Otzarot-Article

"תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (יד-כא) הָרַב "בְּנֵי דָּוִד" זַצַ"ל סִפֵּר מָשָׁל מְאַלֵּף: נִקְלַע הֵלֶךְ לְמָחוֹז נִדָּח, שֶׁאֲנָשָׁיו טוֹבִים וִישָׁרִים וַעֲמֵלִים בְּפָרֶךְ בַּעֲבוֹדַת אַדְמָתָם. בִּטְבִיעַת עֵינוֹ הִבְחִין, שֶׁאַבְנֵי הֶחָצָץ שֶׁהָאִכָּרִים מְסַקְּלִים מֵאַדְמָתָם אֵינָן אֶלָּא אֲבָנִים יְקָרוֹת. הִתְכּוֹפֵף וְהֵחֵל מְלַקֵּט מֵהֵן לְתַרְמִילוֹ. רִחֲמוּ הָאִכָּרִים עַל הַהֵלֶךְ הַמּוּזָר הֶעָמֵל לִלְקֹט אַבְנֵי נֶגֶף, וְהִזְמִינוּהוּ בְּטוּבָם לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנָם. דָּחָה בְּנִמּוּס אֶת הַצָּעָתָם, וְהִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק מִמְּעַט הַכֶּסֶף שֶׁעִמּוֹ. בֵּינְתַיִם שָׁלַח אֶת הָאֲבָנִים שֶׁלִּקֵּט לִמְדִינָתוֹ וּלְעִירוֹ, שָׁם שָׁמְרוּ בַּעֲבוּרוֹ אֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת. לְבַקָּשָׁתוֹ, הֵמִירוּ אֶבֶן וּשְׁתַּיִם בְּכֶסֶף - וְהָיָה עֶרְכָּן רַב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבַּכֶּסֶף שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בַּעֲבוּרָן, קָנָה אֶת כָּל חֶלְקוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁל הָאִכָּרִים שֶׁהִזְמִינוּהוּ בִּשְׁעָתוֹ לֶאֱכֹל לֶחֶם חֶסֶד עַל שֻׁלְחָנָם. עַתָּה הָיוּ אִכָּרִים אֵלֶּה לַאֲרִיסִים בִּשְׂדוֹתָיו בִּזְכוּת אוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵחֶלְקוֹתֵיהֶם כְּאַבְנֵי נֶגֶף מַטְרִידוֹת.

כָּךְ, כָּתַב הָרַב בְּנֵי דָּוִד זַצַ"ל, הוֹאִיל מֶלֶךְ סְדוֹם לְהַעֲנִיק לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָרְכוּשׁ "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ". עָנָהוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה'... וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם". אָמַר לוֹ: אֵינִי צָרִיךְ לְטוֹבוֹתֶיךָ וּלְלֶחֶם חַסְדְּךָ, אוֹסֵף אֲנִי אֶת הַמַּרְגָּלִיּוֹת הַמִּתְגּוֹלְלוֹת לְרַגְלֵינוּ, אֶת הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁאַתֶּם דָּשִׁים בְּעִקְבֵיכֶם, וְכָל אַחַת מֵהֵן שָׁוָה יוֹתֵר מִכָּל חֲלַל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ. "אִמְרוּ צַדִּיק, כִּי טוֹב, כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ" (יְשַׁעְיָה ג-י) - בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי דָּוִד)

	מטות תשס"ח
	הדיבור עושה רשם במרום
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ" (יד-כא) הָרַב "בְּנֵי דָּוִד" זַצַ"ל סִפֵּר מָשָׁל מְאַלֵּף: נִקְלַע הֵלֶךְ לְמָחוֹז נִדָּח, שֶׁאֲנָשָׁיו טוֹבִים וִישָׁרִים וַעֲמֵלִים בְּפָרֶךְ בַּעֲבוֹדַת אַדְמָתָם. בִּטְבִיעַת עֵינוֹ הִבְחִין, שֶׁאַבְנֵי הֶחָצָץ שֶׁהָאִכָּרִים מְסַקְּלִים מֵאַדְמָתָם אֵינָן אֶלָּא אֲבָנִים יְקָרוֹת. הִתְכּוֹפֵף וְהֵחֵל מְלַקֵּט מֵהֵן לְתַרְמִילוֹ. רִחֲמוּ הָאִכָּרִים עַל הַהֵלֶךְ הַמּוּזָר הֶעָמֵל לִלְקֹט אַבְנֵי נֶגֶף, וְהִזְמִינוּהוּ בְּטוּבָם לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחָנָם. דָּחָה בְּנִמּוּס אֶת הַצָּעָתָם, וְהִתְפַּרְנֵס בְּדֹחַק מִמְּעַט הַכֶּסֶף שֶׁעִמּוֹ. בֵּינְתַיִם שָׁלַח אֶת הָאֲבָנִים שֶׁלִּקֵּט לִמְדִינָתוֹ וּלְעִירוֹ, שָׁם שָׁמְרוּ בַּעֲבוּרוֹ אֶת הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת. לְבַקָּשָׁתוֹ, הֵמִירוּ אֶבֶן וּשְׁתַּיִם בְּכֶסֶף - וְהָיָה עֶרְכָּן רַב כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבַּכֶּסֶף שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בַּעֲבוּרָן, קָנָה אֶת כָּל חֶלְקוֹת הַשָּׂדֶה שֶׁל הָאִכָּרִים שֶׁהִזְמִינוּהוּ בִּשְׁעָתוֹ לֶאֱכֹל לֶחֶם חֶסֶד עַל שֻׁלְחָנָם. עַתָּה הָיוּ אִכָּרִים אֵלֶּה לַאֲרִיסִים בִּשְׂדוֹתָיו בִּזְכוּת אוֹתָן אֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵחֶלְקוֹתֵיהֶם כְּאַבְנֵי נֶגֶף מַטְרִידוֹת. כָּךְ, כָּתַב הָרַב בְּנֵי דָּוִד זַצַ"ל, הוֹאִיל מֶלֶךְ סְדוֹם לְהַעֲנִיק לְאַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת הָרְכוּשׁ "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ". עָנָהוּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה'... וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם". אָמַר לוֹ: אֵינִי צָרִיךְ לְטוֹבוֹתֶיךָ וּלְלֶחֶם חַסְדְּךָ, אוֹסֵף אֲנִי אֶת הַמַּרְגָּלִיּוֹת הַמִּתְגּוֹלְלוֹת לְרַגְלֵינוּ, אֶת הַמִּצְווֹת הָרַבּוֹת שֶׁאַתֶּם דָּשִׁים בְּעִקְבֵיכֶם, וְכָל אַחַת מֵהֵן שָׁוָה יוֹתֵר מִכָּל חֲלַל הָעוֹלָם וּמְלֹאוֹ. "אִמְרוּ צַדִּיק, כִּי טוֹב, כִּי פְּרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ" (יְשַׁעְיָה ג-י) - בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, בְּנֵי דָּוִד)