Otzarot-Article

"לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (לא-יב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זצ"ל הִזְכִּיר בִּדְרָשָׁתוֹ סִפּוּר יָדוּעַ מִן הַמִּדְרָשׁ, הִסְבִּירוֹ בְּהֶסְבֵּר מַעֲמִיק וְשִׁיְּכוֹ לְפָרָשָׁתֵנוּ תּוֹךְ לֶקַח נוֹקֵב.

הַסִּפּוּר, סִפּוּר מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁהִפְלִיג מֵעֵבֶר לַיָּם וְהִתְאָרַח בְּבֵית מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי 'רַגְלָיו שֶׁל אָדָם עֲרֵבִים לוֹ וּמוֹלִיכִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם פְּטִירָתוֹ', (סֻכָּה נג.) חָלָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְרָאָה שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב. הִפְקִיד אֶת כַּסְפּוֹ בִּידֵי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר לוֹ: 'שַׁגֵּר מִכְתָּב לִבְנִי, שֶׁיָּבוֹא וְיִטֹּל אֶת יְרֻשָּׁתוֹ'.

אָמַר הָאַכְסַנַּאי: 'וּמָה אִם יִפֹּל הַמִּכְתָּב בִּידֵי אָדָם זָר, נוֹכֵל, וִימַהֵר לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּבִנְךָ?'

וְהַחוֹלֶה הֵשִׁיב: 'בְּנִי - נָבוֹן וְחָכָם הוּא, לְפִיכָךְ תּוּכַל לְבָדְקוֹ, וְהָיָה אִם יַצִּיג לְפָנֶיךָ דְּבַר-חָכְמָה, תּוּכַל לָתֵת לוֹ אֶת מָמוֹנִי בְּלֵב שָׁקֵט'.

כְּכַלּוֹתוֹ לְצַוּוֹת עַל-אוֹדוֹת הַיְּרֻשָּׁה, הִתְוַדָּה הָאִישׁ וְעָצַם אֶת עֵינָיו, וְנִשְׁמָתוֹ עָלְתָה לַמָּרוֹם.

נֶאֱמָן הָיָה הָאַכְסַנַּאי. קְבָרוֹ בְּכָבוֹד וְשָׁלַח מִכְתָּב לִבְנוֹ. הוֹדִיעוֹ עַל מוֹת אָבִיו וְהִזְמִינוֹ לָבוֹא וְלִטֹּל אֶת יְרֻשָּׁתוֹ.

זְמַן רַב עָשָׂה הַמִּכְתָּב אֶת דַּרְכּוֹ, וִירָחִים רַבִּים אָרְכָה הַהַפְלָגָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ נַעַר וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כִּבְנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר שֶׁנִּפְטַר. הָאַכְסַנַּאי קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד וִיקָר, וְעָרַךְ לִכְבוֹדוֹ סְעוּדָה. נָכְחוּ בָּהּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵי בָּנָיו וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו וְהַנַּעַר.

הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן חֲמִשָּׁה עוֹפוֹת צְלוּיִים.

אָמַר הַמְּאָרֵחַ: 'בְּכָבוֹד, תְּחַלֵּק'.

אָמַר הַנַּעַר: 'כְּבוֹדוֹ הוּא בַּעַל הַבַּיִת, יְחַלֵּק נָא כִּרְצוֹנוֹ'.

הֵשִׁיב הַמְּאָרֵחַ: 'אֲכַבֶּדְךָ בַּכָּבוֹד'.

פָּשַׁט הַנַּעַר יָדוֹ וְחִלֵּק: עוֹף אֶחָד הִנִּיחַ בֵּין הַמְּאָרֵחַ וְאִשְׁתּוֹ, עוֹף אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַבָּנִים, עוֹף בֵּין שְׁתֵּי הַבָּנוֹת - וּשְׁנֵי עוֹפוֹת לְעַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בָּאֲכִילָה...

