"אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ" (כב-כד) שְׁתֵּי פָּרָשִׁיּוֹת סְמוּכוֹת הֵן, פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה - אוֹתָהּ קָרָאנוּ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, וּפָרָשַׁת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אוֹתָהּ אָנוּ קוֹרְאִים הַשַּׁבָּת. וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּיהֶן רַעְיוֹן מְשֻׁתָּף, יְסוֹדִי וּבְסִיסִי, אוֹתוֹ הִשְׁמִיעָנוּ הַגָּאוֹן רַבִּי יְרֻחַם מִמִּיר זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי מַעֲמִיקֵי הַמַּחְשָׁבָה בְּדוֹרוֹתֵינוּ.

כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲמַד הַר סִינַי בָּא לְהוֹרוֹתֵנוּ, שֶׁאֵין לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת כְּמַעֲרֶכֶת חֻקִּים יְבֵשָׁה, אֶלָּא יֵשׁ לְשַׁוּוֹת מוּל הָעֵינַיִם אֶת מַעֲמַד הַר סִינַי, אֶת כְּבוֹד ה', וְלִשְׁאֹף וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹתָיו, כָּךְ גַּם בַּמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. אֵין דַּי בְּקִיּוּמָן, אַף בְּהִדּוּר וּבִשְׁלֵמוּת, אֶלָּא יֵשׁ לְשַׁוּוֹת מוּל הָעֵינַיִם אֶת הֶחָבֵר, לְהַרְבּוֹת אַהֲבָה וְאַחֲוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת!

זֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב בְּפָרָשָׁתֵנוּ "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ". פֵּרֵשׁ רָשִׁ"י: "הֱוֵי מִסְתַּכֵּל בְּעַצְמְךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עָנִי". וְלָמָּה נִצְרַךְ לְכָךְ, הֲלֹא מִצְוָה לְפָנָיו, יַלְוֶה לוֹ וְדַיּוֹ! אֲבָל הֵם-הֵם הַדְּבָרִים: כְּשֵׁם שֶׁבְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבַהֲנָחַת תְּפִלִּין צְרִיכִים לְשַׁוּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוּל הָעֵינַיִם, וְלָדַעַת שֶׁהַמִּצְוָה מְקָרֶבֶת אֵלָיו, כָּךְ בְּמִצְוַת הַחֶסֶד יֵשׁ לְשַׁוּוֹת אֶת הֶעָנִי, אֶת הַזּוּלַת, וְלָדַעַת שֶׁמַּטְּרַת הַמִּצְוָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

אִם הָיִינוּ יוֹדְעִים סוֹד זֶה, הָיוּ הַחַיִּים נִרְאִים אַחֶרֶת. אִם הָאָדָם רוֹאֶה אֶת הַזּוּלַת לְמוּל עֵינָיו וְחָשׁ אֶת רִגְשׁוֹתָיו, לֹא הָיָה מְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ לְעוֹלָם. לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לְהַזְכִּיר לְעַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ אִסּוּר לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

יֶתֶר עַל כֵּן. לְעִתִּים, חָסֵר הָעִקָּר גַּם בַּמַּעֲשִׂים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים וּבַטּוֹבוֹת שֶׁאָנוּ גּוֹמְלִים; חֲסֵרָה הַנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית. לְמָשָׁל, הַבַּעַל מְרוֹקֵן אֶת פַּח-הָאַשְׁפָּה כִּי זוֹ "חוֹבָתוֹ"; הָאִשָּׁה מְכִינָה בַּעֲבוּרוֹ אֹכֶל כִּי זוֹ "חוֹבָתָהּ"; הַבַּת שׁוֹטֶפֶת כֵּלִים וְהַבֵּן הוֹלֵךְ לַמַּכֹּלֶת. כִּי אֵלֶּה הֵם חוֹבוֹתֵיהֶם. כָּךְ נָאֶה וְכָךְ יָאֶה. אַךְ, הַאִם רוֹאִים הֵם בְּכָךְ אֶת הָאֶמְצָעִי לְהִתְקָרֵב אֶל בֶּן-הַזּוּג אוֹ אֶל הַהוֹרִים?! הַאִם דְּמוּתָם נִצֶּבֶת לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, הָרָצוֹן לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, לְהִתְקָרֵב וּלְהַדֵּק אֶת הַקֶּשֶׁר?! - זֶה הָעִנְיָן!

