Otzarot-Article

"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (טז-ג) כִּדְלֵקַת קוֹצִים בְּיוֹם חַמְסִין פָּרְצָה בְּמַחֲנֵה-יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה 'רוֹצִים דֶּמוֹקְרַטְיָה!'. קֹרַח הוּא שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַתְּבִיעָה הַזּוֹ לָרִאשׁוֹנָה: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?!" (שָׁם). אֲנַחְנוּ נִקְבַּע מִי יִהְיוּ נְצִיגֵינוּ, קֹרַח לַשִּׁלְטוֹן!

חָלִילָה וְחָס, לֹא הָיָה לָהֶם מְאוּמָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מִי הוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי בָּקַע לָהֶם אֶת הַיָּם? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי הִמְתִּיק לָהֶם אֶת מֵי-מָרָה, מִי הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, מִי הוֹרִיד לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם? - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי הוֹצִיאָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים בְּהַר סִינַי, מִי הוֹרִיד לָהֶם שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים, מִי בָּנָה לָהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִי נוֹשֵׂא בְּמַשָּׂא הָעָם כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק? - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל דֶּמוֹקְרַטְיָה צְרִיכָה לִהְיוֹת! שֶׁיַּצִּיג אֶת עַצְמוֹ לִבְחִירַת הָעָם, שֶׁיִּתְמוֹדֵד מוּל קֹרַח בִּבְחִירוֹת הוֹגְנוֹת, חֲשָׁאִיּוֹת וְדֶמוֹקְרַטְיוֹת, שֶׁהָעָם יֹאמַר אֶת דְּבָרוֹ.

צוֹדְקִים? מַדּוּעַ לֹא. גַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה קָבְעָה 'נְהָלִים דֶּמוֹקְרָטִיִּים': כְּשֶׁמּוּבֵאת שְׁאֵלָה לִפְנֵי חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין, יוֹשְׁבִים הַדַּיָּנִים וְדָנִים בָּהּ. יֵשׁ דַּיָּנִים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים וּמְנֻסִּים יוֹתֵר, אֲבָל בַּדִּיּוּן מַתְחִילִים לִשְׁמֹעַ דַּוְקָא אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַצְּעִירִים שֶׁבַּדַּיָּנִים, כְּדֵי שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ מֻשְׁפָּעִים מֵחַוַּת דַּעְתָּם שֶׁל זִקְנֵי הַחֲכָמִים. לְכָל דַּיָּן, צָעִיר כְּזָקֵן, יֵשׁ קוֹל אֶחָד, וּכְשֶׁיֵּשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת הוֹלְכִים אַחֲרֵי הָרֹב: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שְׁמוֹת כג-ב). הֲרֵי לָנוּ דֶּמוֹקְרַטְיָה בְּמֵיטָבָה. וְאִם כֵּן, מַה הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל קֹרַח?

נַמְשִׁיל זֹאת בְּסִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה:

בָּעִיר נַיְשְׁטָט הָיָה יֶלֶד פֶּלֶא יְהוּדִי, עִלּוּי צָעִיר כְּבֵן חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁנּוֹדַע לְיָמִים בַּשֵּׁם "הַבַּעַל שֵׁם מִנַּיְשְׁטָט". שָׁמַע הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי עַל יֶלֶד הַפֶּלֶא, וְצִוָּה שֶׁיָּבוֹא לְטִירָתוֹ בְּחָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, לְבַדּוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַפָּרִיץ לִמְשָׁרְתָיו לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרֵיהֶם, וְאִלּוּ הוּא עָמַד בַּחַלּוֹן חַדְרוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן וְהִבִּיט לַחֲצַר הַטִּירָה. רָאָה אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן מַגִּיעַ, וְעוֹבֵר בַּשַּׁעַר הַפָּתוּחַ. מִתְבּוֹנֵן בֶּחָצֵר הַנְּטוּשָׁה וּמִצְחוֹ מִתְקַדֵּר בִּדְאָגָה. אֵין לוֹ אֶת מִי לִשְׁאֹל הֵיכָן חַדְרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה סָבִיב. הַיֶּלֶד הָרַךְ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַטִּירָה הָעֲנָקִית, וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו. הוּא נִכְנַס אֵלֶיהָ בְּרִיצָה וְכַעֲבֹר רֶגַע קָט נָקַשׁ עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ...

