Otzarot-Article

"כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ" (כה-כה) נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי, בְּעָלֶיהָ שֶׁל חֲנוּת מַכֹּלֶת, וְהִתְלוֹנֵן עַל כָּךְ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ יָרְדָה פְּלָאִים. בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הֵקִימוּ צַרְכָנִיָּה גְּדוֹלָה סָמוּךְ לַמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ, וְרַבִּים מִן הַקּוֹנִים עָזְבוּ אוֹתוֹ וְעָבְרוּ לִרְכֹּשׁ אֶת מִצְרְכֵיהֶם בַּצַּרְכָנִיָּה.

"הַדָּבָר מֵצִיק לִי מְאֹד", אָמַר, "אֲבָל כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפַּרְנָסָה הִיא מִן הַשָּׁמַיִם, בָּרוּר לִי שֶׁלֹּא הַצַּרְכָנִיָּה גָּרְמָה לִי זֹאת אֶלָּא מַעֲשַׂי". הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְסַיֵּעַ לוֹ בְּחִפּוּשׂ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנָּטַל הַקָּבָּ"ה אֶת פַּרְנָסָתוֹ.

הִתְחַלְנוּ לְמַשְׁמֵשׁ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּצַוְתָּא בִּמְקוֹרוֹת חֲזַ"ל, וּמָצָאנוּ שֶׁהַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְכָךְ הִיא עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה. שְׁאַלְתִּיו הַאִם הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: "כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה, אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְשִׁעוּר".

כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַסְבִּיר אֶת הַמִּלִּים "בְּדֶרֶךְ כְּלָל", עָנָה, שֶׁלִּפְעָמִים כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קוֹנִים רַבִּים בַּחֲנוּת, בִּזְמַנִּים כְּמוֹ עַרְבֵי שַׁבָּת וְחַגִּים וּבְהִזְדַּמְּנֻיּוֹת נוֹסָפוֹת, הוּא לֹא מַגִּיעַ לַשִּׁעוּר כִּי עָלָיו לְשָׁרֵת אֶת הַקּוֹנִים.

מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, הִטְעַמְתִּי בְּאָזְנָיו אֶת הַנֶּאֱמָר עַל אֵלֶּה הַשָּׁבִים מֵהַמִּלְחָמָה בְּלֹא שֶׁנִּלְחֲמוּ, שֶׁהַשּׁוֹטְרִים מַעֲנִישִׁים אוֹתָם בָּעֳנָשִׁים חֲמוּרִים. וּמַדּוּעַ? כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹזְבִים אֶת שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה בְּאֶמְצַע הַקְּרָב, נֶחְלֶשֶׁת "רוּחַ הַלְּחִימָה" בְּקֶרֶב הָעָם, וְזוֹ עֲלוּלָה לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַמַּפָּלָה.

הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. לִפְעָמִים מִתְאַרְגֵּן שִׁעוּר תּוֹרָנִי וְהָעִנְיָנִים מִתְנַהֲלִים בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. אֲנָשִׁים רַבִּים מַגִּיעִים לְשִׁעוּר זֶה בִּקְבִיעוּת, גַּם מַגִּיד הַשִּׁעוּר מֻצְלָח, הַתְּנָאִים מִסָּבִיב מֵיטִיבִים אַף הֵם עִם הַלּוֹמְדִים - וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִין.

וְלַיֵּצֶר הָרָע אִכְפַּת מֵהַדָּבָר... מַה הוּא עוֹשֶׂה? הוּא דּוֹאֵג "לְסַדֵּר" שֶׁאַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים לֹא יַגִּיעַ "פַּעַם אַחַת". לְשֵׁם כָּךְ הוּא מֵבִיא קוֹנִים רַבִּים לַחֲנוּתוֹ עַד שֶׁבַּעַל הַחֲנוּת מַחְלִיט שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַפְסִיד אֶת הַקְּבִיעוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִטִּבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּתֵּף אֶחָד מַחְסִיר מֵהַשִּׁעוּר פַּעַם אַחַת, הֲרֵי מִיָּד יֵלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו מִשְׁתַּתֵּף שֵׁנִי, וְגַם הוּא יַחְסִיר בַּתְּחִלָּה "רַק פַּעַם אַחַת".

וְכָךְ, בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר, עָלוּל הַשִּׁעוּר כֻּלּוֹ לְהִפָּסֵק וְכָל מַה שֶּׁהֻשְׁקַע בּוֹ יֵרֵד לְטִמְיוֹן, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם לֹא הִתְמִיד בַּקְּבִיעוּת, כְּבָר אֵינוֹ צָרִיךְ סִבָּה חֲזָקָה כְּדֵי לְהַחְסִיר גַּם בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא "רַק עוֹד פַּעַם אַחַת", וְכֵן הָלְאָה וְכֵן הָלְאָה. וּכְמוֹ בַּחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, הַגּוֹרְמִים לַמַּפָּלָה הַמֻּחְלֶטֶת, כָּךְ גַּם כָּאן הַשִּׁעוּר עָלוּל לְהִפָּסֵק לְגַמְרֵי, וְהַכֹּל בִּגְלַל הַקּוֹנִים הַמְּרֻבִּים שֶׁצָּבְאוּ עַל פֶּתַח הַמַּכֹּלֶת הַהִיא...

וּמָה עוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה? פּוֹגֵעַ תְּחִלָּה בַּחֲנוּת שֶׁבְּעֶטְיָהּ הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר. וְאָז בְּבֹקֶר אֶחָד מְגַלֶּה בַּעַל הַמַּכֹּלֶת שֶׁהֵקִימוּ לוֹ צַרְכָנִיָּה בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב, וְכָל הַלָּקוֹחוֹת עָבְרוּ לְשָׁם.

אֲבָל מְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה - מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ אֶת הַהַנְהָגָה עִמּוֹ.

בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא קַדִּישָׁא רַבִּי שְׁלֹמֹה אֱלִיעֶזֶר אַלְפַנְדְּרִי זצ"ל בָּעִיר צְפַת, פָּנוּ אֵלָיו שְׁנֵי אַבְרֵכִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻבְהָקִים בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: הֵם קִבְּלוּ צַוֵּי גִּיּוּס לַצָּבָא הַטּוּרְקִי. עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת עִירָם וְאֶת מִשְׁפַּחְתָּם, אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וְלַעֲמֹד לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא.

הִזְדַּקֵּף הַסַּבָּא קַדִּישָׁא וְאָמַר בְּקוֹל חוֹתֵךְ: "חֲזַ"ל קָבְעוּ, כִּי כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה - מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת. אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְגַיֵּס אֶתְכֶם".

יָדְעוּ הַשְּׁנַיִם כִּי צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם, וְיָצְאוּ רְגוּעִים.

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְחַיָּלִים טוּרְקִים הִדַּפְּקוּ עַל בָּתֵּי הַשְּׁנַיִם, חָכָם מַכְלוּף וְחָכָם מֹשֶׁה, וְהִבְהִילוּם לִקְסַרְקְטִין הַצָּבָא. הֵם חֻיְּלוּ וְנִשְׁלְחוּ בְּלִוּוּי שְׁמִירָה לִבְסִיס הַטִּירוֹנִים אֲשֶׁר בְּצִידוֹן. עִם כָּל אֱמוּנָתָם הַתְּמִימָה, לֹא יָכְלוּ לְהִמָּנַע מֵהַתְּמִיהָה: הֵיכָן בִּרְכָּתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ הַנֶּחֱרֶצֶת שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ?!

