Otzarot-Article

"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (ז-ו) אִישׁ אֱמֶת הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנַּעֲרָץ בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל שִׁינוֹבָה. מִיָּמָיו לֹא הוֹצִיא דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּיו, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִסְבֹּל שֶׁקֶר אֵצֶל זוּלָתוֹ. בִּזְמַנָּם, נְפוֹצִים הָיוּ פָּמוֹטֵי בְּדִיל וּנְחֹשֶׁת. בִּקֵּר בְּבֵית עָשִׁיר, וְרָאָה פָּמוֹטֵי כֶּסֶף מִתְנוֹסְסִים לְתִפְאָרָה. אָמַר: "אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת זֹאת, פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף מְשַׁדְּרִים גַּאֲוָה".

אָמַר הֶעָשִׁיר: "תָּנוּחַ דַּעַת רַבֵּנוּ, זֶהוּ צִפּוּי כֶּסֶף בִּלְבַד..."

קָדְרוּ פְּנֵי הָרַב וְקָרָא: "אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּאן גַּם גַּאֲוָה וְגַם שֶׁקֶר..."

יוֹם אֶחָד, הָיָה עָלָיו לַעֲרֹךְ מִכְתָּב לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, מַנְהִיג עֵדָה בְּיִשְׂרָאֵל. הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לִכְתִיבָה בַּעֲבוּרוֹ הָיְתָה שׁוּרַת הַתְּאָרִים. יָשַׁב וְהִתְחַבֵּט: מַה יִּכְתֹּב? נָהוּג לִפְתֹּחַ בַּמִּלִּים: "לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב הַצַּדִּיק", וַהֲרֵי זֹאת שׁוּרָה שֶׁל מוֹקְשִׁים. אֵיךְ יוּכַל לִכְתֹּב "לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת"?! הֲרֵי כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית לְבַעֲלָהּ עַל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד" (מְלָכִים ב ד-ט), שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, מֵאַיִן יָדְעָה שֶׁהוּא קָדוֹשׁ. וַהֲלֹא הַקְּדֻשָּׁה - רֶגֶשׁ פְּנִימִי הוּא, וּמִי יָכוֹל לְהָעִיד עָלָיו?

נַמְשִׁיךְ: "הָרַב הַצַּדִּיק" - הֲלֹא יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב בִּתְחִלַּת סֵפֶר "הַתַּנְיָא", שֶׁמִּי שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵרָה אַחַת וְקִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, עֲדַיִן בְּגֶדֶר "בֵּינוֹנִי" הוּא. וְהַצַּדִּיק הוּא מִי שֶׁהָפַךְ אֶת יִצְרוֹ הָרָע לְטוֹב; הָפַךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמַר לְמָתוֹק, וּמֵעַצְמוֹ נִכְסָף הוּא רַק לְטוֹב וּמוֹאֵס לַחֲלוּטִין בָּרָע. וּמִי יָכוֹל לְהָעִיד עַל כָּךְ, זוּלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?!

כָּךְ יָשַׁב הָרַב וְתָהָה, הִתְחַבֵּט וְהִתְלַבֵּט מַה יִּכְתֹּב.

בְּעוֹדוֹ מִתְחַבֵּט, נִכְנַס לַחֶדֶר בְּנוֹ הַגָּדוֹל, רַבָּהּ שֶׁל סְטְרוֹפְּקוֹב. רָאָה אֶת פְּנֵי אָבִיו וְהִנָּן מְיֻסָּרוֹת, וְשָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר. שָׁטַח בְּאָזְנָיו הָרַב אֶת הִתְלַבְּטוּתוֹ.

אָמַר לוֹ הַבֵּן: "אִם לְדַעְתִּי תִּשְׁמַע, תּוּכַל לִכְתֹּב בְּלֵב שָׁקֵט אֶת הַתְּאָרִים 'לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב הַצַּדִּיק' בִּשְׁלֵמוּת וּבְלִי פִּקְפּוּק".

"הָכֵיצַד?" חָקַר הָאָב.

