Otzarot-Article

הַגְרַ"ח מִישְׁקוֹבְסְקִי סִפֵּר מַעֲשֶׂה, בְּשֵׁם אֶחָד מִמְּנַהֲלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאָרֶץ. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ הַמְּנַהֵל הַהוּא לְבֵיתוֹ שֶׁל גְּבִיר נוֹדָע הַמִּתְגּוֹרֵר בְּרָמַת גַּן. הִבְחִין מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה בְּתוֹפָעָה שֶׁהָיְתָה נִרְאֵית לוֹ תְּמוּהָה.

הֲגַם שֶׁהַגְּבִיר הַהוּא הִתְנַהֵל בְּאֹרַח חַיִּים מוֹדֶרְנִי לְמַדַּי וְלֹא נִמְנָה עַל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַחֲרֵדִית, הָיְתָה בּוֹ אַהֲבַת תּוֹרָה מֻפְלֶגֶת בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהִתְקָרֵב לְד' אַמּוֹתָיו הִבְחִין בָּהּ. עוֹד רָאָה אֶת הַלַּהַט הַגָּדוֹל הַמִּתְלַהֵט בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ כָּל אֵימַת שֶׁמַּזְכִּירִים לוֹ אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה.

כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת בִּטְרַקְלִינוֹ הַמְּפֹאָר, הִבִּיעוּ אַף הֵן הִזְדַּהוּת וְהַעֲרָכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. הָיוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי יְשִׁיבוֹת שְׁקוּעִים בְּלִמּוּדָם, וּקְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וַעֲמָלֶיהָ נִבְּטוּ מִכָּל פִּנָּה.

כְּשֶׁהִמְתִּין מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה לְבוֹאוֹ שֶׁל הַגְּבִיר וּבִקֵּשׁ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, נִגַּשׁ אֶל מַדַּף הַסְּפָרִים שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח שַׁ"ס וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיא אַחַת הַגְּמָרוֹת. מִשֶּׁהוֹשִׁיט יָדוֹ, נִתְקַל לְפֶתַע בְּמִסְגֶּרֶת עֵץ... עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשַׁ"ס אֲמִתִּי, אֶלָּא בִּתְמוּנַת עֲנָק מֵעֵץ שֶׁהָיְתָה מֻרְכֶּבֶת בְּצוּרָה אָמָּנוּתִית מִכָּל כִּרְכֵי הַשַּׁ"ס.

בְּקִצּוּר, הַכֹּל הוֹכִיחַ וּבְצוּרָה מֻפְגֶּנֶת עַל אַהֲבַת תּוֹרָה גְּדוֹלָה הַשְּׁרוּיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מֵעֵבֶר לְכָךְ, גְּבִיר זֶה תָּמַךְ בְּאֹפֶן מֻפְלָג בִּישִׁיבוֹת וּבְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה, לַמְרוֹת שֶׁעֲמִיתָיו הָעֲשִׁירִים, הַשַּׁיָּכִים לַחֶבְרָה וְלַמַּעֲמָד שֶׁלּוֹ, נוֹהֲגִים לְהַעֲבִיר אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם לְבָתֵּי חוֹלִים וְכַדּוֹ' וְלָאוֹ דַּוְקָא לְלִמּוּד הַתּוֹרָה.

הָיָה בָּרוּר שֶׁאַהֲבַת תּוֹרָה שֶׁכָּזוֹ, יֵשׁ לָהּ רֶקַע כָּלְשֶׁהוּ, וּמְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה הֶחְלִיט לְהִתְעַנְיֵן עַל כָּךְ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ.

הַגְּבִיר, כָּךְ עָשָׂה רֹשֶׁם, נֶהֱנָה מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה, וְהוֹדָה בַּדָּבָר. אָכֵן, אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַמֻּפְלֶגֶת שֶׁבָּהּ זָכָה, מְקוֹרָהּ בְּמִקְרֶה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁעָבַר עָלָיו בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, וּמִמֶּנּוּ נוּכַל לִלְמֹד עַל הַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת וְגַם עַל אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁפִּעֲמָה בְּקֶרֶב הַדּוֹר הַקּוֹדֵם.

"יֶלֶד בֵּן 12 הָיִיתִי כְּשֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי שָׁלְחוּ אוֹתִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה בָּעֲיָרָה לְיַד וִילְנָא", פָּתַח הַגְּבִיר בְּסִפּוּרוֹ. "הַדֶּרֶךְ לַיְּשִׁיבָה הָיְתָה אֲרֻכָּה מְאֹד, וּכְבָר בְּמַהֲלַךְ הַדֶּרֶךְ הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לִי בְּצוּרָה נוֹרָאָה.

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי סוֹף סוֹף לַיְּשִׁיבָה, הִתְבָּרֵר לִי שֶׁבְּכָל הַקָּשׁוּר לְסִדּוּר אֲרוּחוֹתַי אֵצֶל מִשְׁפָּחוֹת בָּעֲיָרָה, אִחַרְתִּי אֶת הַשָּׁעָה. 'הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעוּ לְפָנֶיךָ, קִבְּלוּ אֶת כָּל הַ'יָּמִים' וּלְךָ לֹא נִשְׁאַר מְאוּמָה', אָמַר לִי הָאַחֲרַאי מִטַּעַם הַיְּשִׁיבָה.

לְאַחַר שֶׁפָּרַצְתִּי בִּבְכִי וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי רָעֵב מְאֹד, עִיֵּן הָאַחֲרַאי פַּעַם נוֹסֶפֶת בִּרְשִׁימַת בַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁהִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה לָאֲרוּחוֹת, וּלְבַסּוֹף אָמַר לִי: 'רְאֵה, הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא בַּיִת שֶׁיַּסְכִּים לְאָרֵחַ אוֹתְךָ, אֲבָל אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ מֵרֹאשׁ שֶׁמְּדֻבָּר בְּאַלְמָנָה הַמְּטֻפֶּלֶת בִּילָדִים רַבִּים, וּבְבֵיתָהּ אֵין כֹּל. לַמְרוֹת הָעֹנִי הָרַב הַשּׂוֹרֵר בַּבַּיִת, מִתְחַנֶּנֶת אֵלֵינוּ הָאַלְמָנָה שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה לָאֲרוּחוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָנוּ נִמְנָעִים מִלַּעֲשׂוֹת זֹאת כְּדֵי לֹא לְהַטְרִיחַ אוֹתָהּ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ הוּא מִקְרֶה מְיֻחָד, אֵין לָנוּ בְּרֵרָה. נַפְנֶה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה.

אֲבָל בִּרְצוֹנִי לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּךָ לְכָךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּבַיִת שֶׁל יְתוֹמִים, הֲרֵי עַד שֶׁלֹּא יָנִיחוּ אֶת הָאֹכֶל בַּצַּלַּחַת שֶׁלְּךָ, אַל תִּקַּח מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית הַנִּמְצֵאת עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי בְּכָךְ אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת הָאוֹכֵל מִפִּיּוֹת הַיְּתוֹמִים הָרְעֵבִים'.

"נוּ, אַתָּה כְּבָר יָכוֹל לְהָבִין", פּוֹנֶה הַגְּבִיר אֶל מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה שֶׁיָּשַׁב בְּסָלוֹן הַבַּיִת הַמְּפֹאָר, "מַה הָיְתָה הַרְגָּשָׁתִי בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁבִּטְנִי מְקַרְקֶרֶת מֵרָעָב, וְשׁוֹלְחִים אוֹתִי לְבֵיתָהּ שֶׁל אַלְמָנָה, וּמַזְהִירִים אוֹתִי מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא לָקַחַת מֵהַצַּלַּחַת הַכְּלָלִית...

מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא עָמְדָה לְפָנַי כָּל אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת, שֵׂרַכְתִּי אֶת דַּרְכִּי בְּכֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים לְבֵית הָאַלְמָנָה. מְבַכֶּה עַל מַר גּוֹרָלִי, לֹא יוֹדֵעַ כֵּיצַד אֵצֵא מֵהַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁאֵלָיו נִקְלַעְתִּי.

בְּהִתְקָרְבִי אֶל הַבַּיִת מָחִיתִי אֶת דִּמְעוֹתַי וְהִקַּשְׁתִּי עַל הַדֶּלֶת. הָיְתָה זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם.