הַחַיָּלִים הוֹבִילוּם לְעַכּוֹ, מִשָּׁם אֲמוּרִים הָיוּ לְהַפְלִיג לְצִידוֹן. בְּהַגִּיעָם לְעַכּוֹ, פָּנוּ שׁוֹמְרֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ הַחַיָּלִים, לְאֶחָד מִבָּתֵּי הַמִּשְׁתָּאוֹת וְהַהוֹלֵלוּת. אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם: "אֵין מָקוֹם זֶה לְרוּחֵנוּ וְלֹא נָבוֹא בִּשְׁעָרָיו". מֶה עָשׂוּ הַשּׁוֹמְרִים? כְּבָלוּם בַּאֲזִקִּים לְעַמּוּד הַשַּׁעַר וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה.

לֹא עָבְרָה שָׁעָה, וּפָרָשׁ טוּרְקִי עָצַר לְיָדָם.

"מַדּוּעַ אַתֶּם כְּבוּלִים לָעַמּוּד?" שְׁאָלָם. סִפְּרוּ שֶׁגֻּיְּסוּ לַצָּבָא וּמֵאֲנוּ לְהִכָּנֵס וּלְהִתְהוֹלֵל.

"אָכֵן", אָמַר הַפָּרָשׁ, "אֵין מְקוֹמְכֶם בַּצָּבָא". הִצִּיג עַצְמוֹ כִּסְגַן מְפַקֵּד הַצָּבָא הַטּוּרְקִי, הוֹרָה לְשַׁחְרְרָם מֵאֲזִקֵּיהֶם וְהֶעֱנִיק לָהֶם תְּעוּדַת שִׁחְרוּר.

