Otzarot-Article

"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יג-יח) בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּעַיְּנִים בַּפָּרָשָׁה, בְּכָל עֵת שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵחָדָשׁ וּלְהוֹדוֹת לְבוֹרְאֵנוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת. כַּמָּה אוֹר גָּנוּז בַּתּוֹרָה, כַּמָּה זֹהַר. אֵלּוּ הַדְרָכוֹת יְשָׁרוֹת, אֵיזֶה מֶסֶר נִפְלָא.

עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בְּנִסֵּי נִסִּים. יַם סוּף נִקְרַע לִפְנֵיהֶם וְהַמִּצְרִים טָבְעוּ בּוֹ עַד אֶחָד. נִסִּים גְּלוּיִים הִתְרַחֲשׁוּ, עַל אַף שֶׁיָּכֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַטִּיל עַל הָאוֹיְבִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר! אִם כֵּן, מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהוֹלִיכָם סְחוֹר סְחוֹר, מַדּוּעַ לֹא לְהַכְנִיסָם מִיַּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְעוֹד זֹאת, אִם כְּבָר הָלְכוּ סְחוֹר סְחוֹר כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִמִּלְחָמָה, מַדּוּעַ הָיוּ חֲמוּשִׁים וּמַדּוּעַ מְצַיֵּן זֹאת הַכָּתוּב?

אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן מֶסֶר, הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה. וַהֲרֵי מִשּׁוּם כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּמִיד, בֹּקֶר וָעֶרֶב, כְּדֵי לְהָפִיק מִמֶּנָּה לְקָחִים!

עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, נֶחֱלַץ מִתְּהוֹם מ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּלְפָנָיו דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְגַבֵּשׁ אֶת זְהוּתוֹ הָרוּחָנִית כְּעַם ה'. וַהֲרֵי זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל נַעַר, שֶׁל כָּל בֶּן יְשִׁיבָה, הַמְגַבֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְאִישִׁיּוּתוֹ. וּלְמַעֲשֶׂה זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי גִּבּוּשׁ הָאִישִׁיּוּת וְהַשְׁקָפַת הָעוֹלָם הוּא מְשִׂימָה שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּיֶּמֶת. אֵין גְּבוּל לַהִתְעַלּוּת.

אֲבָל גַּם בָּחוּר הַנִּמְצָא בֵּין כָּתְלֵי הַיְּשִׁיבָה - הַמְּסֻבָּב בְּ"עַנְנֵי כָּבוֹד" וְאוֹכֵל "מָן" - עָלוּל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בַּמִּדְבָּר, מְקוֹם "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב", וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי מִלְחָמָה. כָּל הֲלִיכָה דֶּרֶךְ הָרְחוֹב - עַל אֲוִירָתוֹ וְלוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת - הִיא הֲלִיכָה בְּמִדְבָּר רוּחָנִי וּמִלְחָמָה כְּנֶגֶד אֲוִירַת הַיְּשִׁיבָה, הַהִתְעַלּוּת וְהַטֹּהַר.

הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֶיְין זַצַ"ל, הֻצְרַךְ פַּעַם אַחַת לִנְסֹעַ לְתֵל אָבִיב. בַּחֲזָרָתוֹ הִתְמַרְמֵר: "נְסִיעָה זוֹ קָטְעָה לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת הִתְעַלּוּת!"

אָז מַה עוֹשִׂים? נוֹקְטִים בָּעֵצָה הַכְּפוּלָה שֶׁל הַתּוֹרָה. רֵאשִׁית, לַעֲקֹף, לְהִתְרַחֵק, כִּי אִם אֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מֵחֲשִׂיפָה לַאֲוִירַת הָרְחוֹב, אִם אֶפְשָׁר לִבְחֹר בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת - חוֹבָה הִיא.

כְּשֶׁהַפָּסוּק מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵר בִּמְקוֹם פְּרִיצוּת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (ב"ב נז:) "אִם יֵשׁ דֶּרֶךְ עוֹקֶפֶת - רָשָׁע הוּא".