מִסְפַּר יְלָדִים קְטַנִּים נִגְּשׁוּ אֶל הַדֶּלֶת בְּבַת אַחַת וּפָתְחוּ אוֹתָהּ. בִּרְאוֹתָם אוֹתִי, פָּתְחוּ בִּצְעָקוֹת רָמוֹת: 'אִמָּא, אִמָּא, הַתַּלְמִיד חָכָם הִגִּיעַ; אִמָּא, אִמָּא בּוֹאִי תִּרְאִי, הַתַּלְמִיד חָכָם הִגִּיעַ'.

לֹא יָדַעְתִּי אֶל מִי הַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים, וְהִבַּטְתִּי לַאֲחוֹרַי כְּדֵי לִבְדֹּק אִם עוֹמֵד שָׁם מָאן דְּהוּא הָעוֹנֶה עַל הַתֹּאַר 'תַּלְמִיד חָכָם'. הֲרֵי אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל בֵּן 12... וּבֵינְתַיִם מַמְשִׁיכִים הַיְּלָדִים לִצְהֹל מִשִּׂמְחָה, וְלִקְרֹא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לְאִמָּם שֶׁתָּבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַ'תַּלְמִיד-חָכָם' שֶׁהִגִּיעַ.

וְהִנֵּה הָאַלְמָנָה מַגִּיעָה אֶל הַדֶּלֶת וּמְקַבֶּלֶת אֶת פָּנַי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מַזְמִינָה אוֹתִי לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וְלֶאֱכֹל יַחַד עִם כָּל הַיְּלָדִים.

שְׁמוֹנָה יְתוֹמִים הָיוּ בַּבַּיִת הַהוּא. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ מֻנָּחוֹת, לְבַד מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית, שְׁמוֹנֶה צַלָּחוֹת וְעוֹד אַחַת, רֵיקָה, שֶׁהֻנְחָה בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן. כָּל אֶחָד מִן הַיְּלָדִים לָקַח מָנָה מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית וְהִנִּיחָהּ עַל הַצַּלַּחַת שֶׁלּוֹ.

אוֹ אָז פָּנְתָה הָאֵם לְעוֹלָלֶיהָ וְשָׁאֲלָה: 'יְלָדִים יְקָרִים, מִי יוֹדֵעַ לְמִי מְיֹעֶדֶת הַצַּלַּחַת הָרֵיקָה?'

הֵשִׁיבוּ כֻּלָּם בְּאַחַת בְּקוֹל תְּרוּעָה וְשָׂשׂוֹן: 'לַתַּלְמִיד חָכָם, לַתַּלְמִיד חָכָם'.

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלָּה תַּחֲרוּת בֵּין הַיְּלָדִים מִי יוֹרִיד רִאשׁוֹן מֵהַמָּנָה שֶׁלּוֹ אֶל הַצַּלַּחַת שֶׁל הַתַּלְמִיד חָכָם, וְגַם מִי יוֹרִיד יוֹתֵר.

בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָיְתָה הַצַּלַּחַת שֶׁלִּי מְלֵאָה עַל גְּדוֹתֶיהָ בְּמַאֲכָלִים טְעִימִים שֶׁהֻפְרְשׁוּ עַל יְדֵי הַיְּתוֹמִים. וִיכוֹלָנִי לְהָעִיד, שֶׁהַמָּנָה שֶׁאָכַלְתִּי שָׁם בְּאוֹתָהּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם הָיְתָה שָׁוָה לִסְעוּדָה שֶׁל יוֹמַיִם-שְׁלֹשָׁה בַּיָּמִים הַטּוֹבִים בְּבֵיתִי שֶׁלִּי. מִזֶּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁלֹּא סָעַדְתִּי אֶת לִבִּי בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ.

וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, אֲזַי בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל פָּרְצוּ הַיְּתוֹמִים בְּרִקּוּד נִלְהָב, וְכִרְכְּרוּ סְבִיבִי בְּשִׁירִים וּבִמְחוֹלוֹת, כְּשֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם מְמַלְמְלוֹת פְּסוּקִים בְּשֶׁבַח אַהֲבַת הַתּוֹרָה, וְרִגְשֵׁי הוֹדָיָה לַקַּבָּ"ה, כְּאִלּוּ בְּבוֹאִי לִסְעוּדָתָם הֶעֱנַקְתִּי לָהֶם אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲנִיק לָהֶם.

בְּתֹם הַסְּעוּדָה הִתְחַנְּנוּ לְפָנַי שֶׁאָבוֹא שׁוּב, וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁהִבְטַחְתִּי לָהֶם זֹאת.

בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים אָכַלְתִּי בְּבֵיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. וְהַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ שֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהָיְתָה שָׁם, נֶחְקְקוּ בְּתוֹךְ לִבִּי פְּנִימָה. עִם הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ עָבַרְתִּי אֶת כָּל אֵימֵי הַמִּלְחָמָה וְשָׂרַדְתִּי בֶּאֱמוּנָתִי לְבוֹרֵא הָעוֹלָם.

אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ שֶׁרַק בִּזְכוּתָן נִשְׁאַרְתִּי יְהוּדִי טוֹב, וְרַק בִּזְכוּת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ שֶׁנֶּחְקְקוּ בְּקִרְבִּי הֶחְלַטְתִּי לִתְרֹם אֶת הוֹנִי לִישִׁיבוֹת שֶׁבָּהֶן עֲמֵלִים עַל הַתּוֹרָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	דברים תשס"ח
	שכר המצוות על כל פרט
	מַחֲזֶה שָׁכִיחַ הוּא בְּהֵיכְלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה: מְאוֹת בַּחוּרִים רוֹקְדִים בִּמְלֹא הַמֶּרֶץ, שָׁרִים בִּמְלֹא גְּרוֹנָם, בִּבְחִינַת 'וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'' (שְׁמוּאֵל ב ו-יד) הַגְרַ"ח מִישְׁקוֹבְסְקִי סִפֵּר מַעֲשֶׂה, בְּשֵׁם אֶחָד מִמְּנַהֲלֵי הַיְּשִׁיבוֹת הַגְּדוֹלוֹת בָּאָרֶץ. פַּעַם אַחַת הִגִּיעַ הַמְּנַהֵל הַהוּא לְבֵיתוֹ שֶׁל גְּבִיר נוֹדָע הַמִּתְגּוֹרֵר בְּרָמַת גַּן. הִבְחִין מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה בְּתוֹפָעָה שֶׁהָיְתָה נִרְאֵית לוֹ תְּמוּהָה. הֲגַם שֶׁהַגְּבִיר הַהוּא הִתְנַהֵל בְּאֹרַח חַיִּים מוֹדֶרְנִי לְמַדַּי וְלֹא נִמְנָה עַל בְּנֵי הַקְּהִלָּה הַחֲרֵדִית, הָיְתָה בּוֹ אַהֲבַת תּוֹרָה מֻפְלֶגֶת בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהִתְקָרֵב לְד' אַמּוֹתָיו הִבְחִין בָּהּ. עוֹד רָאָה אֶת הַלַּהַט הַגָּדוֹל הַמִּתְלַהֵט בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ כָּל אֵימַת שֶׁמַּזְכִּירִים לוֹ אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה. כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיוֹת בִּטְרַקְלִינוֹ הַמְּפֹאָר, הִבִּיעוּ אַף הֵן הִזְדַּהוּת וְהַעֲרָכָה לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. הָיוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל בְּנֵי יְשִׁיבוֹת שְׁקוּעִים בְּלִמּוּדָם, וּקְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה וַעֲמָלֶיהָ נִבְּטוּ מִכָּל פִּנָּה. כְּשֶׁהִמְתִּין מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה לְבוֹאוֹ שֶׁל הַגְּבִיר וּבִקֵּשׁ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, נִגַּשׁ אֶל מַדַּף הַסְּפָרִים שֶׁעָלָיו הָיָה מֻנָּח שַׁ"ס וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיא אַחַת הַגְּמָרוֹת. מִשֶּׁהוֹשִׁיט יָדוֹ, נִתְקַל לְפֶתַע בְּמִסְגֶּרֶת עֵץ... עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בְּשַׁ"ס אֲמִתִּי, אֶלָּא בִּתְמוּנַת עֲנָק מֵעֵץ שֶׁהָיְתָה מֻרְכֶּבֶת בְּצוּרָה אָמָּנוּתִית מִכָּל כִּרְכֵי הַשַּׁ"ס. בְּקִצּוּר, הַכֹּל הוֹכִיחַ וּבְצוּרָה מֻפְגֶּנֶת עַל אַהֲבַת תּוֹרָה גְּדוֹלָה הַשְּׁרוּיָה בְּלִבּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מֵעֵבֶר לְכָךְ, גְּבִיר זֶה תָּמַךְ בְּאֹפֶן מֻפְלָג בִּישִׁיבוֹת וּבְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה, לַמְרוֹת שֶׁעֲמִיתָיו הָעֲשִׁירִים, הַשַּׁיָּכִים לַחֶבְרָה וְלַמַּעֲמָד שֶׁלּוֹ, נוֹהֲגִים לְהַעֲבִיר אֶת תְּרוּמוֹתֵיהֶם לְבָתֵּי חוֹלִים וְכַדּוֹ' וְלָאוֹ דַּוְקָא לְלִמּוּד הַתּוֹרָה. הָיָה בָּרוּר שֶׁאַהֲבַת תּוֹרָה שֶׁכָּזוֹ, יֵשׁ לָהּ רֶקַע כָּלְשֶׁהוּ, וּמְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה הֶחְלִיט לְהִתְעַנְיֵן עַל כָּךְ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ. הַגְּבִיר, כָּךְ עָשָׂה רֹשֶׁם, נֶהֱנָה מֵעֶצֶם הַשְּׁאֵלָה, וְהוֹדָה בַּדָּבָר. אָכֵן, אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַמֻּפְלֶגֶת שֶׁבָּהּ זָכָה, מְקוֹרָהּ בְּמִקְרֶה כָּלְשֶׁהוּ שֶׁעָבַר עָלָיו בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, וּמִמֶּנּוּ נוּכַל לִלְמֹד עַל הַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת וְגַם עַל אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁפִּעֲמָה בְּקֶרֶב הַדּוֹר הַקּוֹדֵם. "יֶלֶד בֵּן 12 הָיִיתִי כְּשֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי שָׁלְחוּ אוֹתִי לִלְמֹד בִּישִׁיבָה בָּעֲיָרָה לְיַד וִילְנָא", פָּתַח הַגְּבִיר בְּסִפּוּרוֹ. "הַדֶּרֶךְ לַיְּשִׁיבָה הָיְתָה אֲרֻכָּה מְאֹד, וּכְבָר בְּמַהֲלַךְ הַדֶּרֶךְ הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לִי בְּצוּרָה נוֹרָאָה. כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי סוֹף סוֹף לַיְּשִׁיבָה, הִתְבָּרֵר לִי שֶׁבְּכָל הַקָּשׁוּר לְסִדּוּר אֲרוּחוֹתַי אֵצֶל מִשְׁפָּחוֹת בָּעֲיָרָה, אִחַרְתִּי אֶת הַשָּׁעָה. 'הַבַּחוּרִים שֶׁהִגִּיעוּ לְפָנֶיךָ, קִבְּלוּ אֶת כָּל הַ'יָּמִים' וּלְךָ לֹא נִשְׁאַר מְאוּמָה', אָמַר לִי הָאַחֲרַאי מִטַּעַם הַיְּשִׁיבָה. לְאַחַר שֶׁפָּרַצְתִּי בִּבְכִי וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי רָעֵב מְאֹד, עִיֵּן הָאַחֲרַאי פַּעַם נוֹסֶפֶת בִּרְשִׁימַת בַּעֲלֵי הַבָּתִּים שֶׁהִסְכִּימוּ לְקַבֵּל אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה לָאֲרוּחוֹת, וּלְבַסּוֹף אָמַר לִי: 'רְאֵה, הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא בַּיִת שֶׁיַּסְכִּים לְאָרֵחַ אוֹתְךָ, אֲבָל אֲנִי מוֹדִיעַ לְךָ מֵרֹאשׁ שֶׁמְּדֻבָּר בְּאַלְמָנָה הַמְּטֻפֶּלֶת בִּילָדִים רַבִּים, וּבְבֵיתָהּ אֵין כֹּל. לַמְרוֹת הָעֹנִי הָרַב הַשּׂוֹרֵר בַּבַּיִת, מִתְחַנֶּנֶת אֵלֵינוּ הָאַלְמָנָה שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֶיהָ אֶת בְּנֵי הַיְּשִׁיבָה לָאֲרוּחוֹת. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָנוּ נִמְנָעִים מִלַּעֲשׂוֹת זֹאת כְּדֵי לֹא לְהַטְרִיחַ אוֹתָהּ, אַךְ כֵּיוָן שֶׁהַמִּקְרֶה שֶׁלְּךָ הוּא מִקְרֶה מְיֻחָד, אֵין לָנוּ בְּרֵרָה. נַפְנֶה אוֹתְךָ לְבֵיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. אֲבָל בִּרְצוֹנִי לְהָסֵב אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּךָ לְכָךְ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמְּדֻבָּר בְּבַיִת שֶׁל יְתוֹמִים, הֲרֵי עַד שֶׁלֹּא יָנִיחוּ אֶת הָאֹכֶל בַּצַּלַּחַת שֶׁלְּךָ, אַל תִּקַּח מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית הַנִּמְצֵאת עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי בְּכָךְ אַתָּה לוֹקֵחַ אֶת הָאוֹכֵל מִפִּיּוֹת הַיְּתוֹמִים הָרְעֵבִים'. "נוּ, אַתָּה כְּבָר יָכוֹל לְהָבִין", פּוֹנֶה הַגְּבִיר אֶל מְנַהֵל הַיְּשִׁיבָה שֶׁיָּשַׁב בְּסָלוֹן הַבַּיִת הַמְּפֹאָר, "מַה הָיְתָה הַרְגָּשָׁתִי בְּאוֹתוֹ רֶגַע, כְּשֶׁבִּטְנִי מְקַרְקֶרֶת מֵרָעָב, וְשׁוֹלְחִים אוֹתִי לְבֵיתָהּ שֶׁל אַלְמָנָה, וּמַזְהִירִים אוֹתִי מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא לָקַחַת מֵהַצַּלַּחַת הַכְּלָלִית... מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא עָמְדָה לְפָנַי כָּל אֶפְשָׁרוּת נוֹסֶפֶת, שֵׂרַכְתִּי אֶת דַּרְכִּי בְּכֹחוֹתַי הָאַחֲרוֹנִים לְבֵית הָאַלְמָנָה. מְבַכֶּה עַל מַר גּוֹרָלִי, לֹא יוֹדֵעַ כֵּיצַד אֵצֵא מֵהַמַּצָּב הַקָּשֶׁה שֶׁאֵלָיו נִקְלַעְתִּי. בְּהִתְקָרְבִי אֶל הַבַּיִת מָחִיתִי אֶת דִּמְעוֹתַי וְהִקַּשְׁתִּי עַל הַדֶּלֶת. הָיְתָה זוֹ שְׁעַת צָהֳרַיִם. מִסְפַּר יְלָדִים קְטַנִּים נִגְּשׁוּ אֶל הַדֶּלֶת בְּבַת אַחַת וּפָתְחוּ אוֹתָהּ. בִּרְאוֹתָם אוֹתִי, פָּתְחוּ בִּצְעָקוֹת רָמוֹת: 'אִמָּא, אִמָּא, הַתַּלְמִיד חָכָם הִגִּיעַ; אִמָּא, אִמָּא בּוֹאִי תִּרְאִי, הַתַּלְמִיד חָכָם הִגִּיעַ'. לֹא יָדַעְתִּי אֶל מִי הַדְּבָרִים מְכֻוָּנִים, וְהִבַּטְתִּי לַאֲחוֹרַי כְּדֵי לִבְדֹּק אִם עוֹמֵד שָׁם מָאן דְּהוּא הָעוֹנֶה עַל הַתֹּאַר 'תַּלְמִיד חָכָם'. הֲרֵי אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל בֵּן 12... וּבֵינְתַיִם מַמְשִׁיכִים הַיְּלָדִים לִצְהֹל מִשִּׂמְחָה, וְלִקְרֹא בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לְאִמָּם שֶׁתָּבוֹא לִרְאוֹת אֶת הַ'תַּלְמִיד-חָכָם' שֶׁהִגִּיעַ. וְהִנֵּה הָאַלְמָנָה מַגִּיעָה אֶל הַדֶּלֶת וּמְקַבֶּלֶת אֶת פָּנַי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, מַזְמִינָה אוֹתִי לָשֶׁבֶת אֶל הַשֻּׁלְחָן וְלֶאֱכֹל יַחַד עִם כָּל הַיְּלָדִים. שְׁמוֹנָה יְתוֹמִים הָיוּ בַּבַּיִת הַהוּא. עַל הַשֻּׁלְחָן הָיוּ מֻנָּחוֹת, לְבַד מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית, שְׁמוֹנֶה צַלָּחוֹת וְעוֹד אַחַת, רֵיקָה, שֶׁהֻנְחָה בְּמֶרְכַּז הַשֻּׁלְחָן. כָּל אֶחָד מִן הַיְּלָדִים לָקַח מָנָה מֵהַצַּלַּחַת הַמֶּרְכָּזִית וְהִנִּיחָהּ עַל הַצַּלַּחַת שֶׁלּוֹ. אוֹ אָז פָּנְתָה הָאֵם לְעוֹלָלֶיהָ וְשָׁאֲלָה: 'יְלָדִים יְקָרִים, מִי יוֹדֵעַ לְמִי מְיֹעֶדֶת הַצַּלַּחַת הָרֵיקָה?' הֵשִׁיבוּ כֻּלָּם בְּאַחַת בְּקוֹל תְּרוּעָה וְשָׂשׂוֹן: 'לַתַּלְמִיד חָכָם, לַתַּלְמִיד חָכָם'. וּבְאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלָּה תַּחֲרוּת בֵּין הַיְּלָדִים מִי יוֹרִיד רִאשׁוֹן מֵהַמָּנָה שֶׁלּוֹ אֶל הַצַּלַּחַת שֶׁל הַתַּלְמִיד חָכָם, וְגַם מִי יוֹרִיד יוֹתֵר. בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָיְתָה הַצַּלַּחַת שֶׁלִּי מְלֵאָה עַל גְּדוֹתֶיהָ בְּמַאֲכָלִים טְעִימִים שֶׁהֻפְרְשׁוּ עַל יְדֵי הַיְּתוֹמִים. וִיכוֹלָנִי לְהָעִיד, שֶׁהַמָּנָה שֶׁאָכַלְתִּי שָׁם בְּאוֹתָהּ אֲרוּחַת צָהֳרַיִם הָיְתָה שָׁוָה לִסְעוּדָה שֶׁל יוֹמַיִם-שְׁלֹשָׁה בַּיָּמִים הַטּוֹבִים בְּבֵיתִי שֶׁלִּי. מִזֶּה תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁלֹּא סָעַדְתִּי אֶת לִבִּי בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ. וְאִם לֹא דַּי בְּכָךְ, אֲזַי בְּאֶמְצַע הָאֹכֶל פָּרְצוּ הַיְּתוֹמִים בְּרִקּוּד נִלְהָב, וְכִרְכְּרוּ סְבִיבִי בְּשִׁירִים וּבִמְחוֹלוֹת, כְּשֶׁשִּׂפְתוֹתֵיהֶם מְמַלְמְלוֹת פְּסוּקִים בְּשֶׁבַח אַהֲבַת הַתּוֹרָה, וְרִגְשֵׁי הוֹדָיָה לַקַּבָּ"ה, כְּאִלּוּ בְּבוֹאִי לִסְעוּדָתָם הֶעֱנַקְתִּי לָהֶם אֶת הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַעֲנִיק לָהֶם. בְּתֹם הַסְּעוּדָה הִתְחַנְּנוּ לְפָנַי שֶׁאָבוֹא שׁוּב, וְלֹא הִרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁהִבְטַחְתִּי לָהֶם זֹאת. בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲחָדִים אָכַלְתִּי בְּבֵיתָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה. וְהַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ שֶׁל אַהֲבַת הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁהָיְתָה שָׁם, נֶחְקְקוּ בְּתוֹךְ לִבִּי פְּנִימָה. עִם הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ עָבַרְתִּי אֶת כָּל אֵימֵי הַמִּלְחָמָה וְשָׂרַדְתִּי בֶּאֱמוּנָתִי לְבוֹרֵא הָעוֹלָם. אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ שֶׁרַק בִּזְכוּתָן נִשְׁאַרְתִּי יְהוּדִי טוֹב, וְרַק בִּזְכוּת הַתְּמוּנוֹת הַלָּלוּ שֶׁנֶּחְקְקוּ בְּקִרְבִּי הֶחְלַטְתִּי לִתְרֹם אֶת הוֹנִי לִישִׁיבוֹת שֶׁבָּהֶן עֲמֵלִים עַל הַתּוֹרָה. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)