Otzarot-Article

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א-א) דָּרַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה מָנָה משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם. רָשִׁ"י מְבָאֵר, לְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים בְּרֶמֶז מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בִּצְעִירוּתִי, הֵבִיא הַמְּלַמֵּד שֶׁלִּי מִדְרָשׁ וּבוֹ נֶאֱמַר, מַדּוּעַ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת תּוֹכַחְתּוֹ בִּרְמָזִים? שֶׁאִם הָיָה אוֹמְרָהּ בִּמְפֹרָשׁ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְבַּיְּשִׁים כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיוּ מִתְעַלְּפִים.

נִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא כֵּיצַד יוֹרְדִים הַדּוֹרוֹת דּוֹר אַחַר דּוֹר. כְּבָר בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ מוֹצְאִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה שֶׁל יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְפֹרָשׁ מַמָּשׁ: "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי... יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע... לֹא הִתְבּוֹנָן". אַךְ חָלְפוּ דּוֹרוֹת אֲחָדִים בְּסַךְ הַכֹּל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד דּוֹרוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, וּכְבָר יָכוֹל הַנָּבִיא לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה בְּנֹסַח בָּרוּר וְנֶחֱרָץ לְלֹא שׁוּם רֶמֶז.

וְיֵשׁ לָדַעַת כִּי יְרִידַת הַדּוֹרוֹת אֵינָהּ נֶעֱצֶרֶת. הַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וְיוֹרְדִים עַד דּוֹרֵנוּ, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. אִם כֵּן נַחְשֹׁב הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים - - -

כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נִקְרָא דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא? מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ דּוֹר יִהְיֶה הַמְגֻשָּׁם מִכָּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ הֶעָקֵב הַמְגֻשָּׁם שֶׁבַּגּוּף. כְּלוֹמַר, אִם מַחַט תִּדְקֹר חַס וְשָׁלוֹם אֶת הָעַיִן הִיא תִּדְמַע מִיַּד וְאוּלַי אַף תִּתְעַוֵּר חָלִילָה; אִם מַחַט תִּדְקֹר אֶת הַיָּד, יָחוּשׁוּ בַּכְּאֵב. אַךְ אִם מַחַט תִּדְקֹר אֶת הֶעָקֵב, לֹא יָחוּשׁ הָאָדָם כְּאֵב. הֲרֵי לָנוּ שֶׁהֶעָקֵב הוּא הַפָּחוּת וְהַמְּגֻשָּׁם שֶׁבַּגּוּף. כָּךְ דּוֹרֵנוּ...

וּבְכָל זֹאת כְּבָר הֵעִיר הָרַבִּי מִקּוֹצְק: "נָכוֹן הוּא כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל דּוֹר הֶעָקֵב, אֲבָל תֵּדְעוּ שֶׁכָּל הַגּוּף עוֹמֵד עַל הֶעָקֵב!"... כָּל הַדּוֹרוֹת עוֹמְדִים עַל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ.

וְאִם כָּךְ נָבוֹא וְנִתְמַהּ, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעָלֵינוּ - הַמְשׁוּלִים לְעָקֵב וְהַמְגֻשָּׁמִים כָּל כָּךְ - עוֹמְדִים כָּל הַדּוֹרוֹת?!

נַסְבִּיר אֶת הַהַפְטָרָה וְנָבִין גַּם אֶת זֶה. הַפְלֵא וָפֶלֶא: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם... יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע... לֹא הִתְבּוֹנָן". יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא אוֹמֵר תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל: הַשּׁוֹר יוֹדֵעַ, הַחֲמוֹר מַכִּיר, אַתֶּם כִּבְיָכוֹל גְּרוּעִים מֵהֶם, "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".

וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וְכִי הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר לָמְדוּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה לְהַכִּיר אֶת בַּעֲלֵיהֶם, הֲרֵי זוֹ מְצִיאוּת טִבְעִית שֶׁנּוֹלְדוּ עִמָּהּ. אִם כֵּן, מַה ה' רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ וּמָה אַשְׁמָתֵנוּ?! בַּעֲלֵי הַחַיִּים יוֹדְעִים בְּאֹפֶן טִבְעִי מִי בַּעֲלֵיהֶם, אַךְ אֶצְלֵנוּ הַדָּבָר כָּרוּךְ בְּלִמּוּד וּבְהִתְבּוֹנְנוּת, וּמַדּוּע אוֹמְרִים כִּי אָנוּ גְּרוּעִים מִן הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר?

הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּתּוֹכֵחָה עַצְמָהּ. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָנוּ בְּשֵׁם ה': לַשּׁוֹר נָתַתִּי טֶבַע שֶׁיַּכִּיר אֶת בְּעָלָיו וְלַחֲמוֹר אֶת אֵבוּסוֹ, גַּם לָכֶם נָתַתִּי טֶבַע לְהַכִּיר אוֹתִי! כֵּן, כֵּן. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ טֶבַע קָדוֹשׁ שֶׁנִּטַּע בּוֹ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ.

לְדֻגְמָא, יְדוּעָה מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יְהוּדִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. כַּאֲשֶׁר עָלוּ עַל הַמּוֹקֵד בָּאִינְקְוִיזִיצִיּוֹת וּבְכִבְשָׁנֵי הַגֶּטוֹ עַל קִדּוּשׁ ה', וְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר מִן הָעוֹלָם אוֹמֵר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וַאֲפִילוּ הַפָּחוּת בְּיוֹתֵר.

רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זַצַ"ל סִפֵּר עַל הַיָּמִים שֶׁשָּׁכַב בְּבֵית הַחוֹלִים בִּשְׁבֶדְיָה, הָיָה זֶה לְאַחַר הַמִּלְחָמָה. בְּבֵית הַחוֹלִים אֻשְׁפְּזָה אִשָּׁה שֶׁשָּׁבָה מֵאוֹשְׁוִיץ וְהִיא סִפְּרָה לוֹ, כִּי בְּאוֹתָן שְׁנָתַיִם שֶׁעָבְדָה לְיַד תָּאֵי הַגַּזִּים לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁנִּכְנַס לְתָאֵי הַגַּזִּים וְלֹא אָמַר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד'. רִבְבוֹת מְשֻׁמָּדִים פּוֹרְקֵי עֹל, וְכֻלָּם הִכִּירוּ אֶת בּוֹרְאָם וּמֵתוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ. ה' יִקֹּם דָּמָם. רוֹאִים מִכָּאן שֶׁגַּם בְּדוֹרֵנוּ הַפָּחוּת בְּיוֹתֵר, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, קַיָּם הַטֶּבַע הַקָּדוֹשׁ לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא.

וּבְכָל זֹאת, מַה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁרַבִּים לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים? הַתְּשׁוּבָה טְמוּנָה בְּאוֹתוֹ פָּסוּק: "עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". אִלּוּ הָיָה הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן הָיָה מַכִּיר וְיוֹדֵעַ אֶת ה', אַךְ בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת הוּא גָּרוּעַ מֵהַשּׁוֹר. בְּהִתְבּוֹנְנוּת אֲמִתִּית יַגִּיעַ הָאָדָם לְאַהֲבַת ה', אַף שֶׁרָחוֹק הוּא מִקִּיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת.

בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנְסוּ לָרַב חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי בֵּן וְאָבִיו. הַבֵּן בַּעַל תְּשׁוּבָה וְהָאָב עֲדַיִן אֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הֵם בָּאוּ לְהַזְמִין אֶת הָרַב לְשַׁמֵּשׁ סַנְדָּק בִּבְרִיתוֹ שֶׁל הַבֵּן-הַנֶּכֶד.

הִצְבִּיעַ ר' חַיִּים עַל הַסָּב וְאָמַר: "אַתָּה תִּהְיֶה הַסַּנְדָּק!"

תָּמַהּ הַסַּבָּא וְאָמַר: "מָה, וְכִי אֲנִי רָאוּי לִהְיוֹת סַנְדָּק?!"

עָנָה לוֹ ר' חַיִּים: "כֵּן. אֲנִי רוֹאֶה עַל הַפָּנִים שֶׁלְּךָ קְדֻשָּׁה, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַסַּנְדָּק".

וְאָכֵן כָּךְ הָיָה.

אַחֲרֵי הַבְּרִית הִתְחִיל הַסַּבָּא לַחְשֹׁב: "מַדּוּעַ אָמַר הָרַב שֶׁרוֹאִים עָלַי קְדֻשָּׁה, וְכִי אֲנִי קָדוֹשׁ?!"

הִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ וּבְקוֹרוֹת חַיָּיו וּמָצָא אֶת הַסִּבָּה... אוֹ אָז הִתְעוֹרֵר וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

מַה הֵבִין אוֹתוֹ אָדָם וּבַמֶּה נִזְכַּר? הוּא סָקַר אֶת הִסְטוֹרְיַת חַיָּיו וְסִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

הָיָה זֶה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן כַּאֲשֶׁר עָמַד לְהִנָּשֵׂא בַּקִּבּוּץ. לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה קָרְאָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְעָתִיד (הַסַּבְתָּא שֶׁל הָרַךְ הַנִּמּוֹל וְאִמּוֹ שֶׁל אֲבִי הַבֵּן) לְשָׂדֶה בְּפַאֲתֵי הַקִּבּוּץ וְאָמְרָה לוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר: הֲרֵי אֲנִי נִצּוֹלַת שׁוֹאָה כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ. וְאֵיךְ נִצַּלְתִּי? נָסַעְתִּי עִם אָבִי וְאִמִּי בָּרַכֶּבֶת בְּדַרְכֵּנוּ לְאוֹשְׁוִיץ. בַּנְּסִיעָה כְּבָר חָשַׁשְׁנוּ כֻּלָּנוּ כִּי אָכֵן הַמָּוֶת עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ. בְּאַחַד הָרְגָעִים הִתְיַפְּחָה אִמִּי בִּבְכִי וְאָמְרָה לִי, 'אָנוּ צוֹעֲדִים לִקְרַאת הַמָּוֶת וּרְצוֹנִי לִזְרֹק אוֹתָךְ מֵחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת. רַק כָּךְ תּוּכְלִי אוּלַי לְהִנָּצֵל וְיִשָּׁאֵר לָנוּ זֵכֶר. בְּשָׁעָה שֶׁהָרַכֶּבֶת תָּאֵט בְּאַחַד מֵעִקּוּלֵי הַדֶּרֶךְ אַשְׁלִיךְ אוֹתָךְ!'. וְהִיא הִמְשִׁיכָה וְאָמְרָה, 'וְאִם תִּזְכִּי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וְגַם תִּזְכִּי לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין, אֲזַי קֹדֶם לָכֵן תִּשְׁאֲלִי יְהוּדִים מַהִי 'טָהֳרַת הַבַּיִת הַיְּהוּדִי', שֶׁהִיא חוֹבַת כָּל הַיְהוּדִים'.

הֻשְׁלַכְתִּי וְהִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים שָׁאַלְתִּי אֶת מַזְכִּירַת הַקִּבּוּץ מַה זֶה "טָהֳרַת הַבַּיִת"? וְהִיא עָנְתָה לִי בְּזַעַם "סְתָם, כְּלוּם". דַּוְקָא מֵהַכַּעַס שֶׁלָּהּ הֵבַנְתִּי כִּי עָלַי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר וְהָלַכְתִּי לִשְׁאֹל רַב. נָסַעְתִּי לָעִיר וְשָׁאַלְתִּי רַב, וְהוּא הִסְבִּיר לִי בְּדִיּוּק אֶת חִיּוּבֵי הַמִּצְוָה. וְעַתָּה, אִם אַתָּה מַסְכִּים שֶׁנְּקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אִמִּי מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - לֹא אֶתְחַתֵּן אִתְּךָ" - כָּךְ אָמְרָה.

לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים נָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי וְהִתְחַתַּנּוּ, וְכַנִּרְאֶה מִשּׁוּם כָּךְ רָאָה עָלַי ר' חַיִּים מְעַט קְדֻשָּׁה. לָכֵן כַּנִּרְאֶה גַּם זָכִיתִי לְבָנִים וְלִנְכָדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וַאֲנִי מַכְרִיז בָּזֹאת כִּי גַּם אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לִשְׁמֹר שַׁבָּת וּשְׁאָר מִצְווֹת.

