Otzarot-Article

"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאָדַם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן (רָשִׁ"י). הֶחָפֵץ חַיִּים הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל מְאַלֵּף:

מַעֲשֶׂה בְּאָדָם מֻכְשָׁר וְחָרוּץ, אַךְ עָנִי וְרָשׁ. בֵּיתוֹ רֵיקָם, וְעוֹלָלָיו שׁוֹאֲלִים לֶחֶם. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "מְשַׁנֶּה מָקוֹם - מְשַׁנֶּה מַזָּל. אֵצֵא לִמְדִינַת הַיָּם, וְאוּלַי יַצְלִיחַ ה' דַּרְכִּי".

אָמְרָה לוֹ: "לֵךְ לְשָׁלוֹם אַךְ זְכֹר: בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים תַּגִּיעַ בְּכוֹרָתֵנוּ לְפִרְקָהּ וּרְצוֹנִי שֶׁתַּחְזֹר לַמּוֹעֵד, לְבַל תִּהְיֶה כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי אָבִיהָ". הִבְטִיחַ שֶׁיַּחְזֹר עַד אָז, אִם יַצְלִיחַ וְאִם לָאו.

נָסַע לַמֶּרְחַקִּים וְשָׁלַח יָדוֹ בִּמְכִירַת בָּשָׂר וְדָגִים. הִצְלִיחַ מְאֹד וְעָשָׂה הוֹן רַב. יוֹם רָדַף יוֹם וְשָׁנָה רָדְפָה שָׁנָה, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב. אָמַר לְעַצְמוֹ: "מָה אָבִיא אִתִּי? הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁכָּאן אֵינוֹ עוֹבֵר לַסּוֹחֵר בְּמוֹלַדְתִּי". הֶחְלִיט לְהָבִיא עִמּוֹ סְחוֹרָה, שְׁוֵה כֶּסֶף. וְאִם סְחוֹרָה, הֵן הִצְלִיחַ עַד מְאֹד בְּמִסְחַר הַבָּשָׂר וְהַדָּגִים... מָכַר אֶת בֵּיתוֹ וְכָל רְכוּשׁוֹ שֶׁבַּנֵּכָר וְקָנָה תְּמוּרָתָם בָּשָׂר וְדָגִים, חָתַם אוֹתָם בְּאַרְגָּזִים וֶהֱבִיאָם עִמּוֹ בַּסְּפִינָה. בַּנָּמֵל הִטְעִינָם עַל עֲגָלוֹת וְנָסַע עִמָּם לִמְדִינָתוֹ. בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל פָּתְחוּ שׁוֹמְרֵי הַמֶּכֶס אֶת הָאַרְגָּזִים, וְנָסוֹגוּ אָחוֹר מִפְּנֵי רֵיחַ הַצַּחֲנָה הָאָיֹם. סוֹף דָּבָר, נֶאֱלַץ לְהוֹצִיא אֶת שְׁאֵרִית כַּסְפּוֹ כְּדֵי לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלֵי נִקָּיוֹן שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַבָּשָׂר הַמַּרְקִיב, וְשָׁב לְבֵיתוֹ חֲסַר-כֹּל. עָנִי יָצָא וְעָנִי חָזַר. בְּרֹב עִצְּבוֹנוֹ וִיגוֹנוֹ נָפַל עַל מִטָּתוֹ וְנִרְדַּם.

כְּשֶׁהֵקִיץ, לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַבַּיִת מוּאָר בַּחֲגִיגִיּוּת, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְחַיְּכִים בְּאֹשֶׁר וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים...

"עַל מָה הַשִּׂמְחָה?" הִשְׁתָּאָה.

"מַסָּעֲךָ לֹא הָיָה לַשָּׁוְא", בִּשְּׂרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. "עַתָּה נוּכַל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתֵּנוּ בְּכָבוֹד". וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. סִפְּרָה הָאִשָּׁה, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָלַץ אֶת נַעֲלָיו בְּלֶכְתּוֹ לִישֹׁן, רָאוּ הַיְּלָדִים שֶׁהַנַּעֲלַיִם מְרֻבָּבוֹת בְּבֹץ. נִקּוּ אוֹתָן, פָּרְכוּ אֶת גְּלִידֵי הֶעָפָר, וּמָצְאוּ בֵּינֵיהֶם יַהֲלוֹמִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. נָטְלוּ אֶחָד מֵהֶם אֶל הַצּוֹרֵף, וְנָתַן תְּמוּרָתוֹ הוֹן רַב. וְאִם כָּךְ שִׁלֵּם תְּמוּרַת יַהֲלוֹם אֶחָד, כַּמָּה יְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר כֻּלָּם?! יֵשׁ בִּידֵיהֶם נְדוּנְיָה לְכָל הַצֶּאֱצָאִים.

שָׁמַע, וְנִרְעַשׁ: "כַּוָּנָתֵךְ לְאוֹתָן אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְזוֹהֲרוֹת? הֲלֹא הֵן שָׁם כְּאַבְנֵי חוּצוֹת. אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּיר בְּעֶרְכָּן, הָיִיתִי גּוֹדֵשׁ אֶת הָאַרְגָּזִים בַּאֲבָנִים כָּאֵלֶּה וְהָיִיתִי הוֹפֵךְ לַעֲשִׁיר הַמְּדִינָה..."

כָּךְ - אָמַר רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים - נִשְׁלְחָה הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם בְּמַטָּרָה לְסַגֵּל לְעַצְמָהּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לְהַעֲשִׁירָהּ בְּאֹשֶׁר לְנֶצַח נְצָחִים. אַךְ כָּאן בָּעוֹלָם, הוֹפֵךְ הָאָדָם לְסוֹחֵר בְּבָשָׂר וְדָגִים וְעוֹשֶׂה חַיִל... אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, שָׂמֵחַ וּמְדֻשַּׁן עֹנֶג. וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ לָשׁוּב לִמְקוֹר מַחְצַבְתּוֹ, מֵבִיא הוּא עִמּוֹ מְלֹא הָאַרְגָּז בָּשָׂר... גּוּפוֹ מְמַלֵּא אֶת קִבְרוֹ. בְּרַם, הַגּוּף נִרְקָב בַּקֶּבֶר, וּ"מַרְבֶּה בָּשָׂר - מַרְבֶּה רִמָּה". עוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם דּוֹאֶגֶת וַחֲרֵדָה, מְבִינָה שֶׁכִּלְּתָה יָמֶיהָ לָרִיק וְשָׁבָה רֵיקָם.

מִתְיַצֶּבֶת הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה - וְהִנֵּה הַפְתָּעָה: אוֹר וְזֹהַר, רְכוּשׁ רַב מִסְפֹּר. אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן: בְּיוֹם פְּלוֹנִי נָתַן צְדָקָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר פָּנָיו לַזּוּלַת, גָּמַל חֶסֶד, בִּקֵּר חוֹלֶה, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם חָבֵר - מִצְווֹת שֶׁ"נִּדְבְּקוּ" בַּעֲקֵבָיו כְּמִבְּלִי מֵשִׂים וִיזַכּוּהוּ בְּחַיֵּי נֶצַח.

וְהוּא חָרֵד וְנִלְפָּת: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתָן, הֲלֹא הָיָה מְמַלֵּא בָּהֶן סַלִּים וְשַׂקִּים, מֵבִיא מֵהֶן חֳמָרִים-חֳמָרִים. (ח"ח הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה, מִשְׁלֵי הח"ח)

