Otzarot-Article

"אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (ח-ב) בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דָּלְקָה מְנוֹרָה בַּת שִׁבְעָה קָנִים, זוֹ שֶׁעַל הַדְלָקָתָהּ נִצְטַוֵּינוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה. הַמְּנוֹרָה רָמְזָה לַחָכְמָה, וְאוֹרָהּ רוֹמֵז לַתּוֹרָה: 'כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר'. וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה" (בְּרָכוֹת נז.). אוֹר הַמְּנוֹרָה רֶמֶז לַתּוֹרָה, וְשִׁבְעַת קָנֶיהָ - לְשֶׁבַע הַחָכְמוֹת. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַחָכְמוֹת, הַתַּרְבּוּת וְהַמַּדָּע שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵם מִתְאַחֲדִים בָּהּ לְמִקְשָׁה אַחַת. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים וּלְאַמֵּץ אֶת חָכְמָתָם. הַכֹּל נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

מָרָן הַחֲזוֹן-אִישׁ זצ"ל יָעַץ וְהִדְרִיךְ מְנַתְּחִים מֻמְחִים, מִתּוֹךְ בְּקִיאוּתוֹ וְהַעֲמָקָתוֹ בְּהִלְכוֹת 'טְרֵפוֹת'; הוּא יָעַץ וְהִדְרִיךְ אַגְרוֹנוֹמִים וְחַקְלָאִים, מִתּוֹךְ בְּקִיאוּתוֹ בְּהִלְכוֹת 'כִּלְאַיִם'. הֲלֹא אֵין שֶׁטַח וּתְחוּם שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ מִתְיַחֶסֶת אֵלָיו.

מֵילָא, הֵם, הַגּוֹיִים, מַעֲרִיצִים אֶת הַ"תַּרְבּוּת" שֶׁלָּהֶם (וְיָדוּעַ כִּי דַּוְקָא רַבִּים מִסּוֹפְרֵיהֶם הַדְּגוּלִים וּמִמַּלְחִינֵיהֶם הַמְּפֻרְסָמִים הָיוּ מֻשְׁחָתִים עַד הִתְבַּהֲמוּת וְסֵאוּב). אֲבָל אָנוּ, הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ.

לַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "אֹהֶל יַעֲקֹב", הָיָה מָשָׁל נָאֶה וּמְאַלֵּף:

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי נְעָרִים שֶׁחָזְרוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר. הָאֶחָד בֶּן-עֲשִׁירִים, לָבוּשׁ בִּבְגָדִים נָאִים. בַּבֹּקֶר אָכַל אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, בַּהַפְסָקָה אָכַל מַעֲדַנִּים, וְכָעֵת צִפְּתָה לוֹ בְּבֵיתוֹ סְעוּדָה דְּשֵׁנָה. הַשֵּׁנִי הָיָה בֶּן-עֲנִיִּים, לְבוּשׁ קְרָעִים. בַּבֹּקֶר לֹא אָכַל מְאוּמָה, גַּם לֹא בַּהַפְסָקָה, וְעַתָּה חִכָּה לוֹ בַּבַּיִת לֶחֶם צַר... בְּדַרְכָּם עָבְרוּ לְיַד קוֹנְדִיטוֹרְיָה וְהָרֵיחַ הַכָּבֵד וְהַמְּתַקְתַּק סִחְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר הָרָעֵב. הֵצִיץ פְּנִימָה וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ, 'הָבָה נִכָּנֵס, נִסְתַּכֵּל בָּעוּגוֹת'. נִכְנְסוּ, וְהָעוּגוֹת קָרְצוּ: עוּגוֹת קְרֶם, עוּגוֹת קָקָאוֹ, צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים. מִבְּלִי שֶׁשָּׂמוּ לֵב, הוֹשִׁיטוּ יָד חוֹמֶדֶת...

לְפֶתַע אָחֲזָה בְּצַוָּארָם יַד בַּרְזֶל. הָאוֹפֶה לָכַד אוֹתָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה.