עֲנָנָה הִקְדִּירָה אֶת פְּנֵי בַּעַל-הַבַּיִת אַךְ לֹא אָמַר דָּבָר. בָּאֲרוּחָה הַבָּאָה הֵבִיאוּ רַק עוֹף אֶחָד גָּדוֹל וּמְפֻטָּם, וּבַעַל-הַבַּיִת אָמַר, 'בְּכָבוֹד, תְּחַלֵּק'.

קָטַם הַנַּעַר אֶת רֹאשׁ הָעוֹף וְהִנִּיחַ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת. אֶת הַקְּרָבַיִם לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ, אֶת הַיְּרֵכַיִם לַבָּנִים וְאֶת הַכְּנָפַיִם לַבָּנוֹת. וּלְעַצְמוֹ נָטַל אֶת חֲזֵה-הָעוֹף הֶעָצוּם וְהֵחֵל לְאָכְלוֹ בְּתֵאָבוֹן...

לֹא יָכֹל עוֹד בַּעַל הַבַּיִת לְהִתְאַפֵּק וְשָׁאַל: 'וְכִי כָּךְ מַגִּישִׁים בְּעִירְךָ, שֶׁהַמְּחַלֵּק נוֹטֵל לְעַצְמוֹ חֵלֶק הָאֲרִי?!'

עָנָה הַנַּעַר: 'הָבָה וְאַסְבִּירְךָ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֵבֵאתָ חֲמִשָּׁה עוֹפוֹת. הִנַּחְתִּי אֶחָד בֵּינְךָ וְאִשְׁתְּךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד בֵּין שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. וּשְׁנֵי עוֹפוֹת לִי - שׁוּב שְׁלֹשָׁה...

וּבַחֲלֻקָּה הַשְּׁנִיָּה נָתַתִּי לְךָ אֶת הָרֹאשׁ, כִּי אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת. לְאִשְׁתְּךָ אֶת הַקְּרָבַיִם, כִּי הִיא פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הַבַּיִת. לְבָנֶיךָ - הַשּׁוֹקַיִם, כִּי עֲלֵיהֶם הַבַּיִת עוֹמֵד. לִבְנוֹתֶיךָ כְּנָפַיִם כִּי עוֹד מְעַט יִנָּשְׂאוּ וְיִפְרְחוּ מִן הַקֵּן. וְלִי אֶת גּוּף הַתַּרְנְגֹלֶת הַדּוֹמָה לִסְפִינָה, כִּי בִּסְפִינָה הִגַּעְתִּי לְקַבֵּל אֶת יְרֻשַּׁת-אָבִי וּבִסְפִינָה אָשׁוּב'...

הִתְפַּעֵל הָאַכְסַנַּאי מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הַבֵּן, וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת יְרֻשָּׁתוֹ.

תָּמַהּ הַ'בֶּן אִישׁ חַי': לִכְאוֹרָה, אֵין כָּאן חָכְמָה עֲמֻקָּה אֶלָּא בַּדְחָנוּת קַלָּה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ כָּאן חָכְמָה, כְּלוּם אֵין נוֹכְלִים פִּקְּחִים וְכֵיצַד הוֹכִיחַ בַּזֹּאת הַבֵּן שֶׁהוּא הַיּוֹרֵשׁ הָאֲמִתִּי?!

וְתֵרֵץ, שֶׁהָיוּ בְּמַעֲשָׂיו רְמִיזוֹת, וְהָאַכְסַנַּאי פִּקֵּחַ הָיָה וֶהֱבִינָן.

בַּתְּחִלָּה רָמַז לוֹ הַנַּעַר כִּי, פְּעָמִים שֶׁחָכְמַת הַבֵּן מַגִּיעָה בְּתוֹרָשָׁה מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ, פְּעָמִים נוֹתֵן ה' חָכְמָה גַּם אִם לֹא הִצְטַיְּנוּ בָּהּ הַהוֹרִים, וּפְעָמִים מִתְקַיְּמִים כָּל שְׁלֹשֶׁת הַתְּנָאִים - גַּם הָאָב וְהָאֵם הָיוּ חֲכָמִים וְגַם הַבֵּן פִּקֵּחַ מֻפְלָג בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל כָּךְ רָמַז בַּחֲלֻקָּה לִשְׁלָשׁוֹת.