מִשֶּׁהוֹכִיחוּ כִּי אָכֵן הַנְהָגָתָם כִּבְנֵי תּוֹרָה, שֻׁחְרְרוּ מֵעֹל מַלְכוּת! (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	חקת תשס"ח
	נס בבקבוק של בית-המרקחת
	"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ "כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ" (כה-כה) נִגַּשׁ אֵלַי יְהוּדִי, בְּעָלֶיהָ שֶׁל חֲנוּת מַכֹּלֶת, וְהִתְלוֹנֵן עַל כָּךְ שֶׁפַּרְנָסָתוֹ יָרְדָה פְּלָאִים. בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד הֵקִימוּ צַרְכָנִיָּה גְּדוֹלָה סָמוּךְ לַמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ, וְרַבִּים מִן הַקּוֹנִים עָזְבוּ אוֹתוֹ וְעָבְרוּ לִרְכֹּשׁ אֶת מִצְרְכֵיהֶם בַּצַּרְכָנִיָּה. "הַדָּבָר מֵצִיק לִי מְאֹד", אָמַר, "אֲבָל כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַפַּרְנָסָה הִיא מִן הַשָּׁמַיִם, בָּרוּר לִי שֶׁלֹּא הַצַּרְכָנִיָּה גָּרְמָה לִי זֹאת אֶלָּא מַעֲשַׂי". הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְסַיֵּעַ לוֹ בְּחִפּוּשׂ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁנָּטַל הַקָּבָּ"ה אֶת פַּרְנָסָתוֹ. הִתְחַלְנוּ לְמַשְׁמֵשׁ וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּצַוְתָּא בִּמְקוֹרוֹת חֲזַ"ל, וּמָצָאנוּ שֶׁהַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְכָךְ הִיא עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה. שְׁאַלְתִּיו הַאִם הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּרֵי תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: "כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְסַיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה, אֲנִי הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְשִׁעוּר". כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַסְבִּיר אֶת הַמִּלִּים "בְּדֶרֶךְ כְּלָל", עָנָה, שֶׁלִּפְעָמִים כַּאֲשֶׁר יֵשׁ קוֹנִים רַבִּים בַּחֲנוּת, בִּזְמַנִּים כְּמוֹ עַרְבֵי שַׁבָּת וְחַגִּים וּבְהִזְדַּמְּנֻיּוֹת נוֹסָפוֹת, הוּא לֹא מַגִּיעַ לַשִּׁעוּר כִּי עָלָיו לְשָׁרֵת אֶת הַקּוֹנִים. מִשֶּׁשָּׁמַעְתִּי זֹאת, הִטְעַמְתִּי בְּאָזְנָיו אֶת הַנֶּאֱמָר עַל אֵלֶּה הַשָּׁבִים מֵהַמִּלְחָמָה בְּלֹא שֶׁנִּלְחֲמוּ, שֶׁהַשּׁוֹטְרִים מַעֲנִישִׁים אוֹתָם בָּעֳנָשִׁים חֲמוּרִים. וּמַדּוּעַ? כִּי כַּאֲשֶׁר הֵם עוֹזְבִים אֶת שְׂדֵה הַמַּעֲרָכָה בְּאֶמְצַע הַקְּרָב, נֶחְלֶשֶׁת "רוּחַ הַלְּחִימָה" בְּקֶרֶב הָעָם, וְזוֹ עֲלוּלָה לִהְיוֹת תְּחִלַּת הַמַּפָּלָה. הוּא הַדִּין בְּעִנְיָנֵנוּ. לִפְעָמִים מִתְאַרְגֵּן שִׁעוּר תּוֹרָנִי וְהָעִנְיָנִים מִתְנַהֲלִים בְּאֹפֶן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. אֲנָשִׁים רַבִּים מַגִּיעִים לְשִׁעוּר זֶה בִּקְבִיעוּת, גַּם מַגִּיד הַשִּׁעוּר מֻצְלָח, הַתְּנָאִים מִסָּבִיב מֵיטִיבִים אַף הֵם עִם הַלּוֹמְדִים - וְהַכֹּל הוֹלֵךְ לְמֵישָׁרִין. וְלַיֵּצֶר הָרָע אִכְפַּת מֵהַדָּבָר... מַה הוּא עוֹשֶׂה? הוּא דּוֹאֵג "לְסַדֵּר" שֶׁאַחַד הַמִּשְׁתַּתְּפִים לֹא יַגִּיעַ "פַּעַם אַחַת". לְשֵׁם כָּךְ הוּא מֵבִיא קוֹנִים רַבִּים לַחֲנוּתוֹ עַד שֶׁבַּעַל הַחֲנוּת מַחְלִיט שֶׁמֻּתָּר לוֹ לְהַפְסִיד אֶת הַקְּבִיעוּת בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּמִטִּבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּתֵּף אֶחָד מַחְסִיר מֵהַשִּׁעוּר פַּעַם אַחַת, הֲרֵי מִיָּד יֵלֵךְ בְּעִקְּבוֹתָיו מִשְׁתַּתֵּף שֵׁנִי, וְגַם הוּא יַחְסִיר בַּתְּחִלָּה "רַק פַּעַם אַחַת". וְכָךְ, בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר, עָלוּל הַשִּׁעוּר כֻּלּוֹ לְהִפָּסֵק וְכָל מַה שֶּׁהֻשְׁקַע בּוֹ יֵרֵד לְטִמְיוֹן, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם לֹא הִתְמִיד בַּקְּבִיעוּת, כְּבָר אֵינוֹ צָרִיךְ סִבָּה חֲזָקָה כְּדֵי לְהַחְסִיר גַּם בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא "רַק עוֹד פַּעַם אַחַת", וְכֵן הָלְאָה וְכֵן הָלְאָה. וּכְמוֹ בַּחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, הַגּוֹרְמִים לַמַּפָּלָה הַמֻּחְלֶטֶת, כָּךְ גַּם כָּאן הַשִּׁעוּר עָלוּל לְהִפָּסֵק לְגַמְרֵי, וְהַכֹּל בִּגְלַל הַקּוֹנִים הַמְּרֻבִּים שֶׁצָּבְאוּ עַל פֶּתַח הַמַּכֹּלֶת הַהִיא... וּמָה עוֹשֶׂה הַקָּבָּ"ה? פּוֹגֵעַ תְּחִלָּה בַּחֲנוּת שֶׁבְּעֶטְיָהּ הִתְבַּטֵּל הַשִּׁעוּר. וְאָז בְּבֹקֶר אֶחָד מְגַלֶּה בַּעַל הַמַּכֹּלֶת שֶׁהֵקִימוּ לוֹ צַרְכָנִיָּה בְּאוֹתוֹ הָרְחוֹב, וְכָל הַלָּקוֹחוֹת עָבְרוּ לְשָׁם. אֲבָל מְקֻבְּלָנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה - מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ אֶת הַהַנְהָגָה עִמּוֹ. בְּעֵת שְׁהוּתוֹ שֶׁל הַסַּבָּא קַדִּישָׁא רַבִּי שְׁלֹמֹה אֱלִיעֶזֶר אַלְפַנְדְּרִי זצ"ל בָּעִיר צְפַת, פָּנוּ אֵלָיו שְׁנֵי אַבְרֵכִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מֻבְהָקִים בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ: הֵם קִבְּלוּ צַוֵּי גִּיּוּס לַצָּבָא הַטּוּרְקִי. עֲלֵיהֶם לַעֲזֹב אֶת עִירָם וְאֶת מִשְׁפַּחְתָּם, אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְאֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וְלַעֲמֹד לַעֲבוֹדַת הַצָּבָא. הִזְדַּקֵּף הַסַּבָּא קַדִּישָׁא וְאָמַר בְּקוֹל חוֹתֵךְ: "חֲזַ"ל קָבְעוּ, כִּי כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה - מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת. אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְגַיֵּס אֶתְכֶם". יָדְעוּ הַשְּׁנַיִם כִּי צַדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם, וְיָצְאוּ רְגוּעִים. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְחַיָּלִים טוּרְקִים הִדַּפְּקוּ עַל בָּתֵּי הַשְּׁנַיִם, חָכָם מַכְלוּף וְחָכָם מֹשֶׁה, וְהִבְהִילוּם לִקְסַרְקְטִין הַצָּבָא. הֵם חֻיְּלוּ וְנִשְׁלְחוּ בְּלִוּוּי שְׁמִירָה לִבְסִיס הַטִּירוֹנִים אֲשֶׁר בְּצִידוֹן. עִם כָּל אֱמוּנָתָם הַתְּמִימָה, לֹא יָכְלוּ לְהִמָּנַע מֵהַתְּמִיהָה: הֵיכָן בִּרְכָּתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ הַנֶּחֱרֶצֶת שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ?! הַחַיָּלִים הוֹבִילוּם לְעַכּוֹ, מִשָּׁם אֲמוּרִים הָיוּ לְהַפְלִיג לְצִידוֹן. בְּהַגִּיעָם לְעַכּוֹ, פָּנוּ שׁוֹמְרֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ הַחַיָּלִים, לְאֶחָד מִבָּתֵּי הַמִּשְׁתָּאוֹת וְהַהוֹלֵלוּת. אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם: "אֵין מָקוֹם זֶה לְרוּחֵנוּ וְלֹא נָבוֹא בִּשְׁעָרָיו". מֶה עָשׂוּ הַשּׁוֹמְרִים? כְּבָלוּם בַּאֲזִקִּים לְעַמּוּד הַשַּׁעַר וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה. לֹא עָבְרָה שָׁעָה, וּפָרָשׁ טוּרְקִי עָצַר לְיָדָם. "מַדּוּעַ אַתֶּם כְּבוּלִים לָעַמּוּד?" שְׁאָלָם. סִפְּרוּ שֶׁגֻּיְּסוּ לַצָּבָא וּמֵאֲנוּ לְהִכָּנֵס וּלְהִתְהוֹלֵל. "אָכֵן", אָמַר הַפָּרָשׁ, "אֵין מְקוֹמְכֶם בַּצָּבָא". הִצִּיג עַצְמוֹ כִּסְגַן מְפַקֵּד הַצָּבָא הַטּוּרְקִי, הוֹרָה לְשַׁחְרְרָם מֵאֲזִקֵּיהֶם וְהֶעֱנִיק לָהֶם תְּעוּדַת שִׁחְרוּר. מִשֶּׁהוֹכִיחוּ כִּי אָכֵן הַנְהָגָתָם כִּבְנֵי תּוֹרָה, שֻׁחְרְרוּ מֵעֹל מַלְכוּת! (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)