Otzarot-Article

"וַאדֹנִי זָקֵן" (יח-יב) פַּעַם אַחַת נִגַּשְׁתִּי לְאָב, שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן הֵחֵל לִזְחֹל עַל הָאָרֶץ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: מִן הַסְּתָם, שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהַתִּינוֹק מְנַסֶּה כָּל הַזְּמַן לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא זוֹחֵל, אֲבָל מֵרִים אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמַשְׁקִיעַ מַאֲמָצִים כַּבִּירִים כְּדֵי לְהָרִים אֶת גּוּפוֹ. הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל סִבַּת הַדָּבָר? מַדּוּעַ מְעֻנְיָן כָּל כָּךְ הַתִּינוֹק לְהִתְרוֹמֵם? לָמָּה הוּא אֵינוֹ מַרְגִּישׁ טוֹב בְּמַצַּב הַזְּחִילָה שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ?

כְּדֵי לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, יֵשׁ לִזְכֹּר אֶת הַיְּסוֹד שֶׁהָיָה בְּפִיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ דְּמִיר, ר' יְרוּחָם, שֶׁדִּבֵּר תָּמִיד עַל מֻשָּׂג הַ'צְּמִיחָה' מוּל הַ'קְּמִילָה'. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגַּם בְּגִיל מְבֻגָּר מְאֹד עֲדַיִן 'צוֹמְחִים', וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהִתְרוֹמֵם עוֹד וְעוֹד. אֵינָם 'דּוֹרְכִים' בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא עוֹשִׂים מַאֲמָצִים לְהִתְרַעְנֵן וְלִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁהַמֹּחַ וְהַלֵּב מִתְחַדְּשִׁים בּוֹ כָּל הַעֵת.

רַק כָּךְ, אָמַר ר' יְרוּחָם, בְּמַצַּב שֶׁבּוֹ חוּשֵׁי הָאָדָם נִשְׁאָרִים 'טְרִיִּים', אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת רוּחָנִיּוֹת.

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים, לֹא עָלֵינוּ, שֶׁכְּבָר בְּגִיל צָעִיר, חוּשֵׁיהֶם מְצוּיִים בְּמַצַּב שֶׁל 'קְמִילָה', אֵין לָהֶם חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְגַם מַה שֶׁהֵם כֵּן עוֹשִׂים, הַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ אִי חֵשֶׁק וְחֹסֶר רַעְנָנוּת מֻחְלָט.

מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹפֵא הַנִּכְנָס לִבְדֹּק אֶת הַחוֹלִים הַמְּאֻשְׁפָּזִים בְּמַצָּב קָשֶׁה בְּבֵית הַחוֹלִים. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּבַקֵּשׁ הָרוֹפֵא לְבָרֵר הוּא, מִי מֵהַחוֹלִים קָם מֵהַמִּטָּה וּמַפְעִיל אֶת גּוּפוֹ וְאֶת שְׁרִירָיו וַאֲבָרָיו, וּמִי מֵהַחוֹלִים שׁוֹכֵב כָּל הַעֵת בְּמִטָּתוֹ וְאֵינוֹ זָז.

לָרִאשׁוֹנִים - יֵשׁ תִּקְוָה, וְאִלּוּ עַל הָאַחֲרוֹנִים כִּמְעַט וְאָבַד הַכֶּלַח.

אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָז וְאֵינוֹ מְנַסֶּה לְהִתְרוֹמֵם וְלִצְמֹחַ, מְשַׁדֵּר אוֹת בָּרוּר עַל קְמִילָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה שֶׁאָפְסָה לַחְלוּחִיתוֹ, וְסוֹפוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם.

וְזֶה גַּם הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בִּזְחִילָה, אֶלָּא מְנַסֶּה כָּל הַעֵת לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא-הוּא כֹּחַ הַצְּמִיחָה הַטָּמוּן בּוֹ בְּאֹפֶן טִבְעִי. וְהוּא-הוּא גַּם הַכֹּחַ הַטָּמוּן בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה נִמְצָאִים בְּמַצָּב שֶׁל רַעְנָנוּת טִבְעִית, וְהוֹלְכִים וּמִתְחַדְּשִׁים כָּל הַעֵת.

וְעוֹד בְּעִנְיַן הַ'צְּמִיחָה'. לִפְנֵי בִּנְיַן תַּלְמוּד הַתּוֹרָה הַמְּפֻרְסָם בְּקֶעְלְם, בּוֹ לָמְדוּ עֲנָקֵי הַמּוּסָר, בִּקֵּשׁ הַ'סַּבָּא' לְהַצְמִיחַ שְׂדֵה חִטָּה קָטָן.

