Otzarot-Article

"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (כז- כ) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כְּשֶׁחָרָה אַף ה' עַל עִנְיַן הָעֵגֶל, וְאָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שְׁמוֹת לב-י), אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וְעַתָּה, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם [הֲרֵי טוֹב, אֵינִי אוֹמֵר לְךָ "מְחֵנִי" (רַשִּׁ"י)]. וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ". שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ בַּתּוֹרָה (רַשִּׁ"י), וְאָכֵן לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (רַבֵּנוּ בַּחְיֵי), שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת יא.) שֶׁקִּלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה.

וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ עִנְיָן זֶה, שֶׁאִם לֹא יִמְחַל לְיִשְׂרָאֵל לֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמְחִילַת עֲווֹנָם.

אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נִמְצָא שֶׁהוּא רָצוּף נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁעִנְיָנָם אֶחָד: הֲכָנַת יְשׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

לִפְנֵי לֵדָתוֹ הִתְנַבְּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (מְגִלָּה יד:), וְאִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה הוֹדִיעוּהוּ כֵן וְגָזַר לְהַשְׁלִיךְ הַיְלוּדִים אֶל הַיְאוֹר (סוֹטָה יב:). בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עָבְרָה עַל צִוּוּי אָבִיהָ, וְנַעֲשָׂה נֵס וְהִשְׁתַּרְבְּבָה יָדָהּ עַד לַתֵּבָה וְהִצִּילַתוֹ וְגִדַּלְתּוֹ. וְנִקְרָא "בֶּן בִּתְיָה" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א ד-יח). וּמִכָּל עֲשָׂרָה שְׁמוֹתָיו לֹא נִקְרָא אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאתוֹ - מֹשֶׁה, "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (מְגִלָּה יג.).

"מֹשֶׁה"?!

מַדּוּעַ לֹא: "מָשׁוּי", שֶׁהֲרֵי נִמְשָׁה מִן הַמַּיִם! "מֹשֶׁה", פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא מוֹשֶׁה אֲחֵרִים!

וְאָכֵן כֵּן! הֵבִין, שֶׁלְּפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ כָּךְ, כִּי זֶה יִעוּדוֹ. נִמְשֵׁיתָ, כְּדֵי לִמְשׁוֹת אֲחֵרִים. נִצַּלְתָּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֲחֵרִים! שֶׁהֲרֵי נוֹעַדְתָּ לִהְיוֹת גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְפִיכָךְ נַעֲשׂוּ עִמְּךָ כָּל אֵלּוּ הַנִּסִּים!

מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: "אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב". רַק בְּנֵס יוּכַל לְהִמָּחֵל הַחֵטְא הַגָּדוֹל. אֲבָל זֶה יִעוּדִי, לְהַצִּילָם בְּנֵס, כְּפִי שֶׁנִּצַּלְתִּי אֲנִי. לְפִיכָךְ: "אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם [מוּטָב]. וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ", אֵינִי רָאוּי לְהִקָּרֵא בַּשֵּׁם "מֹשֶׁה", כִּי לֹא זָכִיתִי לִמְשׁוֹתָם וּלְהַצִּילָם!

וְסִפְּרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּחַר הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְהִתְיַשֵּׁב בִּבְנֵי בְּרַק, הָיְתָה זוֹ עֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁאֻכְלוּסִיָּתָהּ מְעֹרֶבֶת. הָיוּ בָּהּ תּוֹשָׁבִים חֲסִידִיִּים מִפּוֹלִין וּמֵהוּנְגָרִיָּה, הָיוּ דָּתִיִּים פּוֹשְׁרִים, וְהָיוּ רַבִּים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי נָסְעוּ בְּשַׁבָּת, רַחְמָנָא לִצְלַן. בִּרְחוֹב מַיְמוֹן הַמַּקְבִּיל הָיָה בֵּית קוֹלְנוֹעַ וּמוֹעֲדוֹן "הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר". הָיָה סְנִיף פָּעִיל שֶׁל "עֶזְרָא", וְהָיוּ תַּהֲלוּכוֹת שֶׁל "בְּנֵי עֲקִיבָא". בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בָּנוּ אֶת בֵּית הַהִסְתַּדְּרוּת, שֶׁשָּׁקְדָה לִבְנוֹת שְׁכוּנוֹת סָבִיב, שֶׁיַּחְנְקוּ אֶת הַיִּשּׁוּב הַמִּתְחָרֵד. הַ"חֲזוֹן אִישׁ", בְּאִישִׁיּוּתוֹ הַכַּבִּירָה וּבְאָרְחוֹתָיו הַשְּׁקֵטוֹת, פָּעַל נִמְרָצוֹת לְהַטּוֹת אֶת הַכַּף. הוּא שֶׁהִמְרִיץ אֶת רַבִּי יַעֲקֹב הַלְפֶּרִין לִבְנוֹת אֶת שְׁכוּנַת "זִכְרוֹן מֵאִיר" הַחֲרֵדִית, אֶת הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל לְהָקִים בָּהּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ וּמוֹסְדוֹתֶיהָ, וְאֶת הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ זָצָ"ל לְהָקִים בָּהּ אֶת הַקִּרְיָה וְהַיְשִׁיבָה.

שְׁאָלוּהוּ מָה רָאָה עַל כָּכָה, מַדּוּעַ טוֹרֵחַ הוּא כָּל כָּךְ לַהֲפֹךְ אֶת בְּנֵי בְּרַק לִמְקוֹם תּוֹרָה, לְיִשּׁוּב חֲרֵדִי. וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁקּוֹל הַתּוֹרָה הַבּוֹקֵעַ עַד שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מֵהֵיכַל יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת צִיּוֹן" בִּרְחוֹב יְרוּשָׁלַיִם הִפְרִיעַ לְאַחַד הַשְּׁכֵנִים שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, שֶׁעֲנוּהוּ: "הַיְשִׁיבָה עוֹמֶדֶת תַּחַת מָרוּת הַ'חֲזוֹן אִישׁ'. הִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו, וְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר לָנוּ נַעֲשֶׂה!"

פָּחַד לָבוֹא בִּתְבִיעָה זוֹ לִפְנֵי הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וּמָצָא עֵצָה. בָּא וְאָמַר שֶׁנִּשְׁלַח עַל יְדֵי שְׁכֵנוֹ, שֶׁהָרַעַשׁ הַבּוֹקֵעַ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְאֻחָרוֹת מַפְרִיעַ לוֹ. תִּנָּתֵן הוֹרָאָה, שֶׁאַחֲרֵי עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה יִלְמְדוּ בְּשֶׁקֶט.

שָׁמַע הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְאָמַר: "תְּמֵהַנִי עַל שְׁכֵנְךָ, מַדּוּעַ שָׁלַח אוֹתְךָ. הֲלֹא יָכוֹל הָיָה לָבוֹא בְּעַצְמוֹ, וְלוֹמַר שֶׁשְּׁכֵנוֹ שָׁלַח אוֹתוֹ... וּלְעֶצֶם הָעִנְיָן, תֹּאמַר לִשְׁכֵנְךָ שֶׁאֲנִי מַמְלִיץ לוֹ לַעֲבֹר דִּירָה. וְאִם לְקוֹלִי יִשְׁמַע, יְחַפֵּשׂ דִּירָה מִחוּץ לִבְנֵי בְּרַק. כִּי בְּכָל רְחוֹב בָּעִיר עוֹד תָּקוּם יְשִׁיבָה, וּבְכָל בַּיִת שֵׁנִי יִתְמַקֵּם בֵּית כְּנֶסֶת אוֹ כּוֹלֵל אַבְרֵכִים!"

מָה רָאָה הַ"חֲזוֹן אִישׁ" לְהַשְׁקִיעַ כָּאֵלּוּ כֹּחוֹת בְּיִשּׁוּב שֶׁכַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם בּוֹ הָיוּ שְׁקוּלוֹת, וְהַמַּעֲרָכָה כְּבֵדָה, קָשָׁה וּמְמֻשֶּׁכֶת? מַדּוּעַ לֹא הִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ?!

וְעָנָה: "אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, אֶקְשֹׁר גּוֹרָלִי בְּגוֹרָלָם. אִם נַצְלִיחַ, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, אֵלֵךְ לַגֵּיהִנֹּם עִם יוֹשְׁבֶיהָ כְּאֶחָד!" כָּךְ אָמַר לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי וָאזְנֶר, שֶׁנִּרְעַשׁ כָּל כָּךְ מֵהַתְּשׁוּבָה! זוֹ תְּשׁוּבַת "וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא" שֶׁל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן! (וְהִגַּדְתָּ)