לְאַחַר מִכֵּן הוּבָא עוֹף אֶחָד, וְהָאוֹרֵחַ נָהַג בְּנִגּוּד לְכָל כְּלָלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ. לַמְּאָרֵחַ נָתַן אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מַאֲכָל וְנוֹהֲגִים לְזָרְקוֹ. הָאִשָּׁה קִבְּלָה קְרָבַיִם, שֶׁאַף אוֹתָם נָהוּג לְהַשְׁלִיךְ. גַּם הַשְּׁאָר קִבְּלוּ מְעַט, וּלְעַצְמוֹ גָּרַף אֶת הַמֵּרַב. וְהֵבִין הַמְּאָרֵחַ שֶׁרֶמֶז רָמַז לוֹ - מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא יָדַע אִם יָשָׁר הוּא וְאִם שָׁלַח יָדוֹ בַּפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד עִמּוֹ - כִּי אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה נוֹשֵׂא בְּאַחֲרָיוּת כְּבֵדָה, וְהוּא כְּמוֹ הָרֹאשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ מַאֲכָל כְּלָל וְכָל תַּפְקִידוֹ לְפַקֵּחַ וּלְהַנְחוֹת אֶת הַגּוּף בִּלְבַד. רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, תַּפְקִידוֹ חִנּוּכִי וְעָלָיו לְהַזִּיר עַצְמוֹ מֵעֹשֶׁר שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט, זֹאת כְּדֵי לְחַנֵּךְ לְיֹשֶׁר וּלְנִקְיוֹן כַּפַּיִם. כָּךְ אַב הַמִּשְׁפָּחָה, וְאַף הָאֵם נוֹשֵׂאת עִמּוֹ בָּאַחֲרָיוּת.

מִתְבָּרֵר אֵפוֹא, כִּי מִי שֶׁאֵלּוּ הֵם מֻשָּׂגָיו וְאֵלּוּ רְמָזָיו, אָדָם יָשָׁר הוּא וְזַכַּאי לַיְּרֻשָּׁה.