הָיָה זֶה לְפֶלֶא גָּדוֹל, וְתַלְמִידָיו לֹא יָדְעוּ מַה מְקוֹמָהּ שֶׁל הַחִטָּה לְיַד בֵּית מִדְרָשָׁם. הִסְבִּיר לָהֶם הַסַּבָּא מִקֶּעְלְם בְּמֶתֶק-לְשׁוֹנוֹ, וְאָמַר: כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַ'צְּמִיחָה', גַּם הוּא שׁוֹאֵף לִצְמֹחַ וְלִגְדֹּל, לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְטַפֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִדּוֹתָיו.

וַהֲלֹא זֶה מַה שֶׁיִּרְאוּ תַּלְמִידֵי הַתַּ"ת מֵחַלּוֹן הַבַּיִת: חִטָּה צוֹמַחַת וּגְדֵלָה, מְטַפֶּסֶת מִגֹּבַהּ שֶׁל גַּרְעִין קָטָן לְשִׁבֹּלֶת גְּבוֹהָה הַנָּעָה וְנָדָה בָּרוּחַ.

הַצְּמִיחָה הַתְּמִידִית שֶׁל הַחִטָּה, אָמַר הַסַּבָּא, תָּבִיא אֶת הַתַּלְמִידִים לִצְמִיחָה עִקְבִית וְשָׁרְשִׁית, וַהֲרֵי זוֹ כָּל שְׁאִיפָתֵנוּ בָּעוֹלָם.

מִי שֶׁיּוֹצֵא לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת הַפְּרִיחָה בַּשָּׂדוֹת וּבַפַּרְדְּסִים - יַרְוִיחַ. לְבַד מֵהַפְּגִישָׁה הַבִּלְתִּי אֶמְצָעִית עִם הָרֵיחוֹת, הַצְּבָעִים וְהַקּוֹלוֹת הַמְמַלְאִים אֶת הָאֲוִיר - יִזְכֶּה לִרְאוֹת גַּם אֶת 'קִנְיַן הַצְּמִיחָה' שֶׁעָלָיו הִצְבִּיעַ הַסַּבָּא מִקֶּעְלְם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)