"הִנֵּה, תְּפַשְׂתִּיכֶם, גַּנָּבִים קְטַנִּים, לֹא תִּמָּלְטוּ עוֹד מִיָּדִי. הֵיכָן אַתֶּם לוֹמְדִים?"

בְּקוֹל רוֹטֵט עָנוּ לוֹ, וְהוּא גָּרַר אוֹתָם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה. הַמּוֹרֶה הָיָה עֲדַיִן בַּמָּקוֹם, וְהָאוֹפֶה הִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת שְׁנֵי הַסּוֹרְרִים.

הִבִּיט הַמּוֹרֶה בַּתַּלְמִיד הֶעָנִי, וְתָבַע הֶסְבֵּר. הַלָּה פָּרַץ בִּבְכִי סוֹעֵר: "טָעִיתִי, עֲוִיתִי, לֹא עָמַדְתִּי בַּפִּתּוּי. לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת שׁוּב לְעוֹלָם, אֲנִי מַבְטִיחַ, בֶּאֱמֶת".

נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, וְהַמּוֹרֶה אָמַר: "אֲנִי מַאֲמִין לְךָ. וּמְקַוֶּה שֶׁלָּמַדְתָּ אֶת הַלֶּקַח". הַתַּלְמִיד פָּנָה וְהָלַךְ, וְהַמּוֹרֶה נִפְנָה אֶל הַתַּלְמִיד הֶעָשִׁיר.

הוּא עָמַד רָגוּעַ. הִתְכַּוֵּן לְהַבְטִיחַ אַף הוּא אֶת הַבְטָחָתוֹ וְלָלֶכֶת. אַךְ לְפֶתַע, בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים, סָפַג סְטִירַת לְחִי מְצַלְצֶלֶת.

"מַה זֹּאת?" - קָרָא בְּהִתְמַרְמְרוּת, "עַל מַה וְלָמָּה הָאַפְלָיָה? הֲרֵי יַחְדָּו הָיִינוּ, יַחְדָּו נִכְנַסְנוּ לַקּוֹנְדִיטוֹרְיָה, וְיַחְדָּו שָׁלַחְנוּ יָד... מַדּוּעַ חֲבֵרִי שֻׁלַּח בְּלִי פֶּגַע וְאִלּוּ אֲנִי סוֹפֵג סְטִירָה?!"

"אֶעֱנֶה לְךָ", אָמַר הַמּוֹרֶה. "כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן עוֹמֵד לְיַד מַדַּף עוּגוֹת מְגָרֶה, הַפִּתּוּי גָּדוֹל וְהַיֶּלֶד קָטָן. זֶה לֹא מַצְדִּיק גְּנֵבָה, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא, אֲבָל יֵשׁ בְּכָךְ כְּדֵי לְלַמֵּד זְכוּת וְלִפְטֹר אֶת הָעִנְיָן בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה. לֹא עַל כָּךְ נִתְּנָה הַסְּטִירָה.

"כַּאֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם עַל פְּנֵי הַקּוֹנְדִיטוֹרְיָה, וַחֲבֵרְךָ הַמֻּרְעָב הִסְתַּחְרֵר וְנִכְנַס פְּנִימָה - אֵין לָדוּן אוֹתוֹ עַל כָּךְ. הֲרֵי רָצָה רַק 'לְהָרִיחַ' אֶת רֵיחַ הַמַּאֲפֶה, לָזוּן בּוֹ אֶת עֵינָיו. הֲלֹא אֵין לוֹ בְּבֵיתוֹ עוּגָה, אַף לֹא עוּגִיָּה אַחַת קְטַנָּה. לְאַחַר מִכֵּן קָרָה מַה שֶּׁקָּרָה. אֲבָל אַתָּה, שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּבַּיִת מִכָּל טוּב, מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ פְּנִימָה? מַה אַ-תָּ-ה חִפַּשְׂתָּ שָׁם? מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ לִמְאוּרַת הַנִּסָּיוֹן? עַל כָּךְ מַגִּיעַ לְךָ עֹנֶשׁ וּמִשּׁוּם כָּךְ הִכֵּיתִיךָ".

