Otzarot-Article

הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל. סוֹחֵר זָעִיר נָסַע לַיְּרִיד כְּדֵי לִקְנוֹת סְחוֹרָה שֶׁיַּרְוִיחַ בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה. רְשִׁימָה אֲרֻכָּה בְּיָדוֹ הַכּוֹלֶלֶת מִינֵי סִדְקִית וְזוּטוֹת, מִגְוַן הַפְּרִיטִים הַנִּצְרָךְ לַחֲנֻיּוֹת הַכְּפָר. בְּהַגִּיעוֹ לַיְּרִיד, נִכְנַס לַחֲנוּת הוֹמַת-קוֹנִים וְהִמְתִּין לְתוֹרוֹ. בִּקֵּשׁ כָּךְ וְכָךְ אַמּוֹת סֶרֶט מִצֶּבַע זֶה, וְכָךְ וְכָךְ מִצֶּבַע אַחֵר. כָּךְ וְכָךְ מַכְבֵּנוֹת שֵׂעָר וְכָךְ וְכָךְ אֲטָבִים. וְהַסּוֹחֵר מֵבִיא וּמוֹדֵד, גּוֹזֵר וְאוֹרֵז וְרוֹשֵׁם.

בְּתוֹךְ כָּךְ, הִכָּהוּ לְפֶתַע לִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר: 'מַדּוּעַ נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה, מַדּוּעַ לֹא שָׁאַלְתִּי בִּמְקוֹמוֹת נוֹסָפִים, לָמָּה לֹא עָרַכְתִּי חֵקֶר שְׁוָקִים. אוּלַי הָיִיתִי מוֹצֵא סְחוֹרָה דּוֹמָה, וְאַף מֻבְחֶרֶת יוֹתֵר, בִּמְחִיר זוֹל יוֹתֵר?'

בִּקֵּשׁ לַחְזֹר בּוֹ, לְהַשְׁעוֹת אֶת הַקְּנִיָּה, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ נָעִים. הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת טוֹרֵחַ וּמֵבִיא וְאוֹרֵז, מְכַרְכֵּר סְבִיבוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְכֵיצַד יָקוּם לְפֶתַע וְיֵלֵךְ? וּבִכְלָל, אוּלַי אֵין כָּאן הַחְזָרוֹת, וְאוּלַי אָדָם קָשֶׁה הוּא, נִרְגָּן וְקוֹצֵף? יְהִי כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל כֵּן יְסַיֵּם.

עוֹדוֹ מִתְלַבֵּט וּמֵצֵר, הִגִּיעַ אָדָם וְאָמַר לַמּוֹכֵר: 'אֶתְמוֹל קָנִיתִי חֵפֶץ זֶה. הִתְחָרַטְתִּי, אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ, הָאוּכַל לְהַחְזִירוֹ?'

'מָה הַשְּׁאֵלָה', הֵשִׁיב הַסּוֹחֵר בִּמְאוֹר פָּנִים. נָטַל אֶת הַחֵפֶץ וְהֶחְזִירוֹ לַמַּדָּף, פָּתַח אֶת הַקֻּפָּה וְהֵשִׁיב לָאִישׁ אֶת כַּסְפּוֹ.

'אִם כָּךְ, אָדָם נוֹחַ וְסַבְלָן הוּא. כְּדַאי לְנַסּוֹת', חָשַׁב הַסּוֹחֵר הַמִּתְלַבֵּט וְאָמַר: 'בְּעֶצֶם, גַּם אֲנִי הִתְחָרַטְתִּי, אֵינִי לוֹקֵחַ סְחוֹרָה זוֹ'.

הִבִּיט בּוֹ הַמּוֹכֵר בְּעֵינַיִם קָמוֹת וּפָעַר פֶּה, תִּצָּלֶינָה הָאָזְנַיִם.

הִתְחָרֵט הַסּוֹחֵר עַל דְּבָרָיו, הִצְטַעֵר עַל נִסְיוֹנוֹ, מִהֵר לוֹמַר: 'לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר. אֶקַּח הַכֹּל. רַק שְׁאֵלָה אַחַת לִי, מַדּוּעַ אַךְ לִפְנֵי רֶגַע הִסְכַּמְתָּ לַחֲרָטָה שֶׁל הַקּוֹנֶה הַהוּא בִּמְאוֹר פָּנִים, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שֻׁלַּם לְךָ, וְהֶחְזַרְתָּ לוֹ אֶת הַכֶּסֶף בְּרָצוֹן. וְאִלּוּ בַּמִּקְרֶה שֶׁלִּי, שֶׁטֶּרֶם שִׁלַּמְתִּי, קָצַפְתָּ כָּל כָּךְ?!'

