מִיּוֹם שֶׁגֵּרְשׁוּם מִסְּפָרַד, יָרְדָה הַמַּמְלָכָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֲחוֹרַנִּית וְהָיְתָה לַשְּׁפָלָה שֶׁבַּמַּמְלָכוֹת. הָבֵא לְפָנַי יְהוּדִי, וְתִוָּכַח כַּמָּה חֲכָמִים הֵם".

יָצָא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֶל הָרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַרְמוֹן. עָבְרוּ שָׁם כַּמָּה יְהוּדִים, וְחָשַׁשׁ מִפִּקְּחוּתָם. רָאָה יֶלֶד יְהוּדִי, סִפְרוֹ בְּיָדוֹ. לְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בֵּרֵךְ הַיֶּלֶד בִּרְכַּת "שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם".

שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הַבּוֹרֵא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בַּשְּׁבִיעִי. מַה מַּעֲשֵׂהוּ מֵאָז?"

עָנָה הַנַּעַר: "הֲיוֹאִיל הוֹד מַלְכוּתוֹ לָקוּם מִכִּסְּאוֹ?"

תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְקָם. עָלָה הַנַּעַר וְיָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ...

"מַה זֹּאת?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר עָנָה: "תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה. מֵאָז - מַנְהִיג הַבּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, מוֹרִיד מְלָכִים מִכִּסְּאָם וּמוֹשִׁיב אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם. לְפִיכָךְ עַל הַמֶּלֶךְ לְוַדֵּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמִשְׂרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַדִּיחוּהוּ מִמָּרוֹם..."

"אָכֵן, חֲכָמִים אַתֶּם מִכָּל הָאֻמּוֹת", הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לְשָׁלִישׁוֹ: "תֵּן לוֹ חֲמִשִּׁים זְהוּבִים".

"אָנָּא", מִהֵר הַנַּעַר לוֹמַר, "יוֹרֵהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא לָתֵת".

"מַדּוּעַ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר הִסְבִּיר: "כְּשֶׁנִּקְרֵאתִי לְכָאן, הָיִיתִי בְּדַרְכִּי לְבֵיתִי. עַכְשָׁו אֲאַחֵר. יִשְׁאֲלוּנִי הֵיכָן הָיִיתִי, וְאֹמַר שֶׁהוּבֵאתִי לִטְרַקְלִין הַמֶּלֶךְ וְאַף יָשַׁבְתִּי בְּכִסְּאוֹ. מוּבָן, כִּי לֹא יַאֲמִינוּ לִי... אַרְאֶה לְאָבִי אֶת חֲמִשִּׁים הַזְּהוּבִים כְּהוֹכָחָה, וְיִלְעַג לִי. יֹאמַר: 'לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר יַעֲנִיק חֲמִשִּׁים זְהוּבִים בִּלְבַד...'".

צָחַק הַמֶּלֶךְ לְפִקְּחוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוֹרָה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים...

נוּכַל אֵפוֹא רַק לְשַׁעֵר מָה רַב יִהְיֶה שְׂכַר הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הוּא שֶׁיִּתְּנוֹ.

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין ק.): הָאָדָם נוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לֶעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקָּבָּ"ה מַעֲנִיק לוֹ מְלֹא חָפְנָיו - שֶׁל הַקָּבָּ"ה - טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא.

אַף כָּאן, הָאָדָם מְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים, וְהַקָּבָּ"ה מְעַנְּגוֹ כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגֹדֶל הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר?! (פְּתִיחַת "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים")

בְּרַם, לַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין צְבִיר עָשׁוּשׁ זצ"ל מִגֶּ'רְבָּה מָצִינוּ תְּנַאי בְּהַפְלָגַת הַשָּׂכָר:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁנַּגָּן פְּלוֹנִי הִגִּיעַ לְמַסַּע הוֹפָעוֹת וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו. הַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מִנְּגִינָתוֹ. הִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּנַגֵּן לְפָנָיו. הִזְמִין אֶת כָּל שָׂרָיו וְהַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְהַנַּגָּן הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּנְגִינָתוֹ. הִשְׁקִיעַ בָּהּ כָּל מַעֲיָנָיו, כָּל רִגְשׁוֹתָיו, כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ. יָצְאוּ הַשּׁוֹמְעִים מִגְּדֵרָם, הִתְפַּעֲלוּ בְּלִי דַּי.

כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה".