פָּתַח הַפָּרִיץ הַמֻּפְתָּע אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁאַל: "מִנַּיִן יָדַעְתָּ הֵיכָן אֲנִי?"

עָנָה הַיֶּלֶד: "רָאִיתִי שֶׁהֶחָצֵר נְטוּשָׁה וְהֵבַנְתִּי שֶׁכֻּלָּם קִבְּלוּ פְּקֻדָּה לְהִסְתַּגֵּר בַּחֲדָרִים. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּטִּירָה וְרָאִיתִי שֶׁכָּל הַתְּרִיסִים מוּגָפִים מִלְּבַד בְּחֶדֶר אֶחָד. הֵבַנְתִּי שֶׁאַתָּה מִסְתַּתֵּר בְּחֶדֶר זֶה מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן כְּדֵי לַעֲקֹב אַחֲרַי, וְיָדַעְתִּי הֵיכָן אַתָּה".

רָאָה הַפָּרִיץ שֶׁאָכֵן גָּאוֹן צָעִיר לְפָנָיו, וּבְמֹחוֹ עָלְתָה מְזִמָּה נִפְשַׁעַת, לְהַעֲבִיר אֶת הַיֶּלֶד עַל דָּתוֹ.

אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי לָמַדְתָּ אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'"...

"בְּוַדַּאי", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד.

"אִם כֵּן", הִמְשִׁיךְ הַפָּרִיץ וְאָמַר, "הֲרֵי אֲנַחְנוּ הַגּוֹיִים רַבִּים מִכֶּם, וְאַתֶּם הַיְּהוּדִים - מְעַטִּים. עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ וּלְהִשְׁתַּמֵּד".

חִיֵּךְ הַיֶּלֶד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַפָּרִיץ, אֵין זֶה מַתְאִים לְךָ לוֹמַר כֵּן. רְאֵה נָא דֻּגְמָא: אִלּוּ לֹא הָיִיתָ מְצַוֶּה עַל מְשָׁרְתֶיךָ לְהֵעָלֵם מִן הֶחָצֵר, וְהָיִיתִי פּוֹנֶה אֶל חֲבוּרַת מְשָׁרְתִים וְשׁוֹאֵל עָלֶיךָ, וּשְׁלֹשָׁה הָיוּ אוֹמְרִים לִי לִפְנוֹת לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וַעֲשָׂרָה לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, כַּמּוּבָן הָיִיתִי פּוֹנֶה לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". אֲבָל כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, גַּם אִם אֵצֵא לֶחָצֵר וַחֲמִשִּׁים אִישׁ יֹאמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה הֲרֵי לֹא אֶתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ - אֵינִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אַחֲרֵי רֹב דֵּעוֹת. הוּא הַדִּין בְּקֶשֶׁר לְדָתִי. כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיַּהֲדוּת הִיא דַּת הָאֱמֶת, שֶׁאוֹתָהּ הִנְחִיל הַקַּבָּ"ה לַאֲבוֹתֵינוּ בְּהַר סִינַי, לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבֵד אֱלִילִים".

כָּךְ נִצַּח הַיֶּלֶד הַקָּטָן אֶת הַפָּרִיץ הַגָּדוֹל.

וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל קֹרַח.

דֶּמוֹקְרַטְיָה הִיא דָּבָר טוֹב כַּאֲשֶׁר לֹא יוֹדְעִים מִיהוּ הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לְהִבָּחֵר. אֲבָל אִם הַקַּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ בָּחַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹת שֶׁרָאוּי הוּא לְתַפְקִידוֹ אֲפִלּוּ יִבְחַר כָּל הָעָם בְּקֹרַח פֶּה אֶחָד.