וְסִיֵּם רַבֵּנוּ הַ'בֶּן אִישׁ חַי', זֶהוּ שֶׁהוֹרְתָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, שֶׁהָאָבוֹת יָבִיאוּ עִמָּם לְ'הַקְהֵל' גַּם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף. אָמְנָם, עִקַּר הַלִּמּוּד בַּמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם הוּא בַּעֲבוּר רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה, אַךְ עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁאֵינָם לְבַדָּם, וְחַיָּבִים הֵם לְהָבִיא עִמָּם אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם. כִּי אַב הַמִּשְׁפָּחָה נוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ. נוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לְהַנְהָגַת הַבַּיִת וּלְחִנּוּךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, יַחַד עִם הָאֵם, עֲקֶרֶת הַבַּיִת. 'לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ', יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ מָה רַבָּה אַחֲרָיוּתָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	יום הכפורים תשס"ט
	ישראל קדושים
	"לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (לא-יב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זצ"ל הִזְכִּיר בִּדְרָשָׁתוֹ סִפּוּר יָדוּעַ מִן הַמִּדְרָשׁ, הִסְבִּירוֹ בְּהֶסְבֵּר מַעֲמִיק וְשִׁיְּכוֹ לְפָרָשָׁתֵנוּ תּוֹךְ לֶקַח נוֹקֵב "לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ" (לא-יב) רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים זצ"ל הִזְכִּיר בִּדְרָשָׁתוֹ סִפּוּר יָדוּעַ מִן הַמִּדְרָשׁ, הִסְבִּירוֹ בְּהֶסְבֵּר מַעֲמִיק וְשִׁיְּכוֹ לְפָרָשָׁתֵנוּ תּוֹךְ לֶקַח נוֹקֵב. הַסִּפּוּר, סִפּוּר מַעֲשֶׂה בְּסוֹחֵר שֶׁהִפְלִיג מֵעֵבֶר לַיָּם וְהִתְאָרַח בְּבֵית מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, כִּי 'רַגְלָיו שֶׁל אָדָם עֲרֵבִים לוֹ וּמוֹלִיכִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם פְּטִירָתוֹ', (סֻכָּה נג.) חָלָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְרָאָה שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב. הִפְקִיד אֶת כַּסְפּוֹ בִּידֵי בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאָמַר לוֹ: 'שַׁגֵּר מִכְתָּב לִבְנִי, שֶׁיָּבוֹא וְיִטֹּל אֶת יְרֻשָּׁתוֹ'. אָמַר הָאַכְסַנַּאי: 'וּמָה אִם יִפֹּל הַמִּכְתָּב בִּידֵי אָדָם זָר, נוֹכֵל, וִימַהֵר לְהַצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּבִנְךָ?' וְהַחוֹלֶה הֵשִׁיב: 'בְּנִי - נָבוֹן וְחָכָם הוּא, לְפִיכָךְ תּוּכַל לְבָדְקוֹ, וְהָיָה אִם יַצִּיג לְפָנֶיךָ דְּבַר-חָכְמָה, תּוּכַל לָתֵת לוֹ אֶת מָמוֹנִי בְּלֵב שָׁקֵט'. כְּכַלּוֹתוֹ לְצַוּוֹת עַל-אוֹדוֹת הַיְּרֻשָּׁה, הִתְוַדָּה הָאִישׁ וְעָצַם אֶת עֵינָיו, וְנִשְׁמָתוֹ עָלְתָה לַמָּרוֹם. נֶאֱמָן הָיָה הָאַכְסַנַּאי. קְבָרוֹ בְּכָבוֹד וְשָׁלַח מִכְתָּב לִבְנוֹ. הוֹדִיעוֹ עַל מוֹת