הֵשִׁיב הַנַּגָּן: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי מִלֵּאתִי רְצוֹנְךָ בִּשְׁלֵמוּת כְּכָל יְכָלְתִּי, תֵּן לִי שְׂכָרִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּפִי יְכָלְתְּךָ..."

זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת ב-ד): "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ".

וּבְמִלִּים אֲחֵרוֹת: כְּפִי שֶׁיַּשְׁקִיעַ הָאָדָם בְּמִצְווֹת וּבְשַׁבָּת, כָּךְ "יַשְׁקִיעַ" הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּשְׂכָרוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, עֲנַף עֵץ עָבוֹת)

	שמיני עצרת ושמחת תורה תשס"ט
	המסר שבשמחת תורה
	"וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא "יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים" (א-יא) כְּדַאי לְהָבִיא מִדִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בָּרוּךְ רְפָאֵל טוֹלִידָאנוֹ זצ"ל. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָמַר: "ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ... כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁתֵּי בְּרָכוֹת. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בֵּרֵךְ אֶת הָעָם, שֶׁיִּהְיוּ פִּי אֶלֶף. עוֹד הוֹסִיף, שֶׁהַקָּבָּ"ה יְבָרֵךְ אוֹתָם לְלֹא גְּבוּל. וְקָשֶׁה, מַדּוּעַ לֹא נָתַן אֵפוֹא אֶת בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה בִּלְבַד, וּ"בִכְלַל מָאתַיִם - מֵאָה"?! דְּהַיְנוּ, הֲלֹא בִּרְכָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּבָר כְּלוּלָה בְּבִרְכַּת שָׁמַיִם. וְהַתְּשׁוּבָה: אָמְנָם בִּרְכָּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה הִיא בְּרִבּוּי עָצוּם, אַךְ כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁהָעָם זַכַּאי לַבְּרָכוֹת וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. עַם יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, אָכֵן הָיָה זַכַּאי וְצַדִּיק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם" (דְּבָרִים ד-ד). לְפִיכָךְ בֵּרְכָם מֹשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים פִּי אֶלֶף: ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם - כְּצִדְקַתְכֶם - אֶלֶף פְּעָמִים. וְאָז מִמֵּילָא תִּהְיוּ זַכָּאִים לְבִרְכוֹתָיו שֶׁל הַקָּבָּ"ה בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה וִיתֵרָה; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, בְּכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. אַשְׁרֵי הַמְּחַכֶּה לְתַשְׁלוּמִים מֻכְפָּלִים פִּי כַּמָּה וְכַמָּה, מֵה' הָרוֹאֶה הַכֹּל בִּשְׁמֵי מְרוֹמִים, אָמַר הַגָּאוֹן רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִדּוּאַר מִגֶּ'רְבָּה. כְּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהָסִית מַלְכּוֹ נֶגֶד הַיְּהוּדִים. עָנָהוּ הַמֶּלֶךְ: "אֵין נְבוֹנִים וַחֲכָמִים מֵהֶם. מִיּוֹם שֶׁגֵּרְשׁוּם מִסְּפָרַד, יָרְדָה הַמַּמְלָכָה עֶשֶׂר מַעֲלוֹת אֲחוֹרַנִּית וְהָיְתָה לַשְּׁפָלָה שֶׁבַּמַּמְלָכוֹת. הָבֵא לְפָנַי יְהוּדִי, וְתִוָּכַח כַּמָּה חֲכָמִים הֵם". יָצָא הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֶל הָרְחָבָה שֶׁלִּפְנֵי הָאַרְמוֹן. עָבְרוּ שָׁם כַּמָּה יְהוּדִים, וְחָשַׁשׁ מִפִּקְּחוּתָם. רָאָה יֶלֶד יְהוּדִי, סִפְרוֹ בְּיָדוֹ. לְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בֵּרֵךְ הַיֶּלֶד בִּרְכַּת "שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם". שְׁאָלוֹ הַמֶּלֶךְ: "הַבּוֹרֵא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְשִׁשָּׁה יָמִים וְשָׁבַת בַּשְּׁבִיעִי. מַה מַּעֲשֵׂהוּ מֵאָז?" עָנָה הַנַּעַר: "הֲיוֹאִיל הוֹד מַלְכוּתוֹ לָקוּם מִכִּסְּאוֹ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ וְקָם. עָלָה הַנַּעַר וְיָשַׁב עַל כִּסְּאוֹ... "מַה זֹּאת?