וְהַנִּמְשָׁל: הַגּוֹיִים, כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ בְּעִתּוֹנֵיהֶם וִיעַיְּנוּ בְּסִפְרֵיהֶם, הֲרֵי אֵין לָהֶם תַּרְבּוּת אַחֶרֶת. אָכֵן נִשְׁמָתָם תֻּרְעַל מִשּׁוּם זֻהֲמַת הָעִתּוֹנוּת וּבְשֶׁל כְּפִירַת הַסְּפָרִים, אַךְ מַה אֶפְשָׁר לַּעֲשׂוֹת... הֵם עָלוּ עַל מוֹקֵשׁ, מֵתוּ בְּהַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ.

אֲבָל יְהוּדִי מִשֶּׁלָּנוּ שֶׁיִּקְרָא עִתּוֹנוּת חִלּוֹנִית, רח"ל, וְיַחְשֹׂף עַצְמוֹ לְפֶתַע לִתְמוּנַת תּוֹעֵבָה, לְמַאֲמַר כְּפִירָה, לְלַעַג לְכָל קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל – לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר 'נִכְשַׁלְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה כָּתוּב שָׁם'. אוֹ אָז יִשְׁאֲלוּהוּ, 'מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ לְשָׁם? הֲרֵי לָנוּ יֵשׁ סִפְרוּת עֲשִׁירָה מִשֶּׁלָּנוּ. 'יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז', אַגָּדוֹת חֲזַ"ל, תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. מַה חִפַּשְׂתָּ שָׁם?!'... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	ראה תשס"ח
	חובה לשמח עניים בחג
	"אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (ח-ב) בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דָּלְקָה מְנוֹרָה בַּת שִׁבְעָה קָנִים, זוֹ שֶׁעַל הַדְלָקָתָהּ נִצְטַוֵּינוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (ח-ב) בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ דָּלְקָה מְנוֹרָה בַּת שִׁבְעָה קָנִים, זוֹ שֶׁעַל הַדְלָקָתָהּ נִצְטַוֵּינוּ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה. הַמְּנוֹרָה רָמְזָה לַחָכְמָה, וְאוֹרָהּ רוֹמֵז לַתּוֹרָה: 'כִּי נֵר מִצְוָה, וְתוֹרָה אוֹר'. וְכֵן אָמְרוּ חֲזַ"ל: "הָרוֹאֶה שֶׁמֶן זַיִת בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לִמְאוֹר תּוֹרָה" (בְּרָכוֹת נז.). אוֹר הַמְּנוֹרָה רֶמֶז לַתּוֹרָה, וְשִׁבְעַת קָנֶיהָ - לְשֶׁבַע הַחָכְמוֹת. לוֹמַר לְךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל הַחָכְמוֹת, הַתַּרְבּוּת וְהַמַּדָּע שֶׁבָּעוֹלָם, וְהֵם מִתְאַחֲדִים בָּהּ לְמִקְשָׁה אַחַת. אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים וּלְאַמֵּץ אֶת חָכְמָתָם. הַכֹּל נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. מָרָן הַחֲזוֹן-אִישׁ זצ"ל יָעַץ וְהִדְרִיךְ מְנַתְּחִים מֻמְחִים, מִתּוֹךְ בְּקִיאוּתוֹ וְהַעֲמָקָתוֹ בְּהִלְכוֹת 'טְרֵפוֹת'; הוּא יָעַץ וְהִדְרִיךְ אַגְרוֹנוֹמִים וְחַקְלָאִים, מִתּוֹךְ בְּקִיאוּתוֹ בְּהִלְכוֹת 