Otzarot-Article

"הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (יז-א) כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל: דַּע, כִּי נִקְרָא תָּמִים מִי שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים... וּבְכָל עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ יִצְטָרֵךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, שֶׁיַּצְדִּיק כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְיָעִיד עָלָיו וְלֹא יַחֲלֹק עָלָיו בְּשׁוּם עִנְיָן. כִּי כָּל מִי שֶׁהוּא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב הִנֵּה הוּא חוֹלֵק קְצָתוֹ עַל קְצָתוֹ וּמְכַזֵּב קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ, הוּא מִן הַכַּת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ; וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ" (תְּהִלִּים עח-לו,לז). וְעַל כָּךְ בָּאָה מִצְוַת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים יח-יג), וְהוּא הַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל הָאָמוּר בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְכֵן יִצְחָק נִקְרָא עוֹלָה תְּמִימָה.

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ תְּמִימִים וּמֻשְׁלָמִים, וַאֲצַיֵּר פֹּה צִיּוּר נוֹרָא, מִמֶּנּוּ יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם כַּמָּה צָרִיךְ לָשִׂים לִבּוֹ לְכָךְ.

בְּעִיר אַחַת הָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג חוֹבֵב סֵפֶר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְיַסֵּד סִפְרִיָּה מַקִּיפָה וּבָהּ סְפָרִים מִסְּפָרִים שׁוֹנִים, חֲדָשִׁים וְעַתִּיקִים. שָׁמַע שֶׁאַסְפַן סְפָרִים נוֹדָע בְּעִיר רְחוֹקָה הִגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, תָּשׁ כֹּחוֹ וְעִמּוֹ מְאוֹר עֵינָיו וּמְבַקֵּשׁ הוּא לִמְכֹּר אֶת אֹסֶף סְפָרָיו כְּדֵי לִקְבֹּץ מָמוֹן לְעֵת זִקְנוּתוֹ.

קָרָא הֶעָשִׁיר לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְיִפָּה כֹּחוֹ לִנְסֹעַ לְאוֹתָהּ עִיר וְלָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאַסְפָן. אַךְ תְּנַאי הִתְנָה עִמּוֹ: שֶׁלֹּא יִרְכֹּשׁ אֶלָּא סְפָרִים שְׁלֵמִים. לֹא קְרוּעִים וְלֹא חַסְרֵי דַּפִּים, לֹא מְטֻשְׁטְשֵׁי אוֹתִיּוֹת וְלֹא בְּלוֹאֵי כְּרִיכָה.

נָסַע מְיֻפֵּה-הַכֹּחַ וְנוֹעַד עִם הָאַסְפָן. מְחִיר גָּבוֹהַּ הִצִּיעַ, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיֻּתַּר לוֹ לִבְחֹר אֶת הַסְּפָרִים שֶׁיִּשְּׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו. הִסְכִּים הָאַסְפָן. נִגַּשׁ הַשָּׁלִיחַ לְמַדְּפֵי הַסִּדּוּרִים: גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, בְּהוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת וּבְנוּסָחִים שׁוֹנִים, פֵּרוּשִׁים רַבִּים מִסְּפֹר. הֵחֵל לְבָחֳנָם אֶחָד אֶחָד, וְהִנֵּה - בָּזֶה חֲסֵרִים דַּפִּים בִּתְחִלָּתוֹ, בָּאַחֵר בְּסוֹפוֹ, זֶה קָרוּעַ וְזֶה בָּלוּי. בָּזֶה הָאוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת וּבְאַחֵר תְּלוּשָׁה הַכְּרִיכָה. סוֹף דָּבָר, לֹא עָלוּ בְּיָדוֹ אֶלָּא סִדּוּרִים סְפוּרִים. כָּךְ הָיָה בְּמַדְּפֵי הַחֻמָּשִׁים, וְגַם כְּרָכִים שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁלֵמִים - נִפְסְלוּ, כִּי הַסִּדְּרָה לֹא הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת. בְּזוֹ חָסַר חֻמָּשׁ זֶה וּבְזוֹ חֻמָּשׁ אַחֵר. בָּחַר בְּמִסְפַּר סְדָרוֹת שְׁלֵמוֹת, וְנִפְנָה לַמִּשְׁנָיוֹת. וְאַחֲרֵיהֶן לַגְּמָרוֹת וּלְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אַךְ הַכֹּל חָזַר עַל עַצְמוֹ. הָאַסְפָן לֹא הִקְפִּיד עַל שְׁמִירַת הַסְּפָרִים, לֹא הִדְבִּיר אֶת הַמַּזִּיקִים וְלֹא גּוֹנֵן עֲלֵיהֶם מִשֶּׁמֶשׁ וּמִלַּחוּת. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻבְרַר, שֶׁסְּפָרִים רַבִּים נִפְקַד מְקוֹמָם וְחָסְרוּ מֵהָאֹסֶף. אֲבָל גַּם מִמַּה שֶׁהָיָה וְנִבְדַּק, לֹא נִבְחֲרוּ אֶלָּא מְתֵי מְעַט. הַכֹּל נִצְרַר בְּמִזְוָדָה אַחַת וְהָאַסְפָן הֶחְזִיר בְּשִׁבְרוֹן לֵב אֶת הֲמוֹן הַסְּפָרִים הַפְּגוּמִים לִמְקוֹמָם... מְיֻפֵּה הַכֹּחַ שָׁב לְעִירוֹ. אֵין סָפֵק, הָאַכְזָבָה רַבָּה, הַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה לֹא הִצְדִּיקָה אֶת עַצְמָהּ...

כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נָבִין, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כּוֹלֵל בְּחֻבּוֹ סִפְרִיָּה עֲשִׁירָה, אֹסֶף שֶׁל "סִדּוּרִים", תְּפִלּוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר; אֹסֶף שֶׁל "חֻמָּשִׁים", שֶׁל "מִשְׁנָיוֹת וּגְמָרוֹת" וְעוֹד וְעוֹד. אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּבָּדֵק כָּל תְּפִלָּה, וְתִבָּחֵן כָּל מַסֶּכֶת, וְיִסָּקֵר כָּל דַּף גְּמָרָא... כַּמָּה יֶחְסַר, כַּמָּה יִהְיֶה פָּגוּם, מְטֻשְׁטָשׁ, כַּמָּה יִפָּסֵל וְיִדָּחֶה. מַה רָאוּי יִהְיֶה לִהְיוֹת מֻצָּג בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ מִכָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְלִמּוּדֵינוּ??! (לִקּוּטֵי מַאֲמָרִים)

וּבְעִנְיַן זֶה אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: שָׁנִינוּ (שַׁבָּת לב.) שֶׁכָּל הָעוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֵשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים נִצּוֹל, וְאִם לָאו אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵילוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, נִצּוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד... יָשְׁרוֹ; וַיְחֻנֶּנּוּ... פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר" (אִיּוֹב לג, כג-כד).

אָדָם נוֹטֶה לִשְׁכֹּחַ שֶׁיַּעֲמֹד לְמִשְׁפָּט וְיִזְדַּקֵּק לִפְרַקְלִיט. אֱמֶת, אֲפִילוּ פְּרַקְלִיט אֶחָד יוּכַל לְעָזְרוֹ. אַךְ זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהַפְּרַקְלִיט נִצָּב קוֹמְמִיּוּת, דִּבּוּרוֹ רָהוּט וְשׁוֹטֵף וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע בָּרָמָה. אֲזַי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּזְכֶּה בַּמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם יוֹפִיעַ בְּלִוּוּי פְּרַקְלִיט צָמוּק וְשָׁפוּף, הַלּוֹחֵשׁ בְּלֹא קוֹל, וְגַם בְּלַחֲשׁוֹ מְגַמְגֵּם הוּא, כֵּיצַד נִתָּן לִסְמֹךְ עָלָיו?! מַה עוֹד שֶׁהַקָּטֵגוֹרִים בְּנוּיִים לְתַלְפִּיוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וּמְדַבְּרִים בְּשֶׁטֶף וּבִרְהִיטוּת.

כָּל מִצְוָה בּוֹרֵאת פְּרַקְלִיט (אָבוֹת ד-יא). אַךְ בַּצּוּרָה וּבָאֹפֶן שֶׁבָּהּ הִיא נַעֲשֵׂית כָּךְ יֵרָאֶה הַפְּרַקְלִיט. אָדָם הִתְפַּלֵּל בְּפִזּוּר הַדַּעַת, נִבְרָא בַּעֲבוּרוֹ מֵלִיץ פְּזוּר דַּעַת, וְעַתָּה - לֵךְ וּסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיְּחַלֶּצְךָ... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, שִׂיחוֹת הח"ח)