אִם כֵּן, הַלִּמּוּד שֶׁעָלֵינוּ לִלְמֹד מִפָּרָשַׁת קֹרַח הוּא, כִּי לְחֻקִּים דֶּמוֹקְרָטִיִּים וּלְדַעַת הָרֹב יֵשׁ מִשְׁקָל וְצִדּוּק בְּכָל הַשְּׁטָחִים. אָמְנָם יֵשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁהָרֹב צוֹדֵק יוֹתֵר מֵהַמִּעוּט. אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה קוֹבַעַת, בִּדְבָרִים שֶׁהַקַּבָּ"ה צִוָּה וְהוֹרָה עֲלֵיהֶם, גַּם אִם כָּל הָעָם כֻּלּוֹ יַגִּיד הַהֵפֶךְ, חָלִילָה, הֲרֵי נִשְׁמַע בְּוַדַּאי לְדִבְרֵי הַשֵּׁם. כִּי בְּמִקְרֶה זֶה יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָרֹב אֵינוֹ צוֹדֵק!

זֶה הַלֶּקַח מִפָּרָשַׁת קֹרַח וְגַם מִסּוֹפוֹ שֶׁל קֹרַח... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	האזינו תשס"ט
	הנסיון הגדול
	"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (טז-ג) כִּדְלֵקַת קוֹצִים בְּיוֹם חַמְסִין פָּרְצָה בְּמַחֲנֵה-יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה 'רוֹצִים דֶּמוֹקְרַטְיָה "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן" (טז-ג) כִּדְלֵקַת קוֹצִים בְּיוֹם חַמְסִין פָּרְצָה בְּמַחֲנֵה-יִשְׂרָאֵל הַקְּרִיאָה 'רוֹצִים דֶּמוֹקְרַטְיָה!'. קֹרַח הוּא שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת הַתְּבִיעָה הַזּוֹ לָרִאשׁוֹנָה: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה', וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?!" (שָׁם). אֲנַחְנוּ נִקְבַּע מִי יִהְיוּ נְצִיגֵינוּ, קֹרַח לַשִּׁלְטוֹן! חָלִילָה וְחָס, לֹא הָיָה לָהֶם מְאוּמָה כְּנֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. מִי הוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי בָּקַע לָהֶם אֶת הַיָּם? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי הִמְתִּיק לָהֶם אֶת מֵי-מָרָה, מִי הוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, מִי הוֹרִיד לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם? - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ! מִי הוֹצִיאָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים בְּהַר סִינַי, מִי הוֹרִיד לָהֶם שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים, מִי בָּנָה לָהֶם אֶת הַמִּשְׁכָּן, מִי נוֹשֵׂא בְּמַשָּׂא הָעָם כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק? - מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הַכֹּל נָכוֹן, אֲבָל דֶּמוֹקְרַטְיָה צְרִיכָה לִהְיוֹת! שֶׁיַּצִּיג אֶת עַצְמוֹ לִבְחִירַת הָעָם, שֶׁיִּתְמוֹדֵד מוּל קֹרַח בִּבְחִירוֹת הוֹגְנוֹת, חֲשָׁאִיּוֹת וְדֶמוֹקְרַטְיוֹת, שֶׁהָעָם יֹאמַר אֶת דְּבָרוֹ. צוֹדְקִים? מַדּוּעַ לֹא. גַּם הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה קָבְעָה 'נְהָלִים דֶּמוֹקְרָטִיִּים': כְּשֶׁמּוּבֵאת שְׁאֵלָה