רַבִּים עוֹזְרִים, גּוֹמְלִים חֲסָדִים, מַרְבִּים בִּצְדָקוֹת - אֲבָל אֵינָם רוֹאִים בְּכָךְ אֶמְצְעִי-גִּשּׁוּר בֵּינֵיהֶם לְבֵין הַזּוּלַת, אֶמְצָעִי לְקִרְבָה וּלְאַחֲוָה. לְפִיכָךְ, אֵינָם מוּדָעִים הֵם לָעִנְיָן "הַמְּפַיֵּס אֶת הֶעָנִי בִּדְבָרִים" שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵהַנּוֹתֵן לוֹ מָעוֹת וּשְׂכָרוֹ כָּפוּל; אֵינָם מוּדָעִים הֵם לָעִנְיָן "גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּגוּפוֹ" וְ"גָּדוֹל הַמַּלְבִּין שִׁנָּיו לַחֲבֵרוֹ (בְּחִיּוּךְ) יוֹתֵר מִמִּי שֶׁמַּשְׁקֵהוּ חָלָב", אֵינָם מוּדָעִים הֵם לַחֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִלָּה טוֹבָה, שֶׁל מִשְׁפַּט עִידוּד, שֶׁל הִשְׁתַּתְּפוּת כֵּנָה בַּצַּעַר אוֹ בָּאֹשֶׁר.

נְשַׁנֵּן אֶת הַדְּבָרִים וְנִפְעַל לְאוֹרָם: יְסוֹד הַמִּצְווֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הוּא רְאִיַּת הֶחָבֵר, הֲבָנַת רִגְשׁוֹתָיו וִיצִירַת קֶשֶׁר שֶׁל קִרְבָה.

עַל רְאִיָּה כָּזוֹ, שֶׁמָּנְעָה פְּגִיעָה בֶּעָנִי, מוּבָא הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:

כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשָּׁאשׁ זצ"ל מִתֶּלְמְסָאן, כִּי הַעֲלָאַת הַמִּקָּח בִּקְנִיַּת הָעֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה לִסְכוּמִים גְּבוֹהִים הִיא חִבּוּב מִצְוָה וְכִבּוּד הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין לְהִמָּנַע מִלְּהוֹסִיף אַף עַל הַחֲכָמִים וְהַגְּדוֹלִים. שֶׁעַל כְּעֵין זֶה אָמְרוּ: "אֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת רַבּוֹ, אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת". וְגַם בִּמְכִירַת חֲפָצִים שֶׁאֵינָם שֶׁל מִצְוָה, אֵין לַחְלֹק כָּבוֹד וּלְהִמָּנַע מֵהוֹסָפָה, כֵּיוָן שֶׁנִּגְרָם בְּכָךְ הֶפְסֵד לְבַעַל הַחֵפֶץ וּבִפְרָט אִם הוּא עָנִי.

וְסִפֵּר, שֶׁמִּשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים בִּקֵּר בְּצַפְּרוּ. וְיֵשׁ שָׁם מְעָרָה בָּהָר הַיְּדוּעָה בַּשֵּׁם: "כִּיף אֶל יָאהוּדִי". כְּאַרְבָּעָה צְעָדִים בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה יֵשׁ גֻּמָּה, שֶׁחַיָּבִים לְהִתְכּוֹפֵף כְּשֶׁנִּכְנָסִים אֵלֶיהָ, וְאוֹמְרִים שֶׁקָּבוּר בָּהּ צַדִּיק אַלְמוֹנִי הַמְּכֻנֶּה: "מוּל אג'בל אֶל כַּבִּיר" - "בַּעַל הָהָר הַגָּדוֹל", וְזֶהוּתוֹ אֵינָהּ יְדוּעָה.

