Otzarot-Article

מַעֲשֶׂה בְּנַעַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שְׁנוֹת לִמּוּדָיו בַּחֵיְדֶר, וּבִקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּדָיו בִּישִׁיבָה קְטַנָּה. יְשִׁיבוֹת רַבּוֹת יֵשׁ, וְהַנְּעָרִים יוֹדְעִים לְדָרֵג אוֹתָן. אֵין יְשִׁיבָה אַחַת הַדּוֹמָה לִרְעוּתָהּ, כָּל אַחַת וְיִחוּדִיּוּתָהּ, וְאֵין הֵן מְדֹרָגוֹת לְפִי רָמוֹת בִּלְבַד, אַף שֶׁיֵּשׁ גַּם דֵּרוּג כָּזֶה: בְּזוֹ רָמַת הַלִּמּוּדִים הַנִּדְרֶשֶׁת גְּבוֹהָה מְאֹד, הַמֶּתַח רַב וְהַתַּחֲרוּת חֲרִיפָה, בָּאַחֶרֶת מְמֻתֶּנֶת הָרָמָה, וְהַלִּמּוּד נִנּוֹחַ יוֹתֵר. בְּזוֹ הַמִּשְׁמַעַת חֲמוּרָה, אִחוּר שֶׁל דַּקָּה אֵינוֹ נִסְלָח, וּבְזוֹ סַלְחָנִית הַגִּישָׁה וְהַמִּשְׁמַעַת רוֹפֶפֶת יוֹתֵר. בְּזוֹ מוּשָׂם הַדָּגֵשׁ עַל הָעִיּוּן, וּבָאַחֶרֶת מַקְנִים גַּם בְּקִיאוּת נִרְחֶבֶת. זוֹ יְשִׁיבָה מְרֻבַּת תַּלְמִידִים, וְיֵשׁ לְכָךְ מַעֲלָה: אוּלַם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָעֲנָק מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, תּוֹסֵס בְּרִתְחָא דְּאוֹרָיְתָא, וּבַיְּשִׁיבָה הָאַחֶרֶת תַּלְמִידִים מְעַטִּים, וְאַף לְכָךְ מַעֲלָה, הַיַּחַס אִישִׁי וּמְטַפְּחִים כָּל תַּלְמִיד. וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ, תַּלְמִיד שֶׁהִצְלִיחַ פָּחוֹת בַּיְּשִׁיבָה הָאַחַת עָשׂוּי לִפְרֹחַ בָּאַחֶרֶת. גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר, זְקוּקִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא.

וּבְכֵן, הַנַּעַר, שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, הִתְעַנְיֵן בַּיְּשִׁיבוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וּמִכֻּלָּן מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו יְשִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת מִשּׁוּם רוּחַ הָאַחְדוּת וְהַגִּבּוּשׁ שֶׁשָּׂרְרָה בָּהּ, הָאַחֲוָה הַחֶבְרָתִית וְהַפְּעִילוּת הָעֵרָה שֶׁעוֹדְדָה הַנְהָלַת הַיְּשִׁיבָה. לְדֻגְמָא, יוֹצְאִים הָיוּ לְמַחֲנֵה-נֹפֶשׁ בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ, וְהַכֹּל הֶעֱלוּ עַל נֵס אֶת הָאֲוִירָה הַחֶבְרָתִית הַנִּפְלָאָה. קָבַע תּוֹר לִבְחִינָה אֵצֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִלְמֹד בָּהּ. בְּחָנוֹ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, עָמַד עַל יְדִיעוֹתָיו וְהִתְרַשֵּׁם מִמֶּנּוּ וּלְבַסּוֹף אָמַר: 'לֹא אוּכַל לָתֵת לְךָ תְּשׁוּבָה סוֹפִית, אַף שֶׁנּוֹטֶה אֲנִי לְהָשִׁיב בְּחִיּוּב. אַךְ רְאֵה, חֻפְשַׁת הַקַּיִץ מִתְקָרֶבֶת וְעוֹמְדִים אָנוּ לַעֲרֹךְ מַחֲנֵה-נֹפֶשׁ לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה. בֵּינְתַיִם תּוּכַל לְהֵרָשֵׁם לַמַּחֲנֶה. תְּבַלֶּה בּוֹ בַּנְּעִימִים, יֵשׁ בּוֹ גַּם שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לַמְּעֻנְיָנִים, וּבְעוֹד שְׁבוּעַיִם-שְׁלֹשָׁה נוֹדִיעֲךָ תְּשׁוּבָה סוֹפִית'.

