Otzarot-Article

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּבְאוּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי "הַיּוֹם" רוֹמֵז עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת מְאֹרָעוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. הַיּוֹם בּוֹ עוֹמְדִים רוֹעֲדִים מֵאֵימַת הַדִּין. וְהַכָּתוּב מַזְהִיר וְאוֹמֵר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

לְמַה הַכַּוָּנָה? נַזְכִּיר מָשָׁל נוֹקֵב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּהֵל בֵּית הִמּוּרִים שֶׁאֵינוֹ חֻקִּי. מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז יָדַע עַל קִיּוּמוֹ, אַךְ כָּל עוֹד פָּעַל הָאִישׁ בְּצִנְעָה, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, הֶעְלִים הַמּוֹשֵׁל עַיִן. פַּעַם אַחַת עָמַד לְהֵעָרֵךְ בָּעִיר יָרִיד סַסְגּוֹנִי, וְסוֹחֲרִים רַבִּים נָהֲרוּ, מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, לִמְכֹּר בּוֹ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם. וְכָרָגִיל, אַף הוּקְמוּ דּוּכָנֵי שַׁעֲשׁוּעִים צִבְעוֹנִיִּים וּמוֹשְׁכֵי עַיִן. זִמֵּן אֵלָיו הַמּוֹשֵׁל אֶת בַּעַל בֵּית הַהִמּוּרִים, וְהִזְהִירוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּקִים בַּיָּרִיד דּוּכַן הִמּוּרִים".

הִתְקוֹמֵם הָאִישׁ וּמָחָה: "לָמָּה נִפְלֵיתִי מִכָּל דּוּכָנֵי הַהֲבָלִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים הַמּוּקָמִים שָׁם בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִכָּל דּוּכָנֵי הַתַּחֲרֻיּוֹת לְמִינֵיהֶם?"

וְהַמּוֹשֵׁל הִסְבִּיר: "אֵין רַע בְּכָךְ שֶׁאָדָם יִשְׁתַּעֲשַׁע בִּפְרוּטָה אוֹ יִקְנֶה לִילָדָיו זוּטוֹת. וְאִם דּוּכָנִים אֵלּוּ מוֹסִיפִים צֶבַע וְעִנְיָן לַיָּרִיד, מְהַוִּים הֵם חֵלֶק מִנּוֹפוֹ. אֲבָל הַהִמּוּרִים מוֹשְׁכִים אֶת הַבָּאִים וּמְפַתִּים אוֹתָם לְהַפְסִיד אֶת כָּל כַּסְפָּם, מְרוֹשְׁשִׁים אֲנָשִׁים וּמְאַמְלְלִים מִשְׁפָּחוֹת, לְכָךְ לֹא אַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן! עַל הַיָּרִיד לִהְיוֹת מוֹקֵד שִׂמְחָה וְלֹא מְקוֹר עֶצֶב וְתוּגָה".

אֲבָל דַּוְקָא מִסִּבָּה זוֹ הִשְׁתּוֹקֵק הָאִישׁ לִפְעֹל בַּיָּרִיד, כִּי אֲוִירָתוֹ קַלִּילָה וּבָאָיו מְצֻיָּדִים בְּכֶסֶף. בִּקֵּשׁ לְהַזְרִים כֶּסֶף זֶה אֵלָיו... וְכָךְ, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַע שֶׁבְּיַד הַמּוֹשֵׁל לְקָנְסוֹ בִּסְכוּם גָּבוֹהַּ וְאַף לְהַשְׁלִיכוֹ לַכֶּלֶא, הֵקִים דּוּכָן בַּיָּרִיד.

הַיָּרִיד נִפְתַּח בְּרֹב הֲמוּלָה וְהַמּוֹשֵׁל בָּא לְסַיֵּר בֵּין דּוּכָנָיו. לְפֶתַע עָצַר בְּתַדְהֵמָה: הִתְקַהֲלוּת צָדָה אֶת עֵינָיו. הֲמוֹן אָדָם הִתְגּוֹדֵד סְבִיב שֻׁלְחַן הִמּוּרִים שֶׁבְּעָלָיו גָּרַף בְּקַדַּחְתָנוּת סְכוּמֵי עָתֵק.

בְּקֹשִׁי כָּלָא הַמּוֹשֵׁל אֶת זַעְמוֹ הַגּוֹאֶה. הִתְקָרֵב וְשָׁאַל בְּאִפּוּק: "הַאִם שָׁכַחְתָּ אֶת אַזְהָרָתִי לְבַל תָּקִים כָּאן דּוּכָן?"

נָשָׂא הָאִישׁ עֵינָיו וְהִתְנַצֵּל: "לֹא יָדַעְתִּי שֶׁתַּעֲרֹךְ כָּאן בִּקֹּרֶת"...

אוֹי לְהִתְנַצְּלוּת שֶׁכָּזוֹ.