שׂוֹחַח הָרַב עִם רַבָּהּ שֶׁל צַפְּרוּ, הַגָּאוֹן רַבִּי שָׁלוֹם אֲזוּלַאי זצ"ל, וְאָמַר לוֹ שֶׁהַגֻּמָּה כֹּה צָרָה וּקְצָרָה עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁקָּבוּר בָּהּ אָדָם, וְגַם אֵין כָּל סִבָּה שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ שָׁם.

וֶהֱשִׁיבוֹ הָרַב, שֶׁהָאֱמֶת כֵּן הִיא, שֶׁלֹּא נִקְבַּר שָׁם אָדָם מֵעוֹלָם, אֲבָל מְקֻבָּל בְּיָדוֹ מִפִּי חַכְמֵי לֵב הַקּוֹדְמִים, שֶׁהַמָּקוֹם הִתְקַדֵּשׁ אֵצֶל הֶהָמוֹן מִפְּנֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת כִּהֵן בְּצַפְּרוּ רַב אֶחָד, גָּאוֹן וְקָדוֹשׁ, מֻפְלָג בַּתּוֹרָה וּבַחֲסִידוּת וְנַעֲרָץ עַל הַכֹּל. וּבְיָמָיו, הָיָה עָשִׁיר אֶחָד שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו וְנֶהֱפַךְ עָלָיו הַגַּלְגַּל, עַד שֶׁנֶּאֱלַץ לִמְכֹּר אֶת כְּלֵי בֵּיתוֹ עַל מְנַת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לֶחֶם לֶאֱכֹל. חַג הַפֶּסַח הִתְקָרֵב וְלָרָשׁ אֵין כָּל. מֶה עָשָׂה? נָתַן לַמְּתַוֵּךְ אֶת גְּלִימַת הֶחָג שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה וְיִקְנֶה בְּדָמֶיהָ צָרְכֵי הֶחָג. הָלַךְ הַמְּתַוֵּךְ וּפָגַשׁ בּוֹ הָרַב. רָאָה אֶת הַמְּעִיל הֶהָדוּר וּשְׁאָלוֹ: "בְּכַמָּה תִּמְכְּרֵנוּ?"

אָמַר: "זֶה עַתָּה הוֹצֵאתִיו לִמְכִירָה וַעֲדַיִן לֹא הֶעֱלוּ אֶת הַמִּקָּח. הַמְּחִיר הָרִאשׁוֹנִי הוּא כָּךְ וְכָךְ זְהוּבִים".

אָמַר הָרַב: "הֲרֵינִי קוֹנֵהוּ בִּמְחִיר זֶה, וְאִם יוֹסִיפוּ - יִזְכּוּ בּוֹ".

שָׁמְעוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן הָרַב הַקָּדוֹשׁ עֵינָיו בַּגְּלִימָה, וְלֹא הוֹסִיף אִישׁ עַל הַמְּחִיר מִיִּרְאַת הָרַב וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ וּרְצוֹן הַכֹּל לְכַבְּדוֹ. וּבֶאֱמֶת הָיָה הַסְּכוּם שְׁמִינִית מִמְּחִירוֹ הָרָאוּי.

שָׁב הַמְּתַוֵּךְ אֶל הֶעָשִׁיר, וְאָמַר: "רְאֵה, כָּאֵלּוּ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים".

פָּחַד אַף הֶעָשִׁיר שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו לִמְנֹעַ אֶת הַגְּלִימָה מֵהָרַב, וְאִשֵּׁר אֶת הַמְּכִירָה בְּדָמֶיהָ הַמְּעַטִּים.

