Otzarot-Article

"רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לה-ל) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא" (מִשְׁלֵי ב-ד). וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּמִּדְרָשׁ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א-ט), אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרְךָ. וְיֵשׁ לְהָבִין, מֵהֵיכֵי תֵּיתֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, וַהֲלֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה (פְּסָחִים קיח:), אֲפִלּוּ שְׂכַר חֲמוֹר (בְּכוֹרוֹת ה:) וְכֶלֶב (פְּסָחִים כב.) -

וְהַתְּשׁוּבָה תּוּבַן בְּמַה שֶּׁכָּתַב הַ"בִּינָה לְעִתִּים" (ח"ב דְּרוּשׁ לג), שֶׁלְּעִתִּים מִתְיַגֵּעַ הָאָדָם לְהָבִין עִנְיָן מְסֻיָּם וְלֹא הִגִּיעַ שִׂכְלוֹ לְעֻמְקוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ אֵיזֶה יְדִיעָה נְחוּצָה לַהֲבָנַת אוֹתוֹ עִנְיָן. אַל יֹאמַר שֶׁלֹּא מָצָא, יֵדַע שֶׁהַיְגִיעָה עַצְמָהּ הִיא הַמְּצִיאָה, וְתֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֵבִין הָעִנְיָן עַל בָּרְיוֹ.

אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּר הַיְגִיעָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יְלַמְּדוּהוּ כָּל מַה שֶּׁלֹּא הֵבִין, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהָאָדָם טוֹרֵחַ בּוֹ, גַּם אִם לֹא עוֹלֶה בְּיָדוֹ, מַשְׁלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶפְצוֹ גַּם אִם כַּעֲבֹר דּוֹרוֹת -

וְעִנְיָן זֶה לָמַדְנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא וַיַּקְהֵל ד) עַל הַפָּסוּק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" -

וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ "רְאוּ", מַה יֵּשׁ כָּאן לְהִתְבּוֹנֵן. וְגַם מַדּוּעַ הִזְכִּיר שֵׁם אָבִיו וַאֲבִי אָבִיו, שֶׁלֹּא כָּרְגִילוּת. וּמַדּוּעַ נִשְׁנָה כָּאן. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: לְפִי שֶׁמָּסַר חוּר נַפְשׁוֹ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל עָמַד כְּנֶגְדָּם וְגָעַר בָּהֶם, וְעָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ -

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדוּ עָלָיו לִגְיוֹנוֹתָיו, עָמַד שַׂר צְבָאוֹ וְנִלְחַם עִמָּהֶם, אָמַר לָהֶם: בַּמֶּלֶךְ אַתֶּם מוֹרְדִים?! עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. בָּא הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: הֵיכָן שַׂר צָבָא שֶׁלִּי?

אָמְרוּ לוֹ: הָרְגוּ אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹנוֹת.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לְקִבְרוֹ וְאָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, וְחַיַּי. אִלּוּ מָמוֹן נָתַתָּ עָלַי, הָיִיתִי פּוֹרֵעַ לְךָ. עַכְשָׁו, שֶׁנָּתַתָּ נַפְשְׁךָ עָלַי, כָּל בָּנִים שֶׁיֵּצְאוּ מִמְּךָ אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָם דֻּכָּסִים וְשַׁלִּיטִים! וְיוֹתֵר -

חוּר נָתַן נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הָעֵגֶל, וַהֲרָגוּהוּ. הִתְמַנָּה בֶּן בְּנוֹ לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה כַּפָּרָה עַל חֵטְא הָעֵגֶל (שְׁמוֹת רַבָּה נא-ח)!

כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, אַבְרָהָם אָבִינוּ קָרָא בְּשֵׁם ה', אִחָה [חִבֵּר] אֶת כָּל הָעוֹלָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ב"ר לט-ג). אִלּוּ הָיִינוּ נִשְׁאָלִים: מַה מְּקוֹר כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הָיִינוּ עוֹנִים וַדַּאי שֶׁהָיוּ לוֹ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, שֶׁהֲרֵי הָיָה "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים". אֲבָל בַּמִּדְרָשׁ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה כ) דָּרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק "וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם" (יוֹאֵל ב-כז), מַהוּ "לְעוֹלָם", אֶלָּא שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּפְעַל אָדָם לִכְבוֹד שָׁמַיִם וְיֵרָאֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מַצְלִיחַ, וְיֵבוֹשׁ. אֲבָל לְבַסּוֹף יִרְאוּ הַכֹּל שֶׁ"הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (יְשַׁעְיָה מ-י), לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שָׂכָר שֶׁל אָדָם אַחֵר בָּא בָּעוֹלָם -

לֹא גִּלְגֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אַבְרָהָם לָעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׂכָרוֹ שֶׁל שֵׁם בֶּן נֹחַ, שֶׁנִּתְנַבֵּא אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה עַל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ. בָּא אַבְרָהָם בֶּן בְּנוֹ, וְהִשְׁפִּיעַ עַל הֲמוֹנִים!

וְאָמְרוּ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יב-ט): אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ. רְצוֹנְךָ לֵידַע -

שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים א ו-ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ", וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה. וְלֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ (תְּהִלִּים ל-א): "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" ,"לִשְׁלֹמֹה" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "לְדָוִד", הֲוֵי (מִשְׁלֵי כז-יח) "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ". וַאֲסַפֵּר -

בָּחוּר מִקִּבּוּץ "הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר" נִקְלַע לִבְנֵי בְּרַק. שׁוֹטֵט בְּחוּצוֹתֶיהָ, וְעָלָה לִישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז'. הִתְרַשֵּׁם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה. בְּמִקְרֶה, הִכַּרְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. סָבוֹ מִקְּרִינִיק, עִירִי.

בָּאוּ וְאָמְרוּ: "הַ"חֲזוֹן אִישׁ" קוֹרֵא לְךָ".

רַצְתִּי לְבֵית הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְאָמַר לִי: "תִּרְאֶה, הַבָּחוּר לוֹמֵד בַּיְשִׁיבָה, וּתְעוּדוֹת הַמָּזוֹן שֶׁלּוֹ בַּקִּבּוּץ". הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת הַצֶּנַע, וְחִלְּקוּ מָזוֹן לְפִי תְּלוּשִׁים. "תִּסַּע לְחֵיפָה, וְתַסְדִּיר אֶת עִנְיַן הַתְּעוּדוֹת".

אָמַרְתִּי: "זֶה לֹא יִהְיֶה קַל".

עָנָה: "עַל דָּבָר קָשֶׁה, מְקַבְּלִים שָׂכָר פִּי מֵאָה".

בִּקַּשְׁתִּי: "אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה?"

הָרְשׁוּת נִתְּנָה, וְשָׁאַלְתִּי: "הַבָּחוּר נוֹלַד בַּקִּבּוּץ. הוֹרָיו מָרְדוּ בְּהוֹרֵיהֶם הַדָּתִיִּים. הָיָה זֶה דּוֹר מֶרִי. בַּהֲלָצָה אָמְרוּ: הָאָב שָׁר בְּשַׁבָּת: 'הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת', וְהַצֶּאֱצָאִים עוֹנִים לוֹ: 'דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת'... הֵם יִסְּדוּ אֶת הַקִּבּוּץ, חַף מִכָּל זִיק יַהֲדוּת. אוֹכְלִים חָמֵץ בְּפֶסַח וּבָשָׂר בְּיוֹם כִּפּוּר. אֵיךְ זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?"

וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" עָנָה: כְּשֶׁאָבִיו גָּלַשׁ וְהָלַךְ לַקִּבּוּץ, יָשַׁב עָלָיו אָבִיו "שִׁבְעָה", בָּכָה וְהִתְחַנֵּן. לִבְנוֹ זֶה לֹא עָזַר, שֶׁהֲרֵי הַבְּחִירָה נְתוּנָה. אֲבָל זֶה עָזַר לַנֶּכֶד. דַּע שֶׁדְּמָעוֹת אֵינָן אוֹבְדוֹת!"...

וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהַמְדֻבָּר רַק עָלָיו, הַמְדֻבָּר עָלֵינוּ!