	עקב תשס"ח
	על מצוות שדשים בעקב
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (יז-א) כָּתַב רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַצַ"ל: דַּע, כִּי נִקְרָא תָּמִים מִי שֶׁתּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִים... וּבְכָל עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ יִצְטָרֵךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיוּ פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, שֶׁיַּצְדִּיק כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ וְיָעִיד עָלָיו וְלֹא יַחֲלֹק עָלָיו בְּשׁוּם עִנְיָן. כִּי כָּל מִי שֶׁהוּא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב הִנֵּה הוּא חוֹלֵק קְצָתוֹ עַל קְצָתוֹ וּמְכַזֵּב קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ, הוּא מִן הַכַּת שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ; וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ" (תְּהִלִּים עח-לו,לז). וְעַל כָּךְ בָּאָה מִצְוַת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ" (דְּבָרִים יח-יג), וְהוּא הַשֶּׁבַח הַגָּדוֹל הָאָמוּר בְּכָל הַצַּדִּיקִים, אִישׁ צַדִּיק תָּמִים, וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְכֵן יִצְחָק נִקְרָא עוֹלָה תְּמִימָה. בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ תְּמִימִים וּמֻשְׁלָמִים, וַאֲצַיֵּר פֹּה צִיּוּר נוֹרָא, מִמֶּנּוּ יִתְבּוֹנֵן הָאָדָם כַּמָּה צָרִיךְ לָשִׂים לִבּוֹ לְכָךְ. בְּעִיר אַחַת הָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג חוֹבֵב סֵפֶר, שֶׁבִּקֵּשׁ לְיַסֵּד סִפְרִיָּה מַקִּיפָה וּבָהּ סְפָרִים מִסְּפָרִים שׁוֹנִים, חֲדָשִׁים וְעַתִּיקִים. שָׁמַע שֶׁאַסְפַן סְפָרִים נוֹדָע בְּעִיר רְחוֹקָה הִגִּיעַ לִימֵי הַזִּקְנָה, תָּשׁ כֹּחוֹ וְעִמּוֹ מְאוֹר עֵינָיו וּמְבַקֵּשׁ הוּא לִמְכֹּר אֶת אֹסֶף סְפָרָיו כְּדֵי לִקְבֹּץ מָמוֹן לְעֵת זִקְנוּתוֹ. קָרָא הֶעָשִׁיר לְנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְיִפָּה כֹּחוֹ לִנְסֹעַ לְאוֹתָהּ עִיר וְלָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הָאַסְפָן. אַךְ תְּנַאי הִתְנָה עִמּוֹ: שֶׁלֹּא יִרְכֹּשׁ אֶלָּא סְפָרִים שְׁלֵמִים. לֹא קְרוּעִים וְלֹא חַסְרֵי דַּפִּים, לֹא מְטֻשְׁטְשֵׁי אוֹתִיּוֹת וְלֹא בְּלוֹאֵי כְּרִיכָה. נָסַע מְיֻפֵּה-הַכֹּחַ וְנוֹעַד עִם הָאַסְפָן. מְחִיר גָּבוֹהַּ הִצִּיעַ, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיֻּתַּר לוֹ לִבְחֹר אֶת הַסְּפָרִים שֶׁיִּשְּׂאוּ חֵן בְּעֵינָיו. הִסְכִּים הָאַסְפָן. נִגַּשׁ הַשָּׁלִיחַ לְמַדְּפֵי הַסִּדּוּרִים: גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, בְּהוֹצָאוֹת שׁוֹנוֹת וּבְנוּסָחִים שׁוֹנִים, פֵּרוּשִׁים רַבִּים מִסְּפֹר. הֵחֵל לְבָחֳנָם אֶחָד אֶחָד, וְהִנֵּה - בָּזֶה חֲסֵרִים דַּפִּים בִּתְחִלָּתוֹ, בָּאַחֵר בְּסוֹפוֹ, זֶה קָרוּעַ וְזֶה בָּלוּי. בָּזֶה הָאוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת וּבְאַחֵר תְּלוּשָׁה הַכְּרִיכָה. סוֹף דָּבָר, לֹא עָלוּ בְּיָדוֹ אֶלָּא סִדּוּרִים סְפוּרִים. כָּךְ הָיָה בְּמַדְּפֵי הַחֻמָּשִׁים, וְגַם כְּרָכִים שֶׁנִּמְצְאוּ שְׁלֵמִים - נִפְסְלוּ, כִּי הַסִּדְּרָה לֹא הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת. בְּזוֹ חָסַר חֻמָּשׁ זֶה וּבְזוֹ חֻמָּשׁ אַחֵר. בָּחַר בְּמִסְפַּר סְדָרוֹת שְׁלֵמוֹת, וְנִפְנָה לַמִּשְׁנָיוֹת. וְאַחֲרֵיהֶן לַגְּמָרוֹת וּלְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אַךְ הַכֹּל חָזַר עַל עַצְמוֹ. הָאַסְפָן לֹא הִקְפִּיד עַל שְׁמִירַת הַסְּפָרִים, לֹא הִדְבִּיר אֶת הַמַּזִּיקִים וְלֹא גּוֹנֵן עֲלֵיהֶם מִשֶּׁמֶשׁ וּמִלַּחוּת. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הֻבְרַר, שֶׁסְּפָרִים רַבִּים נִפְקַד מְקוֹמָם וְחָסְרוּ מֵהָאֹסֶף. אֲבָל גַּם מִמַּה שֶׁהָיָה וְנִבְדַּק, לֹא נִבְחֲרוּ אֶלָּא מְתֵי מְעַט. הַכֹּל נִצְרַר בְּמִזְוָדָה אַחַת וְהָאַסְפָן הֶחְזִיר בְּשִׁבְרוֹן לֵב אֶת הֲמוֹן הַסְּפָרִים הַפְּגוּמִים לִמְקוֹמָם... מְיֻפֵּה הַכֹּחַ שָׁב לְעִירוֹ. אֵין סָפֵק, הָאַכְזָבָה רַבָּה, הַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה לֹא הִצְדִּיקָה אֶת עַצְמָהּ... כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר נָבִין, שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ כּוֹלֵל בְּחֻבּוֹ סִפְרִיָּה עֲשִׁירָה, אֹסֶף שֶׁל "סִדּוּרִים", תְּפִלּוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר; אֹסֶף שֶׁל "חֻמָּשִׁים", שֶׁל "מִשְׁנָיוֹת וּגְמָרוֹת" וְעוֹד וְעוֹד. אֲבָל כַּאֲשֶׁר תִּבָּדֵק כָּל תְּפִלָּה, וְתִבָּחֵן כָּל מַסֶּכֶת, וְיִסָּקֵר כָּל דַּף גְּמָרָא... כַּמָּה יֶחְסַר, כַּמָּה יִהְיֶה פָּגוּם, מְטֻשְׁטָשׁ, כַּמָּה יִפָּסֵל וְיִדָּחֶה. מַה רָאוּי יִהְיֶה לִהְיוֹת מֻצָּג בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ מִכָּל תְּפִלּוֹתֵינוּ וְלִמּוּדֵינוּ??! (לִקּוּטֵי מַאֲמָרִים) וּבְעִנְיַן זֶה אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים: שָׁנִינוּ (שַׁבָּת לב.) שֶׁכָּל הָעוֹלֶה לַגַּרְדּוֹם לִדּוֹן, אִם יֵשׁ לוֹ פְּרַקְלִיטִין גְּדוֹלִים נִצּוֹל, וְאִם לָאו אֵינוֹ נִצּוֹל. וְאֵילוּ הֵן פְּרַקְלִיטִין שֶׁל אָדָם, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַאֲפִילוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה מְלַמְּדִים עָלָיו חוֹבָה וְאֶחָד מְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, נִצּוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד... יָשְׁרוֹ; וַיְחֻנֶּנּוּ... פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר" (אִיּוֹב לג, כג-כד). אָדָם נוֹטֶה לִשְׁכֹּחַ שֶׁיַּעֲמֹד לְמִשְׁפָּט וְיִזְדַּקֵּק לִפְרַקְלִיט. אֱמֶת, אֲפִילוּ פְּרַקְלִיט אֶחָד יוּכַל לְעָזְרוֹ. אַךְ זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהַפְּרַקְלִיט נִצָּב קוֹמְמִיּוּת, דִּבּוּרוֹ רָהוּט וְשׁוֹטֵף וְקוֹלוֹ נִשְׁמַע בָּרָמָה. אֲזַי יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיִּזְכֶּה בַּמִּשְׁפָּט. אֲבָל אִם יוֹפִיעַ בְּלִוּוּי פְּרַקְלִיט צָמוּק וְשָׁפוּף, הַלּוֹחֵשׁ בְּלֹא קוֹל, וְגַם בְּלַחֲשׁוֹ מְגַמְגֵּם הוּא, כֵּיצַד נִתָּן לִסְמֹךְ עָלָיו?! מַה עוֹד שֶׁהַקָּטֵגוֹרִים בְּנוּיִים לְתַלְפִּיוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וּמְדַבְּרִים בְּשֶׁטֶף וּבִרְהִיטוּת. כָּל מִצְוָה בּוֹרֵאת פְּרַקְלִיט (אָבוֹת ד-יא). אַךְ בַּצּוּרָה וּבָאֹפֶן שֶׁבָּהּ הִיא נַעֲשֵׂית כָּךְ יֵרָאֶה הַפְּרַקְלִיט. אָדָם הִתְפַּלֵּל בְּפִזּוּר הַדַּעַת, נִבְרָא בַּעֲבוּרוֹ מֵלִיץ פְּזוּר דַּעַת, וְעַתָּה - לֵךְ וּסְמֹךְ עָלָיו שֶׁיְּחַלֶּצְךָ... (חָפֵץ חַיִּים הֶחָדָשׁ, שִׂיחוֹת הח"ח)