וְשָׁם, בְּצַפְּרוּ, הָיָה רוֹכֵל עָנִי, הַמְּחַזֵּר בַּכְּפָרִים וּמוֹכֵר אֶת מַרְכָּלְתּוֹ. וְשָׁב בְּיוֹם חֲמִישִׁי לְבֵיתוֹ. וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּמְכְּרָה הַגְּלִימָה בִּשְׁמִינִית מִמְּחִירָהּ וְהָיָה בְּעָלֶיהָ מְבַכֶּה אֶת רֹעַ מַזָּלוֹ, שָׁב הָרוֹכֵל רָכוּב עַל חֲמוֹרוֹ. הִתְנַהֵל לְאִטּוֹ, וּבִשְׁלִישׁ הַלַּיְלָה הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ הַר עַל אֶם-הַדֶּרֶךְ. הֶחְלִיט לִפְרֹק אֶת הַסְּחוֹרָה וְלָלוּן בַּמְּעָרָה עַד אוֹר הַבֹּקֶר. בַּחֲצִי הַלַּיְלָה נָגַהּ אוֹר גָּדוֹל בַּמְּעָרָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת. וַיִּשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר אֵלָיו לֵאמֹר:

"אַל תִּירָא, בְּנִי, כִּי אֲנִי הוּא אָבִיו שֶׁל רַב הָעִיר, וּבָאתִי לְבַקֶּשְׁךָ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתִי בְּדָבָר קָטָן. בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁתָּבוֹא לָעִיר, תֵּלֵךְ אֵצֶל בְּנִי וְתֹאמַר לוֹ בִּשְׁמִי, שֶׁיַּחְזִיר הַגְּלִימָה שֶׁקָּנָה וְיִטֹּל כַּסְפּוֹ בַּחֲזָרָה, וְיוֹדִיעַ לַכֹּל, שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַגְּלִימָה בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ וְהַמַּחֲזֶה אֱמֶת, כִּי הוּא לוֹמֵד עַתָּה בְּמַסֶּכֶת בֵּיצָה בְּעִנְיָן פְּלוֹנִי".

וַיִּפָּסֵק הַקּוֹל וְהָאוֹר כָּבָה.

עִם שַׁחַר הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ בְּדַרְכּוֹ וְעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ. שָׁלַח הָרַב אַחַר הַסַּרְסוּר, וְנוֹדַע לוֹ מִפִּיו כִּי אֵין מְחִיר זֶה אֶלָּא מְעַט מִשָּׁוְיָהּ שֶׁל הַגְּלִימָה, וְאִישׁ לֹא הֶעֱלָה אֶת מְחִירָהּ. אָז אָמַר, כִּי חוֹזֵר הוּא בּוֹ מֵהַמִּקָּח וְלֹא יִקְנֶה עוֹד. מִיָּד נוֹדַע בָּעִיר, כִּי הַגְּלִימָה עוֹמֶדֶת לִמְכִירָה וְכִי שָׁוְיָהּ הֻכְפַּל, כִּי מְדָדָהּ הָרַב הַנַּעֲרָץ וּלְבָשָׁהּ לְגוּפוֹ. וְהַגְּלִימָה נִמְכְּרָה לְמַעְלָה מִשָּׁוְיָהּ, וּבְעָלֶיהָ חָגַג אֶת הֶחָג בִּרְוָחָה. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם נִתְקַדְּשָׁה הַמְּעָרָה בְּעֵינֵי הֶהָמוֹן.

הֲרֵי לְךָ, שֶׁלִּפְעָמִים הַהִמָּנְעוּת מֵחֲמַת הַכָּבוֹד, גּוֹרֶמֶת לְאַבֵּד מָמוֹן הַמּוֹכֵר. וְעַל כֵּן מַזְהִיר יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא: "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר". (יוֹסֵף דַּעַת, נַחֲלַת אָבוֹת)