Otzarot-Article

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹת; רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּךְ מוּבָא בַּחֲזַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כז). אֲבָל הֵן אָנוּ יוֹדְעִים מַה רַב כֹּחוֹ שֶׁל הָרַע וּמַה עֲמֻקִּים תְּכָכָיו. וּכְדֵי לַהֲבִינָם נְסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה שֶׁבְּלִיטָא הָיָה תַּלְמִיד מִצְטַיֵּן, שַׁקְדָּן וְכִשְׁרוֹנִי. יוֹם אֶחָד קִבֵּל מִכְתָּב מֵהַבַּיִת: "אַבָּא נֶחְלַשׁ, כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ. בּוֹא לְנַהֵל אֶת הַחֲנוּת".

נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וְהֶרְאָהוּ לְרַבּוֹ, הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל. אָמַר לוֹ הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה: "רְאֵה, זוֹ תְּקוּפַת חַיִּים גּוֹרָלִית לְגַבֶּיךָ, כָּל עֲתִידְךָ יִקָּבַע בָּהּ. אִם תִּשְׁקֹד בִּשְׁנָתַיִם אֵלּוּ עַל הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה לְגָדוֹל בַּתּוֹרָה, תְּקַבֵּל מִשְׂרָה תּוֹרָנִית, תַּעֲלֶה כְּכוֹכָב בִּשְׁמֵי הַיַּהֲדוּת וְהוֹרֶיךָ יִתְגָּאוּ בְּךָ. שֵׁב וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה".

הִמְשִׁיךְ הַתַּלְמִיד וְהִתְעַלָּה, וְהִנֵּה הִגִּיעַ מִכְתָּב נוֹסָף: "אַבָּא חוֹלֶה, אִמָּא מִתְמוֹדֶדֶת לְבַדָּהּ, בּוֹא לַעֲזֹר!".

הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת רַבּוֹ. עָנָהוּ הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה: "רְאֵה, כְּדַאי לְאִמָּא לְהִתְמוֹדֵד לְבַדָּהּ בִּשְׁנָתַיִם אֵלּוּ, וּלְבַסּוֹף לְקַבֵּל בֵּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ לְנֶזֶר תִּפְאָרָה".

הִמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ, וְהִגִּיעַ מִבְרָק: "שְׂרֵפָה פָּרְצָה בָּעֲיָרָה, כָּל בָּתֶיהָ נִשְׂרְפוּ. גַּם הַחֲנוּת עַל כָּל תְּכוּלָתָהּ. הַנְּפָשׁוֹת נִצְּלוּ בְּחֹסֶר כֹּל. בּוֹא לְשַׁקֵּם אֶת הַהֲרִיסוֹת, לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַחֲנוּת".

הָלַךְ וְהֶרְאָה אֶת הַמִּכְתָּב לְרַבּוֹ. אָמַר לוֹ: עַתָּה אֵין בְּרֵירָה, חַיָּב אַתָּה לִנְסֹעַ. אֲבָל הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה: כְּדַאי הָיָה לַשָּׂטָן לְהַחְלוֹת אֶת אָבִיךָ וְלִשְׂרֹף עֲיָרָה שְׁלֵמָה כְּדֵי לְבַטֵּל בֶּן תּוֹרָה אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ".

כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וִיכוֹלִים אָנוּ לְהָעִיד כַּמָּה קְשָׁיִים צָצִים, כַּמָּה הַפְרָעוֹת קָמוֹת עָלֵינוּ. נֵדַע כִּי פְּעֻלַּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הִיא, שֶׁהַכֹּל כְּדַאי בַּעֲבוּרוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיַּפְרִיעֵנוּ מִלִּמּוּד תּוֹרָה.

מִדְרָשׁ נָאֶה מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, וְהַתּוֹסְפוֹת הֱבִיאוּהוּ (נִדָּה סא.) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי... כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו". 'הַפָּלִיט' הוּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁפָּלַט וְשָׂרַד מִן הַמַּבּוּל. וְאוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב פֶּסַח הָיָה וּמָצָא אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹפֶה מַצּוֹת (שֶׁהָאָבוֹת קִיְּמוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה עוֹד בְּטֶרֶם נִתְּנָה (קִדּוּשִׁין פב.) כִּי הִשִּׂיגוּהָ בְּרוּחַ קָדְשָׁם), וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא "עוֹג", עַל שֵׁם עוּגוֹת הַמַּצּוֹת.

