"קְדֹשִׁים
תִּהְיוּ" (יט-ב)
הַמְּשׁוֹרֵר
הָאֱלֹקִי
רַבִּי יִשְׂרָאֵל
נָגָ'ארָה
זצ"ל
(מְחַבֵּר
הַפִּיּוּט
"יָ-הּ
רִבּוֹן
עָלַם")
יָשַׁב אֵצֶל
שֻׁלְחָנוֹ,
שֻׁלְחַן
הַשַּׁבָּת,
וְזִמֵּר
שִׁירוֹת
עֲרֵבוֹת
לְרִבּוֹן
הָעוֹלָמִים.
וְהָאֲרִ"י
הַקָּדוֹשׁ
זצ"ל הָיָה
יוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ
וּמִתְעַנֵּג
עַל
זִמְרָתוֹ
שֶׁל רַבִּי
יִשְׂרָאֵל...
זֶה כֹּחָהּ
שֶׁל רוּחַ
הַקֹּדֶשׁ, לִרְאוֹת
וְלִשְׁמֹעַ
מִמֶּרְחַקִּים.
לְפֶתַע
פָּנָה
הָאֲרִ"י
הַקָּדוֹשׁ
לְתַלְמִידוֹ,
וְאָמַר לוֹ:
"מַהֵר, לֵךְ
לְבֵיתוֹ
שֶׁל רַבִּי
יִשְׂרָאֵל,
וֶאֱמֹר לוֹ,
שֶׁמַּלְאָכִים
וּשְׂרָפִים
הִתְאַסְּפוּ
וְהִתְקַבְּצוּ
לִשְׁמֹעַ
אֶת
זִמְרָתוֹ
הַקְּדוֹשָׁה.
אֲבָל בְּחֹם
לֵיל
הַקַּיִץ
וּבַחֲמִימוּת
רִגְשׁוֹתָיו,
הֵסִיר
רַבִּי
יִשְׂרָאֵל
אֶת
גְּלִימָתוֹ
וְחָפַת אֶת
שַׁרְווּלָיו
- וְהַפָּמַלְיָה
שֶׁל מַעְלָה
סָרָה מֵעָלָיו"
("מִנְחַת
יְהוּדָה"
לְר"י
גִּזְפָּאן
זצ"ל)
הֵיכָן
כָּתוּב
בַּתּוֹרָה
אוֹ
בַּסְּפָרִים
הַקְּדוֹשִׁים,
שֶׁאָסוּר
לָשֶׁבֶת
לְשֻׁלְחַן
הַשַּׁבָּת
בְּשַׁרְווּלִים
חֲפוּתִים
וְאַף
בִּלְבוּשׁ
פָּחוֹת
מִזֶּה?
מָרָן
הַ"קְּהִלּוֹת
יַעֲקֹב"
זצ"ל גִּדֵּל
אֶת
נֶכְדוֹתָיו,
בְּנוֹת
חֲתָנוֹ
הַגָּאוֹן
רַבִּי
שָׁאוּל
בַּרְזָם
זצ"ל,
שֶׁנִּפְטַר
עַל פָּנָיו.
יוֹם אֶחָד,
בָּאָה
לְפָנָיו
אַחַת
הַנְּכָדוֹת
וּבִקְּשָׁה
כֶּסֶף
לִקְנוֹת...
מַסְטִיק.
"מַסְטִיק?!"
תָּמַהּ
הַסָּב
הַגָּדוֹל.
"יֵשׁ
לְזֶה
'הֶכְשֵׁר'
מְעֻלֶּה",
אָמְרָה.
פָּנָה
הַסָּב אֶל
הַגָּאוֹן
רַבִּי יַעֲקֹב
גָּלִינְסְקִי,
שֶׁשָּׁהָה
אָז
בְּחַדְרוֹ,
וְאָמַר לוֹ:
"יִרְאֶה מַר.
הַיּוֹם לֹא
שׁוֹאֲלִים
לְשֵׁם מַה
זֶּה נָחוּץ,
לְמַה זֶּה
טוֹב, מַה זֶּה
יוֹעִיל
וּמַה
יּוֹסִיף.
הָעִקָּר
שֶׁיֵּשׁ
לְזֶה
'הֶכְשֵׁר'
טוֹב"...