אוֹרוּ עֵינֵי הַנַּעַר, הֵן מַחֲנֵה-הַקַּיִץ הִנּוֹ גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַפְּעִילוּת הַחֶבְרָתִית בַּיְּשִׁיבָה. הוֹדָה לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עַל הָרְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה וְנִרְשַׁם עַל אֲתָר. וְאָכֵן, בַּמַּחֲנֶה פָּגַשׁ חֲבֵרִים, תַּלְמִידֵי הַמַּחֲזוֹר שֶׁמֵּעָלָיו, וְהֵם קִבְּלוּ פָּנָיו בִּידִידוּת וְשִׁתְּפוּהוּ בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה.

הָיָה נִפְלָא לָשִׁיר שִׁירִים לְאוֹר הַמְּדוּרָה וְלָצֵאת לְמָחֳרָת לְשַׁיִט בָּאֲגַם. אַחַר הַצָּהֳרַיִם הוֹדִיעוּהוּ שֶׁמִּתְקַיֵּם שִׁעוּר. אֵין חוֹבָה לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ.

'אִם כָּךְ', אָמַר, 'עָיֵף אֲנִי, אֵלֵךְ לָנוּחַ. שָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם הָעֶרֶב יֵשׁ מְסִבָּה וּכְדַאי לִצְבֹּר כֹּחַ..'.

רָכַן אֵלָיו אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וּשְׁאָלוֹ: 'הַתִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתִי?'

בְּוַדַּאי, מוּכָן הָיָה.

הִמְשִׁיךְ הֶחָבֵר וּשְׁאָלוֹ: 'הֲרֵי מַחֲנֶה זֶה מְיֹעָד לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה, וְאַתָּה עֲדַיִן אֵינְךָ נִמְנֶה עֲלֵיהֶם. מַדּוּעַ אֵפוֹא, לְדַעְתְּךָ, הִסְכִּים רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה שֶׁתִּצְטָרֵף אֵלָיו?'

שְׁאֵלָה טוֹבָה, הִיא הִטְרִידָה אַף אוֹתוֹ.

'אֶעֱנֶה לְךָ עַל כָּךְ', אָמַר הֶחָבֵר, 'רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עֲדַיִן מִתְלַבֵּט אִם לְקַבֵּל אוֹתְךָ לַיְּשִׁיבָה אִם לָאו, וְהַחְלָטָתוֹ לְהַזְמִינְךָ לַמַּחֲנֶה נוֹעֲדָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲקֹב אַחַר הִתְנַהֲגוּתְךָ. אֶמֶשׁ, בַּמְּסִבָּה נָהַגְתָּ בְּחֵרוּת מֻגְזֶמֶת. לֹא אָמַרְתִּי לְךָ דָּבָר, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עָקַב אַחֲרֶיךָ בְּחֻמְרָה. הַיּוֹם בַּשַּׁיִט הִתַּזְתָּ מַיִם עַל חָבֵר, וּפְנֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה קָדְרוּ. לְטוֹבָתְךָ, דּוֹמַנִי שֶׁכְּדַאי שֶׁתִּכָּנֵס לַשִּׁעוּר...'