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר עָנָה: "תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה. מֵאָז - מַנְהִיג הַבּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם, מוֹרִיד מְלָכִים מִכִּסְּאָם וּמוֹשִׁיב אֲחֵרִים בִּמְקוֹמָם. לְפִיכָךְ עַל הַמֶּלֶךְ לְוַדֵּא שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמִשְׂרָתוֹ, שֶׁלֹּא יַדִּיחוּהוּ מִמָּרוֹם..." "אָכֵן, חֲכָמִים אַתֶּם מִכָּל הָאֻמּוֹת", הִתְפַּעֵל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לְשָׁלִישׁוֹ: "תֵּן לוֹ חֲמִשִּׁים זְהוּבִים". "אָנָּא", מִהֵר הַנַּעַר לוֹמַר, "יוֹרֵהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁלֹּא לָתֵת". "מַדּוּעַ?" תָּמַהּ הַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעַר הִסְבִּיר: "כְּשֶׁנִּקְרֵאתִי לְכָאן, הָיִיתִי בְּדַרְכִּי לְבֵיתִי. עַכְשָׁו אֲאַחֵר. יִשְׁאֲלוּנִי הֵיכָן הָיִיתִי, וְאֹמַר שֶׁהוּבֵאתִי לִטְרַקְלִין הַמֶּלֶךְ וְאַף יָשַׁבְתִּי בְּכִסְּאוֹ. מוּבָן, כִּי לֹא יַאֲמִינוּ לִי... אַרְאֶה לְאָבִי אֶת חֲמִשִּׁים הַזְּהוּבִים כְּהוֹכָחָה, וְיִלְעַג לִי. יֹאמַר: 'לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר יַעֲנִיק חֲמִשִּׁים זְהוּבִים בִּלְבַד...'". צָחַק הַמֶּלֶךְ לְפִקְּחוּתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, וְהוֹרָה לְהַעֲנִיק לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים... נוּכַל אֵפוֹא רַק לְשַׁעֵר מָה רַב יִהְיֶה שְׂכַר הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הוּא שֶׁיִּתְּנוֹ. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין ק.): הָאָדָם נוֹתֵן מְלֹא חָפְנָיו לֶעָנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקָּבָּ"ה מַעֲנִיק לוֹ מְלֹא חָפְנָיו - שֶׁל הַקָּבָּ"ה - טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא. אַף כָּאן, הָאָדָם מְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים, וְהַקָּבָּ"ה מְעַנְּגוֹ כִּיכָלְתּוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג בְּגֹדֶל הָעֹנֶשׁ וְהַשָּׂכָר?! (פְּתִיחַת "דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים") בְּרַם, לַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין צְבִיר עָשׁוּשׁ זצ"ל מִגֶּ'רְבָּה מָצִינוּ תְּנַאי בְּהַפְלָגַת הַשָּׂכָר: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ, שֶׁשָּׁמַע שֶׁנַּגָּן פְּלוֹנִי הִגִּיעַ לְמַסַּע הוֹפָעוֹת וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו. הַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מִנְּגִינָתוֹ. הִזְמִינוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּנַגֵּן לְפָנָיו. הִזְמִין אֶת כָּל שָׂרָיו וְהַיּוֹשְׁבִים לְפָנָיו רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְהַנַּגָּן הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת בִּנְגִינָתוֹ. הִשְׁקִיעַ בָּהּ כָּל מַעֲיָנָיו, כָּל רִגְשׁוֹתָיו, כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ. יָצְאוּ הַשּׁוֹמְעִים מִגְּדֵרָם, הִתְפַּעֲלוּ בְּלִי דַּי. כְּשֶׁסִּיֵּם, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: "נָקְבָה שְׂכָרְךָ עָלַי, וְאֶתֵּנָה". הֵשִׁיב הַנַּגָּן: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֲנִי מִלֵּאתִי רְצוֹנְךָ בִּשְׁלֵמוּת כְּכָל יְכָלְתִּי, תֵּן לִי שְׂכָרִי בִּשְׁלֵמוּת, כְּפִי יְכָלְתְּךָ..." זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (אָבוֹת ב-ד): "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ". וּבְמִלִּים אֲחֵרוֹת: כְּפִי שֶׁיַּשְׁקִיעַ הָאָדָם בְּמִצְווֹת וּבְשַׁבָּת, כָּךְ "יַשְׁקִיעַ" הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בִּשְׂכָרוֹ... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ, עֲנַף עֵץ עָבוֹת)