Otzarot-Article

"וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'... לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ" (לא-נ) בְּ"סֵפֶר יְצִירָה", סֵפֶר הַקַּבָּלָה הֶחָתוּם וְהַקָּדוּם, נֶאֱמַר שֶׁהַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ תַּמּוּז, קָשׁוּר בָּאוֹת ח' וּבְחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁל הָאָדָם. וּמִכָּאן הוֹרוֹ רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁבְּחֹדֶשׁ זֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד בְּמִשְׁנֵה הַקְפָּדָה שֶׁלֹּא לַחֲטֹא בִּרְאִיָּה וְלִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם.

לֹא בִּכְדִי מַצִּיבָה הַסִּטְרָא הָאַחֶרֶת מִכְשׁוֹלִים כֹּה רַבִּים בִּתְקוּפָה זוֹ, פּוֹעֶלֶת כָּל כָּךְ לְהַחֲטִיא דַּוְקָא עַתָּה וְדַוְקָא בְּעִנְיַן זֶה. כְּשֵׁם שֶׁלְּאִידָךְ גִּיסָא, לֹא בִּכְדִי קוֹרְאִים אָנוּ דַּוְקָא הַשָּׁבוּעַ עַל הַכַּפָּרָה שֶׁהֵבִיאוּ מְפַקְּדֵי הַצָּבָא בְּשֵׁם כָּל אַנְשֵׁיהֶם. אָמְנָם יָצְאוּ לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה לִנְקֹם בְּמִדְיָן עַל הַפְּרִיצוּת וְהַהַחְטָאָה, אֲבָל בַּיְּצִיאָה מִן הַמַּחֲנֶה הָיָה סִכּוּן; גַּם אִם "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" לַעֲבֹר עֲבֵרָה לְמַעֲשֶׂה, עִם זֹאת הֵבִיאוּ קָרְבָּן "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ", כִּי מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצְאוּ.

הַגַּע בְּעַצְמְךָ: דּוֹר דֵּעָה, תַּלְמִידֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, יוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל פִּנְחָס, אֲבָל בַּיְּצִיאָה הַחוּצָה אוֹרֵב הַמִּכְשׁוֹל וּכְבָר יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכַפָּרָה.

מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ, מַעֲשֶׂה שֶׁשַּׁיָּךְ כָּל כָּךְ אֵלֵינוּ. אָדָם הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ וְכֻלּוֹ נִרְעָשׁ וְנִרְגָּשׁ. מַה קָּרָה? בִּקֵּשׁ לְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְּדוֹשֵׁי הַדּוֹר, אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹפֶפֶת עָלָיו וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ אֶל אוֹתוֹ אִישׁ קָדוֹשׁ, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "צֵא מִבֵּיתִי, טָמֵא, וְאַל תְּטַמֵּא אֶת הֵיכָלִי!" הַמְּבַקֵּר הִזְדַּעֲזַע וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ מֵרֹב בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, וּפָנָה כְּשֶׁהוּא נִסְעָר כֻּלּוֹ אֶל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּשְׁאַל אֶת פִּיו עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף.

עָנָהוּ הַצַּדִּיק: "חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ הָעֹז לִשְׁאֹל עַל מַה הַכַּעַס" וְהַחֶרְפָּה הָיְתָה רַבָּה שִׁבְעָתַיִם...

בָּא הָאִישׁ לִפְנֵי רַבּוֹ, שָׁבוּר וְרָצוּץ, וּבָכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "יוֹדֵעַ אֲנִי בִּי, רַבִּי, שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי עַל אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת מִיָּמַי. לְמַה הִתְכַּוֵּן הַצַּדִּיק בִּדְבָרָיו?"

חָשַׁב הָרַב וְאָמַר: "אָנָּא סַפֵּר לִי עַל כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ, מִבֵּיתְךָ וְעַד לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק".

פָּתַח הָאִישׁ וְסִפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט. נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר. פָּסַעְתָּ בָּרְחוֹב, רָאִיתָ מַרְאוֹת לֹא צְנוּעִים, תַּרְתָּ אַחֲרֵי לְבָבְךָ וְאַחֲרֵי עֵינֶיךָ וְטִמֵּאתָ אֶת נַפְשְׁךָ!"

