"וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ" (כו-ד) יְהוּדִי בָּא לִפְנֵי הָרַבִּי מִלִּיסְקָא, בַּעַל "אַךְ פְּרִי תְּבוּאָה" זצ"ל, וְהֵבִיא תְּשׁוּרָתוֹ: זוּג פָּמוֹטֵי נְחֹשֶׁת מְמֹרָקִים עַד בָּרָק, שֶׁהִתְקַבְּלוּ בְּתוֹדָה וּבִבְרָכָה לִכְבוֹד שַׁבָּת הַמַּלְכָּה. הִצִּיב הָרַבִּי אֶת הַפָּמוֹטִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַצָּמוּד לְבֵיתוֹ, וְהֵאִירוּ בְּאוֹר יְקָרוֹת. הָיָה שָׁם עָשִׁיר אֶחָד, שֶׁרָאָה וְשָׂם אֶל לִבּוֹ. כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ הוֹפִיעַ, וּבְיָדוֹ צֶמֶד פָּמוֹטֵי זָהָב יְקָרִים עַד מְאֹד.

פָּסוּק הוּא בְּהַפְטָרַת כִּי תָבוֹא: "תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב" (יְשַׁעְיָה ס-יז) -  צָהֲלוּ פְּנֵי הֶעָשִׁיר.

אָמַר לוֹ הָרַבִּי: "עַד שֶׁאַתָּה מְצַטֵּט מִן הַהַפְטָרָה, בּוֹא וְנִלְמַד פָּסוּק מִן הַפָּרָשָׁה. בַּהֲבָאַת בִּכּוּרִים נֶאֱמַר: 'וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ'. וּבַמִּשְׁנָה (בִּכּוּרִים ג-ח) שָׁנִינוּ, כִּי הָעֲשִׁירִים שֶׁהָיוּ מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בְּטַסִּים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, הַכֹּהֲנִים הֶחְזִירוּם לָהֶם. אַךְ הָעֲנִיִּים שֶׁהֵבִיאוּ בְּסַלֵּי נְצָרִים, נָטְלוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַסַּלִּים עִם הַפֵּרוֹת. וּבַגְּמָרָא (בָּבָא קַמָּא צב.) קָרְאוּ עַל כָּךְ אֶת הַפִּתְגָּם 'בָּתַר עָנְיָא אַזְלָא עֲנִיּוּתָא', לֵאמֹר: הָעֲנִיּוּת כְּרוּכָה בְּעִקְּבוֹתָיו שֶׁל הֶעָנִי. מֵבִיא הוּא בִּכּוּרָיו בְּסַל עָלוּב, וְגַם הַסַּל נִלְקָח מִמֶּנּוּ... וְיֵשׁ לְהָבִין מַדּוּעַ, הֲרֵי סַל הַנְּצָרִים הַקָּלוּעַ חָשׁוּב לֶעָנִי לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁחָשׁוּב טַס הַכֶּסֶף לֶעָשִׁיר, וּמַדּוּעַ לֹא יֻחְזַר לוֹ?"

מִצְחוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר נֶחְרַשׁ קְמָטִים. אָכֵן, שְׁאֵלָה קָשָׁה.

הִמְשִׁיךְ הָרַבִּי וְאָמַר: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע. יוֹשֶׁבֶת לָהּ אִשָּׁה עֲנִיָּה בְּבִקְתָּה דַּלָּה, וּלְפֶתַע נִכְנָס בַּעֲלָהּ בְּשִׂמְחָה: 'מַזָּל טוֹב! שְׁנֵי עֲצֵי זַיִת לָנוּ, וְהִנֵּה הֵנֵצּוּ בִּכּוּרִים. הוֹדוּ לַה', גַּם זֵיתִים לְמַאֲכָל יִהְיוּ, גַּם מְעַט שֶׁמֶן לְמָאוֹר וּלְסִיכָה, וְלִטְבֹּל בּוֹ אֶת הַפַּת. יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא. אַשְׁרֵינוּ שֶׁיְּכוֹלִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לוֹ בַּהֲבָאַת בִּכּוּרִים'. אֲבָל מִיָּד הוֹפֶכֶת הַשִּׂמְחָה לְתוּגָה: בַּמֶּה יָבִיאוּ אֶת הַבִּכּוּרִים, וְאֵין לָהֶם כְּלִי שָׁלֵם?...