	בלק תשס"ח
	סודו של עם ישראל
	"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאָדַם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן (רָשִׁ"י) "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (ז-יב) אֶת הַמִּצְווֹת הַקַּלּוֹת שֶׁאָדַם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו תִּשְׁמְעוּן (רָשִׁ"י). הֶחָפֵץ חַיִּים הִסְבִּיר זֹאת בְּמָשָׁל מְאַלֵּף: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם מֻכְשָׁר וְחָרוּץ, אַךְ עָנִי וְרָשׁ. בֵּיתוֹ רֵיקָם, וְעוֹלָלָיו שׁוֹאֲלִים לֶחֶם. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: "מְשַׁנֶּה מָקוֹם - מְשַׁנֶּה מַזָּל. אֵצֵא לִמְדִינַת הַיָּם, וְאוּלַי יַצְלִיחַ ה' דַּרְכִּי". אָמְרָה לוֹ: "לֵךְ לְשָׁלוֹם אַךְ זְכֹר: בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים תַּגִּיעַ בְּכוֹרָתֵנוּ לְפִרְקָהּ וּרְצוֹנִי שֶׁתַּחְזֹר לַמּוֹעֵד, לְבַל תִּהְיֶה כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי אָבִיהָ". הִבְטִיחַ שֶׁיַּחְזֹר עַד אָז, אִם יַצְלִיחַ וְאִם לָאו. נָסַע לַמֶּרְחַקִּים וְשָׁלַח יָדוֹ בִּמְכִירַת בָּשָׂר וְדָגִים. הִצְלִיחַ מְאֹד וְעָשָׂה הוֹן רַב. יוֹם רָדַף יוֹם וְשָׁנָה רָדְפָה שָׁנָה, וְהִגִּיעַ הַזְּמַן לָשׁוּב. אָמַר לְעַצְמוֹ: "מָה אָבִיא אִתִּי? הֲרֵי הַכֶּסֶף שֶׁכָּאן אֵינוֹ עוֹבֵר לַסּוֹחֵר בְּמוֹלַדְתִּי". הֶחְלִיט לְהָבִיא עִמּוֹ סְחוֹרָה, שְׁוֵה כֶּסֶף. וְאִם סְחוֹרָה, הֵן הִצְלִיחַ עַד מְאֹד בְּמִסְחַר הַבָּשָׂר וְהַדָּגִים... מָכַר אֶת בֵּיתוֹ וְכָל רְכוּשׁוֹ שֶׁבַּנֵּכָר וְקָנָה תְּמוּרָתָם בָּשָׂר וְדָגִים, חָתַם אוֹתָם בְּאַרְגָּזִים וֶהֱבִיאָם עִמּוֹ בַּסְּפִינָה. בַּנָּמֵל הִטְעִינָם עַל עֲגָלוֹת וְנָסַע עִמָּם לִמְדִינָתוֹ. בְּמַעֲבַר הַגְּבוּל פָּתְחוּ שׁוֹמְרֵי הַמֶּכֶס אֶת הָאַרְגָּזִים, וְנָסוֹגוּ אָחוֹר מִפְּנֵי רֵיחַ הַצַּחֲנָה הָאָיֹם. סוֹף דָּבָר, נֶאֱלַץ לְהוֹצִיא אֶת שְׁאֵרִית כַּסְפּוֹ כְּדֵי לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלֵי נִקָּיוֹן שֶׁיְּפַנּוּ אֶת הַבָּשָׂר הַמַּרְקִיב, וְשָׁב לְבֵיתוֹ חֲסַר-כֹּל. עָנִי יָצָא וְעָנִי חָזַר. בְּרֹב עִצְּבוֹנוֹ וִיגוֹנוֹ נָפַל עַל מִטָּתוֹ וְנִרְדַּם. כְּשֶׁהֵקִיץ, לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. הַבַּיִת מוּאָר בַּחֲגִיגִיּוּת, אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְחַיְּכִים בְּאֹשֶׁר וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּמִינֵי מַטְעַמִּים... "עַל מָה הַשִּׂמְחָה?" הִשְׁתָּאָה. "מַסָּעֲךָ לֹא הָיָה