'מָה הַהַשְׁוָאָה?' רָטַן הַמּוֹכֵר: 'הַלָּה קָנָה סְחוֹרָה רַבָּה, וּבְטָעוּת כָּלַל עִמָּהּ חֵפֶץ שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לוֹ. בָּא וְהֶחְזִירוֹ, הֲרֵי זֶה עִנְיָן שֶׁל דַּקָּה. אֲבָל אַתָּה, עוֹמֵד וּמַטְרִיחַ וּמְבִיאִים לְךָ וְגוֹזְרִים בַּעֲבוּרְךָ וְנֶעֱרֶמֶת עֲרֵמָה, וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם מֻבַּעַת חֲרָטָה, הֲנִשְׁמָע כְּדָבָר הַזֶּה?'

וְהַנִּמְשָׁל: יֵשׁ לְךָ אָדָם הַמְּקַיֵּם מִצְווֹת וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה, אִם כָּשַׁל וּמָעַד וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה, בְּוַדַּאי יְסֻלַּח לוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים.

אֲבָל אָנוּ - שֶׁחוֹטְאִים וְחוֹטְאִים וְחוֹטְאִים, מַרְבִּים עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם בָּאִים וּמִתְחָרְטִים - כְּדֵי לִסְלֹחַ לָנוּ, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחֶסֶד עָצוּם וְרַב: 'צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר', רַק עַל יָדוֹ 'עַל פְּשָׁעַי עֲבֹר תַּעֲבֹר' (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)