וְאָמַר אֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ: בּוֹא וּרְאֵה, אַבְרָהָם אָבִינוּ הִשִּׂיג אֶת הַמִּצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּבְתִּקּוּנֶיהָ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאָפָה מַצּוֹת מִצְוָה בְּיִחוּדִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים. וְהִנֵּה מַגִּיעַ גּוֹי זֶה, וּמַה רוֹאֶה הוּא? לֹא קְדֻשָּׁה, לֹא דְּבֵקוּת. אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא... עוּגָה, וְעַד כְּדֵי כָּךְ מַטְבִּיעָה הִיא חוֹתָמָהּ בּוֹ שֶׁהוּא קָרוּי עַל שְׁמָהּ.

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְבַשֵּׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עֲדָשִׁים, מַאֲכַל אֲבֵלִים לְצִיּוּן פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַסָּב הַגָּדוֹל, אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. בָּא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה, וְכָל מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה, לֹא אֲבֵלוּת, לֹא צַעַר נוֹרָא, לֹא סְעוּדַת הַבְרָאָה. כָּל מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה, הֲרֵי זֶה "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה", "עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם".

וּבְטֶרֶם נְחַיֵּךְ – אֵצֶל כַּמָּה אֲנָשִׁים מִתְמַצָּה הַשַּׁבָּת בַּחַלּוֹת וּבַדָּגִים, בַּחֲמִינְדוֹס וּבַחַמִּין, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַשִּׁירָה וְהַזְּמִירוֹת, הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה... שֶׁאֵינָם מִתְבּוֹנְנִים כִּי הַפַּיְטָן הִקְדִּים אֶת הֶחָרוּז "לֹא אֶחְסַר ה' רוֹעִי, וּבְךָ תּוֹרָה שַׁעֲשׁוּעִי" לְחָרוּז "הִתְעַנֵּג בְּמַעֲדַנִּים בְּמִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	חול המועד סוכות תשס"ט
	מחנה נופש
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹת; רַק מִשּׁוּם שֶׁהוּא בֶּן אָחִיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּךְ מוּבָא בַּחֲזַ"ל (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כז). אֲבָל הֵן אָנוּ יוֹדְעִים מַה רַב כֹּחוֹ שֶׁל הָרַע וּמַה עֲמֻקִּים תְּכָכָיו. וּכְדֵי לַהֲבִינָם נְסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה שֶׁבְּלִיטָא הָיָה תַּלְמִיד מִצְטַיֵּן, שַׁקְדָּן וְכִשְׁרוֹנִי. יוֹם אֶחָד קִבֵּל מִכְתָּב מֵהַבַּיִת: "אַבָּא נֶחְלַשׁ, כֹּחוֹתָיו עֲזָבוּהוּ. בּוֹא לְנַהֵל אֶת הַחֲנוּת". נָטַל אֶת הַמִּכְתָּב וְהֶרְאָהוּ לְרַבּוֹ, הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה זַצַ"ל. אָמַר לוֹ הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה: "רְאֵה, זוֹ תְּקוּפַת חַיִּים גּוֹרָלִית לְגַבֶּיךָ, כָּל עֲתִידְךָ יִקָּבַע בָּהּ. אִם תִּשְׁקֹד בִּשְׁנָתַיִם אֵלּוּ עַל הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה לְגָדוֹל בַּתּוֹרָה, תְּקַבֵּל מִשְׂרָה תּוֹרָנִית, תַּעֲלֶה כְּכוֹכָב בִּשְׁמֵי הַיַּהֲדוּת וְהוֹרֶיךָ יִתְגָּאוּ בְּךָ. שֵׁב וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה". הִמְשִׁיךְ הַתַּלְמִיד וְהִתְעַלָּה, וְהִנֵּה הִגִּיעַ מִכְתָּב נוֹסָף: "אַבָּא חוֹלֶה, אִמָּא מִתְמוֹדֶדֶת לְבַדָּהּ, בּוֹא לַעֲזֹר!". הָלַךְ וְשָׁאַל אֶת רַבּוֹ. עָנָהוּ הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה: "רְאֵה, כְּדַאי לְאִמָּא לְהִתְמוֹדֵד לְבַדָּהּ בִּשְׁנָתַיִם אֵלּוּ, וּלְבַסּוֹף לְקַבֵּל בֵּן גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ לְנֶזֶר