שֶׁהֲרֵי לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה כ): "שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד - כָּל אֶחָד וְאֶחָד! - לְפִי שְׂכָרוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר בָּא בָּעוֹלָם!"

כַּמָּה יֵשׁ בְּכָךְ לְהַקְנוֹת עֲנָוָה!

אָדָם פּוֹעֵל, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. מַרְבִּיץ תּוֹרָה, מַגִּיד שִׁעוּר, מֵקִים בֵּית כְּנֶסֶת, יְשִׁיבָה אוֹ כּוֹלֵל, מְחַבֵּר סֵפֶר, מְזַכֶּה הָרַבִּים. וַדַּאי, נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקוֹ -

וְאֵינוֹ מַעֲלֶה כְּלָל בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין זֶה מִכֹּחוֹ, לֹא בִּזְכוּתוֹ, אֶלָּא "לְפִי שְׂכָרוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר!" הָיָה לוֹ סַבָּא שֶׁרָצָה וְהִשְׁתּוֹקֵק, וְהַנֶּכֶד זָכָה לְהַגְשִׁים!

שָׁמַעְתִּי אָדָם גָּדוֹל שֶׁאָמַר: "הַמִּצְווֹת אֵינָן שֶׁלִּי, הָעֲבֵרוֹת הֵן שֶׁלִּי"... (וְהִגַּדְתָּ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" (לה-ל) דָּרַשׁ הָרַב גָּלִינְסְקִי זָצָ"ל: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה, אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא" (מִשְׁלֵי ב-ד). וְאָמְרוּ עַל כָּךְ בַּמִּדְרָשׁ (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה א-ט), אִם אַתָּה מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּמַּטְמוֹנִים הַלָּלוּ, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרְךָ. וְיֵשׁ לְהָבִין, מֵהֵיכֵי תֵּיתֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ, וַהֲלֹא אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה (פְּסָחִים קיח:), אֲפִלּוּ שְׂכַר חֲמוֹר (בְּכוֹרוֹת ה:) וְכֶלֶב (פְּסָחִים כב.) - וְהַתְּשׁוּבָה תּוּבַן בְּמַה שֶּׁכָּתַב הַ"בִּינָה לְעִתִּים" (ח"ב דְּרוּשׁ לג), שֶׁלְּעִתִּים מִתְיַגֵּעַ הָאָדָם לְהָבִין עִנְיָן מְסֻיָּם וְלֹא הִגִּיעַ שִׂכְלוֹ לְעֻמְקוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה לוֹ אֵיזֶה יְדִיעָה נְחוּצָה לַהֲבָנַת אוֹתוֹ עִנְיָן. אַל יֹאמַר שֶׁלֹּא מָצָא, יֵדַע שֶׁהַיְגִיעָה עַצְמָהּ הִיא הַמְּצִיאָה, וְתֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֵבִין הָעִנְיָן עַל בָּרְיוֹ. אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר עֲבוּר הַיְגִיעָה, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁלֶּעָתִיד לָבוֹא יְלַמְּדוּהוּ כָּל מַה שֶּׁלֹּא הֵבִין, אֶלָּא שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהָאָדָם טוֹרֵחַ בּוֹ, גַּם אִם לֹא עוֹלֶה בְּיָדוֹ, מַשְׁלִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶפְצוֹ גַּם אִם כַּעֲבֹר דּוֹרוֹת - וְעִנְיָן זֶה לָמַדְנוּ בְּפָרָשָׁתֵנוּ, שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (תַּנְחוּמָא וַיַּקְהֵל ד) עַל הַפָּסוּק: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" - וְיֵשׁ לְהָבִין מַהוּ "רְאוּ", מַה יֵּשׁ כָּאן לְהִתְבּוֹנֵן. וְגַם מַדּוּעַ הִזְכִּיר שֵׁם אָבִיו וַאֲבִי אָבִיו, שֶׁלֹּא כָּרְגִילוּת. וּמַדּוּעַ נִשְׁנָה כָּאן. וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: לְפִי שֶׁמָּסַר חוּר