	כי תבוא תשס"ח
	חשכה גורמת למריבה
	"לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זַצַ"ל פָּתַח בְּמָשָׁל. סוֹחֵר זָעִיר נָסַע לַיְּרִיד כְּדֵי לִקְנוֹת סְחוֹרָה שֶׁיַּרְוִיחַ בָּהּ כָּל הַשָּׁנָה. רְשִׁימָה אֲרֻכָּה בְּיָדוֹ הַכּוֹלֶלֶת מִינֵי סִדְקִית וְזוּטוֹת, מִגְוַן הַפְּרִיטִים הַנִּצְרָךְ לַחֲנֻיּוֹת הַכְּפָר. בְּהַגִּיעוֹ לַיְּרִיד, נִכְנַס לַחֲנוּת הוֹמַת-קוֹנִים וְהִמְתִּין לְתוֹרוֹ. בִּקֵּשׁ כָּךְ וְכָךְ אַמּוֹת סֶרֶט מִצֶּבַע זֶה, וְכָךְ וְכָךְ מִצֶּבַע אַחֵר. כָּךְ וְכָךְ מַכְבֵּנוֹת שֵׂעָר וְכָךְ וְכָךְ אֲטָבִים. וְהַסּוֹחֵר מֵבִיא וּמוֹדֵד, גּוֹזֵר וְאוֹרֵז וְרוֹשֵׁם. בְּתוֹךְ כָּךְ, הִכָּהוּ לְפֶתַע לִבּוֹ שֶׁל הַסּוֹחֵר: 'מַדּוּעַ נִכְנַסְתִּי לַחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה, מַדּוּעַ לֹא שָׁאַלְתִּי בִּמְקוֹמוֹת נוֹסָפִים, לָמָּה לֹא עָרַכְתִּי חֵקֶר שְׁוָקִים. אוּלַי הָיִיתִי מוֹצֵא סְחוֹרָה דּוֹמָה, וְאַף מֻבְחֶרֶת יוֹתֵר, בִּמְחִיר זוֹל יוֹתֵר?' בִּקֵּשׁ לַחְזֹר בּוֹ, לְהַשְׁעוֹת אֶת הַקְּנִיָּה, אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ נָעִים. הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת טוֹרֵחַ וּמֵבִיא וְאוֹרֵז, מְכַרְכֵּר סְבִיבוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְכֵיצַד יָקוּם לְפֶתַע וְיֵלֵךְ? וּבִכְלָל, אוּלַי אֵין כָּאן הַחְזָרוֹת, וְאוּלַי אָדָם קָשֶׁה הוּא, נִרְגָּן וְקוֹצֵף? יְהִי כָּךְ, כַּאֲשֶׁר הִתְחִיל כֵּן יְסַיֵּם. עוֹדוֹ מִתְלַבֵּט וּמֵצֵר, הִגִּיעַ אָדָם וְאָמַר לַמּוֹכֵר: 'אֶתְמוֹל קָנִיתִי חֵפֶץ זֶה. הִתְחָרַטְתִּי, אֵין לִי חֵפֶץ בּוֹ, הָאוּכַל לְהַחְזִירוֹ?' 'מָה הַשְּׁאֵלָה', הֵשִׁיב הַסּוֹחֵר בִּמְאוֹר פָּנִים. נָטַל אֶת הַחֵפֶץ וְהֶחְזִירוֹ לַמַּדָּף, פָּתַח אֶת הַקֻּפָּה וְהֵשִׁיב לָאִישׁ אֶת כַּסְפּוֹ. 'אִם כָּךְ, אָדָם נוֹחַ וְסַבְלָן הוּא. כְּדַאי לְנַסּוֹת', חָשַׁב הַסּוֹחֵר הַמִּתְלַבֵּט וְאָמַר: 'בְּעֶצֶם, גַּם אֲנִי הִתְחָרַטְתִּי, אֵינִי לוֹקֵחַ סְחוֹרָה זוֹ'. הִבִּיט בּוֹ הַמּוֹכֵר בְּעֵינַיִם קָמוֹת וּפָעַר פֶּה, תִּצָּלֶינָה הָאָזְנַיִם. הִתְחָרֵט הַסּוֹחֵר עַל דְּבָרָיו, הִצְטַעֵר עַל נִסְיוֹנוֹ, מִהֵר לוֹמַר: 'לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר. אֶקַּח הַכֹּל. רַק שְׁאֵלָה אַחַת לִי, מַדּוּעַ אַךְ לִפְנֵי רֶגַע הִסְכַּמְתָּ לַחֲרָטָה שֶׁל הַקּוֹנֶה הַהוּא בִּמְאוֹר פָּנִים, לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שֻׁלַּם לְךָ, וְהֶחְזַרְתָּ לוֹ אֶת הַכֶּסֶף בְּרָצוֹן. וְאִלּוּ בַּמִּקְרֶה שֶׁלִּי, שֶׁטֶּרֶם שִׁלַּמְתִּי, קָצַפְתָּ כָּל כָּךְ?!' 'מָה הַהַשְׁוָאָה?' רָטַן הַמּוֹכֵר: 'הַלָּה קָנָה סְחוֹרָה רַבָּה, וּבְטָעוּת כָּלַל עִמָּהּ חֵפֶץ שֶׁאֵינוֹ זָקוּק לוֹ. בָּא וְהֶחְזִירוֹ, הֲרֵי זֶה עִנְיָן שֶׁל דַּקָּה. אֲבָל אַתָּה, עוֹמֵד וּמַטְרִיחַ וּמְבִיאִים לְךָ וְגוֹזְרִים בַּעֲבוּרְךָ וְנֶעֱרֶמֶת עֲרֵמָה, וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם מֻבַּעַת חֲרָטָה, הֲנִשְׁמָע כְּדָבָר הַזֶּה?' וְהַנִּמְשָׁל: יֵשׁ לְךָ אָדָם הַמְּקַיֵּם מִצְווֹת וְשׁוֹמֵר תּוֹרָה, אִם כָּשַׁל וּמָעַד וּמְבַקֵּשׁ מְחִילָה, בְּוַדַּאי יְסֻלַּח לוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים. אֲבָל אָנוּ - שֶׁחוֹטְאִים וְחוֹטְאִים וְחוֹטְאִים, מַרְבִּים עֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים, וּלְפֶתַע פִּתְאוֹם בָּאִים וּמִתְחָרְטִים - כְּדֵי לִסְלֹחַ לָנוּ, יֵשׁ צֹרֶךְ בְּחֶסֶד עָצוּם וְרַב: 'צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר', רַק עַל יָדוֹ 'עַל פְּשָׁעַי עֲבֹר תַּעֲבֹר' (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים)