Otzarot-Article

"לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם... קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (כא ה-ו) מִנְהַג הַכְּמָרִים וְיֶתֶר אַנְשֵׁי הַדָּתוֹת לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהֶם מִשְּׁאַר בְּנֵי הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִכָּרִים בְּצוּרָתָם הַחִיצוֹנִית. וּמִפְּנֵי שֶׁפְּנִימִיּוּתָם רֵיקָנִית הִיא, וְאֵין בָּהֶם כָּל מַעֲלָה עַל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵם זְקוּקִים לְסִימָנִים בְּחִיצוֹנִיּוּתָם כְּדֵי "לְהַבְדִּילָם וּלְהַפְרִישָׁם" מֵעַמֵּי הָאָרֶץ.

הוֹרָאַת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים - שֶׁלֹּא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם אֶלָּא "קְדֹשִׁים יִהְיוּ" - בָּאָה לְלַמְּדֵנוּ עַל הַחִיּוּב הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים בְּעַצְמוּתָם, בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְצִדְקוּתָם, עַד שֶׁכָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּ בְּכָךְ, וּמִמֵּילָא לֹא יִזְדַּקְּקוּ לִקְרֹחַ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם אוֹ לִשְׂרֹט שָׂרֶטֶת בִּבְשָׂרָם.

וְכֵן הִיא הַהוֹרָאָה לְדוֹרֵי-דּוֹרוֹת, לְכָל הָעָם הַיְּהוּדִי: הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְכָל אֹרַח חַיֵּיהֶם, וּקְדֻשָּׁתָם מַכְרֶזֶת עֲלֵיהֶם שֶׁבְּנֵי מְלָכִים הֵם. מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ צְרִיכִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת לְסִימָנֵי הֶכֵּר חִיצוֹנִיִּים.

אִישׁ יְהוּדִי קָדוֹשׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּשְׁמוֹ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִיהְל זצ"ל. כָּל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְלוּ בְּמִקְצָת, חָשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

סִפֵּר לִי יְהוּדִי עַל מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ בַּשָּׁנִים שֶׁלִּפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה. אוֹתוֹ יְהוּדִי עָבַד בְּתַפְקִיד בָּכִיר בְּבָתֵּי הַזִּקּוּק בְּחֵיפָה. וּבִימֵי הַפְּרָעוֹת שֶׁהָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם, נִצְּלוּ הָעַרְבִים שֶׁעָבְדוּ בַּמִּפְעָל אֶת הַמַּצָּב וּפָגְעוּ בָּעוֹבְדִים הַיְּהוּדִים, וְלַהַנְהָלָה כִּמְעַט וְלֹא הָיָה מַה לּוֹמַר (וְכִמְדֻמֶּה, שֶׁאַחַד הָאֵרוּעִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּהֶם נֶהֶרְגוּ עֶשְׂרוֹת אִישׁ, הִתְרַחֵשׁ בְּאוֹתָם יָמִים בְּבָתֵּי הַזִּקּוּק).

"יוֹם אֶחָד", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי, "נִגַּשׁ אֵלַי עַרְבִי שֶׁעָבַד בַּמִּפְעָל, וְאָמַר לִי בְּקוֹל מְאַיֵּם, שֶׁאִם אָבוֹא מָחָר לָעֲבוֹדָה, אֵצֵא מִבָּתֵּי הַזִּקּוּק רַק בַּאֲרוֹן מֵתִים... כֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר וְכִי אָכֵן מְדֻבָּר בְּסַכָּנָה אֲמִתִּית, נִגַּשְׁתִּי לַקּוֹלוֹנֶל הַבְּרִיטִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַמִּפְעָל, וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַל הָאִיּוּם שֶׁהִשְׁמִיעַ הָעַרְבִי.

לַקָּצִין הַבְּרִיטִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִלְעֹג לִדְבָרַי. 'מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה?' שָׁאַל בִּתְמִימוּת מְעֻשָּׂה. 'הֲלֹא גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לָנוּ שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם. אִם אַתָּה שׁוֹאֵל בַּעֲצָתִי, אֹמַר לְךָ: אַל תַּגִּיעַ יוֹתֵר לַמִּפְעָל, כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת עָרֵב לְחַיֶּיךָ'".