"מִיָּד אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה: 'בַּעֲלִי, אַל דְּאָגָה. רֵד לַנַּחַל וּקְטֹף שַׁרְבִיטֵי עֲרָבָה, וַאֲנִי אֶקְלַע סַל נְצָרִים נָאֶה'.

"יוֹשֶׁבֶת הִיא וְקוֹלַעַת אֶת הַסַּל, וּפִיהָ מָלֵא שִׁיר וּשְׁבָחָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָם. מַנִּיחַ בּוֹ הַבַּעַל אֶת קֹמֶץ הַזֵּיתִים וּמְעַטֵּר אֶת הַסַּל בִּמְעַט פֵּרוֹת כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ, עוֹלֶה צִיּוֹן בְּרִנָּה, וּבְהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּה מַגִּישׁ אֶת הַסַּל לִמְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ. כַּמָּה גְּדוֹלָה הַשִּׂמְחָה בַּמָּרוֹם, אֵיזוֹ עֵת חֶדְוָה וּשְׁעַת רָצוֹן! וְהַכֹּל מִתְקַבֵּל בִּמְאוֹר פָּנִים: הַבִּכּוּרִים וְהַסַּל כְּאֶחָד.

"וְהִנֵּה, עַל הָהָר שֶׁמּוּל בִּקְתַּת הֶעָנִי יוֹשֵׁב עָשִׁיר בַּאֲחֻזָּתוֹ רַחֲבַת הַיָּדַיִם, מְעַיֵּן בְּתִסְבֹּכֶת חֶשְׁבּוֹנוֹת הַמֶּשֶׁק. לְפֶתַע נִכְנָס הַסּוֹכֵן: 'הָעֵצִים מְלַבְלְבִים, הֵנִיבוּ בִּכּוּרִים! יֵשׁ לְהַעֲלוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם'.

"'שׁוּב?!' רוֹטֵן הֶעָשִׁיר, 'הֲרֵי רַק עַכְשָׁו הֵבֵאתִי מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה. אֵין לָזֶה סוֹף... נוּ, מֵילָא, אִם מֻכְרָחִים - אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת. אֲבָל אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת שֶׁהֵבֵאתִי בִּכּוּרִים, רָאִיתִי אֶת עִמָּנוּאֵל מִתְהַדֵּר בְּטַס שֶׁל כֶּסֶף. חוֹשֵׁב שֶׁהוּא 'מַשֶּׁהוּ', רוֹצֶה לְנַקֵּר עֵינַיִם... אֲנִי אַעֲמִיד אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, אַרְאֶה לְכֻלָּם מִי הוּא מִי. תְּבָרֵר בַּחֲשַׁאי מָתַי הוּא מִתְכּוֹנֵן לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם וְתָכִין לִי טַס שֶׁל זָהָב עִם כַּן גָּבוֹהַּ. אִם כְּבָר, שֶׁיִּרְאוּ כֻּלָּם'...

"וְכָךְ בָּאִים יַחְדָּו לְהֵיכַל הַשֵּׁם - הֶעָנִי בְּקֶלֶת הַנְּצָרִים וְהֶעָשִׁיר בְּטַס הַזָּהָב הַנּוֹצֵץ. נוֹטֵל הַכֹּהֵן אֶת הַבִּכּוּרִים עִם הַסַּל, 'קֹדֶשׁ לְהַשֵּׁם'. נוֹטֵל גַּם אֶת הַבִּכּוּרִים שֶׁל הֶעָשִׁיר. מִצְוָה הִיא, אֵין בְּרֵרָה. אֲבָל אֶת הַטַּס הוּא מַחֲזִיר. מְקוֹמוֹ לֹא יַכִּירֶנּוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַף לַכֹּהֵן אֵין חֵפֶץ בּוֹ".

נָטַל הָרַבִּי אֶת פָּמוֹטֵי הַזָּהָב, וְהִנִּיחָם בְּחֵיקוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)