	מטות תשס"ח
	הכר את עצמך
	"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (יד-יד) זֶה נִשְׁמָע אוּלַי מוּזָר, כִּי מַעֲצָמָה שְׁלֵמָה תֵּצֵא לְמִלְחָמָה, מִילְיוֹנִים יְגֻיְּסוּ, מַעֲרָכוֹת יִנָּטְשׁוּ, וְכָל זֶה עַל מְנָת לִשְׁבֹּת אָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בְּכָל הַמְּאֹרָעוֹ "וַאדֹנִי זָקֵן" (יח-יב) פַּעַם אַחַת נִגַּשְׁתִּי לְאָב, שֶׁבְּנוֹ הַקָּטָן הֵחֵל לִזְחֹל עַל הָאָרֶץ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: מִן הַסְּתָם, שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהַתִּינוֹק מְנַסֶּה כָּל הַזְּמַן לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא זוֹחֵל, אֲבָל מֵרִים אֶת עֵינָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמַשְׁקִיעַ מַאֲמָצִים כַּבִּירִים כְּדֵי לְהָרִים אֶת גּוּפוֹ. הַאִם חָשַׁבְתָּ עַל סִבַּת הַדָּבָר? מַדּוּעַ מְעֻנְיָן כָּל כָּךְ הַתִּינוֹק לְהִתְרוֹמֵם? לָמָּה הוּא אֵינוֹ מַרְגִּישׁ טוֹב בְּמַצַּב הַזְּחִילָה שֶׁלּוֹ עַל הָאָרֶץ? כְּדֵי לְהָבִין אֶת הָעִנְיָן, יֵשׁ לִזְכֹּר אֶת הַיְּסוֹד שֶׁהָיָה בְּפִיו שֶׁל הַמַּשְׁגִּיחַ דְּמִיר, ר' יְרוּחָם, שֶׁדִּבֵּר תָּמִיד עַל מֻשָּׂג הַ'צְּמִיחָה' מוּל הַ'קְּמִילָה'. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁגַּם בְּגִיל מְבֻגָּר מְאֹד עֲדַיִן 'צוֹמְחִים', וּמִשְׁתַּדְּלִים לְהִתְרוֹמֵם עוֹד וְעוֹד. אֵינָם 'דּוֹרְכִים' בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא עוֹשִׂים מַאֲמָצִים לְהִתְרַעְנֵן וְלִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁהַמֹּחַ וְהַלֵּב מִתְחַדְּשִׁים בּוֹ כָּל הַעֵת. רַק כָּךְ, אָמַר ר' יְרוּחָם, בְּמַצַּב שֶׁבּוֹ חוּשֵׁי הָאָדָם נִשְׁאָרִים 'טְרִיִּים', אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְמַעֲלוֹת רוּחָנִיּוֹת. וְיֵשׁ אֲנָשִׁים, לֹא עָלֵינוּ, שֶׁכְּבָר בְּגִיל צָעִיר, חוּשֵׁיהֶם מְצוּיִים בְּמַצַּב שֶׁל 'קְמִילָה', אֵין לָהֶם חֵשֶׁק לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה, וְגַם מַה שֶׁהֵם כֵּן עוֹשִׂים, הַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ אִי חֵשֶׁק וְחֹסֶר רַעְנָנוּת מֻחְלָט. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְרוֹפֵא הַנִּכְנָס לִבְדֹּק אֶת הַחוֹלִים הַמְּאֻשְׁפָּזִים בְּמַצָּב קָשֶׁה בְּבֵית הַחוֹלִים. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּבַקֵּשׁ הָרוֹפֵא לְבָרֵר הוּא, מִי מֵהַחוֹלִים קָם מֵהַמִּטָּה וּמַפְעִיל אֶת גּוּפוֹ וְאֶת שְׁרִירָיו וַאֲבָרָיו, וּמִי מֵהַחוֹלִים שׁוֹכֵב כָּל הַעֵת בְּמִטָּתוֹ וְאֵינוֹ זָז. לָרִאשׁוֹנִים - יֵשׁ תִּקְוָה, וְאִלּוּ עַל הָאַחֲרוֹנִים כִּמְעַט וְאָבַד הַכֶּלַח. אָדָם שֶׁאֵינוֹ זָז וְאֵינוֹ מְנַסֶּה לְהִתְרוֹמֵם וְלִצְמֹחַ, מְשַׁדֵּר אוֹת בָּרוּר עַל קְמִילָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה שֶׁאָפְסָה לַחְלוּחִיתוֹ, וְסוֹפוֹ שֶׁהוֹלֵךְ וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. וְזֶה גַּם הַהֶסְבֵּר לְכָךְ שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בִּזְחִילָה, אֶלָּא מְנַסֶּה כָּל הַעֵת לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ. הוּא-הוּא כֹּחַ הַצְּמִיחָה הַטָּמוּן בּוֹ בְּאֹפֶן טִבְעִי. וְהוּא-הוּא גַּם הַכֹּחַ הַטָּמוּן בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה נִמְצָאִים בְּמַצָּב שֶׁל רַעְנָנוּת טִבְעִית, וְהוֹלְכִים וּמִתְחַדְּשִׁים כָּל הַעֵת. וְעוֹד בְּעִנְיַן הַ'צְּמִיחָה'. לִפְנֵי בִּנְיַן תַּלְמוּד הַתּוֹרָה הַמְּפֻרְסָם בְּקֶעְלְם, בּוֹ לָמְדוּ עֲנָקֵי הַמּוּסָר, בִּקֵּשׁ הַ'סַּבָּא' לְהַצְמִיחַ שְׂדֵה חִטָּה קָטָן. הָיָה זֶה לְפֶלֶא גָּדוֹל, וְתַלְמִידָיו לֹא יָדְעוּ מַה מְקוֹמָהּ שֶׁל הַחִטָּה לְיַד בֵּית מִדְרָשָׁם. הִסְבִּיר לָהֶם הַסַּבָּא מִקֶּעְלְם בְּמֶתֶק-לְשׁוֹנוֹ, וְאָמַר: כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַ'צְּמִיחָה', גַּם הוּא שׁוֹאֵף לִצְמֹחַ וְלִגְדֹּל, לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְטַפֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת מִדּוֹתָיו. וַהֲלֹא זֶה מַה שֶׁיִּרְאוּ תַּלְמִידֵי הַתַּ"ת מֵחַלּוֹן הַבַּיִת: חִטָּה צוֹמַחַת וּגְדֵלָה, מְטַפֶּסֶת מִגֹּבַהּ שֶׁל גַּרְעִין קָטָן לְשִׁבֹּלֶת גְּבוֹהָה הַנָּעָה וְנָדָה בָּרוּחַ. הַצְּמִיחָה הַתְּמִידִית שֶׁל הַחִטָּה, אָמַר הַסַּבָּא, תָּבִיא אֶת הַתַּלְמִידִים לִצְמִיחָה עִקְבִית וְשָׁרְשִׁית, וַהֲרֵי זוֹ כָּל שְׁאִיפָתֵנוּ בָּעוֹלָם. מִי שֶׁיּוֹצֵא לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת הַפְּרִיחָה בַּשָּׂדוֹת וּבַפַּרְדְּסִים - יַרְוִיחַ. לְבַד מֵהַפְּגִישָׁה הַבִּלְתִּי אֶמְצָעִית עִם הָרֵיחוֹת, הַצְּבָעִים וְהַקּוֹלוֹת הַמְמַלְאִים אֶת הָאֲוִיר - יִזְכֶּה לִרְאוֹת גַּם אֶת 'קִנְיַן הַצְּמִיחָה' שֶׁעָלָיו הִצְבִּיעַ הַסַּבָּא מִקֶּעְלְם. (בָּרְכִי נַפְשִׁי)