הַיְּהוּדִי הֶחְלִיט לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי מִזְּוִיהְל זצ"ל. מִשֶּׁשָּׁמַע הָרַבִּי אֶת הַדְּבָרִים, לֹא שָׁאַל אֶת הַיְּהוּדִי: "מָה הֵם יַחֲסֵי הַכֹּחוֹת שֶׁל יְהוּדִים-עַרְבִים בַּמִּפְעָל?", אוֹ "הַאִם יֵשׁ לְךָ כְּלִי נֶשֶׁק שֶׁבּוֹ תּוּכַל לְהֵאָבֵק מוּל הָעַרְבִי?", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבְּפִיו הָיוּ שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי:

"הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵר שַׁבָּת כָּרָאוּי? הַאִם הִנְּךָ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה? הַאִם הִנְּךָ נִזְהָר בְּכַשְׁרוּת וּבְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה?" מִשֶּׁהֵשִׁיב הַיְּהוּדִי עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בְּחִיּוּב, פָּסַק לוֹ הָרַבִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לַחְזֹר לַמִּפְעָל וּלְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בּוֹ לְלֹא חֲשָׁשׁ.

הַיְּהוּדִי סִפֵּר לִי, שֶׁדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי נָסְכוּ בּוֹ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלַמָּחֳרָת שָׁב אֶל הַמִּפְעָל בְּלֵב שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ.

וְהִנֵּה, הָעַרְבִי הַלָּז, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהַיְּהוּדִי הִגִּיעַ לַעֲבוֹדָתוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "הַאִם הִנְּךָ חוֹשֵׁב שֶׁדִּבַּרְתִּי סְתָם וְכִי תַעֲשֶׂה כָּאן כָּל מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ?" וְנָתַן לוֹ אֶגְרוֹף חָזָק בְּפָנָיו.

אֶלָּא שֶׁמִּיָּד קָרָה דָּבָר שֶׁהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל. לְפֶתַע פִּתְאוֹם צָנַח הָעַרְבִי אַרְצָה כְּפֶגֶר מֵת וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ לְלֹא כָּל "הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי".

הַהֶסְבֵּר הַיָּחִיד הוּא שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן לַבְּרִיאָה, וּכְשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הַבְטָחָה הַיּוֹצֵאת מִפֶּה קָדוֹשׁ כְּמוֹ זֶה שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִזְּוִיהְל, הוּא מְקַיֵּם אוֹתָהּ.

אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ. מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לַקָּבָּ"ה וּמְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וְגַם כַּאֲשֶׁר מִתְרַגֶּשֶׁת עָלָיו צָרָה, אֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ, אֶלָּא עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי לִטֹּל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים - זוֹכֶה וּמִן הַשָּׁמַיִם שׁוֹלְחִים לוֹ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלָיו.

אוֹתוֹ עַרְבִי שֶׁהִזְכִּיר אֲרוֹן מֵתִים "זָכָה" בְּעַצְמוֹ לָצֵאת בּוֹ... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)