אָבִיו וְהִזְמִינוֹ לָבוֹא וְלִטֹּל אֶת יְרֻשָּׁתוֹ. זְמַן רַב עָשָׂה הַמִּכְתָּב אֶת דַּרְכּוֹ, וִירָחִים רַבִּים אָרְכָה הַהַפְלָגָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים. לְבַסּוֹף הִגִּיעַ נַעַר וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כִּבְנוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר שֶׁנִּפְטַר. הָאַכְסַנַּאי קִבְּלוֹ בְּכָבוֹד וִיקָר, וְעָרַךְ לִכְבוֹדוֹ סְעוּדָה. נָכְחוּ בָּהּ הוּא וְאִשְׁתּוֹ, שְׁנֵי בָּנָיו וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו וְהַנַּעַר. הִגִּישׁוּ לַשֻּׁלְחָן חֲמִשָּׁה עוֹפוֹת צְלוּיִים. אָמַר הַמְּאָרֵחַ: 'בְּכָבוֹד, תְּחַלֵּק'. אָמַר הַנַּעַר: 'כְּבוֹדוֹ הוּא בַּעַל הַבַּיִת, יְחַלֵּק נָא כִּרְצוֹנוֹ'. הֵשִׁיב הַמְּאָרֵחַ: 'אֲכַבֶּדְךָ בַּכָּבוֹד'. פָּשַׁט הַנַּעַר יָדוֹ וְחִלֵּק: עוֹף אֶחָד הִנִּיחַ בֵּין הַמְּאָרֵחַ וְאִשְׁתּוֹ, עוֹף אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַבָּנִים, עוֹף בֵּין שְׁתֵּי הַבָּנוֹת - וּשְׁנֵי עוֹפוֹת לְעַצְמוֹ. וְהִתְחִיל בָּאֲכִילָה... עֲנָנָה הִקְדִּירָה אֶת פְּנֵי בַּעַל-הַבַּיִת אַךְ לֹא אָמַר דָּבָר. בָּאֲרוּחָה הַבָּאָה הֵבִיאוּ רַק עוֹף אֶחָד גָּדוֹל וּמְפֻטָּם, וּבַעַל-הַבַּיִת אָמַר, 'בְּכָבוֹד, תְּחַלֵּק'. קָטַם הַנַּעַר אֶת רֹאשׁ הָעוֹף וְהִנִּיחַ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת. אֶת הַקְּרָבַיִם לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ, אֶת הַיְּרֵכַיִם לַבָּנִים וְאֶת הַכְּנָפַיִם לַבָּנוֹת. וּלְעַצְמוֹ נָטַל אֶת חֲזֵה-הָעוֹף הֶעָצוּם וְהֵחֵל לְאָכְלוֹ בְּתֵאָבוֹן... לֹא יָכֹל עוֹד בַּעַל הַבַּיִת לְהִתְאַפֵּק וְשָׁאַל: 'וְכִי כָּךְ מַגִּישִׁים בְּעִירְךָ, שֶׁהַמְּחַלֵּק נוֹטֵל לְעַצְמוֹ חֵלֶק הָאֲרִי?!' עָנָה הַנַּעַר: 'הָבָה וְאַסְבִּירְךָ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֵבֵאתָ חֲמִשָּׁה עוֹפוֹת. הִנַּחְתִּי אֶחָד בֵּינְךָ וְאִשְׁתְּךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד בֵּין שְׁנֵי בָּנֶיךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אֶחָד בֵּין שְׁתֵּי בְּנוֹתֶיךָ - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. וּשְׁנֵי עוֹפוֹת לִי - שׁוּב שְׁלֹשָׁה... וּבַחֲלֻקָּה הַשְּׁנִיָּה נָתַתִּי לְךָ אֶת הָרֹאשׁ, כִּי אַתָּה בַּעַל הַבַּיִת. לְאִשְׁתְּךָ אֶת הַקְּרָבַיִם, כִּי הִיא פְּנִימִיּוּתוֹ שֶׁל הַבַּיִת. לְבָנֶיךָ - הַשּׁוֹקַיִם, כִּי עֲלֵיהֶם הַבַּיִת עוֹמֵד. לִבְנוֹתֶיךָ כְּנָפַיִם כִּי עוֹד מְעַט יִנָּשְׂאוּ וְיִפְרְחוּ מִן הַקֵּן. וְלִי אֶת גּוּף הַתַּרְנְגֹלֶת הַדּוֹמָה לִסְפִינָה, כִּי בִּסְפִינָה הִגַּעְתִּי לְקַבֵּל אֶת יְרֻשַּׁת-אָבִי וּבִסְפִינָה אָשׁוּב'... הִתְפַּעֵל הָאַכְסַנַּאי מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הַבֵּן, וְהֶעֱנִיק לוֹ אֶת יְרֻשָּׁתוֹ. תָּמַהּ הַ'בֶּן אִישׁ חַי': לִכְאוֹרָה, אֵין כָּאן חָכְמָה עֲמֻקָּה