"שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ" (כג-ג) מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי שָׁלוֹם טוּבִּי זצ"ל, שֶׁהִשְׁתַּתֵּף בִּסְעוּדַת מִצְוָה בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ. מוּבָן שֶׁהָיְתָה זוֹ שִׂמְחָה יְהוּדִית שָׁרְשִׁית, כַּדָּת וְכַדִּין. וְהָיוּ חוֹרְזִים בָּהּ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה לִזְמִירוֹת, לְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְהֵיטִיבוּ אֶת הַלֵּב בְּיַיִן וּבְיֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה, בְּחִינַת "חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם". כַּאֲשֶׁר פָּנוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה, עָבְרוּ לְיַד כְּבִישׁ רָאשִׁי וְרָאוּ - אוֹי לָעֵינַיִם - מְכוֹנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת. פָּנָה רַבִּי שָׁלוֹם אֶל בֶּן לִוְיָתוֹ וְאָמַר לוֹ: "תֹּאמַר שֶׁאֵלּוּ הֵם מְחַלְּלֵי שַׁבָּת?? הֲלֹא מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ אוֹר!!"

לֹא רָאוּ אוֹר! יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, נַפְשָׁם מִשְׁתּוֹקֶקֶת לְכוּר מַחְצַבְתָּהּ, לְצוּרָם וְלִקְדוֹשָׁם. נִכְסֶפֶת וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָנוֹחַ, עוֹרֶגֶת וּמְבַקֶּשֶׁת לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָהּ. וְהֵם מְחַפְּשִׂים: אוּלַי עַל שְׂפַת הַיָּם יִמְצְאוּ מַרְגּוֹעַ, אוּלַי בְּפִּיקְנִיק יִמְצְאוּ שַׁלְוָה. וְיֵשׁ שֶׁהִרְחִיקוּ לֶכֶת. אוּלַי בִּסְקַנְדִינַבְיָה, אוּלַי בְּהָרֵי הַהִימָלָיָה, אוּלַי בְּיַעֲרוֹת בְּרָזִיל. מֵהֶם שֶׁהִגִּיעוּ עַד לְפֻלְחַן הַשֶּׁמֶשׁ בַּפִילִיפִּינִים, עַד לְמִקְדְּשֵׁי הוֹדוּ. נְשָׁמוֹת טוֹעוֹת, תּוֹעוֹת, תּוֹהוֹת.

וַאֲנַחְנוּ, אַשְׁרֵינוּ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים; שֶׁלֹּא אִבַּדְנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנִּקְשַׁרְנוּ לִנְתִיב הַנֶּצַח וְהָאוֹר; שֶׁשַּׁבַּתֵּנוּ הִיא "יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה", יוֹם שֶׁל תְּפִלָּה וּקְרִיאָה בַּתּוֹרָה, יוֹם שֶׁל פֶּרֶק מִפִּרְקֵי אָבוֹת וּשְׁמִיעַת דְּרָשָׁה, יוֹם שֶׁל זְמִירוֹת שַׁבָּת.

בְּשַׁבָּת מְבִינִים אָנוּ אֶת הוֹדָאָתוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא שֶׁקָּרָא: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹקַי, שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת".

הוּא אֲשֶׁר דִּבֵּר הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מֵאִיר בִּיקִיָּאם זצ"ל, מִגְּדוֹלֵי טוּרְקִיָּה, בְּסִפְרוֹ "הַמֵּאִיר לָאָרֶץ", בְּפָרָשָׁתֵנוּ עַל הַפָּסוּק "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ". וּפֵרֵשׁ, שֶׁאֵין דַּי בְּכָךְ שֶׁהָאָדָם שׁוֹבֵת בְּשַׁבָּת מִכָּל מְלָאכָה, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְ"מִקְרָא קֹדֶשׁ", לְיוֹם הַמֻּקְדָּשׁ לְהִתְעַלּוּת רוּחָנִית, יוֹם שֶׁל לִמּוּד וּקְרִיאָה בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ. "בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" - הַיְנוּ, שֶׁאֲוִירַת הַשַּׁבָּת תִּהְיֶה מֻרְגֶּשֶׁת בְּבֵיתֵנוּ, שֶׁהַבַּיִת יָאִיר כֻּלּוֹ מִזִּיוָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת.

וְלֹא רַק בְּשַׁבָּתוֹת כֵּן. מִיָּד נִרְאֶה עַד כַּמָּה חָרְדוּ רַבּוֹתֵינוּ לְנַצֵּל כָּל דַּקָּה וְעַד כַּמָּה הִשְׂכִּילוּ לְמַלְּאָהּ בְּתֹכֶן.

מַעֲשֶׂה בַּצַּדִּיק בַּעַל "אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל" מִוִּיזְ'נִיץ זצ"ל, שֶׁעָמַד לִנְסֹעַ בָּרַכֶּבֶת. הַגַּבַּאי הַנֶּאֱמָן רַבִּי מְשֻׁלָּם נָשָׂא אֶת הַמִּזְוָדוֹת, וְהֵם הִגִּיעוּ לְבֵית הַנְּתִיבוֹת חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי הַזְּמַן. חָמֵשׁ דַּקּוֹת! פָּנָה הַצַּדִּיק אֶל הַגַּבַּאי, וְאָמַר: "מְשֻׁלָּם, לְפָנֶיךָ שָׁלֹשׁ אֶפְשָׁרֻיּוֹת: אוֹ שֶׁתִּפְתַּח אֶת הַמִּזְוָדָה וְתוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַגְּמָרָא, אוֹ שֶׁתָּבִיא לְפָנַי יְהוּדִי שֶׁאוּכַל לַעֲזֹר לוֹ, לִשְׁמֹעַ מְצוּקוֹתָיו וּלְבָרְכוֹ - אוֹ שֶׁתְּלַמְּדֵנִי אֵיךְ מְבַטְּלִים חָמֵשׁ דַּקּוֹת!"...