	שבועות תשס"ח
	התמדה ושקידה בתורה
	"וָחַי בָּהֶם" (יח-ה) הַדָּבָר הָיָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר אֵירוֹפָּה טָבְעָה בְּמַבּוּל שֶׁל "דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן", וְהַיְּהוּדִים נִכְלְאוּ בְּגֶטָּאוֹת וְנִשְׁלְחוּ לְהַשְׁמָדָה "לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם... קְדֹשִׁים יִהְיוּ" (כא ה-ו) מִנְהַג הַכְּמָרִים וְיֶתֶר אַנְשֵׁי הַדָּתוֹת לְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהֶם מִשְּׁאַר בְּנֵי הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נִכָּרִים בְּצוּרָתָם הַחִיצוֹנִית. וּמִפְּנֵי שֶׁפְּנִימִיּוּתָם רֵיקָנִית הִיא, וְאֵין בָּהֶם כָּל מַעֲלָה עַל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הֵם זְקוּקִים לְסִימָנִים בְּחִיצוֹנִיּוּתָם כְּדֵי "לְהַבְדִּילָם וּלְהַפְרִישָׁם" מֵעַמֵּי הָאָרֶץ. הוֹרָאַת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים - שֶׁלֹּא יִקְרְחוּ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם אֶלָּא "קְדֹשִׁים יִהְיוּ" - בָּאָה לְלַמְּדֵנוּ עַל הַחִיּוּב הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים בְּעַצְמוּתָם, בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְצִדְקוּתָם, עַד שֶׁכָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּ בְּכָךְ, וּמִמֵּילָא לֹא יִזְדַּקְּקוּ לִקְרֹחַ קָרְחָה בְּרֹאשָׁם אוֹ לִשְׂרֹט שָׂרֶטֶת בִּבְשָׂרָם. וְכֵן הִיא הַהוֹרָאָה לְדוֹרֵי-דּוֹרוֹת, לְכָל הָעָם הַיְּהוּדִי: הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְכָל אֹרַח חַיֵּיהֶם, וּקְדֻשָּׁתָם מַכְרֶזֶת עֲלֵיהֶם שֶׁבְּנֵי מְלָכִים הֵם. מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ צְרִיכִים גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת לְסִימָנֵי הֶכֵּר חִיצוֹנִיִּים. אִישׁ יְהוּדִי קָדוֹשׁ הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וּשְׁמוֹ הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שְׁלֹמֹה מִזְּוִיהְל זצ"ל. כָּל מִי שֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו, וְלוּ בְּמִקְצָת, חָשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ. סִפֵּר לִי יְהוּדִי עַל מַעֲשֶׂה מֻפְלָא שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִמּוֹ בַּשָּׁנִים שֶׁלִּפְנֵי קוּם הַמְּדִינָה. אוֹתוֹ יְהוּדִי עָבַד בְּתַפְקִיד בָּכִיר בְּבָתֵּי הַזִּקּוּק בְּחֵיפָה. וּבִימֵי הַפְּרָעוֹת שֶׁהָיוּ בַּיָּמִים הָהֵם, נִצְּלוּ הָעַרְבִים שֶׁעָבְדוּ בַּמִּפְעָל אֶת הַמַּצָּב וּפָגְעוּ בָּעוֹבְדִים הַיְּהוּדִים, וְלַהַנְהָלָה כִּמְעַט וְלֹא הָיָה מַה לּוֹמַר (וְכִמְדֻמֶּה, שֶׁאַחַד הָאֵרוּעִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּהֶם נֶהֶרְגוּ עֶשְׂרוֹת אִישׁ, הִתְרַחֵשׁ בְּאוֹתָם יָמִים בְּבָתֵּי הַזִּקּוּק). "יוֹם אֶחָד", מְסַפֵּר הַיְּהוּדִי, "נִגַּשׁ אֵלַי עַרְבִי שֶׁעָבַד בַּמִּפְעָל, וְאָמַר לִי בְּקוֹל מְאַיֵּם, שֶׁאִם אָבוֹא מָחָר לָעֲבוֹדָה, אֵצֵא מִבָּתֵּי הַזִּקּוּק רַק בַּאֲרוֹן מֵתִים... כֵּיוָן שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר וְכִי אָכֵן מְדֻבָּר בְּסַכָּנָה אֲמִתִּית, נִגַּשְׁתִּי לַקּוֹלוֹנֶל הַבְּרִיטִי שֶׁהָיָה מְמֻנֶּה עַל הַמִּפְעָל, וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַל הָאִיּוּם שֶׁהִשְׁמִיעַ הָעַרְבִי. לַקָּצִין הַבְּרִיטִי לֹא נוֹתַר אֶלָּא לִלְעֹג לִדְבָרַי. 