לִפְנֵי חַכְמֵי הַסַּנְהֶדְרִין, יוֹשְׁבִים הַדַּיָּנִים וְדָנִים בָּהּ. יֵשׁ דַּיָּנִים זְקֵנִים וַחֲשׁוּבִים וּמְנֻסִּים יוֹתֵר, אֲבָל בַּדִּיּוּן מַתְחִילִים לִשְׁמֹעַ דַּוְקָא אֶת דַּעְתָּם שֶׁל הַצְּעִירִים שֶׁבַּדַּיָּנִים, כְּדֵי שֶׁהֵם לֹא יִהְיוּ מֻשְׁפָּעִים מֵחַוַּת דַּעְתָּם שֶׁל זִקְנֵי הַחֲכָמִים. לְכָל דַּיָּן, צָעִיר כְּזָקֵן, יֵשׁ קוֹל אֶחָד, וּכְשֶׁיֵּשׁ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת הוֹלְכִים אַחֲרֵי הָרֹב: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שְׁמוֹת כג-ב). הֲרֵי לָנוּ דֶּמוֹקְרַטְיָה בְּמֵיטָבָה. וְאִם כֵּן, מַה הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל קֹרַח? נַמְשִׁיל זֹאת בְּסִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: בָּעִיר נַיְשְׁטָט הָיָה יֶלֶד פֶּלֶא יְהוּדִי, עִלּוּי צָעִיר כְּבֵן חָמֵשׁ שָׁנִים, שֶׁנּוֹדַע לְיָמִים בַּשֵּׁם "הַבַּעַל שֵׁם מִנַּיְשְׁטָט". שָׁמַע הַפָּרִיץ הַמְּקוֹמִי עַל יֶלֶד הַפֶּלֶא, וְצִוָּה שֶׁיָּבוֹא לְטִירָתוֹ בְּחָמֵשׁ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, לְבַדּוֹ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הַפָּרִיץ לִמְשָׁרְתָיו לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרֵיהֶם, וְאִלּוּ הוּא עָמַד בַּחַלּוֹן חַדְרוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן וְהִבִּיט לַחֲצַר הַטִּירָה. רָאָה אֶת הַיֶּלֶד הַקָּטָן מַגִּיעַ, וְעוֹבֵר בַּשַּׁעַר הַפָּתוּחַ. מִתְבּוֹנֵן בֶּחָצֵר הַנְּטוּשָׁה וּמִצְחוֹ מִתְקַדֵּר בִּדְאָגָה. אֵין לוֹ אֶת מִי לִשְׁאֹל הֵיכָן חַדְרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ, אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה סָבִיב. הַיֶּלֶד הָרַךְ נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַטִּירָה הָעֲנָקִית, וּלְפֶתַע אוֹרוּ עֵינָיו. הוּא נִכְנַס אֵלֶיהָ בְּרִיצָה וְכַעֲבֹר רֶגַע קָט נָקַשׁ עַל דֶּלֶת חַדְרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ... פָּתַח הַפָּרִיץ הַמֻּפְתָּע אֶת הַדֶּלֶת וְשָׁאַל: "מִנַּיִן יָדַעְתָּ הֵיכָן אֲנִי?" עָנָה הַיֶּלֶד: "רָאִיתִי שֶׁהֶחָצֵר נְטוּשָׁה וְהֵבַנְתִּי שֶׁכֻּלָּם קִבְּלוּ פְּקֻדָּה לְהִסְתַּגֵּר בַּחֲדָרִים. הִסְתַּכַּלְתִּי בַּטִּירָה וְרָאִיתִי שֶׁכָּל הַתְּרִיסִים מוּגָפִים מִלְּבַד בְּחֶדֶר אֶחָד. הֵבַנְתִּי שֶׁאַתָּה מִסְתַּתֵּר בְּחֶדֶר זֶה מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן כְּדֵי לַעֲקֹב אַחֲרַי, וְיָדַעְתִּי הֵיכָן אַתָּה". רָאָה הַפָּרִיץ שֶׁאָכֵן גָּאוֹן צָעִיר לְפָנָיו, וּבְמֹחוֹ עָלְתָה מְזִמָּה נִפְשַׁעַת, לְהַעֲבִיר אֶת הַיֶּלֶד עַל דָּתוֹ. אָמַר לוֹ: "בְּוַדַּאי לָמַדְתָּ אֶת הַכָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'"... "בְּוַדַּאי", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד. "אִם