בָּכָה הָאִישׁ וְאָמַר: "אֲבָל, רַבִּי, הַאִם זֶה חָמוּר עַד כְּדֵי כָּךְ?"

נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "הֲלֹא פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה (הַמֻּפְקֶרֶת) - הִיא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ" (בְּרֵאשִׁית לח-כא)

זֶה שַׁיָּךְ כָּל כָּךְ לִימֵי הַקַּיִץ הָאֵלּוּ, וְשַׁיָּךְ לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ נוֹקְמִים נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, וְכֻלָּם שָׁבִים בְּלֹא פֶּגַע. בְּנֵס, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף מְבֻגָּרִים, אֻמָּה שְׁלֵמָה. אִישׁ מֵהֶם לֹא חָטָא, אֲבָל הֵם מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת. מַדּוּעַ? כִּי "אִם מִידֵי מַעֲשֶׂה יָצָאנוּ מִידֵי מַחֲשָׁבָה לֹא יָצָאנוּ" (שַׁבָּת סד.) וְכָתַב רַבֵּנוּ יְהוּדָה כַּלֶף זַצַ"ל, מִמְּגֹרָשֵׁי סְפָרַד, בְּסִפְרוֹ "מֵשִׂיחַ אִלְּמִים": זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שָׁם 'וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ'. כִּי הָרְאִיָּה וְהַהִרְהוּר מְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)