אֶלָּא בַּדְחָנוּת קַלָּה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ כָּאן חָכְמָה, כְּלוּם אֵין נוֹכְלִים פִּקְּחִים וְכֵיצַד הוֹכִיחַ בַּזֹּאת הַבֵּן שֶׁהוּא הַיּוֹרֵשׁ הָאֲמִתִּי?! וְתֵרֵץ, שֶׁהָיוּ בְּמַעֲשָׂיו רְמִיזוֹת, וְהָאַכְסַנַּאי פִּקֵּחַ הָיָה וֶהֱבִינָן. בַּתְּחִלָּה רָמַז לוֹ הַנַּעַר כִּי, פְּעָמִים שֶׁחָכְמַת הַבֵּן מַגִּיעָה בְּתוֹרָשָׁה מֵאָבִיו אוֹ מֵאִמּוֹ, פְּעָמִים נוֹתֵן ה' חָכְמָה גַּם אִם לֹא הִצְטַיְּנוּ בָּהּ הַהוֹרִים, וּפְעָמִים מִתְקַיְּמִים כָּל שְׁלֹשֶׁת הַתְּנָאִים - גַּם הָאָב וְהָאֵם הָיוּ חֲכָמִים וְגַם הַבֵּן פִּקֵּחַ מֻפְלָג בִּפְנֵי עַצְמוֹ. עַל כָּךְ רָמַז בַּחֲלֻקָּה לִשְׁלָשׁוֹת. לְאַחַר מִכֵּן הוּבָא עוֹף אֶחָד, וְהָאוֹרֵחַ נָהַג בְּנִגּוּד לְכָל כְּלָלֵי דֶּרֶךְ אֶרֶץ. לַמְּאָרֵחַ נָתַן אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל מַאֲכָל וְנוֹהֲגִים לְזָרְקוֹ. הָאִשָּׁה קִבְּלָה קְרָבַיִם, שֶׁאַף אוֹתָם נָהוּג לְהַשְׁלִיךְ. גַּם הַשְּׁאָר קִבְּלוּ מְעַט, וּלְעַצְמוֹ גָּרַף אֶת הַמֵּרַב. וְהֵבִין הַמְּאָרֵחַ שֶׁרֶמֶז רָמַז לוֹ - מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא יָדַע אִם יָשָׁר הוּא וְאִם שָׁלַח יָדוֹ בַּפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד עִמּוֹ - כִּי אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה נוֹשֵׂא בְּאַחֲרָיוּת כְּבֵדָה, וְהוּא כְּמוֹ הָרֹאשׁ, שֶׁאֵין בּוֹ מַאֲכָל כְּלָל וְכָל תַּפְקִידוֹ לְפַקֵּחַ וּלְהַנְחוֹת אֶת הַגּוּף בִּלְבַד. רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, תַּפְקִידוֹ חִנּוּכִי וְעָלָיו לְהַזִּיר עַצְמוֹ מֵעֹשֶׁר שֶׁלֹּא בְּמִשְׁפָּט, זֹאת כְּדֵי לְחַנֵּךְ לְיֹשֶׁר וּלְנִקְיוֹן כַּפַּיִם. כָּךְ אַב הַמִּשְׁפָּחָה, וְאַף הָאֵם נוֹשֵׂאת עִמּוֹ בָּאַחֲרָיוּת. מִתְבָּרֵר אֵפוֹא, כִּי מִי שֶׁאֵלּוּ הֵם מֻשָּׂגָיו וְאֵלּוּ רְמָזָיו, אָדָם יָשָׁר הוּא וְזַכַּאי לַיְּרֻשָּׁה. וְסִיֵּם רַבֵּנוּ הַ'בֶּן אִישׁ חַי', זֶהוּ שֶׁהוֹרְתָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ, שֶׁהָאָבוֹת יָבִיאוּ עִמָּם לְ'הַקְהֵל' גַּם אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף. אָמְנָם, עִקַּר הַלִּמּוּד בַּמַּעֲמָד הַמְּרוֹמָם הוּא בַּעֲבוּר רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה, אַךְ עֲלֵיהֶם לָדַעַת שֶׁאֵינָם לְבַדָּם, וְחַיָּבִים הֵם לְהָבִיא עִמָּם אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם. כִּי אַב הַמִּשְׁפָּחָה נוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ. נוֹשֵׂא בָּאַחֲרָיוּת לְהַנְהָגַת הַבַּיִת וּלְחִנּוּךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, יַחַד עִם הָאֵם, עֲקֶרֶת הַבַּיִת. 'לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ', יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ מָה רַבָּה אַחֲרָיוּתָם! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)