'כִּלְאַיִם'. הֲלֹא אֵין שֶׁטַח וּתְחוּם שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ מִתְיַחֶסֶת אֵלָיו. מֵילָא, הֵם, הַגּוֹיִים, מַעֲרִיצִים אֶת הַ"תַּרְבּוּת" שֶׁלָּהֶם (וְיָדוּעַ כִּי דַּוְקָא רַבִּים מִסּוֹפְרֵיהֶם הַדְּגוּלִים וּמִמַּלְחִינֵיהֶם הַמְּפֻרְסָמִים הָיוּ מֻשְׁחָתִים עַד הִתְבַּהֲמוּת וְסֵאוּב). אֲבָל אָנוּ, הֲרֵי יֵשׁ לָנוּ הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ. לַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא זצ"ל, בְּסִפְרוֹ "אֹהֶל יַעֲקֹב", הָיָה מָשָׁל נָאֶה וּמְאַלֵּף: מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי נְעָרִים שֶׁחָזְרוּ מִבֵּית הַסֵּפֶר. הָאֶחָד בֶּן-עֲשִׁירִים, לָבוּשׁ בִּבְגָדִים נָאִים. בַּבֹּקֶר אָכַל אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה, בַּהַפְסָקָה אָכַל מַעֲדַנִּים, וְכָעֵת צִפְּתָה לוֹ בְּבֵיתוֹ סְעוּדָה דְּשֵׁנָה. הַשֵּׁנִי הָיָה בֶּן-עֲנִיִּים, לְבוּשׁ קְרָעִים. בַּבֹּקֶר לֹא אָכַל מְאוּמָה, גַּם לֹא בַּהַפְסָקָה, וְעַתָּה חִכָּה לוֹ בַּבַּיִת לֶחֶם צַר... בְּדַרְכָּם עָבְרוּ לְיַד קוֹנְדִיטוֹרְיָה וְהָרֵיחַ הַכָּבֵד וְהַמְּתַקְתַּק סִחְרֵר אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל הַנַּעַר הָרָעֵב. הֵצִיץ פְּנִימָה וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ, 'הָבָה נִכָּנֵס, נִסְתַּכֵּל בָּעוּגוֹת'. נִכְנְסוּ, וְהָעוּגוֹת קָרְצוּ: עוּגוֹת קְרֶם, עוּגוֹת קָקָאוֹ, צִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים. מִבְּלִי שֶׁשָּׂמוּ לֵב, הוֹשִׁיטוּ יָד חוֹמֶדֶת... לְפֶתַע אָחֲזָה בְּצַוָּארָם יַד בַּרְזֶל. הָאוֹפֶה לָכַד אוֹתָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. "הִנֵּה, תְּפַשְׂתִּיכֶם, גַּנָּבִים קְטַנִּים, לֹא תִּמָּלְטוּ עוֹד מִיָּדִי. הֵיכָן אַתֶּם לוֹמְדִים?" בְּקוֹל רוֹטֵט עָנוּ לוֹ, וְהוּא גָּרַר אוֹתָם בִּרְחוֹבוֹת הָעִיר, אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה. הַמּוֹרֶה הָיָה עֲדַיִן בַּמָּקוֹם, וְהָאוֹפֶה הִפְקִיד בְּיָדוֹ אֶת שְׁנֵי הַסּוֹרְרִים. הִבִּיט הַמּוֹרֶה בַּתַּלְמִיד הֶעָנִי, וְתָבַע הֶסְבֵּר. הַלָּה פָּרַץ בִּבְכִי סוֹעֵר: "טָעִיתִי, עֲוִיתִי, לֹא עָמַדְתִּי בַּפִּתּוּי. לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת שׁוּב לְעוֹלָם, אֲנִי מַבְטִיחַ, בֶּאֱמֶת". נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת, וְהַמּוֹרֶה אָמַר: "אֲנִי מַאֲמִין לְךָ. וּמְקַוֶּה שֶׁלָּמַדְתָּ אֶת הַלֶּקַח". הַתַּלְמִיד פָּנָה וְהָלַךְ, וְהַמּוֹרֶה נִפְנָה אֶל הַתַּלְמִיד הֶעָשִׁיר. הוּא עָמַד רָגוּעַ. הִתְכַּוֵּן