לַשָּׁוְא", בִּשְּׂרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. "עַתָּה נוּכַל לְהַשִּׂיא אֶת בִּתֵּנוּ בְּכָבוֹד". וְהוּא אֵינוֹ מֵבִין מְאוּמָה. סִפְּרָה הָאִשָּׁה, שֶׁכַּאֲשֶׁר חָלַץ אֶת נַעֲלָיו בְּלֶכְתּוֹ לִישֹׁן, רָאוּ הַיְּלָדִים שֶׁהַנַּעֲלַיִם מְרֻבָּבוֹת בְּבֹץ. נִקּוּ אוֹתָן, פָּרְכוּ אֶת גְּלִידֵי הֶעָפָר, וּמָצְאוּ בֵּינֵיהֶם יַהֲלוֹמִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. נָטְלוּ אֶחָד מֵהֶם אֶל הַצּוֹרֵף, וְנָתַן תְּמוּרָתוֹ הוֹן רַב. וְאִם כָּךְ שִׁלֵּם תְּמוּרַת יַהֲלוֹם אֶחָד, כַּמָּה יְשַׁלֵּם בַּעֲבוּר כֻּלָּם?! יֵשׁ בִּידֵיהֶם נְדוּנְיָה לְכָל הַצֶּאֱצָאִים. שָׁמַע, וְנִרְעַשׁ: "כַּוָּנָתֵךְ לְאוֹתָן אֲבָנִים קְטַנּוֹת וְזוֹהֲרוֹת? הֲלֹא הֵן שָׁם כְּאַבְנֵי חוּצוֹת. אִלּוּ הָיִיתִי מַכִּיר בְּעֶרְכָּן, הָיִיתִי גּוֹדֵשׁ אֶת הָאַרְגָּזִים בַּאֲבָנִים כָּאֵלֶּה וְהָיִיתִי הוֹפֵךְ לַעֲשִׁיר הַמְּדִינָה..." כָּךְ - אָמַר רַבֵּנוּ הֶחָפֵץ חַיִּים - נִשְׁלְחָה הַנְּשָׁמָה לָעוֹלָם בְּמַטָּרָה לְסַגֵּל לְעַצְמָהּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, לְהַעֲשִׁירָהּ בְּאֹשֶׁר לְנֶצַח נְצָחִים. אַךְ כָּאן בָּעוֹלָם, הוֹפֵךְ הָאָדָם לְסוֹחֵר בְּבָשָׂר וְדָגִים וְעוֹשֶׂה חַיִל... אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, שָׂמֵחַ וּמְדֻשַּׁן עֹנֶג. וּבְהַגִּיעַ שְׁעָתוֹ לָשׁוּב לִמְקוֹר מַחְצַבְתּוֹ, מֵבִיא הוּא עִמּוֹ מְלֹא הָאַרְגָּז בָּשָׂר... גּוּפוֹ מְמַלֵּא אֶת קִבְרוֹ. בְּרַם, הַגּוּף נִרְקָב בַּקֶּבֶר, וּ"מַרְבֶּה בָּשָׂר - מַרְבֶּה רִמָּה". עוֹלָה הַנְּשָׁמָה לַשָּׁמַיִם דּוֹאֶגֶת וַחֲרֵדָה, מְבִינָה שֶׁכִּלְּתָה יָמֶיהָ לָרִיק וְשָׁבָה רֵיקָם. מִתְיַצֶּבֶת הַנְּשָׁמָה לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה - וְהִנֵּה הַפְתָּעָה: אוֹר וְזֹהַר, רְכוּשׁ רַב מִסְפֹּר. אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן: בְּיוֹם פְּלוֹנִי נָתַן צְדָקָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי הִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, בְּיוֹם פְּלוֹנִי הֵאִיר פָּנָיו לַזּוּלַת, גָּמַל חֶסֶד, בִּקֵּר חוֹלֶה, הִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם חָבֵר - מִצְווֹת שֶׁ"נִּדְבְּקוּ" בַּעֲקֵבָיו כְּמִבְּלִי מֵשִׂים וִיזַכּוּהוּ בְּחַיֵּי נֶצַח. וְהוּא חָרֵד וְנִלְפָּת: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל מַעֲלָתָן, הֲלֹא הָיָה מְמַלֵּא בָּהֶן סַלִּים וְשַׂקִּים, מֵבִיא מֵהֶן חֳמָרִים-חֳמָרִים. (ח"ח הֶחָדָשׁ עַל הַתּוֹרָה, מִשְׁלֵי הח"ח)