עָנָה הַבֵּן: "צַדִּיק, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים' (יְשַׁעְיָה ס-כא). וְקָדוֹשׁ, וַדַּאי קָדוֹשׁ הוּא, שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא (חֻלִּין צב:) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה אָסוּר בַּאֲכִילָה וְהַשֻּׁמָּן סְבִיבוֹ מֻתָּר, וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר. אוֹתוֹ הָרַב אֵינוֹ אוֹכֵל שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד. מְעִידָה בּוֹ אֵפוֹא הַגְּמָרָא שֶׁקָּדוֹשׁ הוּא".

שָׂמַח הָרַב וְקָרָא: "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי" (מִשְׁלֵי כג-טו), וְיָשַׁב לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּכְתָּב בְּלֵב קַל.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא. לָנוּ, בָּרוּךְ ה', אֵין דְּאָגוֹת כָּאֵלּוּ... לֹא נִפָּגַע אִם לֹא יִכְתְּבוּ עָלֵינוּ "הָרַב", שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל "הָרַב הַצַּדִּיק", בְּוַדַּאי לֹא "כְּבוֹד קְדֻשַּׁת"... אַדְרַבָּה, אִם יִכְתְּבוּ כָּךְ, הֲלֹא לִצְחוֹק יַעֲשׂוּנוּ וְנַקְפִּיד.

אֲבָל, רֶגַע אֶחָד. מַדּוּעַ לֹא, בְּעֶצֶם? מֵילָא "צַדִּיק", אֵינֶנּוּ צַדִּיקִים וְאֵין מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת צַדִּיק. דַּי אִם נִהְיֶה בְּגֶדֶר "בֵּינוֹנִי", דְּהַיְנוּ טְעוּנֵי מִצְווֹת וּמְשֻׁלְּלֵי עֲבֵרוֹת. אֲבָל קְדוֹשִׁים, הֲרֵי יֵשׁ לְכָל אָדָם מִצְוָה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ, חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"! (וַיִּקְרָא יט-ב), מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה. בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים אָנוּ, וְלֹא פַּעַם אַחַת: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם" (בַּמִּדְבָּר טו-מ), וַהֲלֹא יְהוּדִים מְקַיְּמֵי מִצְווֹת אָנוּ, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וּבַמֶּה תִּגָּרַע מִצְוָה זוֹ? אַף זֶה צִוּוּי מְפֹרָשׁ. זוֹ הַגְדָּרָתוֹ שֶׁל הָעָם בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים ז-ו), "יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם" (שַׁבָּת פ.) וְזוֹ מַהוּתֵנוּ. "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (וַיִּקְרָא יא-מד) - צִוּוּי מֶרְכָּזִי וְעִקָּרִי הוּא.

שֻׁכְנַעְנוּ. הֲרֵינוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ. אַךְ מַה הִיא הַמִּצְוָה וְכֵיצַד מְקַיְּמִים אוֹתָהּ?

כָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זצ"ל: "בְּבוֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ - שֶׁיִּתְרַחֵק מֵעֲשׂוֹתָהּ, וּבְזֶה קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּמַּאֲמָר 'קְדֹשִׁים תִּהְיוּ'. וְהוֹצִיא זִכְרוֹן מִצְוָה זוֹ בְּלָשׁוֹן זוֹ שֶׁל קְדוֹשִׁים, לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ נִקְרָא קָדוֹשׁ".