כֵּן", הִמְשִׁיךְ הַפָּרִיץ וְאָמַר, "הֲרֵי אֲנַחְנוּ הַגּוֹיִים רַבִּים מִכֶּם, וְאַתֶּם הַיְּהוּדִים - מְעַטִּים. עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהִצְטָרֵף אֵלֵינוּ וּלְהִשְׁתַּמֵּד". חִיֵּךְ הַיֶּלֶד וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַפָּרִיץ, אֵין זֶה מַתְאִים לְךָ לוֹמַר כֵּן. רְאֵה נָא דֻּגְמָא: אִלּוּ לֹא הָיִיתָ מְצַוֶּה עַל מְשָׁרְתֶיךָ לְהֵעָלֵם מִן הֶחָצֵר, וְהָיִיתִי פּוֹנֶה אֶל חֲבוּרַת מְשָׁרְתִים וְשׁוֹאֵל עָלֶיךָ, וּשְׁלֹשָׁה הָיוּ אוֹמְרִים לִי לִפְנוֹת לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה וַעֲשָׂרָה לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, כַּמּוּבָן הָיִיתִי פּוֹנֶה לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהֲרֵי "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת". אֲבָל כָּעֵת, כַּאֲשֶׁר אֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, גַּם אִם אֵצֵא לֶחָצֵר וַחֲמִשִּׁים אִישׁ יֹאמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה הֲרֵי לֹא אֶתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם. כִּי כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ - אֵינִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אַחֲרֵי רֹב דֵּעוֹת. הוּא הַדִּין בְּקֶשֶׁר לְדָתִי. כַּאֲשֶׁר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַיַּהֲדוּת הִיא דַּת הָאֱמֶת, שֶׁאוֹתָהּ הִנְחִיל הַקַּבָּ"ה לַאֲבוֹתֵינוּ בְּהַר סִינַי, לֹא אִכְפַּת לִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבֵד אֱלִילִים". כָּךְ נִצַּח הַיֶּלֶד הַקָּטָן אֶת הַפָּרִיץ הַגָּדוֹל. וְזוֹ הָיְתָה טָעוּתוֹ שֶׁל קֹרַח. דֶּמוֹקְרַטְיָה הִיא דָּבָר טוֹב כַּאֲשֶׁר לֹא יוֹדְעִים מִיהוּ הָרָאוּי בְּיוֹתֵר לְהִבָּחֵר. אֲבָל אִם הַקַּבָּ"ה בְּעַצְמוֹ בָּחַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹת שֶׁרָאוּי הוּא לְתַפְקִידוֹ אֲפִלּוּ יִבְחַר כָּל הָעָם בְּקֹרַח פֶּה אֶחָד. אִם כֵּן, הַלִּמּוּד שֶׁעָלֵינוּ לִלְמֹד מִפָּרָשַׁת קֹרַח הוּא, כִּי לְחֻקִּים דֶּמוֹקְרָטִיִּים וּלְדַעַת הָרֹב יֵשׁ מִשְׁקָל וְצִדּוּק בְּכָל הַשְּׁטָחִים. אָמְנָם יֵשׁ לְהַנִּיחַ שֶׁהָרֹב צוֹדֵק יוֹתֵר מֵהַמִּעוּט. אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁהַתּוֹרָה קוֹבַעַת, בִּדְבָרִים שֶׁהַקַּבָּ"ה צִוָּה וְהוֹרָה עֲלֵיהֶם, גַּם אִם כָּל הָעָם כֻּלּוֹ יַגִּיד הַהֵפֶךְ, חָלִילָה, הֲרֵי נִשְׁמַע בְּוַדַּאי לְדִבְרֵי הַשֵּׁם. כִּי בְּמִקְרֶה זֶה יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהָרֹב אֵינוֹ צוֹדֵק! זֶה הַלֶּקַח מִפָּרָשַׁת קֹרַח וְגַם מִסּוֹפוֹ שֶׁל קֹרַח... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)