הֲרֵי לָנוּ טֶבַע קָדוֹשׁ שֶׁל יְהוּדִי. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"הָבוּ לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (א-א) דָּרַשׁ רַבִּי שָׁלוֹם הַכֹּהֵן שְׁבַדְרוֹן זַצַ"ל: בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה מָנָה משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִכְעִיסוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם. רָשִׁ"י מְבָאֵר, לְפִיכָךְ סָתַם אֶת הַדְּבָרִים בְּרֶמֶז מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בִּצְעִירוּתִי, הֵבִיא הַמְּלַמֵּד שֶׁלִּי מִדְרָשׁ וּבוֹ נֶאֱמַר, מַדּוּעַ אָמַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֶת תּוֹכַחְתּוֹ בִּרְמָזִים? שֶׁאִם הָיָה אוֹמְרָהּ בִּמְפֹרָשׁ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְבַּיְּשִׁים כָּל כָּךְ עַד שֶׁהָיוּ מִתְעַלְּפִים. נִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא כֵּיצַד יוֹרְדִים הַדּוֹרוֹת דּוֹר אַחַר דּוֹר. כְּבָר בַּהַפְטָרָה שֶׁל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ מוֹצְאִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹכֵחָה שֶׁל יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְפֹרָשׁ מַמָּשׁ: "בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי... יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע... לֹא הִתְבּוֹנָן". אַךְ חָלְפוּ דּוֹרוֹת אֲחָדִים בְּסַךְ הַכֹּל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ וְעַד דּוֹרוֹ שֶׁל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא, וּכְבָר יָכוֹל הַנָּבִיא לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה בְּנֹסַח בָּרוּר וְנֶחֱרָץ לְלֹא שׁוּם רֶמֶז. וְיֵשׁ לָדַעַת כִּי יְרִידַת הַדּוֹרוֹת אֵינָהּ נֶעֱצֶרֶת. הַדּוֹרוֹת הוֹלְכִים וְיוֹרְדִים עַד דּוֹרֵנוּ, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא. אִם כֵּן נַחְשֹׁב הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים - - - כָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: מַדּוּעַ נִקְרָא דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא? מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ דּוֹר יִהְיֶה הַמְגֻשָּׁם מִכָּל הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ הֶעָקֵב הַמְגֻשָּׁם שֶׁבַּגּוּף. כְּלוֹמַר, אִם מַחַט תִּדְקֹר חַס וְשָׁלוֹם אֶת הָעַיִן הִיא תִּדְמַע מִיַּד וְאוּלַי אַף תִּתְעַוֵּר חָלִילָה; אִם מַחַט תִּדְקֹר אֶת הַיָּד, יָחוּשׁוּ בַּכְּאֵב. אַךְ אִם מַחַט תִּדְקֹר אֶת הֶעָקֵב, לֹא יָחוּשׁ הָאָדָם כְּאֵב. הֲרֵי לָנוּ שֶׁהֶעָקֵב הוּא הַפָּחוּת וְהַמְּגֻשָּׁם שֶׁבַּגּוּף. כָּךְ דּוֹרֵנוּ... וּבְכָל זֹאת כְּבָר הֵעִיר הָרַבִּי מִקּוֹצְק: "נָכוֹן הוּא כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל דּוֹר הֶעָקֵב, אֲבָל תֵּדְעוּ שֶׁכָּל הַגּוּף עוֹמֵד עַל הֶעָקֵב!"