עַל מָה נִטֶּשֶׁת הַמַּעֲרָכָה

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה" - סִפֵּר הָרַב גָלִינְסְקִי זָצָ"ל: בִּשְׁעָתוֹ, כִּתַּתִּי רַגְלַי מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב, לְעוֹרֵר לְבָבוֹת וּלְהָשִׁיב אַחִים תּוֹעִים לְכוּר מַחְצַבְתָּם. פָּגַשׁ בִּי אֶחָד מֵרָאשֵׁי הַ"הִסְתַּדְּרוּת", שֶׁעָמְלוּ קָשׁוֹת לְהַעֲבִיר אֶת הָעָם עַל דַּעְתּוֹ וְדַעַת קוֹנוֹ. אָמַר לִי: מָה הָרַעַשׁ שֶׁאַתָּה מַרְעִישׁ, מוּטָב שֶׁתַּכִּיר בַּמְּצִיאוּת. אָנוּ הָרֹב, וַאֲפִלּוּ בַּתּוֹרָה שֶׁלָּכֶם - אֵיזֶה בִּטּוּי! - כָּתוּב, שֶׁהוֹלְכִים אַחַר הָ-רֹב!

אָמַרְתִּי לוֹ: אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה 'שֶׁלָּנוּ', אַתָּה וַדַּאי גַּם יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח, "כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה". הֶחָכָם זֶה אֲנִי. הָרָשָׁע זֶה אַתָּה. אָנוּ הַמִּעוּט, וְגַם אַתֶּם. הַמַּעֲרָכָה נִטֶּשֶׁת עַל נֶפֶשׁ הַתָּם וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל. אַתֶּם גְּזַלְתֶּם, וְאָנוּ נְשִׁיבֵם לְכוּר מַחְצַבְתָּם...