נַפְשׁוֹ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל עָמַד כְּנֶגְדָּם וְגָעַר בָּהֶם, וְעָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, אֲנִי פּוֹרֵעַ לְךָ - מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁמָּרְדוּ עָלָיו לִגְיוֹנוֹתָיו, עָמַד שַׂר צְבָאוֹ וְנִלְחַם עִמָּהֶם, אָמַר לָהֶם: בַּמֶּלֶךְ אַתֶּם מוֹרְדִים?! עָמְדוּ עָלָיו וַהֲרָגוּהוּ. בָּא הַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהֶם: הֵיכָן שַׂר צָבָא שֶׁלִּי? אָמְרוּ לוֹ: הָרְגוּ אוֹתוֹ הַלִּגְיוֹנוֹת. הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לְקִבְרוֹ וְאָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, וְחַיַּי. אִלּוּ מָמוֹן נָתַתָּ עָלַי, הָיִיתִי פּוֹרֵעַ לְךָ. עַכְשָׁו, שֶׁנָּתַתָּ נַפְשְׁךָ עָלַי, כָּל בָּנִים שֶׁיֵּצְאוּ מִמְּךָ אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָם דֻּכָּסִים וְשַׁלִּיטִים! וְיוֹתֵר - חוּר נָתַן נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ הָעֵגֶל, וַהֲרָגוּהוּ. הִתְמַנָּה בֶּן בְּנוֹ לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה כַּפָּרָה עַל חֵטְא הָעֵגֶל (שְׁמוֹת רַבָּה נא-ח)! כַּיּוֹצֵא בְּכָךְ, אַבְרָהָם אָבִינוּ קָרָא בְּשֵׁם ה', אִחָה [חִבֵּר] אֶת כָּל הָעוֹלָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ב"ר לט-ג). אִלּוּ הָיִינוּ נִשְׁאָלִים: מַה מְּקוֹר כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, הָיִינוּ עוֹנִים וַדַּאי שֶׁהָיוּ לוֹ כֹּחוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, שֶׁהֲרֵי הָיָה "הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים". אֲבָל בַּמִּדְרָשׁ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה כ) דָּרְשׁוּ עַל הַפָּסוּק "וְלֹא יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם" (יוֹאֵל ב-כז), מַהוּ "לְעוֹלָם", אֶלָּא שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּפְעַל אָדָם לִכְבוֹד שָׁמַיִם וְיֵרָאֶה כְּאִלּוּ אֵינוֹ מַצְלִיחַ, וְיֵבוֹשׁ. אֲבָל לְבַסּוֹף יִרְאוּ הַכֹּל שֶׁ"הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו" (יְשַׁעְיָה מ-י), לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי שָׂכָר שֶׁל אָדָם אַחֵר בָּא בָּעוֹלָם - לֹא גִּלְגֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא אַבְרָהָם לָעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׂכָרוֹ שֶׁל שֵׁם בֶּן נֹחַ, שֶׁנִּתְנַבֵּא אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה עַל כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ. בָּא אַבְרָהָם בֶּן בְּנוֹ, וְהִשְׁפִּיעַ עַל הֲמוֹנִים! וְאָמְרוּ (בַּמִּדְבָּר רַבָּה יב-ט): אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר בְּרִיָּה. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָדָם יָגֵעַ וְנוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל הַדָּבָר, אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכָרוֹ. רְצוֹנְךָ לֵידַע - שְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים א ו-ט): "וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ", וּבִשְׁבִיל שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּבְנָה. וְלֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ אֶלָּא הִכְתִּיבוֹ עַל שְׁמוֹ (תְּהִלִּים ל-א): "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" ,"לִשְׁלֹמֹה" אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא "לְדָוִד", הֲוֵי (מִשְׁלֵי כז-יח) "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ". וַאֲסַפֵּר - בָּחוּר מִקִּבּוּץ "הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר" נִקְלַע לִבְנֵי בְּרַק. שׁוֹטֵט בְּחוּצוֹתֶיהָ, וְעָלָה לִישִׁיבַת פּוֹנִיבֶז'. הִתְרַשֵּׁם כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בַּיְשִׁיבָה. בְּמִקְרֶה, הִכַּרְתִּי אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ. סָבוֹ מִקְּרִינִיק, עִירִי. בָּאוּ וְאָמְרוּ: "הַ"חֲזוֹן אִישׁ" קוֹרֵא לְךָ". רַצְתִּי לְבֵית הַ"חֲזוֹן אִישׁ", וְאָמַר לִי: "תִּרְאֶה, הַבָּחוּר לוֹמֵד בַּיְשִׁיבָה, וּתְעוּדוֹת הַמָּזוֹן שֶׁלּוֹ בַּקִּבּוּץ". הָיָה זֶה בִּתְקוּפַת הַצֶּנַע, וְחִלְּקוּ מָזוֹן לְפִי תְּלוּשִׁים. "תִּסַּע לְחֵיפָה, וְתַסְדִּיר אֶת עִנְיַן הַתְּעוּדוֹת". אָמַרְתִּי: "זֶה לֹא יִהְיֶה קַל". עָנָה: "עַל דָּבָר קָשֶׁה, מְקַבְּלִים שָׂכָר פִּי מֵאָה". בִּקַּשְׁתִּי: "אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה?" הָרְשׁוּת נִתְּנָה, וְשָׁאַלְתִּי: "הַבָּחוּר נוֹלַד בַּקִּבּוּץ. הוֹרָיו מָרְדוּ בְּהוֹרֵיהֶם הַדָּתִיִּים. הָיָה זֶה דּוֹר מֶרִי. בַּהֲלָצָה אָמְרוּ: הָאָב שָׁר בְּשַׁבָּת: 'הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת', וְהַצֶּאֱצָאִים עוֹנִים לוֹ: 'דְּרוֹר יִקְרָא לְבֵן עִם בַּת'... הֵם יִסְּדוּ אֶת הַקִּבּוּץ, חַף מִכָּל זִיק יַהֲדוּת. אוֹכְלִים חָמֵץ בְּפֶסַח וּבָשָׂר בְּיוֹם כִּפּוּר. אֵיךְ זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה?" וְהַ"חֲזוֹן אִישׁ" עָנָה: כְּשֶׁאָבִיו גָּלַשׁ וְהָלַךְ לַקִּבּוּץ, יָשַׁב עָלָיו אָבִיו "שִׁבְעָה", בָּכָה וְהִתְחַנֵּן. לִבְנוֹ זֶה לֹא עָזַר, שֶׁהֲרֵי הַבְּחִירָה נְתוּנָה. אֲבָל זֶה עָזַר לַנֶּכֶד. דַּע שֶׁדְּמָעוֹת אֵינָן אוֹבְדוֹת!"... וְכִסְבוּרִים אַתֶּם שֶׁהַמְדֻבָּר רַק עָלָיו, הַמְדֻבָּר עָלֵינוּ! שֶׁהֲרֵי לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה כ): "שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד - כָּל אֶחָד וְאֶחָד! - לְפִי שְׂכָרוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר בָּא בָּעוֹלָם!" כַּמָּה יֵשׁ בְּכָךְ לְהַקְנוֹת עֲנָוָה! אָדָם פּוֹעֵל, בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא. מַרְבִּיץ תּוֹרָה, מַגִּיד שִׁעוּר, מֵקִים בֵּית כְּנֶסֶת, יְשִׁיבָה אוֹ כּוֹלֵל, מְחַבֵּר סֵפֶר, מְזַכֶּה הָרַבִּים. וַדַּאי, נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקוֹ - וְאֵינוֹ מַעֲלֶה כְּלָל בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין זֶה מִכֹּחוֹ, לֹא בִּזְכוּתוֹ, אֶלָּא "לְפִי שְׂכָרוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר!" הָיָה לוֹ סַבָּא שֶׁרָצָה וְהִשְׁתּוֹקֵק, וְהַנֶּכֶד זָכָה לְהַגְשִׁים! שָׁמַעְתִּי אָדָם גָּדוֹל שֶׁאָמַר: "הַמִּצְווֹת אֵינָן שֶׁלִּי, הָעֲבֵרוֹת הֵן שֶׁלִּי"... (וְהִגַּדְתָּ)