מוּבָן שֶׁהָיָה זֶה מָשָׁל, הַמַּסְבִּיר מַדּוּעַ קָבַע לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְבֵין הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, יוֹם הַחִתּוּם. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקַּשְׁנוּ סְלִיחָה, הִבְטַחְנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהִתְעַלּוֹת. הִזְמִינָנוּ הַבּוֹרֵא לְ'מַחֲנֵה-נֹפֶשׁ' - חַג שָׁבוּעַ יָמִים - כְּדֵי לַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. לִרְאוֹת אִם נַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי, לִבְחֹן אִם נֵדַע לִשְׂמֹחַ מִתּוֹךְ אִפּוּק וְעִדּוּן. וְאִם רְאוּיִים אָנוּ, וְהַלְוַאי, נִזְכֶּה לְהֵחָתֵם לְשָׁנָה מְאֻשֶּׁרֶת, מְלֵאָה בְּבִרְכַּת ה'. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	האזינו תשס"ט
	חכמת אשה
	עוֹמְדִים אָנוּ לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת שֶׁהַיְּשִׁיבָה בּוֹ נִקְרֵאת 'בְּצִלָּא דִּמְהֵיְמָנוּתָא' (זֹהַר ח"ג קג-ב), זֹאת אוֹמֶרֶת, בְּצֵל הָאֱמוּנָה מַעֲשֶׂה בְּנַעַר שֶׁסִּיֵּם אֶת שְׁנוֹת לִמּוּדָיו בַּחֵיְדֶר, וּבִקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ אֶת לִמּוּדָיו בִּישִׁיבָה קְטַנָּה. יְשִׁיבוֹת רַבּוֹת יֵשׁ, וְהַנְּעָרִים יוֹדְעִים לְדָרֵג אוֹתָן. אֵין יְשִׁיבָה אַחַת הַדּוֹמָה לִרְעוּתָהּ, כָּל אַחַת וְיִחוּדִיּוּתָהּ, וְאֵין הֵן מְדֹרָגוֹת לְפִי רָמוֹת בִּלְבַד, אַף שֶׁיֵּשׁ גַּם דֵּרוּג כָּזֶה: בְּזוֹ רָמַת הַלִּמּוּדִים הַנִּדְרֶשֶׁת גְּבוֹהָה מְאֹד, הַמֶּתַח רַב וְהַתַּחֲרוּת חֲרִיפָה, בָּאַחֶרֶת מְמֻתֶּנֶת הָרָמָה, וְהַלִּמּוּד נִנּוֹחַ יוֹתֵר. בְּזוֹ הַמִּשְׁמַעַת חֲמוּרָה, אִחוּר שֶׁל דַּקָּה אֵינוֹ נִסְלָח, וּבְזוֹ סַלְחָנִית הַגִּישָׁה וְהַמִּשְׁמַעַת רוֹפֶפֶת יוֹתֵר. בְּזוֹ מוּשָׂם הַדָּגֵשׁ עַל הָעִיּוּן, וּבָאַחֶרֶת מַקְנִים גַּם בְּקִיאוּת נִרְחֶבֶת. זוֹ יְשִׁיבָה מְרֻבַּת תַּלְמִידִים, וְיֵשׁ לְכָךְ מַעֲלָה: אוּלַם בֵּית הַמִּדְרָשׁ הָעֲנָק מָלֵא מִפֶּה לְפֶה, תּוֹסֵס בְּרִתְחָא דְּאוֹרָיְתָא, וּבַיְּשִׁיבָה הָאַחֶרֶת תַּלְמִידִים מְעַטִּים, וְאַף לְכָךְ מַעֲלָה, הַיַּחַס אִישִׁי וּמְטַפְּחִים כָּל תַּלְמִיד. וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ, תַּלְמִיד שֶׁהִצְלִיחַ פָּחוֹת בַּיְּשִׁיבָה הָאַחַת עָשׂוּי לִפְרֹחַ בָּאַחֶרֶת. גַּם כָּאן, כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר, זְקוּקִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. וּבְכֵן, הַנַּעַר, שֶׁעָמַד לִפְנֵי הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, הִתְעַנְיֵן בַּיְּשִׁיבוֹת הַשּׁוֹנוֹת, וּמִכֻּלָּן מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו יְשִׁיבָה מְסֻיֶּמֶת מִשּׁוּם רוּחַ הָאַחְדוּת וְהַגִּבּוּשׁ שֶׁשָּׂרְרָה בָּהּ, הָאַחֲוָה הַחֶבְרָתִית וְהַפְּעִילוּת הָעֵרָה שֶׁעוֹדְדָה הַנְהָלַת הַיְּשִׁיבָה. לְדֻגְמָא, יוֹצְאִים הָיוּ לְמַחֲנֵה-נֹפֶשׁ בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ, וְהַכֹּל הֶעֱלוּ עַל נֵס אֶת הָאֲוִירָה הַחֶבְרָתִית הַנִּפְלָאָה. קָבַע תּוֹר לִבְחִינָה אֵצֶל רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וְהִבִּיעַ אֶת רְצוֹנוֹ לִלְמֹד בָּהּ. בְּחָנוֹ רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, עָמַד עַל יְדִיעוֹתָיו וְהִתְרַשֵּׁם מִמֶּנּוּ וּלְבַסּוֹף אָמַר: 'לֹא אוּכַל