'מָה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֶעֱשֶׂה?' שָׁאַל בִּתְמִימוּת מְעֻשָּׂה. 'הֲלֹא גַּם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לָנוּ שְׁלִיטָה עֲלֵיהֶם. אִם אַתָּה שׁוֹאֵל בַּעֲצָתִי, אֹמַר לְךָ: אַל תַּגִּיעַ יוֹתֵר לַמִּפְעָל, כִּי אִישׁ לֹא יוּכַל לִהְיוֹת עָרֵב לְחַיֶּיךָ'". הַיְּהוּדִי הֶחְלִיט לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה וּלְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי מִזְּוִיהְל זצ"ל. מִשֶּׁשָּׁמַע הָרַבִּי אֶת הַדְּבָרִים, לֹא שָׁאַל אֶת הַיְּהוּדִי: "מָה הֵם יַחֲסֵי הַכֹּחוֹת שֶׁל יְהוּדִים-עַרְבִים בַּמִּפְעָל?", אוֹ "הַאִם יֵשׁ לְךָ כְּלִי נֶשֶׁק שֶׁבּוֹ תּוּכַל לְהֵאָבֵק מוּל הָעַרְבִי?", וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁבְּפִיו הָיוּ שׁוֹנוֹת לְגַמְרֵי: "הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵר שַׁבָּת כָּרָאוּי? הַאִם הִנְּךָ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה? הַאִם הִנְּךָ נִזְהָר בְּכַשְׁרוּת וּבְטָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה?" מִשֶּׁהֵשִׁיב הַיְּהוּדִי עַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ בְּחִיּוּב, פָּסַק לוֹ הָרַבִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לַחְזֹר לַמִּפְעָל וּלְהַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד בּוֹ לְלֹא חֲשָׁשׁ. הַיְּהוּדִי סִפֵּר לִי, שֶׁדְּבָרָיו שֶׁל הָרַבִּי נָסְכוּ בּוֹ עֹז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלַמָּחֳרָת שָׁב אֶל הַמִּפְעָל בְּלֵב שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ. וְהִנֵּה, הָעַרְבִי הַלָּז, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהַיְּהוּדִי הִגִּיעַ לַעֲבוֹדָתוֹ, נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: "הַאִם הִנְּךָ חוֹשֵׁב שֶׁדִּבַּרְתִּי סְתָם וְכִי תַעֲשֶׂה כָּאן כָּל מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ?" וְנָתַן לוֹ אֶגְרוֹף חָזָק בְּפָנָיו. אֶלָּא שֶׁמִּיָּד קָרָה דָּבָר שֶׁהוֹכִיחַ כִּי יֵשׁ אֱלֹקִים בְּיִשְׂרָאֵל. לְפֶתַע פִּתְאוֹם צָנַח הָעַרְבִי אַרְצָה כְּפֶגֶר מֵת וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ לְלֹא כָּל "הֶסְבֵּר הֶגְיוֹנִי". הַהֶסְבֵּר הַיָּחִיד הוּא שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן לַבְּרִיאָה, וּכְשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ הַבְטָחָה הַיּוֹצֵאת מִפֶּה קָדוֹשׁ כְּמוֹ זֶה שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר מִזְּוִיהְל, הוּא מְקַיֵּם אוֹתָהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כָּאן, בָּעוֹלָם הַזֶּה, מַה שֶּׁלִּבְּךָ חָפֵץ. מִי שֶׁמִּתְקָרֵב לַקָּבָּ"ה וּמְקַיֵּם אֶת רְצוֹנוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, וְגַם כַּאֲשֶׁר מִתְרַגֶּשֶׁת עָלָיו צָרָה, אֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ, אֶלָּא עוֹלֶה לִירוּשָׁלַיִם כְּדֵי לִטֹּל עֵצָה מִן הַזְּקֵנִים - זוֹכֶה וּמִן הַשָּׁמַיִם שׁוֹלְחִים לוֹ מַלְאֲכֵי רַחֲמִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלָיו. אוֹתוֹ עַרְבִי שֶׁהִזְכִּיר אֲרוֹן מֵתִים "זָכָה" בְּעַצְמוֹ לָצֵאת בּוֹ... (עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ)