Otzarot-Article

"וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (יט-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי דִּידִי זצ"ל, רַב בִּטְבֶרְיָה, כָּתַב בְּסִפְרוֹ "אֶרֶץ צְבִי" רַעְיוֹן נָאֶה שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת סוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת לְפָרָשָׁתֵנוּ, וּבוֹ לֶקַח מְאַלֵּף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַף הַשְׁלָכוֹת אַקְטוּאָלִיּוֹת.

פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בְּחֻקַּת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, וּמֵאֶפְרָהּ הָיוּ מָזִין עַל טְמֵאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (כַּיּוֹם, שֶׁאֵין לָנוּ אֶמְצָעִי זֶה לְטָהֳרָה, אֲסוּרִים אָנוּ בְּאִסּוּר חָמוּר לַעֲלוֹת לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הֶחָרֵב. וְאִסּוּר זֶה שָׁוֶה בְּחֻמְרָתוֹ לָאֲכִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. וּמִי שֶׁכְּבָר נִכְנַס לְשָׁם, חַיָּב לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה: לְהִתְחָרֵט עַל כָּךְ, לְבַקֵּשׁ מֵה' מְחִילָה, וּלְהִמָּנַע מִכְּנִיסָה לְשָׁם בֶּעָתִיד).

בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ-מְאוֹת הַשָּׁנִים עַד לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, נַעֲשׂוּ תֵּשַׁע פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת בִּלְבַד (פָּרָה ג-ה). אֶת הָעֲשִׂירִית יַעֲשׂוּ בְּבוֹא הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה ג-ד), וּבָהּ נִטַּהֵר כֻּלָּנוּ וְנַעֲלֶה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשֵׁנוּ.

הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, יִקְרַת-מְצִיאוּת הִיא, שֶׁכֵּן חַיֶּבֶת הִיא לִהְיוֹת "תְּמִימָה", דְּהַיְנוּ, מוֹשֶׁלֶת בְּאַדְמוּמִיּוּתָהּ. שֶׁאִם יֵשׁ בְּכָל גּוּפָהּ אֲפִלּוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת, הַפָּרָה פְּסוּלָה. אִם עָלָה עָלֶיהָ עֹל, אִם הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מַשָּׂא, נִפְסְלָה הַפָּרָה. רַבּוֹת הֵן הִלְכוֹתֶיהָ וְסוֹדָהּ נִסְתָּר.

נְדִירָה הָיְתָה פָּרָה כָּזוֹ, מֻשְׁלֶמֶת וּתְמִימָה - אֲדֻמָּה לַחֲלוּטִין - שֶׁבְּעָלֶיהָ לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כְּלָל לְעֹל וּלְמַשָּׂא. בְּהֶקְשֵׁר זֶה מְסֻפָּר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי, יז) סִפּוּר מֻפְלָא:

מַעֲשֶׂה וְהֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְפָרָה אֲדֻמָּה, וְלֹא מָצְאוּ. שָׁמְעוּ, כִּי בְּעֶדְרוֹ שֶׁל נָכְרִי אֶחָד מְצוּיָה פָּרָה אֲדֻמָּה. הָלְכוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "מְכֹר לָנוּ אֶת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ, שֶׁאָנוּ נִצְרָכִים לָהּ".

אָמַר לָהֶם: "אַדְּרַבָּה, תְּנוּ אֶת דָּמֶיהָ, וּקְחוּ!"

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "וְכַמָּה הֵם דָּמֶיהָ?"

אָמַר לָהֶם: "אַרְבָּעָה זְהוּבִים".

עַד שֶׁהֵם הוֹלְכִים לְהָבִיא אֶת הַדָּמִים, תָּמַהּ אוֹתוֹ גּוֹי: 'לְשֵׁם מָה צְרִיכִים הַיְּהוּדִים פָּרָה מֵעֶדְרִי, וּפָרָה זוֹ דַּוְקָא?' הִתְעַנְיֵן, וְסִפְּרוּ לוֹ עִנְיַן הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. הֵבִין אֵיזֶה אוֹצָר מָצוּי בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הַדָּמִים, אָמַר לָהֶם: "הִתְחָרַטְתִּי וְאֵינִי מוֹכְרָהּ".

הֵבִינוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: "שֶׁמָּא לְהוֹסִיף עַל דָּמֶיהָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אֱמֹר כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה".

כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם דְּחוּקִים הֶעֱלָה אֶת דָּמֶיהָ לְאֶלֶף זְהוּבִים!

הִסְכִּימוּ וְהָלְכוּ לְהָבִיא אֶת הַדָּמִים.

אָמַר בַּעַל-הַפָּרָה לְנָכְרִי אֶחָד, חֲבֵרוֹ: "בּוֹא וּרְאֵה אֵיךְ אֲנִי צוֹחֵק בִּיהוּדִים אֵלּוּ. כְּלוּם הֵם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא פָּרָה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. הֲרֵי אֲנִי נוֹטֵל אֶת הָעֹל וְנוֹתְנוֹ עָלֶיהָ, מְצַחֵק בָּהֶם וְנוֹטֵל אֶת מָמוֹנָם".

עָשָׂה כֵּן, נָתַן עָלֶיהָ אֶת הָעֹל כָּל הַלַּיְלָה, וּבַבֹּקֶר הֱסִירוֹ.

הִגִּיעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּצְרוֹר הַמָּעוֹת בְּיָדָם. הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַזָּהָב הָרַב, שָׂמַח וְהוֹצִיא לָהֶם אֶת הַפָּרָה, הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ וְהֵבִינוּ אֶת זְמָמוֹ. כִּי סִימָן מֻבְהָק יֵשׁ לְפָרָה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ בְּצַוָּארָהּ, בִּמְקוֹם נְתִינַת הָעֹל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ הֲרֵי הֵן זְקוּפוֹת, וּכְשֶׁעוֹלֶה עָלֶיהָ הָעֹל הֵן נִכְפָּפוֹת. וְעוֹד סִימָן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, עֵינֶיהָ מַבִּיטוֹת נִכְחָהּ. בָּרֶגַע שֶׁהָעֹל עוֹלֶה עָלֶיהָ, פּוֹזְלוֹת עֵינֶיהָ לְעֵבֶר הָעֹל בַּחֲשָׁשׁ וּבְחֹסֶר מְנוּחָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהַשְּׂעָרוֹת כְּפוּפוֹת וְהָעֵינַיִם פּוֹזְלוֹת, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ רָשָׁע: "טֹל אֶת פָּרָתְךָ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָהּ".

כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהֶחְזִירוּ לוֹ אֶת פָּרָתוֹ וְהִפְסִיד בְּמוֹ יָדָיו כָּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר, אָמַר, 'בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בְּאֻמָּה זוֹ, וְחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו'. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְחָנַק עַצְמוֹ לַמָּוֶת. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'" (שׁוֹפְטִים ה-לא).

וְעַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז וְהַדְּרָשׁ נוּכַל לוֹמַר, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, הַמַּגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית - רָמַז כָּל זֶה בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת: "וְאֶת קָדְשֵׁי... יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ, וְלֹא תָמוּתוּ" (בַּמִּדְבָּר יח-לב), וְהִסְמִיךְ לְכָךְ פָּרָשַׁת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. לְרַמֵּז עַל אוֹתוֹ נָכְרִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְהִרְגִּישׁוּ בְּתַרְמִיתוֹ, וְלֹא הֱנִיחוּהוּ לָשִׂים עַצְמָם לִשְׂחֹק – וְהֵמִית עַצְמוֹ!