רָשָׁע, גַּם אִם יַעֲצֹם עֵינָיו. שֶׁכֵּן, מַה מַּעֲשָׂיו שָׁם? אֵין זֶה מְקוֹמוֹ!

אֲבָל מֵאִידָךְ גִּיסָא, חַיָּב הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק וְנָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ וּבְהַשְׁקָפוֹתָיו, בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְדַרְכּוֹ. כְּדֵי שֶׁאִם יִפּוֹל עָלָיו אוֹיֵב בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, אִם יֵחָשֵׂף לְרוּחַ פְּרָצִים תּוֹעָה, יַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וְיָשִׁיב מִלְחָמָה שָׁעְרָה! חַיָּב הוּא לִהְיוֹת מְצֻיָּד בְּחֹסֶן רוּחָנִי, וּבִכְלִי נֶשֶׁק שֶׁל "וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב", כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַהֲדֹף כָּל הִסְתַּעֲרוּת.

לְשֵׁם כָּךְ, הִדְרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצוּרָה כָּזוֹ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתוֹ מִמִּצְרַיִם. כְּדֵי לְהַוּוֹת לָנוּ דֻּגְמָה וְסֵמֶל: לַעֲקֹף אֶת הַמִּלְחָמוֹת, לְהִתְרַחֵק מִן הַנִּסְיוֹנוֹת, אַךְ יַחַד עִם זֹאת לִהְיוֹת חֲמֻשִׁים וּנְכוֹנִים לְכָל הַפְתָּעָה. שִׁלּוּב שֶׁל הַשְּׁנַיִם, הוּא הָעֲרֻבָּה לְהַצְלָחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (יג-יח) בְּכָל פַּעַם שֶׁמְּעַיְּנִים בַּפָּרָשָׁה, בְּכָל עֵת שֶׁקּוֹרְאִים בַּתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵחָדָשׁ וּלְהוֹדוֹת לְבוֹרְאֵנוּ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת. כַּמָּה אוֹר גָּנוּז בַּתּוֹרָה, כַּמָּה זֹהַר. אֵלּוּ הַדְרָכוֹת יְשָׁרוֹת, אֵיזֶה מֶסֶר נִפְלָא. עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בְּנִסֵּי נִסִּים. יַם סוּף נִקְרַע לִפְנֵיהֶם וְהַמִּצְרִים טָבְעוּ בּוֹ עַד אֶחָד. נִסִּים גְּלוּיִים הִתְרַחֲשׁוּ, עַל אַף שֶׁיָּכֹל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַטִּיל עַל הָאוֹיְבִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם, הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר! אִם כֵּן, מַדּוּעַ הָיָה צֹרֶךְ לְהוֹלִיכָם סְחוֹר סְחוֹר, מַדּוּעַ לֹא לְהַכְנִיסָם מִיַּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְעוֹד זֹאת, אִם כְּבָר הָלְכוּ סְחוֹר סְחוֹר כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מִמִּלְחָמָה, מַדּוּעַ הָיוּ חֲמוּשִׁים וּמַדּוּעַ מְצַיֵּן זֹאת הַכָּתוּב? אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ כָּאן מֶסֶר, הוֹרָאָה וְהַדְרָכָה. וַהֲרֵי מִשּׁוּם כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם תָּמִיד, בֹּקֶר וָעֶרֶב, כְּדֵי לְהָפִיק מִמֶּנָּה לְקָחִים! עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, נֶחֱלַץ מִתְּהוֹם מ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּלְפָנָיו דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְגַבֵּשׁ אֶת זְהוּתוֹ הָרוּחָנִית כְּעַם ה'. וַהֲרֵי זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל נַעַר, שֶׁל כָּל בֶּן יְשִׁיבָה, הַמְגַבֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ וְאִישִׁיּוּתוֹ. וּלְמַעֲשֶׂה זוֹ דַּרְכּוֹ שֶׁל כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי גִּבּוּשׁ הָאִישִׁיּוּת וְהַשְׁקָפַת הָעוֹלָם הוּא מְשִׂימָה שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּיֶּמֶת. אֵין גְּבוּל לַהִתְעַלּוּת. אֲבָל גַּם בָּחוּר הַנִּמְצָא בֵּין כָּתְלֵי הַיְּשִׁיבָה - הַמְּסֻבָּב בְּ"עַנְנֵי כָּבוֹד" וְאוֹכֵל "מָן" - עָלוּל לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בַּמִּדְבָּר, מְקוֹם "נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב", וְלַעֲמֹד בִּפְנֵי מִלְחָמָה. כָּל הֲלִיכָה דֶּרֶךְ הָרְחוֹב - עַל אֲוִירָתוֹ וְלוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת - הִיא הֲלִיכָה בְּמִדְבָּר רוּחָנִי וּמִלְחָמָה כְּנֶגֶד אֲוִירַת הַיְּשִׁיבָה, הַהִתְעַלּוּת וְהַטֹּהַר. הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת פּוֹנִיבֵז', הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֶיְין זַצַ"ל, הֻצְרַךְ פַּעַם אַחַת לִנְסֹעַ לְתֵל אָבִיב. בַּחֲזָרָתוֹ הִתְמַרְמֵר: "נְסִיעָה זוֹ קָטְעָה לִי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת הִתְעַלּוּת!" אָז מַה עוֹשִׂים? נוֹקְטִים בָּעֵצָה הַכְּפוּלָה שֶׁל הַתּוֹרָה. רֵאשִׁית, לַעֲקֹף, לְהִתְרַחֵק, כִּי אִם אֶפְשָׁר לְהִמָּנַע מֵחֲשִׂיפָה לַאֲוִירַת הָרְחוֹב, אִם אֶפְשָׁר לִבְחֹר בִּדְרָכִים אֲחֵרוֹת - חוֹבָה הִיא. כְּשֶׁהַפָּסוּק מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאָדָם הָעוֹבֵר בִּמְקוֹם פְּרִיצוּת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא (ב"ב נז:) "אִם יֵשׁ דֶּרֶךְ עוֹקֶפֶת - רָשָׁע הוּא". רָשָׁע, גַּם אִם יַעֲצֹם עֵינָיו. שֶׁכֵּן, מַה מַּעֲשָׂיו שָׁם? אֵין זֶה מְקוֹמוֹ! אֲבָל מֵאִידָךְ גִּיסָא, חַיָּב הָאָדָם לִהְיוֹת חָזָק וְנָחוּשׁ בְּדַעְתּוֹ וּבְהַשְׁקָפוֹתָיו, בְּאִישִׁיּוּתוֹ וּבְדַרְכּוֹ. כְּדֵי שֶׁאִם יִפּוֹל עָלָיו אוֹיֵב בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, אִם יֵחָשֵׂף לְרוּחַ פְּרָצִים תּוֹעָה, יַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וְיָשִׁיב מִלְחָמָה שָׁעְרָה! חַיָּב הוּא לִהְיוֹת מְצֻיָּד בְּחֹסֶן רוּחָנִי, וּבִכְלִי נֶשֶׁק שֶׁל "וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב", כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַהֲדֹף כָּל הִסְתַּעֲרוּת. לְשֵׁם כָּךְ, הִדְרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצוּרָה כָּזוֹ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתוֹ מִמִּצְרַיִם. כְּדֵי לְהַוּוֹת לָנוּ דֻּגְמָה וְסֵמֶל: לַעֲקֹף אֶת הַמִּלְחָמוֹת, לְהִתְרַחֵק מִן הַנִּסְיוֹנוֹת, אַךְ יַחַד עִם זֹאת לִהְיוֹת חֲמֻשִׁים וּנְכוֹנִים לְכָל הַפְתָּעָה. שִׁלּוּב שֶׁל הַשְּׁנַיִם, הוּא הָעֲרֻבָּה לְהַצְלָחָה! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)