וּבִפְרָט זְמַנָּהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ בִּימֵי הַקַּיִץ: בַּחֻפְשָׁה, בִּימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים". כָּל שְׁמִירַת עֵינַיִם, כָּל הִמָּנְעוּת מֵהֲלִיכָה לִמְקוֹמוֹת פְּרוּצִים, מֵרְאִיַּת מַרְאוֹת אֲסוּרִים - וְקִיַּמְנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ מִן הַתּוֹרָה וּפָסַעְנוּ פְּסִיעָה נוֹסֶפֶת לְצַד הַקְּדֻשָּׁה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	סוכות תשס"ט
	!הבה נושיט יד
	"כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (ז-ו) אִישׁ אֱמֶת הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנַּעֲרָץ בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל שִׁינוֹבָה "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (ז-ו) אִישׁ אֱמֶת הָיָה הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ וְהַנַּעֲרָץ בַּעַל "דִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל" זצ"ל, רַבָּהּ שֶׁל שִׁינוֹבָה. מִיָּמָיו לֹא הוֹצִיא דְּבַר שֶׁקֶר מִפִּיו, וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִסְבֹּל שֶׁקֶר אֵצֶל זוּלָתוֹ. בִּזְמַנָּם, נְפוֹצִים הָיוּ פָּמוֹטֵי בְּדִיל וּנְחֹשֶׁת. בִּקֵּר בְּבֵית עָשִׁיר, וְרָאָה פָּמוֹטֵי כֶּסֶף מִתְנוֹסְסִים לְתִפְאָרָה. אָמַר: "אֵינִי יָכוֹל לָשֵׂאת זֹאת, פָּמוֹטֵי הַכֶּסֶף מְשַׁדְּרִים גַּאֲוָה". אָמַר הֶעָשִׁיר: "תָּנוּחַ דַּעַת רַבֵּנוּ, זֶהוּ צִפּוּי כֶּסֶף בִּלְבַד..." קָדְרוּ פְּנֵי הָרַב וְקָרָא: "אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּאן גַּם גַּאֲוָה וְגַם שֶׁקֶר..." יוֹם אֶחָד, הָיָה עָלָיו לַעֲרֹךְ מִכְתָּב לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר, מַנְהִיג עֵדָה בְּיִשְׂרָאֵל. הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר לִכְתִיבָה בַּעֲבוּרוֹ הָיְתָה שׁוּרַת הַתְּאָרִים. יָשַׁב וְהִתְחַבֵּט: מַה יִּכְתֹּב? נָהוּג לִפְתֹּחַ בַּמִּלִּים: "לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב הַצַּדִּיק", וַהֲרֵי זֹאת שׁוּרָה שֶׁל מוֹקְשִׁים. אֵיךְ יוּכַל לִכְתֹּב "לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת"?! הֲרֵי כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית לְבַעֲלָהּ עַל אֱלִישָׁע הַנָּבִיא: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד" (מְלָכִים ב ד-ט), שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא, מֵאַיִן יָדְעָה שֶׁהוּא קָדוֹשׁ. וַהֲלֹא הַקְּדֻשָּׁה - רֶגֶשׁ פְּנִימִי הוּא, וּמִי יָכוֹל לְהָעִיד עָלָיו? נַמְשִׁיךְ: "הָרַב הַצַּדִּיק" - הֲלֹא יָדוּעַ מַה שֶּׁכָּתַב בִּתְחִלַּת סֵפֶר "הַתַּנְיָא", שֶׁמִּי שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵרָה אַחַת וְקִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, עֲדַיִן בְּגֶדֶר "בֵּינוֹנִי" הוּא. וְהַצַּדִּיק הוּא מִי שֶׁהָפַךְ אֶת יִצְרוֹ הָרָע לְטוֹב; הָפַךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמַר לְמָתוֹק, וּמֵעַצְמוֹ נִכְסָף הוּא רַק לְטוֹב וּמוֹאֵס לַחֲלוּטִין בָּרָע. וּמִי יָכוֹל לְהָעִיד עַל כָּךְ, זוּלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! כָּךְ יָשַׁב הָרַב וְתָהָה, הִתְחַבֵּט וְהִתְלַבֵּט מַה יִּכְתֹּב. בְּעוֹדוֹ מִתְחַבֵּט, נִכְנַס לַחֶדֶר בְּנוֹ הַגָּדוֹל, רַבָּהּ שֶׁל סְטְרוֹפְּקוֹב. רָאָה אֶת פְּנֵי אָבִיו וְהִנָּן מְיֻסָּרוֹת, וְשָׁאַל לְסִבַּת הַדָּבָר. שָׁטַח בְּאָזְנָיו הָרַב אֶת הִתְלַבְּטוּתוֹ. אָמַר לוֹ הַבֵּן: "אִם לְדַעְתִּי תִּשְׁמַע, תּוּכַל לִכְתֹּב בְּלֵב