... כָּל הַדּוֹרוֹת עוֹמְדִים עַל הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ. וְאִם כָּךְ נָבוֹא וְנִתְמַהּ, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעָלֵינוּ - הַמְשׁוּלִים לְעָקֵב וְהַמְגֻשָּׁמִים כָּל כָּךְ - עוֹמְדִים כָּל הַדּוֹרוֹת?! נַסְבִּיר אֶת הַהַפְטָרָה וְנָבִין גַּם אֶת זֶה. הַפְלֵא וָפֶלֶא: "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם... יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע... לֹא הִתְבּוֹנָן". יְשַׁעְיָה הַנָּבִיא אוֹמֵר תּוֹכֵחָה קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל: הַשּׁוֹר יוֹדֵעַ, הַחֲמוֹר מַכִּיר, אַתֶּם כִּבְיָכוֹל גְּרוּעִים מֵהֶם, "יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, וְכִי הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר לָמְדוּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה לְהַכִּיר אֶת בַּעֲלֵיהֶם, הֲרֵי זוֹ מְצִיאוּת טִבְעִית שֶׁנּוֹלְדוּ עִמָּהּ. אִם כֵּן, מַה ה' רוֹצֶה מֵאִתָּנוּ וּמָה אַשְׁמָתֵנוּ?! בַּעֲלֵי הַחַיִּים יוֹדְעִים בְּאֹפֶן טִבְעִי מִי בַּעֲלֵיהֶם, אַךְ אֶצְלֵנוּ הַדָּבָר כָּרוּךְ בְּלִמּוּד וּבְהִתְבּוֹנְנוּת, וּמַדּוּע אוֹמְרִים כִּי אָנוּ גְּרוּעִים מִן הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר? הַתְּשׁוּבָה נִמְצֵאת בַּתּוֹכֵחָה עַצְמָהּ. הַנָּבִיא אוֹמֵר לָנוּ בְּשֵׁם ה': לַשּׁוֹר נָתַתִּי טֶבַע שֶׁיַּכִּיר אֶת בְּעָלָיו וְלַחֲמוֹר אֶת אֵבוּסוֹ, גַּם לָכֶם נָתַתִּי טֶבַע לְהַכִּיר אוֹתִי! כֵּן, כֵּן. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ טֶבַע קָדוֹשׁ שֶׁנִּטַּע בּוֹ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ. לְדֻגְמָא, יְדוּעָה מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל יְהוּדִים בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. כַּאֲשֶׁר עָלוּ עַל הַמּוֹקֵד בָּאִינְקְוִיזִיצִיּוֹת וּבְכִבְשָׁנֵי הַגֶּטוֹ עַל קִדּוּשׁ ה', וְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא, בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטָר מִן הָעוֹלָם אוֹמֵר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וַאֲפִילוּ הַפָּחוּת בְּיוֹתֵר. רַבִּי שְׁלֹמֹה ווֹלְבֶּה זַצַ"ל סִפֵּר עַל הַיָּמִים שֶׁשָּׁכַב בְּבֵית הַחוֹלִים בִּשְׁבֶדְיָה, הָיָה זֶה לְאַחַר הַמִּלְחָמָה. בְּבֵית הַחוֹלִים אֻשְׁפְּזָה אִשָּׁה שֶׁשָּׁבָה מֵאוֹשְׁוִיץ וְהִיא סִפְּרָה לוֹ, כִּי בְּאוֹתָן שְׁנָתַיִם שֶׁעָבְדָה לְיַד תָּאֵי הַגַּזִּים לֹא הָיָה אֶחָד שֶׁנִּכְנַס לְתָאֵי הַגַּזִּים וְלֹא אָמַר 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד'. רִבְבוֹת מְשֻׁמָּדִים פּוֹרְקֵי עֹל, וְכֻלָּם הִכִּירוּ אֶת בּוֹרְאָם וּמֵתוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ. ה' יִקֹּם דָּמָם. רוֹאִים מִכָּאן שֶׁגַּם בְּדוֹרֵנוּ הַפָּחוּת בְּיוֹתֵר, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, קַיָּם הַטֶּבַע הַקָּדוֹשׁ לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא. וּבְכָל זֹאת, מַה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁרַבִּים לֹא יוֹדְעִים וְלֹא מַכִּירִים? הַתְּשׁוּבָה טְמוּנָה בְּאוֹתוֹ פָּסוּק: "עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן". אִלּוּ הָיָה הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן הָיָה מַכִּיר וְיוֹדֵעַ אֶת ה', אַךְ בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת הוּא גָּרוּעַ מֵהַשּׁוֹר. בְּהִתְבּוֹנְנוּת אֲמִתִּית יַגִּיעַ הָאָדָם לְאַהֲבַת ה', אַף שֶׁרָחוֹק הוּא מִקִּיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים נִכְנְסוּ לָרַב חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי בֵּן וְאָבִיו. הַבֵּן בַּעַל תְּשׁוּבָה וְהָאָב עֲדַיִן אֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת. הֵם בָּאוּ לְהַזְמִין אֶת הָרַב לְשַׁמֵּשׁ סַנְדָּק בִּבְרִיתוֹ שֶׁל