	מסעי תשס"ח
	הבטלה מביאה לידי שעמום
	"כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (ל-ג) יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל, וְהַמִּלִּים שֶׁבַּסִּדּוּר מַמָּשׁ מְבַקְּשׁוֹת שֶׁהַלֵּב יִפָּתַח וּמַעְיַן הַדְּמָעוֹת יִפְרֹץ: "שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבֶךָ וְשַׂמַּח נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, וְטָהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶּ "וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'... לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ" (לא-נ) בְּ"סֵפֶר יְצִירָה", סֵפֶר הַקַּבָּלָה הֶחָתוּם וְהַקָּדוּם, נֶאֱמַר שֶׁהַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ תַּמּוּז, קָשׁוּר בָּאוֹת ח' וּבְחוּשׁ הָרְאִיָּה שֶׁל הָאָדָם. וּמִכָּאן הוֹרוֹ רַבּוֹתֵינוּ הַמְּקֻבָּלִים, שֶׁבְּחֹדֶשׁ זֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד בְּמִשְׁנֵה הַקְפָּדָה שֶׁלֹּא לַחֲטֹא בִּרְאִיָּה וְלִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הָעֵינַיִם. לֹא בִּכְדִי מַצִּיבָה הַסִּטְרָא הָאַחֶרֶת מִכְשׁוֹלִים כֹּה רַבִּים בִּתְקוּפָה זוֹ, פּוֹעֶלֶת כָּל כָּךְ לְהַחֲטִיא דַּוְקָא עַתָּה וְדַוְקָא בְּעִנְיַן זֶה. כְּשֵׁם שֶׁלְּאִידָךְ גִּיסָא, לֹא בִּכְדִי קוֹרְאִים אָנוּ דַּוְקָא הַשָּׁבוּעַ עַל הַכַּפָּרָה שֶׁהֵבִיאוּ מְפַקְּדֵי הַצָּבָא בְּשֵׁם כָּל אַנְשֵׁיהֶם. אָמְנָם יָצְאוּ לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה לִנְקֹם בְּמִדְיָן עַל הַפְּרִיצוּת וְהַהַחְטָאָה, אֲבָל בַּיְּצִיאָה מִן הַמַּחֲנֶה הָיָה סִכּוּן; גַּם אִם "לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" לַעֲבֹר עֲבֵרָה לְמַעֲשֶׂה, עִם זֹאת הֵבִיאוּ קָרְבָּן "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ", כִּי מִידֵי הִרְהוּר לֹא יָצְאוּ. הַגַּע בְּעַצְמְךָ: דּוֹר דֵּעָה, תַּלְמִידֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, יוֹצְאִים לְמִלְחֶמֶת מִצְוָה בְּרָאשׁוּתוֹ שֶׁל פִּנְחָס, אֲבָל בַּיְּצִיאָה הַחוּצָה אוֹרֵב הַמִּכְשׁוֹל וּכְבָר יֵשׁ צֹרֶךְ בְּכַפָּרָה. מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ, מַעֲשֶׂה שֶׁשַּׁיָּךְ כָּל כָּךְ אֵלֵינוּ. אָדָם הִגִּיעַ אֶל רַבּוֹ וְכֻלּוֹ נִרְעָשׁ וְנִרְגָּשׁ. מַה קָּרָה? בִּקֵּשׁ לְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל אֶחָד מִקְּדוֹשֵׁי הַדּוֹר, אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ חוֹפֶפֶת עָלָיו וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינָיו, וּלְהִתְבָּרֵךְ מִפִּיו. וְהִנֵּה בְּבוֹאוֹ אֶל אוֹתוֹ אִישׁ קָדוֹשׁ, פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר: "צֵא מִבֵּיתִי, טָמֵא, וְאַל תְּטַמֵּא אֶת הֵיכָלִי!" הַמְּבַקֵּר הִזְדַּעֲזַע וְנִמְלַט עַל נַפְשׁוֹ מֵרֹב בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, וּפָנָה כְּשֶׁהוּא נִסְעָר כֻּלּוֹ אֶל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁיִּשְׁאַל אֶת פִּיו עַל מַה יָּצָא הַקֶּצֶף. עָנָהוּ הַצַּדִּיק: "חֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ, הוּא עוֹבֵר עַל אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת וְעוֹד יֵשׁ בּוֹ הָעֹז לִשְׁאֹל עַל מַה הַכַּעַס" וְהַחֶרְפָּה הָיְתָה רַבָּה שִׁבְעָתַיִם... בָּא הָאִישׁ לִפְנֵי רַבּוֹ, שָׁבוּר וְרָצוּץ, וּבָכָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: "יוֹדֵעַ אֲנִי בִּי, רַבִּי, שֶׁלֹּא עָבַרְתִּי עַל אִסּוּרֵי עֲרָיוֹת מִיָּמַי. לְמַה הִתְכַּוֵּן הַצַּדִּיק בִּדְבָרָיו?" חָשַׁב הָרַב וְאָמַר: "אָנָּא סַפֵּר לִי עַל כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ, מִבֵּיתְךָ וְעַד לִמְעוֹנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק". פָּתַח הָאִישׁ וְסִפֵּר בִּפְרוֹטְרוֹט. נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "אָכֵן, נוֹדַע הַדָּבָר. פָּסַעְתָּ בָּרְחוֹב, רָאִיתָ מַרְאוֹת לֹא צְנוּעִים, תַּרְתָּ אַחֲרֵי לְבָבְךָ וְאַחֲרֵי עֵינֶיךָ וְטִמֵּאתָ אֶת נַפְשְׁךָ!" בָּכָה הָאִישׁ וְאָמַר: "אֲבָל, רַבִּי, הַאִם זֶה חָמוּר עַד כְּדֵי כָּךְ?" נַעֲנָה הָרַב וְאָמַר: "הֲלֹא פָּסוּק מְפֹרָשׁ הוּא: אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה (הַמֻּפְקֶרֶת) - הִיא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ" (בְּרֵאשִׁית לח-כא) זֶה שַׁיָּךְ כָּל כָּךְ לִימֵי הַקַּיִץ הָאֵלּוּ, וְשַׁיָּךְ לְפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ נוֹקְמִים נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, וְכֻלָּם שָׁבִים בְּלֹא פֶּגַע. בְּנֵס, שְׁנֵים-עָשָׂר אֶלֶף מְבֻגָּרִים, אֻמָּה שְׁלֵמָה. אִישׁ מֵהֶם לֹא חָטָא, אֲבָל הֵם מְבִיאִים קָרְבָּנוֹת. מַדּוּעַ? כִּי "אִם מִידֵי מַעֲשֶׂה יָצָאנוּ מִידֵי מַחֲשָׁבָה לֹא יָצָאנוּ" (שַׁבָּת סד.) וְכָתַב רַבֵּנוּ יְהוּדָה כַּלֶף זַצַ"ל, מִמְּגֹרָשֵׁי סְפָרַד, בְּסִפְרוֹ "מֵשִׂיחַ אִלְּמִים": זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שָׁם 'וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ'. כִּי הָרְאִיָּה וְהַהִרְהוּר מְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ! (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)