שָׁקֵט אֶת הַתְּאָרִים 'לִכְבוֹד קְדֻשַּׁת הָרַב הַצַּדִּיק' בִּשְׁלֵמוּת וּבְלִי פִּקְפּוּק". "הָכֵיצַד?" חָקַר הָאָב. עָנָה הַבֵּן: "צַדִּיק, שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מֵעִיד 'וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים' (יְשַׁעְיָה ס-כא). וְקָדוֹשׁ, וַדַּאי קָדוֹשׁ הוּא, שֶׁאָמְרוּ בִּגְמָרָא (חֻלִּין צב:) שֶׁגִּיד הַנָּשֶׁה אָסוּר בַּאֲכִילָה וְהַשֻּׁמָּן סְבִיבוֹ מֻתָּר, וְיִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים נָהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר. אוֹתוֹ הָרַב אֵינוֹ אוֹכֵל שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד. מְעִידָה בּוֹ אֵפוֹא הַגְּמָרָא שֶׁקָּדוֹשׁ הוּא". שָׂמַח הָרַב וְקָרָא: "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי" (מִשְׁלֵי כג-טו), וְיָשַׁב לַעֲרֹךְ אֶת הַמִּכְתָּב בְּלֵב קַל. מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה הוּא. לָנוּ, בָּרוּךְ ה', אֵין דְּאָגוֹת כָּאֵלּוּ... לֹא נִפָּגַע אִם לֹא יִכְתְּבוּ עָלֵינוּ "הָרַב", שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל "הָרַב הַצַּדִּיק", בְּוַדַּאי לֹא "כְּבוֹד קְדֻשַּׁת"... אַדְרַבָּה, אִם יִכְתְּבוּ כָּךְ, הֲלֹא לִצְחוֹק יַעֲשׂוּנוּ וְנַקְפִּיד. אֲבָל, רֶגַע אֶחָד. מַדּוּעַ לֹא, בְּעֶצֶם? מֵילָא "צַדִּיק", אֵינֶנּוּ צַדִּיקִים וְאֵין מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִהְיוֹת צַדִּיק. דַּי אִם נִהְיֶה בְּגֶדֶר "בֵּינוֹנִי", דְּהַיְנוּ טְעוּנֵי מִצְווֹת וּמְשֻׁלְּלֵי עֲבֵרוֹת. אֲבָל קְדוֹשִׁים, הֲרֵי יֵשׁ לְכָל אָדָם מִצְוָה לִהְיוֹת קָדוֹשׁ, חוֹבָה מִן הַתּוֹרָה: "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ"! (וַיִּקְרָא יט-ב), מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה. בְּכָל יוֹם אוֹמְרִים אָנוּ, וְלֹא פַּעַם אַחַת: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם" (בַּמִּדְבָּר טו-מ), וַהֲלֹא יְהוּדִים מְקַיְּמֵי מִצְווֹת אָנוּ, שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת, תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וּבַמֶּה תִּגָּרַע מִצְוָה זוֹ? אַף זֶה צִוּוּי מְפֹרָשׁ. זוֹ הַגְדָּרָתוֹ שֶׁל הָעָם בְּפַרְשָׁתֵנוּ: "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים ז-ו), "יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם" (שַׁבָּת פ.) וְזוֹ מַהוּתֵנוּ. "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים" (וַיִּקְרָא יא-מד) - צִוּוּי מֶרְכָּזִי וְעִקָּרִי הוּא. שֻׁכְנַעְנוּ. הֲרֵינוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ. אַךְ מַה הִיא הַמִּצְוָה וְכֵיצַד מְקַיְּמִים אוֹתָהּ? כָּתַב הָ"אוֹר הַחַיִּים" הַקָּדוֹשׁ זצ"ל: "בְּבוֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ - שֶׁיִּתְרַחֵק מֵעֲשׂוֹתָהּ, וּבְזֶה קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּמַּאֲמָר 'קְדֹשִׁים תִּהְיוּ'. וְהוֹצִיא זִכְרוֹן מִצְוָה זוֹ בְּלָשׁוֹן זוֹ שֶׁל קְדוֹשִׁים, לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם מִצְוָה זוֹ נִקְרָא קָדוֹשׁ". וּבִפְרָט זְמַנָּהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ בִּימֵי הַקַּיִץ: בַּחֻפְשָׁה, בִּימֵי "בֵּין הַזְּמַנִּים". כָּל שְׁמִירַת עֵינַיִם, כָּל הִמָּנְעוּת מֵהֲלִיכָה לִמְקוֹמוֹת פְּרוּצִים, מֵרְאִיַּת מַרְאוֹת אֲסוּרִים - וְקִיַּמְנוּ מִצְוַת עֲשֵׂה זוֹ מִן הַתּוֹרָה וּפָסַעְנוּ פְּסִיעָה נוֹסֶפֶת לְצַד הַקְּדֻשָּׁה. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)