לְהַבְטִיחַ אַף הוּא אֶת הַבְטָחָתוֹ וְלָלֶכֶת. אַךְ לְפֶתַע, בְּלֹא אֹמֶר וּדְבָרִים, סָפַג סְטִירַת לְחִי מְצַלְצֶלֶת. "מַה זֹּאת?" - קָרָא בְּהִתְמַרְמְרוּת, "עַל מַה וְלָמָּה הָאַפְלָיָה? הֲרֵי יַחְדָּו הָיִינוּ, יַחְדָּו נִכְנַסְנוּ לַקּוֹנְדִיטוֹרְיָה, וְיַחְדָּו שָׁלַחְנוּ יָד... מַדּוּעַ חֲבֵרִי שֻׁלַּח בְּלִי פֶּגַע וְאִלּוּ אֲנִי סוֹפֵג סְטִירָה?!" "אֶעֱנֶה לְךָ", אָמַר הַמּוֹרֶה. "כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן עוֹמֵד לְיַד מַדַּף עוּגוֹת מְגָרֶה, הַפִּתּוּי גָּדוֹל וְהַיֶּלֶד קָטָן. זֶה לֹא מַצְדִּיק גְּנֵבָה, בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא, אֲבָל יֵשׁ בְּכָךְ כְּדֵי לְלַמֵּד זְכוּת וְלִפְטֹר אֶת הָעִנְיָן בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה. לֹא עַל כָּךְ נִתְּנָה הַסְּטִירָה. "כַּאֲשֶׁר עֲבַרְתֶּם עַל פְּנֵי הַקּוֹנְדִיטוֹרְיָה, וַחֲבֵרְךָ הַמֻּרְעָב הִסְתַּחְרֵר וְנִכְנַס פְּנִימָה - אֵין לָדוּן אוֹתוֹ עַל כָּךְ. הֲרֵי רָצָה רַק 'לְהָרִיחַ' אֶת רֵיחַ הַמַּאֲפֶה, לָזוּן בּוֹ אֶת עֵינָיו. הֲלֹא אֵין לוֹ בְּבֵיתוֹ עוּגָה, אַף לֹא עוּגִיָּה אַחַת קְטַנָּה. לְאַחַר מִכֵּן קָרָה מַה שֶּׁקָּרָה. אֲבָל אַתָּה, שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּבַּיִת מִכָּל טוּב, מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ פְּנִימָה? מַה אַ-תָּ-ה חִפַּשְׂתָּ שָׁם? מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ לִמְאוּרַת הַנִּסָּיוֹן? עַל כָּךְ מַגִּיעַ לְךָ עֹנֶשׁ וּמִשּׁוּם כָּךְ הִכֵּיתִיךָ". וְהַנִּמְשָׁל: הַגּוֹיִים, כַּאֲשֶׁר יִקְרְאוּ בְּעִתּוֹנֵיהֶם וִיעַיְּנוּ בְּסִפְרֵיהֶם, הֲרֵי אֵין לָהֶם תַּרְבּוּת אַחֶרֶת. אָכֵן נִשְׁמָתָם תֻּרְעַל מִשּׁוּם זֻהֲמַת הָעִתּוֹנוּת וּבְשֶׁל כְּפִירַת הַסְּפָרִים, אַךְ מַה אֶפְשָׁר לַּעֲשׂוֹת... הֵם עָלוּ עַל מוֹקֵשׁ, מֵתוּ בְּהַכָּשַׁת הַנָּחָשׁ. אֲבָל יְהוּדִי מִשֶּׁלָּנוּ שֶׁיִּקְרָא עִתּוֹנוּת חִלּוֹנִית, רח"ל, וְיַחְשֹׂף עַצְמוֹ לְפֶתַע לִתְמוּנַת תּוֹעֵבָה, לְמַאֲמַר כְּפִירָה, לְלַעַג לְכָל קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל – לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר 'נִכְשַׁלְתִּי, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה כָּתוּב שָׁם'. אוֹ אָז יִשְׁאֲלוּהוּ, 'מַדּוּעַ נִכְנַסְתָּ לְשָׁם? הֲרֵי לָנוּ יֵשׁ סִפְרוּת עֲשִׁירָה מִשֶּׁלָּנוּ. 'יַלְקוּט מֵעַם לוֹעֵז', אַגָּדוֹת חֲזַ"ל, תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים. מַה חִפַּשְׂתָּ שָׁם?!'... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)