תִּפְאָרָה". הִמְשִׁיךְ לִשְׁקֹד עַל תַּלְמוּדוֹ, וְהִגִּיעַ מִבְרָק: "שְׂרֵפָה פָּרְצָה בָּעֲיָרָה, כָּל בָּתֶיהָ נִשְׂרְפוּ. גַּם הַחֲנוּת עַל כָּל תְּכוּלָתָהּ. הַנְּפָשׁוֹת נִצְּלוּ בְּחֹסֶר כֹּל. בּוֹא לְשַׁקֵּם אֶת הַהֲרִיסוֹת, לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַחֲנוּת". הָלַךְ וְהֶרְאָה אֶת הַמִּכְתָּב לְרַבּוֹ. אָמַר לוֹ: עַתָּה אֵין בְּרֵירָה, חַיָּב אַתָּה לִנְסֹעַ. אֲבָל הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה: כְּדַאי הָיָה לַשָּׂטָן לְהַחְלוֹת אֶת אָבִיךָ וְלִשְׂרֹף עֲיָרָה שְׁלֵמָה כְּדֵי לְבַטֵּל בֶּן תּוֹרָה אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ". כֻּלָּנוּ מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וִיכוֹלִים אָנוּ לְהָעִיד כַּמָּה קְשָׁיִים צָצִים, כַּמָּה הַפְרָעוֹת קָמוֹת עָלֵינוּ. נֵדַע כִּי פְּעֻלַּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הִיא, שֶׁהַכֹּל כְּדַאי בַּעֲבוּרוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיַּפְרִיעֵנוּ מִלִּמּוּד תּוֹרָה. מִדְרָשׁ נָאֶה מָצִינוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, וְהַתּוֹסְפוֹת הֱבִיאוּהוּ (נִדָּה סא.) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי... כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו". 'הַפָּלִיט' הוּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, שֶׁפָּלַט וְשָׂרַד מִן הַמַּבּוּל. וְאוֹתוֹ יוֹם עֶרֶב פֶּסַח הָיָה וּמָצָא אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ אוֹפֶה מַצּוֹת (שֶׁהָאָבוֹת קִיְּמוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה עוֹד בְּטֶרֶם נִתְּנָה (קִדּוּשִׁין פב.) כִּי הִשִּׂיגוּהָ בְּרוּחַ קָדְשָׁם), וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא "עוֹג", עַל שֵׁם עוּגוֹת הַמַּצּוֹת. וְאָמַר אֶחָד מֵרַבּוֹתֵינוּ: בּוֹא וּרְאֵה, אַבְרָהָם אָבִינוּ הִשִּׂיג אֶת הַמִּצְוָה בְּשָׁרְשָׁהּ וּבְתִּקּוּנֶיהָ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאָפָה מַצּוֹת מִצְוָה בְּיִחוּדִים עֲצוּמִים וְנוֹרָאִים. וְהִנֵּה מַגִּיעַ גּוֹי זֶה, וּמַה רוֹאֶה הוּא? לֹא קְדֻשָּׁה, לֹא דְּבֵקוּת. אֵינוֹ רוֹאֶה אֶלָּא... עוּגָה, וְעַד כְּדֵי כָּךְ מַטְבִּיעָה הִיא חוֹתָמָהּ בּוֹ שֶׁהוּא קָרוּי עַל שְׁמָהּ. כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, מְבַשֵּׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עֲדָשִׁים, מַאֲכַל אֲבֵלִים לְצִיּוּן פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַסָּב הַגָּדוֹל, אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. בָּא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה, וְכָל מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה, לֹא אֲבֵלוּת, לֹא צַעַר נוֹרָא, לֹא סְעוּדַת הַבְרָאָה. כָּל מַה שֶׁהוּא רוֹאֶה, הֲרֵי זֶה "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה", "עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם". וּבְטֶרֶם נְחַיֵּךְ – אֵצֶל כַּמָּה אֲנָשִׁים מִתְמַצָּה הַשַּׁבָּת בַּחַלּוֹת וּבַדָּגִים, בַּחֲמִינְדוֹס וּבַחַמִּין, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַשִּׁירָה וְהַזְּמִירוֹת, הַתְּפִלָּה וּקְרִיאַת הַתּוֹרָה... שֶׁאֵינָם מִתְבּוֹנְנִים כִּי הַפַּיְטָן הִקְדִּים אֶת הֶחָרוּז "לֹא אֶחְסַר ה' רוֹעִי, וּבְךָ תּוֹרָה שַׁעֲשׁוּעִי" לְחָרוּז "הִתְעַנֵּג בְּמַעֲדַנִּים בְּמִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים" (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)