Otzarot-Article

בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַיּוֹם שֶׁחָל בּוֹ חַג הַפֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לְלֵיל הַסֵּדֶר הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בּוֹ נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי הַהַשָּׂגוֹת, שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וֶאֱמוּנָה, שַׁעֲרֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה, שַׁעֲרֵי קִרְבַת אֱלֹקִים, אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיַּשְׂכִּיל לְהָכִין עַצְמוֹ כִּדְבָעֵי, לִקְלֹט קְדֻשָּׁה וְרוֹמְמוּת זוֹ.

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה מַעֲצִימָה הַמַּעֲשִׂים בְּכִפְלַיִם. וּבְהַגָּדַת הַסִּפּוּרִים "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" מוּבָא סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשַּׁאשׁ זצ"ל מִתֶּלְמְסָאן: בְּעִיר אַחַת נָהֲגוּ לְהַצִּיב בְּלֵיל הַחֻפָּה שְׁתֵּי כּוֹסוֹת זְכוּכִית מְלֵאוֹת דִּינָרִים, לְסִימָן טוֹב, שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה יִחְיוּ בְּעֹשֶׁר וּבְלֹא מַחְסוֹר. וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, הָיָה שׁוֹאֵל מֵעָשִׁיר וּמַחְזִירוֹ לְאַחַר הַחֲתֻנָּה.

פַּעַם אַחַת עָלָה חָתָן לְעָשִׁיר קַמְצָן. יָדַע שֶׁלֹּא יֵאוֹת בְּקַלּוּת לִמְבֻקָּשׁוֹ, וְלֹא תָּפַס מְרֻבֶּה. אָמַר: "הַלַּיְלָה - לֵיל כְּלוּלוֹתַי, וְאֵין בְּיָדִי אֶלָּא כּוֹס זְהוּבִים אַחַת. עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד וְהַשְׁאִילֵנִי אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה".

הֵאִיר הַקַּמְצָן פָּנָיו וְעָנָה בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן: "מַזָּל טוֹב, בְּנִי, אַךְ לָמָּה תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת? אֲיַעֵץ לְךָ עֵצָה קַלָּה וִישָׁרָה: קַח רְאִי זְכוּכִית וְהַצֵּב אוֹתוֹ לַכֹּתֶל, הַעֲמֵד לְפָנָיו אֶת הַכּוֹס שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ - וְתֵרָאֶה כִּשְׁתַּיִם"...

עָנָה הֶחָתָן בְּחָכְמָתוֹ: "דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁהַכּוֹס הָאַחַת שֶׁבִּרְשׁוּתִי הִיא שֶׁל הָרְאִי, וּבָאתִי לִשְׁאֹל מִמְּךָ אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה..."

צָחַק הֶעָשִׁיר וּנְתָנָהּ לוֹ.

וְהַנִּמְשָׁל: מוּבָן שֶׁאֵין דַּי בַּהֲכָנָה בִּלְבַד, בְּרוֹמְמוּת הַהַשָּׂגָה וּבִפְתִיחַת הַלֵּב. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְיָדָן מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל, הֲרֵי הֵן "הַכּוֹס שֶׁל הָרְאִי" וּמַכְפִּילוֹת אֶת כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה.

כָּךְ הוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר. אוֹי לַמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ. רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל, הַדַּיָּן הַסְּפָרַדִּי, נָשָׂא עָלָיו מָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ רַם מַעֲלָה, שֶׁבָּא לְבַקֵּר בְּבֵית עַבְדּוֹ. אָמַר הָעֶבֶד לְאִשְׁתּוֹ: "עָסוּק אֲנִי עַתָּה, בִּרְצוֹנִי לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרַי בִּקְלָפִים. שָׁרְתִי אַתְּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהַגִּישִׁי לוֹ אֹכֶל וּשְׁתִיָּה". יָצָא מִן הַבַּיִת וּפָנָה לְבֵית הַמַּרְזֵחַ לְהִתְהוֹלֵל. אֵין סָפֵק, שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ בָּחֳרִי אַף וְיַעֲנִישׁוֹ קָשׁוֹת עַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ. וּכְלוּם לֹא כָּךְ נוֹהֵג מִי שֶׁמֵּנִיחַ לִשְׂפָתָיו לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ?! "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח-ט), וְ"רַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי".

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ - לֹא דַּי בּוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים, אֶלָּא שֶׁחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים אָנוּ כָּל דָּבָר "עַל שׁוּם מָה": "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?"; "פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה?!".

וּלְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָד זצ"ל - מָשָׁל נָאֶה עַל הַיַּחַס שֶׁבֵּין הַכַּוָּנָה לַמַּעֲשֶׂה:

מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה. אָמַר: "אוֹהֵב אֲנִי תַּרְנְגֹלֶת מְמֻלֵּאת בְּבָשָׂר טָחוּן וְאֹרֶז".

בִּשְּׁלָה לוֹ. טָעַם וְאָמַר: "יוֹדַעַת אַתְּ, חֲסֵרִים בָּהּ תַּבְלִינִים, כְּגוֹן: כַּמּוֹן, מֶלַח וּפִלְפֵּל".

חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: אִם כָּךְ, אוֹהֵב הוּא תַּבְלִינִים. אֲמַלֵּא לוֹ תַּרְנְגֹלֶת בְּתַבְלִינִים...

אָמְרָה וְעָשְׂתָה. לַמָּחֳרָת בָּא לֶאֱכֹל, וְנִיחוֹחַ הַתַּבְלִינִים הִכָּה בְּאַפּוֹ. טָעַם וְעִוָּה אֶת פָּנָיו. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱכֹל מִפְּנֵי גֹּדֶשׁ הַתַּבְלִינִים, אַף בְּשַׂר הַתַּרְנְגֹלֶת הִתְקַלְקֵל מֵעֹדֶף הַתַּבְלִינִים.

שָׁאַל: "מֶה עָשִׂית?"

אָמְרָה: "בְּמוֹ פִּיךָ אָמַרְתָּ שֶׁאוֹהֵב אַתָּה תַּבְלִינִים. מִלֵּאתִי בָּהֶם אֶת הַתַּבְשִׁיל"...

עָנָה: "הַתַּבְשִׁיל עָרֵב כְּשֶׁמְּמֻלָּא הוּא בְּבָשָׂר וְאֹרֶז וְהַתַּבְלִין מַטְעִים אוֹתָם. אֲבָל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, לְבַדּוֹ - אֵינוֹ בַּר-אֲכִילָה הוּא".

וְהַנִּמְשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּלֹא הֲכָנָה רְאוּיָה וּבְלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב - כָּמוֹהוּ כְּתַבְשִׁיל תָּפֵל בְּלֹא תַּבְלִינִים. אֲבָל הַכַּוָּנָה גְּרֵידָא בְּלֹא הַמַּעֲשֶׂה - הֲרֵיהִי כְּתַבְלִין בְּלֹא מַאֲכָל... כַּמָּה נִפְלָא כְּשֶׁהֵם שְׁלוּבִים יַחְדָּו: הֲכָנָה רְאוּיָה, הַשָּׂגָה מְרוֹמֶמֶת וּמַעֲשֶׂה מֻשְׁלָם.

בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ יְמֵי הֲכָנָה, לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר, בְּפֵרוּשֵׁי הַגָּדוֹת. בְּיָמִים אֵלֶּה שׂוּמָה עָלֵינוּ לִקְלֹט נִיחוֹחָם וְלִפְתֹּחַ הַלְּבָבוֹת בַּהֲכָנָה הָרְאוּיָה. אוֹ-אָז נַגִּיעַ לְלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ - וְלִבֵּנוּ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, הַשָּׂגוֹתֵינוּ מְרוֹמָמוֹת וְנַפְשֵׁנוּ צְמֵאָה לִקְלֹט רִשְׁמֵי קֹדֶשׁ וְשִׁפְעַת הַשָּׂגוֹת. אוֹ-אָז נוּכַל לְהִתְעַלּוֹת בְּרִגְשֵׁי אֱמוּנָה וּלְהִתְרוֹנֵן בְּהַלֵּל וּבְזִמְרָה, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)

	בהעלותך תשס"ח
	על מה הסטירה?
	"וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) הַדָּבָר הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר אֵירוֹפָּה טָבְעָה בְּמַבּוּל שֶׁל "דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן", וְהַיְּהוּדִים נִכְלְאוּ בְּגֶטָּאוֹת וְנִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַיּוֹם שֶׁחָל בּוֹ חַג הַפֶּסַח הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, לְלֵיל הַסֵּדֶר הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר בּוֹ נִפְתָּחִים שַׁעֲרֵי הַהַשָּׂגוֹת, שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה וֶאֱמוּנָה, שַׁעֲרֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה, שַׁעֲרֵי קִרְבַת אֱלֹקִים, אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיַּשְׂכִּיל לְהָכִין עַצְמוֹ כִּדְבָעֵי, לִקְלֹט קְדֻשָּׁה וְרוֹמְמוּת זוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַהֲכָנָה הָרְאוּיָה מַעֲצִימָה הַמַּעֲשִׂים בְּכִפְלַיִם. וּבְהַגָּדַת הַסִּפּוּרִים "אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ" מוּבָא סִפּוּרוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף מַשַּׁאשׁ זצ"ל מִתֶּלְמְסָאן: בְּעִיר אַחַת נָהֲגוּ לְהַצִּיב בְּלֵיל הַחֻפָּה שְׁתֵּי כּוֹסוֹת זְכוּכִית מְלֵאוֹת דִּינָרִים, לְסִימָן טוֹב, שֶׁהֶחָתָן וְהַכַּלָּה יִחְיוּ בְּעֹשֶׁר וּבְלֹא מַחְסוֹר. וּמִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ, הָיָה שׁוֹאֵל מֵעָשִׁיר וּמַחְזִירוֹ לְאַחַר הַחֲתֻנָּה. פַּעַם אַחַת עָלָה חָתָן לְעָשִׁיר קַמְצָן. יָדַע שֶׁלֹּא יֵאוֹת בְּקַלּוּת לִמְבֻקָּשׁוֹ, וְלֹא תָּפַס מְרֻבֶּה. אָמַר: "הַלַּיְלָה - לֵיל כְּלוּלוֹתַי, וְאֵין בְּיָדִי אֶלָּא כּוֹס זְהוּבִים אַחַת. עֲשֵׂה עִמָּדִי חֶסֶד וְהַשְׁאִילֵנִי אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה". הֵאִיר הַקַּמְצָן פָּנָיו וְעָנָה בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן: "מַזָּל טוֹב, בְּנִי, אַךְ לָמָּה תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת? אֲיַעֵץ לְךָ עֵצָה קַלָּה וִישָׁרָה: קַח רְאִי זְכוּכִית וְהַצֵּב אוֹתוֹ לַכֹּתֶל, הַעֲמֵד לְפָנָיו אֶת הַכּוֹס שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ - וְתֵרָאֶה כִּשְׁתַּיִם"... עָנָה הֶחָתָן בְּחָכְמָתוֹ: "דַּע לְךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁהַכּוֹס הָאַחַת שֶׁבִּרְשׁוּתִי הִיא שֶׁל הָרְאִי, וּבָאתִי לִשְׁאֹל מִמְּךָ אֶת הַכּוֹס הַשְּׁנִיָּה..." צָחַק הֶעָשִׁיר וּנְתָנָהּ לוֹ. וְהַנִּמְשָׁל: מוּבָן שֶׁאֵין דַּי בַּהֲכָנָה בִּלְבַד, בְּרוֹמְמוּת הַהַשָּׂגָה וּבִפְתִיחַת הַלֵּב. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לְיָדָן מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל, הֲרֵי הֵן "הַכּוֹס שֶׁל הָרְאִי" וּמַכְפִּילוֹת אֶת כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה. כָּךְ הוּא בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר. אוֹי לַמְּדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ. רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זצ"ל, הַדַּיָּן הַסְּפָרַדִּי, נָשָׂא עָלָיו מָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ רַם מַעֲלָה, שֶׁבָּא לְבַקֵּר בְּבֵית עַבְדּוֹ. אָמַר הָעֶבֶד לְאִשְׁתּוֹ: "עָסוּק אֲנִי עַתָּה, בִּרְצוֹנִי לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרַי בִּקְלָפִים. שָׁרְתִי אַתְּ אֶת הַמֶּלֶךְ, וְהַגִּישִׁי לוֹ אֹכֶל וּשְׁתִיָּה". יָצָא מִן הַבַּיִת וּפָנָה לְבֵית הַמַּרְזֵחַ לְהִתְהוֹלֵל. אֵין סָפֵק, שֶׁהַמֶּלֶךְ יַעֲזֹב אֶת בֵּיתוֹ בָּחֳרִי אַף וְיַעֲנִישׁוֹ קָשׁוֹת עַל הַפְּגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ. וּכְלוּם לֹא כָּךְ נוֹהֵג מִי שֶׁמֵּנִיחַ לִשְׂפָתָיו לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ?! "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה'" (דִּבְרֵי הַיָּמִים א כח-ט), וְ"רַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי". עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ - לֹא דַּי בּוֹ בַּמַּעֲשִׂים הַנַּעֲשִׂים, אֶלָּא שֶׁחוֹקְרִים וְדוֹרְשִׁים אָנוּ כָּל דָּבָר "עַל שׁוּם מָה": "מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?"; "פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה? מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מָה?!". וּלְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדָד זצ"ל - מָשָׁל נָאֶה עַל הַיַּחַס שֶׁבֵּין הַכַּוָּנָה לַמַּעֲשֶׂה: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה. אָמַר: "אוֹהֵב אֲנִי תַּרְנְגֹלֶת מְמֻלֵּאת בְּבָשָׂר טָחוּן וְאֹרֶז". בִּשְּׁלָה לוֹ. טָעַם וְאָמַר: "יוֹדַעַת אַתְּ, חֲסֵרִים בָּהּ תַּבְלִינִים, כְּגוֹן: כַּמּוֹן, מֶלַח וּפִלְפֵּל". חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ: אִם כָּךְ, אוֹהֵב הוּא תַּבְלִינִים. אֲמַלֵּא לוֹ תַּרְנְגֹלֶת בְּתַבְלִינִים... אָמְרָה וְעָשְׂתָה. לַמָּחֳרָת בָּא לֶאֱכֹל, וְנִיחוֹחַ הַתַּבְלִינִים הִכָּה בְּאַפּוֹ. טָעַם וְעִוָּה אֶת פָּנָיו. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱכֹל מִפְּנֵי גֹּדֶשׁ הַתַּבְלִינִים, אַף בְּשַׂר הַתַּרְנְגֹלֶת הִתְקַלְקֵל מֵעֹדֶף הַתַּבְלִינִים. שָׁאַל: "מֶה עָשִׂית?" אָמְרָה: "בְּמוֹ פִּיךָ אָמַרְתָּ שֶׁאוֹהֵב אַתָּה תַּבְלִינִים. מִלֵּאתִי בָּהֶם אֶת הַתַּבְשִׁיל"... עָנָה: "הַתַּבְשִׁיל עָרֵב כְּשֶׁמְּמֻלָּא הוּא בְּבָשָׂר וְאֹרֶז וְהַתַּבְלִין מַטְעִים אוֹתָם. אֲבָל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, לְבַדּוֹ - אֵינוֹ בַּר-אֲכִילָה הוּא". וְהַנִּמְשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּלֹא הֲכָנָה רְאוּיָה וּבְלֹא כַּוָּנַת הַלֵּב - כָּמוֹהוּ כְּתַבְשִׁיל תָּפֵל בְּלֹא תַּבְלִינִים. אֲבָל הַכַּוָּנָה גְּרֵידָא בְּלֹא הַמַּעֲשֶׂה - הֲרֵיהִי כְּתַבְלִין בְּלֹא מַאֲכָל... כַּמָּה נִפְלָא כְּשֶׁהֵם שְׁלוּבִים יַחְדָּו: הֲכָנָה רְאוּיָה, הַשָּׂגָה מְרוֹמֶמֶת וּמַעֲשֶׂה מֻשְׁלָם. בָּרוּךְ אֱלֹקֵינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ יְמֵי הֲכָנָה, לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר, בְּפֵרוּשֵׁי הַגָּדוֹת. בְּיָמִים אֵלֶּה שׂוּמָה עָלֵינוּ לִקְלֹט נִיחוֹחָם וְלִפְתֹּחַ הַלְּבָבוֹת בַּהֲכָנָה הָרְאוּיָה. אוֹ-אָז נַגִּיעַ לְלֵיל הַסֵּדֶר הַקָּדוֹשׁ - וְלִבֵּנוּ פָּתוּחַ לִרְוָחָה, הַשָּׂגוֹתֵינוּ מְרוֹמָמוֹת וְנַפְשֵׁנוּ צְמֵאָה לִקְלֹט רִשְׁמֵי קֹדֶשׁ וְשִׁפְעַת הַשָּׂגוֹת. אוֹ-אָז נוּכַל לְהִתְעַלּוֹת בְּרִגְשֵׁי אֱמוּנָה וּלְהִתְרוֹנֵן בְּהַלֵּל וּבְזִמְרָה, וְנֹאמַר לְפָנָיו הַלְלוּיָהּ! (מַעְיַן הַמּוֹעֵד)