לָתֵת לְךָ תְּשׁוּבָה סוֹפִית, אַף שֶׁנּוֹטֶה אֲנִי לְהָשִׁיב בְּחִיּוּב. אַךְ רְאֵה, חֻפְשַׁת הַקַּיִץ מִתְקָרֶבֶת וְעוֹמְדִים אָנוּ לַעֲרֹךְ מַחֲנֵה-נֹפֶשׁ לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה. בֵּינְתַיִם תּוּכַל לְהֵרָשֵׁם לַמַּחֲנֶה. תְּבַלֶּה בּוֹ בַּנְּעִימִים, יֵשׁ בּוֹ גַּם שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לַמְּעֻנְיָנִים, וּבְעוֹד שְׁבוּעַיִם-שְׁלֹשָׁה נוֹדִיעֲךָ תְּשׁוּבָה סוֹפִית'. אוֹרוּ עֵינֵי הַנַּעַר, הֵן מַחֲנֵה-הַקַּיִץ הִנּוֹ גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַפְּעִילוּת הַחֶבְרָתִית בַּיְּשִׁיבָה. הוֹדָה לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עַל הָרְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה וְנִרְשַׁם עַל אֲתָר. וְאָכֵן, בַּמַּחֲנֶה פָּגַשׁ חֲבֵרִים, תַּלְמִידֵי הַמַּחֲזוֹר שֶׁמֵּעָלָיו, וְהֵם קִבְּלוּ פָּנָיו בִּידִידוּת וְשִׁתְּפוּהוּ בְּחַיֵּי הַחֶבְרָה. הָיָה נִפְלָא לָשִׁיר שִׁירִים לְאוֹר הַמְּדוּרָה וְלָצֵאת לְמָחֳרָת לְשַׁיִט בָּאֲגַם. אַחַר הַצָּהֳרַיִם הוֹדִיעוּהוּ שֶׁמִּתְקַיֵּם שִׁעוּר. אֵין חוֹבָה לְהִשְׁתַּתֵּף בּוֹ. 'אִם כָּךְ', אָמַר, 'עָיֵף אֲנִי, אֵלֵךְ לָנוּחַ. שָׁמַעְתִּי שֶׁגַּם הָעֶרֶב יֵשׁ מְסִבָּה וּכְדַאי לִצְבֹּר כֹּחַ..'. רָכַן אֵלָיו אֶחָד מֵחֲבֵרָיו וּשְׁאָלוֹ: 'הַתִּרְצֶה לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתִי?' בְּוַדַּאי, מוּכָן הָיָה. הִמְשִׁיךְ הֶחָבֵר וּשְׁאָלוֹ: 'הֲרֵי מַחֲנֶה זֶה מְיֹעָד לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה, וְאַתָּה עֲדַיִן אֵינְךָ נִמְנֶה עֲלֵיהֶם. מַדּוּעַ אֵפוֹא, לְדַעְתְּךָ, הִסְכִּים רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה שֶׁתִּצְטָרֵף אֵלָיו?' שְׁאֵלָה טוֹבָה, הִיא הִטְרִידָה אַף אוֹתוֹ. 'אֶעֱנֶה לְךָ עַל כָּךְ', אָמַר הֶחָבֵר, 'רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עֲדַיִן מִתְלַבֵּט אִם לְקַבֵּל אוֹתְךָ לַיְּשִׁיבָה אִם לָאו, וְהַחְלָטָתוֹ לְהַזְמִינְךָ לַמַּחֲנֶה נוֹעֲדָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲקֹב אַחַר הִתְנַהֲגוּתְךָ. אֶמֶשׁ, בַּמְּסִבָּה נָהַגְתָּ בְּחֵרוּת מֻגְזֶמֶת. לֹא אָמַרְתִּי לְךָ דָּבָר, אֲבָל רָאִיתִי שֶׁרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה עָקַב אַחֲרֶיךָ בְּחֻמְרָה. הַיּוֹם בַּשַּׁיִט הִתַּזְתָּ מַיִם עַל חָבֵר, וּפְנֵי רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה קָדְרוּ. לְטוֹבָתְךָ, דּוֹמַנִי שֶׁכְּדַאי שֶׁתִּכָּנֵס לַשִּׁעוּר...' מוּבָן שֶׁהָיָה זֶה מָשָׁל, הַמַּסְבִּיר מַדּוּעַ קָבַע לָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְבֵין הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, יוֹם הַחִתּוּם. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּקַּשְׁנוּ סְלִיחָה, הִבְטַחְנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר, לְהִתְעַלּוֹת. הִזְמִינָנוּ הַבּוֹרֵא לְ'מַחֲנֵה-נֹפֶשׁ' - חַג שָׁבוּעַ יָמִים - כְּדֵי לַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. לִרְאוֹת אִם נַקְדִּישׁ עִתִּים לַתּוֹרָה בְּעִתּוֹת הַפְּנַאי, לִבְחֹן אִם נֵדַע לִשְׂמֹחַ מִתּוֹךְ אִפּוּק וְעִדּוּן. וְאִם רְאוּיִים אָנוּ, וְהַלְוַאי, נִזְכֶּה לְהֵחָתֵם לְשָׁנָה מְאֻשֶּׁרֶת, מְלֵאָה בְּבִרְכַּת ה'. (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)