בֵּינְתַיִם נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים לִצְפּוֹת בַּדִּין וּדְבָרִים הַבִּלְתִּי שִׁגְרָתִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אוֹרוּ עֵינָיו: "רַבּוֹתַי, לָמָּה תַּעַמְדוּ בְּאֶפֶס מַעַשׂ? הִתְקָרְבוּ וְהַנִּיחוּ אֶת הִמּוּרֵיכֶם! שִׂימוּ דִּינָר עַל כָּל מִסְפָּר שֶׁתַּחְפְּצוּ, אוּלַי יָאִיר לָכֶם גַּלְגַּל הַמַּזָּל פָּנִים".

וְהַמּוֹשֵׁל עוֹמֵד וְרוֹאֶה...

כָּעֵת כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְלִיג, אָסוּר הָיָה לוֹ לְהַבְלִיג. מִיַּד צִוָּה, וְהַשּׁוֹטְרִים הָרְסוּ אֶת הַדּוּכָן, הֶחֱרִימוּ אֶת דְּמֵי הַזְּכִיּוֹת וְגָרְרוּ אֶת בַּעַל הַדּוּכָן אֶל הַכֶּלֶא...

וְאָנוּ, כְּלוּם אֵין אָנוּ דּוֹמִים לְאוֹתוֹ חָצוּף. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּמְרִים אָנוּ אֶת פִּי ה' אֶלָּא עוֹשִׂים זֹאת אֶל מוּל עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת בָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה... אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם... וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ" (תְּהִלִּים קלט ז-ח). וְנֶאֱמַר "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ?" (יִרְמְיָהוּ כג-כד)

עַל כָּךְ מִתְוַדִּים אָנוּ בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת: "רַחוּם וְחַנּוּן, חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ". מַשְׁרִישִׁים אָנוּ בְּהַכָּרָתֵנוּ, שֶׁנִּצָּבִים אָנוּ לִפְנֵי ה' וְחוֹטְאִים לְפָנָיו.

הַכָּרָה זוֹ מִתְעַצֶּמֶת שִׁבְעָתַיִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא "יוֹם הַזִּכָּרוֹן", שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בִּגְמָרָא (ר"ה כו.), בִּשְׁעַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר יִרְאֶה הָאָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לִפְנַי וְלִפְנִים, לִפְנֵי ה'. הַכָּרָה זוֹ בִּלְבַד דַּי שֶׁתְּעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה. כַּמָּה חֲרֵדִים הָיִינוּ לוּ נִקְרֵאנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי צַדִּיק קָדוֹשׁ בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיַּבִּיט בָּנוּ וְיִרְאֶה כָּל מַה שֶׁעָשִׂינוּ בִּימֵי חֶלְדֵנוּ. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" אֵיזוֹ הֲכָנָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם כָּךְ.

נַעְתִּיק אֵפוֹא אֶת תַּקְצִיר דְּרָשַׁת הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, תַּקְצִיר שֶׁעָרַךְ הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל:

הַמְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ, יָחִיל וְיִרְעַד מֵאֵימָתוֹ -

כָּל שֶׁכֵּן, אִם צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה -

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם הוּא חוֹטֵא וְהַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ זֹאת -

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם גָּנַב מֵאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ -

וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם הַמֶּלֶךְ מִנָּהוּ עַל אוֹצְרוֹתָיו וּמָעַל בְּאֵמוּנוֹ וְגָנַב -

וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, אִם בָּגַד וּמָסַר הָאוֹצָרוֹת שֶׁגָּנַב לְשׂוֹנְאֵי הַמֶּלֶךְ -