הַבֵּן-הַנֶּכֶד. הִצְבִּיעַ ר' חַיִּים עַל הַסָּב וְאָמַר: "אַתָּה תִּהְיֶה הַסַּנְדָּק!" תָּמַהּ הַסַּבָּא וְאָמַר: "מָה, וְכִי אֲנִי רָאוּי לִהְיוֹת סַנְדָּק?!" עָנָה לוֹ ר' חַיִּים: "כֵּן. אֲנִי רוֹאֶה עַל הַפָּנִים שֶׁלְּךָ קְדֻשָּׁה, אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת הַסַּנְדָּק". וְאָכֵן כָּךְ הָיָה. אַחֲרֵי הַבְּרִית הִתְחִיל הַסַּבָּא לַחְשֹׁב: "מַדּוּעַ אָמַר הָרַב שֶׁרוֹאִים עָלַי קְדֻשָּׁה, וְכִי אֲנִי קָדוֹשׁ?!" הִרְהֵר בְּדַעְתּוֹ וּבְקוֹרוֹת חַיָּיו וּמָצָא אֶת הַסִּבָּה... אוֹ אָז הִתְעוֹרֵר וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. מַה הֵבִין אוֹתוֹ אָדָם וּבַמֶּה נִזְכַּר? הוּא סָקַר אֶת הִסְטוֹרְיַת חַיָּיו וְסִפֵּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא: הָיָה זֶה עֶשְׂרוֹת שָׁנִים קֹדֶם לָכֵן כַּאֲשֶׁר עָמַד לְהִנָּשֵׂא בַּקִּבּוּץ. לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה קָרְאָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לְעָתִיד (הַסַּבְתָּא שֶׁל הָרַךְ הַנִּמּוֹל וְאִמּוֹ שֶׁל אֲבִי הַבֵּן) לְשָׂדֶה בְּפַאֲתֵי הַקִּבּוּץ וְאָמְרָה לוֹ: "אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר: הֲרֵי אֲנִי נִצּוֹלַת שׁוֹאָה כְּפִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ. וְאֵיךְ נִצַּלְתִּי? נָסַעְתִּי עִם אָבִי וְאִמִּי בָּרַכֶּבֶת בְּדַרְכֵּנוּ לְאוֹשְׁוִיץ. בַּנְּסִיעָה כְּבָר חָשַׁשְׁנוּ כֻּלָּנוּ כִּי אָכֵן הַמָּוֶת עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ. בְּאַחַד הָרְגָעִים הִתְיַפְּחָה אִמִּי בִּבְכִי וְאָמְרָה לִי, 'אָנוּ צוֹעֲדִים לִקְרַאת הַמָּוֶת וּרְצוֹנִי לִזְרֹק אוֹתָךְ מֵחַלּוֹן הָרַכֶּבֶת. רַק כָּךְ תּוּכְלִי אוּלַי לְהִנָּצֵל וְיִשָּׁאֵר לָנוּ זֵכֶר. בְּשָׁעָה שֶׁהָרַכֶּבֶת תָּאֵט בְּאַחַד מֵעִקּוּלֵי הַדֶּרֶךְ אַשְׁלִיךְ אוֹתָךְ!'. וְהִיא הִמְשִׁיכָה וְאָמְרָה, 'וְאִם תִּזְכִּי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים וְגַם תִּזְכִּי לָבוֹא בִּבְרִית הַנִּשּׂוּאִין, אֲזַי קֹדֶם לָכֵן תִּשְׁאֲלִי יְהוּדִים מַהִי 'טָהֳרַת הַבַּיִת הַיְּהוּדִי', שֶׁהִיא חוֹבַת כָּל הַיְהוּדִים'. הֻשְׁלַכְתִּי וְהִגַּעְתִּי עַד הֲלוֹם. לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים שָׁאַלְתִּי אֶת מַזְכִּירַת הַקִּבּוּץ מַה זֶה "טָהֳרַת הַבַּיִת"? וְהִיא עָנְתָה לִי בְּזַעַם "סְתָם, כְּלוּם". דַּוְקָא מֵהַכַּעַס שֶׁלָּהּ הֵבַנְתִּי כִּי עָלַי לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר וְהָלַכְתִּי לִשְׁאֹל רַב. נָסַעְתִּי לָעִיר וְשָׁאַלְתִּי רַב, וְהוּא הִסְבִּיר לִי בְּדִיּוּק אֶת חִיּוּבֵי הַמִּצְוָה. וְעַתָּה, אִם אַתָּה מַסְכִּים שֶׁנְּקַיֵּם אֶת צַוָּאַת אִמִּי מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - לֹא אֶתְחַתֵּן אִתְּךָ" - כָּךְ אָמְרָה. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים נָתַתִּי אֶת הַסְכָּמָתִי וְהִתְחַתַּנּוּ, וְכַנִּרְאֶה מִשּׁוּם כָּךְ רָאָה עָלַי ר' חַיִּים מְעַט קְדֻשָּׁה. לָכֵן כַּנִּרְאֶה גַּם זָכִיתִי לְבָנִים וְלִנְכָדִים שׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וַאֲנִי מַכְרִיז בָּזֹאת כִּי גַּם אֲנִי הֶחְלַטְתִּי לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, לִשְׁמֹר שַׁבָּת וּשְׁאָר מִצְווֹת. הֲרֵי לָנוּ טֶבַע קָדוֹשׁ שֶׁל יְהוּדִי. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)