אָמְנָם כֵּן, לֹא הָיָה אָדָם בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה כֻּלָּהּ, מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, נָכְרִי אוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְקַלֵּס בָּעָם וּבְדָתוֹ וְלֹא יָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ. וְאִם חָשַׁב שֶׁהוּא הַפִּקֵּחַ וְהוּא הֶחָכָם - צָחַק מִי שֶׁצָּחַק אַחֲרוֹן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (יט-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי דִּידִי זצ"ל, רַב בִּטְבֶרְיָה, כָּתַב בְּסִפְרוֹ "אֶרֶץ צְבִי" רַעְיוֹן נָאֶה שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת סוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת לְפָרָשָׁתֵנוּ, וּבוֹ לֶקַח מְאַלֵּף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַ "וְיִקְּחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה" (יט-ב) הַגָּאוֹן רַבִּי צְבִי דִּידִי זצ"ל, רַב בִּטְבֶרְיָה, כָּתַב בְּסִפְרוֹ "אֶרֶץ צְבִי" רַעְיוֹן נָאֶה שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת סוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת לְפָרָשָׁתֵנוּ, וּבוֹ לֶקַח מְאַלֵּף שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַף הַשְׁלָכוֹת אַקְטוּאָלִיּוֹת. פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בְּחֻקַּת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, וּמֵאֶפְרָהּ הָיוּ מָזִין עַל טְמֵאִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲלוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (כַּיּוֹם, שֶׁאֵין לָנוּ אֶמְצָעִי זֶה לְטָהֳרָה, אֲסוּרִים אָנוּ בְּאִסּוּר חָמוּר לַעֲלוֹת לִמְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ הֶחָרֵב. וְאִסּוּר זֶה שָׁוֶה בְּחֻמְרָתוֹ לָאֲכִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, רַחְמָנָא לִצְלַן. וּמִי שֶׁכְּבָר נִכְנַס לְשָׁם, חַיָּב לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה: לְהִתְחָרֵט עַל כָּךְ, לְבַקֵּשׁ מֵה' מְחִילָה, וּלְהִמָּנַע מִכְּנִיסָה לְשָׁם בֶּעָתִיד). בְּמֶשֶׁךְ אֶלֶף וַחֲמֵשׁ-מְאוֹת הַשָּׁנִים עַד לְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי, נַעֲשׂוּ תֵּשַׁע פָּרוֹת אֲדֻמּוֹת בִּלְבַד (פָּרָה ג-ה). אֶת הָעֲשִׂירִית יַעֲשׂוּ בְּבוֹא הַמָּשִׁיחַ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ (רַמְבַּ"ם הִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה ג-ד), וּבָהּ נִטַּהֵר כֻּלָּנוּ וְנַעֲלֶה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשֵׁנוּ. הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה, יִקְרַת-מְצִיאוּת הִיא, שֶׁכֵּן חַיֶּבֶת הִיא לִהְיוֹת "תְּמִימָה", דְּהַיְנוּ, מוֹשֶׁלֶת בְּאַדְמוּמִיּוּתָהּ. שֶׁאִם יֵשׁ בְּכָל גּוּפָהּ אֲפִלּוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת אוֹ שְׁחֹרוֹת, הַפָּרָה פְּסוּלָה. אִם עָלָה עָלֶיהָ עֹל, אִם הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵיזֶה מַשָּׂא, נִפְסְלָה הַפָּרָה. רַבּוֹת הֵן הִלְכוֹתֶיהָ וְסוֹדָהּ נִסְתָּר. נְדִירָה הָיְתָה פָּרָה כָּזוֹ, מֻשְׁלֶמֶת וּתְמִימָה - אֲדֻמָּה לַחֲלוּטִין - שֶׁבְּעָלֶיהָ לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כְּלָל לְעֹל וּלְמַשָּׂא. בְּהֶקְשֵׁר זֶה מְסֻפָּר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי, יז) סִפּוּר מֻפְלָא: מַעֲשֶׂה וְהֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְפָרָה אֲדֻמָּה, וְלֹא מָצְאוּ. שָׁמְעוּ, כִּי בְּעֶדְרוֹ שֶׁל נָכְרִי אֶחָד מְצוּיָה פָּרָה אֲדֻמָּה. הָלְכוּ אֶצְלוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "מְכֹר לָנוּ אֶת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ, שֶׁאָנוּ נִצְרָכִים לָהּ". אָמַר לָהֶם: "אַדְּרַבָּה, תְּנוּ אֶת דָּמֶיהָ, וּקְחוּ!" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "וְכַמָּה הֵם דָּמֶיהָ?" אָמַר לָהֶם: "אַרְבָּעָה זְהוּבִים". עַד שֶׁהֵם הוֹלְכִים לְהָבִיא אֶת הַדָּמִים, תָּמַהּ אוֹתוֹ גּוֹי: 'לְשֵׁם מָה צְרִיכִים הַיְּהוּדִים פָּרָה מֵעֶדְרִי, וּפָרָה זוֹ דַּוְקָא?' הִתְעַנְיֵן, וְסִפְּרוּ לוֹ עִנְיַן הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. הֵבִין אֵיזֶה אוֹצָר מָצוּי בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ וְהֵבִיאוּ אֶת הַדָּמִים, אָמַר לָהֶם: "הִתְחָרַטְתִּי וְאֵינִי מוֹכְרָהּ". הֵבִינוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: "שֶׁמָּא לְהוֹסִיף עַל דָּמֶיהָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אֱמֹר כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה". כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם דְּחוּקִים הֶעֱלָה אֶת דָּמֶיהָ לְאֶלֶף זְהוּבִים! הִסְכִּימוּ וְהָלְכוּ לְהָבִיא אֶת הַדָּמִים. אָמַר בַּעַל-הַפָּרָה לְנָכְרִי אֶחָד, חֲבֵרוֹ: "בּוֹא וּרְאֵה אֵיךְ אֲנִי צוֹחֵק בִּיהוּדִים אֵלּוּ. כְּלוּם הֵם מְבַקְּשִׁים אֶלָּא פָּרָה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. הֲרֵי אֲנִי נוֹטֵל אֶת הָעֹל וְנוֹתְנוֹ עָלֶיהָ, מְצַחֵק בָּהֶם וְנוֹטֵל אֶת מָמוֹנָם". עָשָׂה כֵּן, נָתַן עָלֶיהָ אֶת הָעֹל כָּל הַלַּיְלָה, וּבַבֹּקֶר הֱסִירוֹ. הִגִּיעוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּצְרוֹר הַמָּעוֹת בְּיָדָם. הֶרְאוּ לוֹ אֶת הַזָּהָב הָרַב, שָׂמַח וְהוֹצִיא לָהֶם אֶת הַפָּרָה, הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ וְהֵבִינוּ אֶת זְמָמוֹ. כִּי סִימָן מֻבְהָק יֵשׁ לְפָרָה שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ בְּצַוָּארָהּ, בִּמְקוֹם נְתִינַת הָעֹל, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ הֲרֵי הֵן זְקוּפוֹת, וּכְשֶׁעוֹלֶה עָלֶיהָ הָעֹל הֵן נִכְפָּפוֹת. וְעוֹד סִימָן, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, עֵינֶיהָ מַבִּיטוֹת נִכְחָהּ. בָּרֶגַע שֶׁהָעֹל עוֹלֶה עָלֶיהָ, פּוֹזְלוֹת עֵינֶיהָ לְעֵבֶר הָעֹל בַּחֲשָׁשׁ וּבְחֹסֶר מְנוּחָה. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁהַשְּׂעָרוֹת כְּפוּפוֹת וְהָעֵינַיִם פּוֹזְלוֹת, אָמְרוּ לְאוֹתוֹ רָשָׁע: "טֹל אֶת פָּרָתְךָ, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָהּ". כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁהֶחְזִירוּ לוֹ אֶת פָּרָתוֹ וְהִפְסִיד בְּמוֹ יָדָיו כָּל אוֹתוֹ הָאוֹצָר, אָמַר, 'בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בְּאֻמָּה זוֹ, וְחָלַק מֵחָכְמָתוֹ לִירֵאָיו'. נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְחָנַק עַצְמוֹ לַמָּוֶת. וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'" (שׁוֹפְטִים ה-לא). וְעַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז וְהַדְּרָשׁ נוּכַל לוֹמַר, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ - קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ, הַמַּגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית - רָמַז כָּל זֶה בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת: "וְאֶת קָדְשֵׁי... יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ, וְלֹא תָמוּתוּ" (בַּמִּדְבָּר יח-לב), וְהִסְמִיךְ לְכָךְ פָּרָשַׁת הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. לְרַמֵּז עַל אוֹתוֹ נָכְרִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְחַלֵּל אֶת קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְהִרְגִּישׁוּ בְּתַרְמִיתוֹ, וְלֹא הֱנִיחוּהוּ לָשִׂים עַצְמָם לִשְׂחֹק – וְהֵמִית עַצְמוֹ! אָמְנָם כֵּן, לֹא הָיָה אָדָם בְּמַהֲלַךְ הַהִיסְטוֹרְיָה כֻּלָּהּ, מִזֶּה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה, נָכְרִי אוֹ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּקֵּשׁ לְהִתְקַלֵּס בָּעָם וּבְדָתוֹ וְלֹא יָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ. וְאִם חָשַׁב שֶׁהוּא הַפִּקֵּחַ וְהוּא הֶחָכָם - צָחַק מִי שֶׁצָּחַק אַחֲרוֹן... (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)