וּמַה עוֹד, אִם עַל יְדֵי כָּךְ הִגְבִּיר אֶת כֹּחַ הַשּׂוֹנְאִים -

רַק לַחְשֹׁב עַל כָּךְ - הֲרֵי "אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ" (עַרְבִית לְיוֹם הַכִּפּוּרִים). רְעָדָה אֲחָזַתְנוּ - וְהִיא שֶׁתַּעֲמֹד לְזַכּוֹתֵנוּ. שֶׁכְּבָר הִשְׁרִישׁ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָּאנְט זַצַ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת ז') שֶׁחֶרְדַת הַדִּין הִיא הָעֵצָה לִזְכּוֹת בּוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּבְאוּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי "הַיּוֹם" רוֹמֵז עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת מְאֹרָעוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (כט-ט) בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הוּבְאוּ דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי "הַיּוֹם" רוֹמֵז עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הַיּוֹם הַגּוֹרָלִי הַקּוֹבֵעַ אֶת מְאֹרָעוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ. הַיּוֹם בּוֹ עוֹמְדִים רוֹעֲדִים מֵאֵימַת הַדִּין. וְהַכָּתוּב מַזְהִיר וְאוֹמֵר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם". לְמַה הַכַּוָּנָה? נַזְכִּיר מָשָׁל נוֹקֵב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם שֶׁנִּהֵל בֵּית הִמּוּרִים שֶׁאֵינוֹ חֻקִּי. מוֹשֵׁל הַמָּחוֹז יָדַע עַל קִיּוּמוֹ, אַךְ כָּל עוֹד פָּעַל הָאִישׁ בְּצִנְעָה, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, הֶעְלִים הַמּוֹשֵׁל עַיִן. פַּעַם אַחַת עָמַד לְהֵעָרֵךְ בָּעִיר יָרִיד סַסְגּוֹנִי, וְסוֹחֲרִים רַבִּים נָהֲרוּ, מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק, לִמְכֹּר בּוֹ אֶת סְחוֹרוֹתֵיהֶם. וְכָרָגִיל, אַף הוּקְמוּ דּוּכָנֵי שַׁעֲשׁוּעִים צִבְעוֹנִיִּים וּמוֹשְׁכֵי עַיִן. זִמֵּן אֵלָיו הַמּוֹשֵׁל אֶת בַּעַל בֵּית הַהִמּוּרִים, וְהִזְהִירוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּקִים בַּיָּרִיד דּוּכַן הִמּוּרִים". הִתְקוֹמֵם הָאִישׁ וּמָחָה: "לָמָּה נִפְלֵיתִי מִכָּל דּוּכָנֵי הַהֲבָלִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים הַמּוּקָמִים שָׁם בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּמִכָּל דּוּכָנֵי הַתַּחֲרֻיּוֹת לְמִינֵיהֶם?" וְהַמּוֹשֵׁל הִסְבִּיר: "אֵין רַע בְּכָךְ שֶׁאָדָם יִשְׁתַּעֲשַׁע בִּפְרוּטָה אוֹ יִקְנֶה לִילָדָיו זוּטוֹת. וְאִם דּוּכָנִים אֵלּוּ מוֹסִיפִים צֶבַע וְעִנְיָן לַיָּרִיד, מְהַוִּים הֵם חֵלֶק מִנּוֹפוֹ. אֲבָל הַהִמּוּרִים מוֹשְׁכִים אֶת הַבָּאִים וּמְפַתִּים אוֹתָם לְהַפְסִיד אֶת כָּל כַּסְפָּם, מְרוֹשְׁשִׁים אֲנָשִׁים וּמְאַמְלְלִים מִשְׁפָּחוֹת, לְכָךְ לֹא אַסְכִּים בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן! עַל הַיָּרִיד לִהְיוֹת מוֹקֵד שִׂמְחָה וְלֹא מְקוֹר עֶצֶב וְתוּגָה". אֲבָל דַּוְקָא מִסִּבָּה זוֹ הִשְׁתּוֹקֵק הָאִישׁ לִפְעֹל בַּיָּרִיד, כִּי אֲוִירָתוֹ קַלִּילָה וּבָאָיו מְצֻיָּדִים בְּכֶסֶף. בִּקֵּשׁ לְהַזְרִים כֶּסֶף זֶה אֵלָיו... וְכָךְ, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַע שֶׁבְּיַד הַמּוֹשֵׁל לְקָנְסוֹ בִּסְכוּם גָּבוֹהַּ וְאַף לְהַשְׁלִיכוֹ לַכֶּלֶא, הֵקִים דּוּכָן בַּיָּרִיד. הַיָּרִיד נִפְתַּח בְּרֹב הֲמוּלָה וְהַמּוֹשֵׁל בָּא לְסַיֵּר בֵּין דּוּכָנָיו. לְפֶתַע עָצַר בְּתַדְהֵמָה: הִתְקַהֲלוּת צָדָה אֶת עֵינָיו. הֲמוֹן אָדָם הִתְגּוֹדֵד סְבִיב שֻׁלְחַן הִמּוּרִים שֶׁבְּעָלָיו גָּרַף בְּקַדַּחְתָנוּת סְכוּמֵי עָתֵק. בְּקֹשִׁי כָּלָא הַמּוֹשֵׁל אֶת זַעְמוֹ הַגּוֹאֶה. הִתְקָרֵב וְשָׁאַל בְּאִפּוּק: "הַאִם שָׁכַחְתָּ אֶת אַזְהָרָתִי לְבַל תָּקִים כָּאן דּוּכָן?" נָשָׂא הָאִישׁ עֵינָיו וְהִתְנַצֵּל: "לֹא יָדַעְתִּי שֶׁתַּעֲרֹךְ כָּאן בִּקֹּרֶת"... אוֹי לְהִתְנַצְּלוּת שֶׁכָּזוֹ. בֵּינְתַיִם נֶאֶסְפוּ אֲנָשִׁים לִצְפּוֹת בַּדִּין וּדְבָרִים הַבִּלְתִּי שִׁגְרָתִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אוֹרוּ עֵינָיו: "רַבּוֹתַי, לָמָּה תַּעַמְדוּ בְּאֶפֶס מַעַשׂ? הִתְקָרְבוּ וְהַנִּיחוּ אֶת הִמּוּרֵיכֶם! שִׂימוּ דִּינָר עַל כָּל מִסְפָּר שֶׁתַּחְפְּצוּ, אוּלַי יָאִיר לָכֶם גַּלְגַּל הַמַּזָּל פָּנִים". וְהַמּוֹשֵׁל עוֹמֵד וְרוֹאֶה... כָּעֵת כְּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַבְלִיג, אָסוּר הָיָה לוֹ לְהַבְלִיג. מִיַּד צִוָּה, וְהַשּׁוֹטְרִים הָרְסוּ אֶת הַדּוּכָן, הֶחֱרִימוּ אֶת דְּמֵי הַזְּכִיּוֹת וְגָרְרוּ אֶת בַּעַל הַדּוּכָן אֶל הַכֶּלֶא... וְאָנוּ, כְּלוּם אֵין אָנוּ דּוֹמִים לְאוֹתוֹ חָצוּף. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמַּמְרִים אָנוּ אֶת פִּי ה' אֶלָּא עוֹשִׂים זֹאת אֶל מוּל עֵינָיו הַצּוֹפִיּוֹת בָּנוּ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה... אֶבְרָח. אִם אֶסַּק שָׁמַיִם... וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ" (תְּהִלִּים קלט ז-ח). וְנֶאֱמַר "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ?" (יִרְמְיָהוּ כג-כד) עַל כָּךְ מִתְוַדִּים אָנוּ בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת: "רַחוּם וְחַנּוּן, חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ. רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ". מַשְׁרִישִׁים אָנוּ בְּהַכָּרָתֵנוּ, שֶׁנִּצָּבִים אָנוּ לִפְנֵי ה' וְחוֹטְאִים לְפָנָיו. הַכָּרָה זוֹ מִתְעַצֶּמֶת שִׁבְעָתַיִם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא "יוֹם הַזִּכָּרוֹן", שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בִּגְמָרָא (ר"ה כו.), בִּשְׁעַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר יִרְאֶה הָאָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ עוֹמֵד הוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לִפְנַי וְלִפְנִים, לִפְנֵי ה'. הַכָּרָה זוֹ בִּלְבַד דַּי שֶׁתְּעוֹרְרוֹ לִתְשׁוּבָה. כַּמָּה חֲרֵדִים הָיִינוּ לוּ נִקְרֵאנוּ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי צַדִּיק קָדוֹשׁ בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁיַּבִּיט בָּנוּ וְיִרְאֶה כָּל מַה שֶׁעָשִׂינוּ בִּימֵי חֶלְדֵנוּ. "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם" אֵיזוֹ הֲכָנָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת לְשֵׁם כָּךְ. נַעְתִּיק אֵפוֹא אֶת תַּקְצִיר דְּרָשַׁת הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים מִוּוֹלוֹזִ'ין זַצַ"ל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, תַּקְצִיר שֶׁעָרַךְ הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל: הַמְדַבֵּר עִם הַמֶּלֶךְ, יָחִיל וְיִרְעַד מֵאֵימָתוֹ - כָּל שֶׁכֵּן, אִם צָרִיךְ הוּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשָׁה - וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם הוּא חוֹטֵא וְהַמֶּלֶךְ יוֹדֵעַ זֹאת - וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם גָּנַב מֵאוֹצְרוֹת הַמֶּלֶךְ - וּמִכֹּל שֶׁכֵּן, אִם הַמֶּלֶךְ מִנָּהוּ עַל אוֹצְרוֹתָיו וּמָעַל בְּאֵמוּנוֹ וְגָנַב - וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, אִם בָּגַד וּמָסַר הָאוֹצָרוֹת שֶׁגָּנַב לְשׂוֹנְאֵי הַמֶּלֶךְ - וּמַה עוֹד, אִם עַל יְדֵי כָּךְ הִגְבִּיר אֶת כֹּחַ הַשּׂוֹנְאִים - רַק לַחְשֹׁב עַל כָּךְ - הֲרֵי "אֵין לִי פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ" (עַרְבִית לְיוֹם הַכִּפּוּרִים). רְעָדָה אֲחָזַתְנוּ - וְהִיא שֶׁתַּעֲמֹד לְזַכּוֹתֵנוּ. שֶׁכְּבָר הִשְׁרִישׁ הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלָּאנְט זַצַ"ל (אוֹר יִשְׂרָאֵל, אִגֶּרֶת ז') שֶׁחֶרְדַת הַדִּין הִיא הָעֵצָה לִזְכּוֹת בּוֹ. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)