אָנוּ, מִן הַסְּתָם, לֹא הָיִינוּ זְקוּקִים לְהַדְרָכָה כָּזֹאת...

בִּישִׁיבַת קֶלְם, בֵּית הַיּוֹצֵר לִגְדוֹלֵי הַמּוּסָר, הִכְרִיזוּ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עַל סֵדֶר לִמּוּד שֶׁל חָמֵשׁ דַּקּוֹת. מַדּוּעַ? כְּדֵי לָדַעַת לְהַעֲרִיכָן.

לַצַּדִּיק בַּעַל "אִמְרֵי אֱמֶת" מִגּוּר זצ"ל הָיוּ סִדְרֵי לִמּוּד שֶׁל חָמֵשׁ דַּקּוֹת בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים.

מָרָן הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב" זצ"ל הָיָה מְקַבֵּל קָהָל מִדֵּי עֶרֶב. עֲשָׂרוֹת הִתְגּוֹדְדוּ, נִכְנְסוּ בָּזֶה אַחַר זֶה לְהִוָּעֵץ וּלְהִתְבָּרֵךְ, זֶה נִכְנָס וְזֶה יוֹצֵא. וְכָל מִי שֶׁנִּכְנַס, מְצָאוֹ שׁוֹקֵד עַל תַּלְמוּדוֹ, הִפְרִיעוֹ מִלִּמּוּדוֹ. כִּי אַךְ הָיָה הָאֶחָד יוֹצֵא - וּמִיָּד נִצֵּל הָרַב אֶת שַׁבְרִיר הָרֶגַע, עַד לִכְנִיסַת הַבָּא אַחֲרָיו, לְלִמּוּד.

וְאָנוּ תּוֹהִים: הָכֵיצַד יֵשׁ בְּנֵי אָדָם הַמְּנַצְּלִים כָּל רֶגַע, חָסִים עַל כָּל דַּקָּה - וּלְעֻמָּתָם יֵשׁ אֲדִישִׁים בַּעֲלִיל, "שׂוֹרְפִים אֶת הַזְּמַן"?! מַה מְּקוֹר הַשֹּׁנִי הַתְּהוֹמִי בַּהִתְיַחֲסוּת לְאוֹתוֹ דָּבָר עַצְמוֹ: לַזְּמַן?

לְרַבֵּנוּ הַ"בֶּן אִישׁ חַי" זצ"ל הָיָה לְכָךְ מָשָׁל:

מָשָׁל לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶם עַל עָשְׁרָם. הָאֶחָד הָיָה עָשִׁיר פָּחוֹת, וְעִם זֹאת פּוֹחֵז וְנוֹכֵל. אָמַר: "הָבָה נַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן, וְנִרְאֶה מִי עָשִׁיר יוֹתֵר. נַעֲלֶה עַל סְפִינָה וְנַפְלִיג לְלֶב יָם, וְשָׁם נַתְחִיל לִזְרֹק מַטְבֵּעַ אַחַר מַטְבֵּעַ. מִי שֶׁיַּפְסִיק רִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁלִּבּוֹ יִכְאַב עַל מְעוֹתָיו - הֲרֵי זוֹ הוֹדָאָה שֶׁמָּמוֹנוֹ מֻעָט וְעָשְׁרוֹ פָּחוּת".

הִסְכִּים הֶחָבֵר, וְהֵכִין שַׂק מָעוֹת. הַנּוֹכֵל, לְעֻמַּת זֹאת, הִתְגַּנֵּב אֶל צוֹרֵף נְחֹשֶׁת, וְהִזְמִין אֶצְלוֹ שְׁנֵי שַׂקִּים שֶׁל מַטְבְּעוֹת מְזֻיָּפִים. עָלוּ עַל הַסְּפִינָה, וְהֶעָשִׁיר הָיָה מַשְׁלִיךְ מַטְבֵּעַ, וְלִבּוֹ כּוֹאֵב. עוֹד מַטְבֵּעַ, וְלִבּוֹ דּוֹאֵב. וְאִלּוּ הָרַמַּאי הִשְׁלִיךְ אֶת "מַטְבְּעוֹתָיו" בְּשַׁאֲנַנּוּת מַפְתִּיעָה, רוֹקֵן אֶת הַשַּׂק הָרִאשׁוֹן, וְהִתְחִיל לְהַשְׁלִיךְ מֵהַשַּׂק הַשֵּׁנִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה זֹאת חֲבֵרוֹ, הִכְרִיז עַל כְּנִיעָתוֹ...

הוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ.

בִּלּוּי זְמַן לָרִיק הוּא דָּבָר מְקֻבָּל אֵצֶל בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כֵּיצַד לְמַלֵּא אוֹתוֹ; אֵינָם יוֹדְעִים עַד כַּמָּה יָקָר הוּא הַזְּמַן וְכַמָּה קִנְיָנִים אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ בּוֹ. אֲבָל אֲנַחְנוּ, הַיּוֹדְעִים שֶׁבְּכָל מִלָּה שֶׁל תּוֹרָה מְקַיְּמִים מִצְוָה, שֶׁבְּכָל דַּקָּה אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ אוֹר, זֹהַר, יְדִיעָה נוֹסֶפֶת, חַיֵּי עוֹלָם - נָרוּץ לְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן. (מַעְיַן הַשָּׁבוּעַ)