אַבְרֵךְ
בֶּן תּוֹרָה,
שֶׁזָּכָה
לְהָקִים
בַּיִת
מְפֹאָר
וּבָנָיו
מִתְחַנְּכִים
בַּיְּשִׁיבוֹת
הַקְּדוֹשׁוֹת,
סִפֵּר לִי
כִּי
בִּתְקוּפַת
הַחֻפְשָׁה,
בְּ"בֵין
הַזְּמַנִּים",
הִגִּיעוּ
לְבֵיתָם
חֲבֵרִים
שֶׁל בְּנוֹ,
בַּחוּרֵי
חֶמֶד, כְּדֵי
"לֶאֱסֹף
אוֹתוֹ" (אֵיזֶה
בִּטּוּי)...
הַבֵּן
בָּא וְאָמַר:
"אַבָּא, אֲנַחְנוּ
יוֹצְאִים!"
"יוֹצְאִים
- לְאָן?" אָב
חַיָּב
לָדַעַת לְהֵיכָן
יְלָדָיו
הוֹלְכִים.
"לַפִּיצֶרִיָּה".
הָאָב
נוֹתַר
נִדְהָם:
"פִּיצֶרִיָּה?"
"הוֹ,
זֶה כָּשֵׁר
לִמְהַדְּרִין".
"וְאָז",
סִפֵּר לִי
הָאָב,
"נִזְכַּרְתִּי
בְּסִפּוּר. אִשָּׁה
אַחַת
הִמְלִיחָה בָּשָׂר.
הַמַּגָּשׁ
גָּלַשׁ
מִיָּדֶיהָ,
וַחֲתִיכוֹת
הַבָּשָׂר
נָפְלוּ אֶל
הַבִּיּוּב.
נֶחְרְדָה
הָאִשָּׁה
וְרָצָה אֶל
הָרַב כְּדֵי
לִשְׁאֹל
שְׁאֵלָה:
'רַבִּי,
הַבָּשָׂר
כָּשֵׁר אוֹ
טְרֵפָה?'
אָמַר
לָהּ הָרַב:
'מָה אֹמַר
לָךְ?
הַבָּשָׂר
כָּשֵׁר -
אֲבָל מַסְרִיחַ'..."
נָכוֹן,
הַפִּיצֶרִיָּה
כְּשֵׁרָה
לִמְהַדְּרִין.
אֲבָל... אֵין
הִיא מָקוֹם
לְבַחוּרֵי
יְשִׁיבָה.
יֵשׁ
בַּחֲזַ"ל
מֻשָּׂג שֶׁל
"יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת",
שֶׁבַּחוּרֵי
הַיְּשִׁיבָה
מְהַוִּים
אֶת הַקֹּטֶב
הַמְּנֻגָּד
לָהֶם. "מוֹדֶה
אֲנִי
לְפָנֶיךָ, ה'
אֱלֹקַי,
שֶׁשַּׂמְתָּ
חֶלְקִי
מִיּוֹשְׁבֵי
בֵּית
הַמִּדְרָשׁ,
וְלֹא
שַׂמְתָּ
חֶלְקִי
מִיּוֹשְׁבֵי
קְרָנוֹת".
כְּשֵׁם
שֶׁאִי אֶפְשָׁר
לְאַחֵד אֶת
הַצָּפוֹן
עִם הַדָּרוֹם,
כָּךְ אִי
אֶפְשָׁר
לְאַחֵד אֶת
יוֹשְׁבֵי
בֵּית
הַמִּדְרָשׁ
עִם
יוֹשְׁבֵי
הַקְּרָנוֹת!
אָז
אֵיפֹה
כָּתוּב
שֶׁזֶּה
אָסוּר? - עַל
כָּךְ רָצִינוּ
לְדַבֵּר
הַפַּעַם.
זֶה
כָּתוּב
בַּתּוֹרָה,
בְּפָרָשַׁת
הַשָּׁבוּעַ.
לְדִבְרֵי
רַבֵּנוּ
הָרַמְבַּ"ן
זצ"ל, זוֹ מִצְוַת
עֲשֵׂה
מִדְּאוֹרָיְתָא:
"קְדוֹשִׁים
תִּהְיוּ".
קָדוֹשׁ -
פֵּרוּשׁוֹ:
נִבְדָּל,
מְסֻיָּג,
מוּרָם מֵעַם.
קְדוֹשִׁים
תִּהְיוּ -
מְרֻחָקִים
תִּהְיוּ.
מִמָּה? לֹא
רַק מִמַּה
שֶּׁאָסוּר
אֶלָּא גַּם
מִמַּה
שֶּׁמֻּתָּר.
מֻתָּר
לֶאֱכֹל -
אֲבָל אֵין
הֶתֵּר
לִזְלֹל; מֻתָּר
לָשׂוּחַ
שִׂיחַת
רֵעִים -
אֲבָל אֵין הֶתֵּר
לִהְיוֹת
מִמְּבַלֵּי
עוֹלָם, יוֹשְׁבֵי
קְרָנוֹת.
בִּקְצָרָה,
שֶׁלֹּא
נִשְׁאַל עַל
כָּל דָּבָר
"הֵיכָן
כָּתוּב
שֶׁזֶּה אָסוּר?".
לָרַמְבַּ"ן
זצ"ל יֵשׁ עַל
כָּךְ הַגְדָּרָה
נִפְלָאָה: "שֶׁלֹּא
יִהְיֶה
נָבָל
בִּרְשׁוּת
הַתּוֹרָה!"
שֶׁלֹּא
נִשְׁאַל
הֵיכָן
כָּתוּב
שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ
לְבוּשׁ
צוֹרֵם
וְשֶׁלֹּא
לְהִתְבַּטֵּא
בְּשָׂפָה
זוֹלָה.
"הָאוֹכֵל
בַּשּׁוּק -
דּוֹמֶה
לְכֶלֶב",
כָּךְ
אָמְרוּ
חֲזַ"ל (קִדּוּשִׁין
מ:). אָז מָה,
הֵיכָן יֵשׁ
אִסּוּר
לְהִדַּמּוֹת
לְכֶלֶב?
וּבְכֵן, זֶה
לֹא אִסּוּר,
אֲבָל הַתּוֹרָה
אוֹמֶרֶת: "וְאַנְשֵׁי
קֹדֶשׁ
תִּהְיוּן לִי"
(שְׁמוֹת כב-ל).
וְהַמִּדַּמֶּה
לְכֶלֶב - לֹא
זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינוֹ
קָדוֹשׁ,
אֶלָּא אַף
אֵינוֹ אָדָם...
לֹא
זוֹ בִּלְבַד,
אֶלָּא
שֶׁעַל
בְּנֵי תּוֹרָה,
הַחוֹבָה
כְּפוּלָה
וּמְכֻפֶּלֶת.
עֲלֵיהֶם
לִזְכֹּר
שֶׁנּוֹשְׂאִים
אֲלֵיהֶם
עֵינַיִם.
כְּשֵׁם
שֶׁכָּל
אָדָם דָּתִי
מְיַצֵּג אֶת
הַדָּת
בְּעֵינֵי
הַחִלּוֹנִים,
כָּךְ כָּל
בֶּן
יְשִׁיבָה
מְיַצֵּג אֶת
עוֹלַם
הַתּוֹרָה.
וְאִם כֵּן,
רוֹבֶצֶת עַל
כְּתֵפָיו
חוֹבַת
קִדּוּשׁ שֵׁם
שָׁמַיִם
בָּרַבִּים
וְאַחֲרָיוּת
עַל
חִלּוּלוֹ,
חָלִילָה.
נִזְכֹּר
שֶׁאַחַד הָאָמוֹרָאִים
אָמַר: "מַהִי
דֻּגְמָה
לְחִלּוּל
הַשֵּׁם?
כְּגוֹן
אֲנִי, אִם
יִרְאוּנִי
הוֹלֵךְ
אַרְבַּע
אַמּוֹת
בְּלִי
תּוֹרָה
וּבְלֹא
תְּפִלִּין".
וּפֵרֵשׁ
רָשִׁ"י:
"וְאֵין הַכֹּל
יוֹדְעִים
שֶׁנֶּחְלַשְׁתִּי
בְּלִמּוּדִי,
וּלְמֵדִין
מִמֶּנִּי
לְהִבָּטֵל
מִלִּמּוּד תּוֹרָה".
וְהָיָה
הַגָּאוֹן
רַבִּי יְחֶזְקֵאל
אַבְרַמְסְקִי
זצ"ל אוֹמֵר
לִבְנֵי הַיְּשִׁיבָה:
"בִּהְיוֹתִי
בֶּן יְשִׁיבָה,
לֹא יָצָאתִי
מֵעוֹלָם
לָרְחוֹב
בְּלֹא סֵפֶר
בְּיָדִי".
מְצַפִּים
מֵאִתָּנוּ
לְנוֹרְמוֹת
הִתְנַהֲגוּת
אֲחֵרוֹת -
הָבָה
נְקַדֵּשׁ
שֵׁם שָׁמַיִם
בְּכָל
הֲלִיכוֹתֵינוּ!
(מַעְיַן
הַשָּׁבוּעַ)