	מסעי תשס"ח
	ערכו של בן תורה
	"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (כז- כ) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: כְּשֶׁחָרָה אַף ה' עַל עִנְיַן הָעֵגֶל, וְאָמַר לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שְׁמוֹת לב-י), אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וְעַתָּה, אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם [הֲרֵי טוֹב, אֵינִי אוֹמֵר לְךָ "מְחֵנִי" (רַשִּׁ"י)]. וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ". שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ בַּתּוֹרָה (רַשִּׁ"י), וְאָכֵן לֹא נִזְכַּר שְׁמוֹ בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה (רַבֵּנוּ בַּחְיֵי), שֶׁאָמְרוּ (מַכּוֹת יא.) שֶׁקִּלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי הִיא בָּאָה. וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ עִנְיָן זֶה, שֶׁאִם לֹא יִמְחַל לְיִשְׂרָאֵל לֹא יִזָּכֵר שְׁמוֹ. מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִמְחִילַת עֲווֹנָם. אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נִמְצָא שֶׁהוּא רָצוּף נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁעִנְיָנָם אֶחָד: הֲכָנַת יְשׁוּעָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. לִפְנֵי לֵדָתוֹ הִתְנַבְּאָה אֲחוֹתוֹ שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד מוֹשִׁיעָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (מְגִלָּה יד:), וְאִצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה הוֹדִיעוּהוּ כֵן וְגָזַר לְהַשְׁלִיךְ הַיְלוּדִים אֶל הַיְאוֹר (סוֹטָה יב:). בִּתּוֹ שֶׁל פַּרְעֹה עָבְרָה עַל צִוּוּי אָבִיהָ, וְנַעֲשָׂה נֵס וְהִשְׁתַּרְבְּבָה יָדָהּ עַד לַתֵּבָה וְהִצִּילַתוֹ וְגִדַּלְתּוֹ. וְנִקְרָא "בֶּן בִּתְיָה" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א ד-יח). וּמִכָּל עֲשָׂרָה שְׁמוֹתָיו לֹא נִקְרָא אֶלָּא בַּשֵּׁם שֶׁקְּרָאתוֹ - מֹשֶׁה, "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (מְגִלָּה יג.). "מֹשֶׁה"?! מַדּוּעַ לֹא: "מָשׁוּי", שֶׁהֲרֵי נִמְשָׁה מִן הַמַּיִם! "מֹשֶׁה", פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא מוֹשֶׁה אֲחֵרִים! וְאָכֵן כֵּן! הֵבִין, שֶׁלְּפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ כָּךְ, כִּי זֶה יִעוּדוֹ. נִמְשֵׁיתָ, כְּדֵי לִמְשׁוֹת אֲחֵרִים. נִצַּלְתָּ, כְּדֵי לְהַצִּיל אֲחֵרִים! שֶׁהֲרֵי נוֹעַדְתָּ לִהְיוֹת גּוֹאֲלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְפִיכָךְ נַעֲשׂוּ עִמְּךָ כָּל אֵלּוּ הַנִּסִּים! מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: "אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב". רַק בְּנֵס יוּכַל לְהִמָּחֵל הַחֵטְא הַגָּדוֹל. אֲבָל זֶה יִעוּדִי, לְהַצִּילָם בְּנֵס, כְּפִי שֶׁנִּצַּלְתִּי אֲנִי. לְפִיכָךְ: "אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם [מוּטָב]. וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ", אֵינִי רָאוּי לְהִקָּרֵא בַּשֵּׁם "מֹשֶׁה", כִּי לֹא זָכִיתִי לִמְשׁוֹתָם וּלְהַצִּילָם! וְסִפְּרוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּחַר הַ"חֲזוֹן אִישׁ" זָצָ"ל לְהִתְיַשֵּׁב בִּבְנֵי בְּרַק, הָיְתָה זוֹ עֲיָרָה קְטַנָּה שֶׁאֻכְלוּסִיָּתָהּ מְעֹרֶבֶת. הָיוּ בָּהּ תּוֹשָׁבִים חֲסִידִיִּים מִפּוֹלִין וּמֵהוּנְגָרִיָּה, הָיוּ דָּתִיִּים פּוֹשְׁרִים, וְהָיוּ רַבִּים שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בִּרְחוֹבָהּ הָרָאשִׁי נָסְעוּ בְּשַׁבָּת, רַחְמָנָא לִצְלַן. בִּרְחוֹב מַיְמוֹן הַמַּקְבִּיל הָיָה בֵּית קוֹלְנוֹעַ וּמוֹעֲדוֹן "הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר". הָיָה סְנִיף פָּעִיל שֶׁל "עֶזְרָא", וְהָיוּ תַּהֲלוּכוֹת שֶׁל "בְּנֵי עֲקִיבָא". בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בָּנוּ אֶת בֵּית הַהִסְתַּדְּרוּת, שֶׁשָּׁקְדָה לִבְנוֹת שְׁכוּנוֹת סָבִיב, שֶׁיַּחְנְקוּ אֶת הַיִּשּׁוּב הַמִּתְחָרֵד. הַ"חֲזוֹן אִישׁ", בְּאִישִׁיּוּתוֹ הַכַּבִּירָה וּבְאָרְחוֹתָיו הַשְּׁקֵטוֹת, פָּעַל נִמְרָצוֹת לְהַטּוֹת אֶת הַכַּף. הוּא שֶׁהִמְרִיץ אֶת רַבִּי יַעֲקֹב הַלְפֶּרִין לִבְנוֹת אֶת שְׁכוּנַת "זִכְרוֹן מֵאִיר" הַחֲרֵדִית, אֶת הָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זָצָ"ל לְהָקִים בָּהּ אֶת יְשִׁיבָתוֹ וּמוֹסְדוֹתֶיהָ, וְאֶת הָרַבִּי מִוִּיזְ'נִיץ זָצָ"ל לְהָקִים בָּהּ אֶת הַקִּרְיָה וְהַיְשִׁיבָה. שְׁאָלוּהוּ מָה רָאָה עַל כָּכָה, מַדּוּעַ טוֹרֵחַ הוּא כָּל כָּךְ לַהֲפֹךְ אֶת בְּנֵי בְּרַק לִמְקוֹם תּוֹרָה, לְיִשּׁוּב חֲרֵדִי. וּכְבָר הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁקּוֹל הַתּוֹרָה הַבּוֹקֵעַ עַד שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מֵהֵיכַל יְשִׁיבַת "תִּפְאֶרֶת צִיּוֹן" בִּרְחוֹב יְרוּשָׁלַיִם הִפְרִיעַ לְאַחַד הַשְּׁכֵנִים שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי רָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, שֶׁעֲנוּהוּ: "הַיְשִׁיבָה עוֹמֶדֶת תַּחַת מָרוּת הַ'חֲזוֹן אִישׁ'. הִתְאוֹנֵן בְּפָנָיו, וְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר לָנוּ נַעֲשֶׂה!" פָּחַד לָבוֹא בִּתְבִיעָה זוֹ לִפְנֵי הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וּמָצָא עֵצָה. בָּא וְאָמַר שֶׁנִּשְׁלַח עַל יְדֵי שְׁכֵנוֹ, שֶׁהָרַעַשׁ הַבּוֹקֵעַ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְאֻחָרוֹת מַפְרִיעַ לוֹ. תִּנָּתֵן הוֹרָאָה, שֶׁאַחֲרֵי עֶשֶׂר בַּלַּיְלָה יִלְמְדוּ בְּשֶׁקֶט. שָׁמַע הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְאָמַר: "תְּמֵהַנִי עַל שְׁכֵנְךָ, מַדּוּעַ שָׁלַח אוֹתְךָ. הֲלֹא יָכוֹל הָיָה לָבוֹא בְּעַצְמוֹ, וְלוֹמַר שֶׁשְּׁכֵנוֹ שָׁלַח אוֹתוֹ... וּלְעֶצֶם הָעִנְיָן, תֹּאמַר לִשְׁכֵנְךָ שֶׁאֲנִי מַמְלִיץ לוֹ לַעֲבֹר דִּירָה. וְאִם לְקוֹלִי יִשְׁמַע, יְחַפֵּשׂ דִּירָה מִחוּץ לִבְנֵי בְּרַק. כִּי בְּכָל רְחוֹב בָּעִיר עוֹד תָּקוּם יְשִׁיבָה, וּבְכָל בַּיִת שֵׁנִי יִתְמַקֵּם בֵּית כְּנֶסֶת אוֹ כּוֹלֵל אַבְרֵכִים!" מָה רָאָה הַ"חֲזוֹן אִישׁ" לְהַשְׁקִיעַ כָּאֵלּוּ כֹּחוֹת בְּיִשּׁוּב שֶׁכַּפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם בּוֹ הָיוּ שְׁקוּלוֹת, וְהַמַּעֲרָכָה כְּבֵדָה, קָשָׁה וּמְמֻשֶּׁכֶת? מַדּוּעַ לֹא הִתְיַשֵּׁב בִּירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ?! וְעָנָה: "אָמַרְתִּי לְעַצְמִי, אֶקְשֹׁר גּוֹרָלִי בְּגוֹרָלָם. אִם נַצְלִיחַ, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, אֵלֵךְ לַגֵּיהִנֹּם עִם יוֹשְׁבֶיהָ כְּאֶחָד!" כָּךְ אָמַר לַגָּאוֹן רַבִּי שְׁמוּאֵל הַלֵּוִי וָאזְנֶר, שֶׁנִּרְעַשׁ כָּל כָּךְ מֵהַתְּשׁוּבָה! זוֹ תְּשׁוּבַת "וְאִם אַיִן, מְחֵנִי נָא" שֶׁל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן! (וְהִגַּדְתָּ)