Otzarot-Article

"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) סִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן יַדְלֶר בִּדְרָשָׁתוֹ: יְהוּדִי פָּשׁוּט נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר וְהִתְאוֹנֵן כִּי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת כְּבֵדָה עָלָיו מְאֹד... עֲסָקָיו הָעֲנֵפִים וְעִסְקֵי מִסְחָרוֹ הָרַבִּים מְעַכְּבִים בַּעֲדוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה, ה' יְרַחֵם. וְאִם כֵּן, מַה יַּעֲשֶׂה? הוּא בָּא לְהִתְיַעֵץ וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּפְנֵי הַחֲכָמִים. "קָשֶׁה לִי, אֵינֶנִּי יָכוֹל", הִתְאַנַּח.

אוֹתוֹ גָּדוֹל וְחָכָם שָׁלַח אוֹתוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ בֵּין הָאִכָּרִים: "לֵךְ לַכְּפָר, שָׁם כְּבָר תְּקַבֵּל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ", אָמַר לוֹ.

הוּא הָלַךְ. כְּשֶׁרַק נִכְנַס לַכְּפָר, פָּגַשׁ בְּכַפְרִי הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה מְלֵאָה עֵצִים וְקוֹרוֹת, מְסַדֵּר אוֹתָם בַּעֲרֵמוֹת זֶה עַל גַּב זֶה. הַיְּהוּדִי נֶעֱצַר וְהִבִּיט עַל מַעֲשָׂיו.

פָּנָה הַכַּפְרִי לַיְּהוּדִי הָאוֹרֵחַ: "לְיַד הָעֲגָלָה עַל הַקַּרְקַע מֻנָּחוֹת מִסְפַּר קוֹרוֹת. בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד, הוֹשֵׁט לִי אֶת הַקּוֹרוֹת".

הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ כְּמִתְנַצֵּל: "כְּבֵדוֹת הֵן, וּכְתוֹשַׁב הָעִיר - שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּסְחִיבַת קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת - אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ"...

הִבִּיט עָלָיו הַכַּפְרִי מִמְּרוֹמֵי הָעֲגָלָה, וְהִפְטִיר בִּדְבַר חָכְמָה שֶׁהָאִכָּרִים הָיוּ רְגִילִים בּוֹ: "אֵינְךָ רוֹצֶה, נִיחָא. אֵין לִי זְכוּת לְאַלֵּץ אוֹתְךָ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי. אֲבָל בְּבַקָּשָׁה, אַל תֹּאמַר 'אֵינִי יָכוֹל' אֶלָּא אֱמֹר נָא 'אֵינִי רוֹצֶה'. אִם הָיִיתָ רוֹצֶה, הָיְתָה לְךָ אֶפְשָׁרוּת. יָכֹלְתָּ גַּם יָכֹלְתָּ. אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן"...

הַפְּגִישָׁה הָאַקְרָאִית הִסְתַּיְּמָה. בְּסִיּוּם הַיּוֹם שָׁב הַסּוֹחֵר לְעִירוֹ וּלְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "שְׁמֹר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבְּךָ, וְהֵם יִהְיוּ לְךָ כְּתַמְרוּר דֶּרֶךְ וְכִתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ, כִּי הָרָצוֹן הוּא הַיְּסוֹד הֶחָזָק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֵין כָּזֶה תֵּרוּץ: 'בִּגְלַל הַמִּסְחָר אֵינִי יָכוֹל לְקַיֵּם תּוֹרָה'. וְכִי אַתָּה לֹא יָכוֹל? - אַתָּה לֹא רוֹצֶה!---

וְאֵיךְ מַגִּיעִים לָרָצוֹן, לַ'אֲנִי רוֹצֶה'? הָרָצוֹן מַגִּיעַ בַּד-בְּבַד עִם לִמּוּד הַמּוּסָר".

כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי פַּעַם אַחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, הִפְטִיר: הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד הַמּוּסָר בִּיגִיעָה רַבָּה וּבְהַצְנֵעַ לֶכֶת, וְיוֹעִיל לְךָ.

תַּלְמִידוֹ, רַבִּי זֶרַח בְּרָוֶרְמַן, סִפֵּר לִי, כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים נִקְרָא אֶל רַבּוֹ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין. רַבּוֹ הֶרְאָה לוֹ, שֶׁבְּתוֹךְ כִּיס הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ מֻנָּח תָּמִיד הַסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה".

רַבִּי צְבִי מִיכְל שַׁפִּירָא זי"ע הָיָה רָגִיל לוֹמַר בִּבְדִיחוּתָא: הָרוֹצֶה לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם בְּקַלּוּת, אַל יִלְמַד מוּסָר... אוֹ-אָז יִהְיֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ יְרֵא שָׁמַיִם וְחָרֵד לִדְבַר ה' לְלֹא כָּל קֹשִׁי.

וְיֵשׁ לְהַסְמִיךְ אֶת לִמּוּד הַמּוּסָר לְדִבְרֵי הַכָּתוּב "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (וַיִּקְרָא ו-ה). הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרַמֶּזֶת לָנוּ, שֶׁאִם רְצוֹנְךָ שֶׁתּוּקַד בְּךָ תָּמִיד אֵשׁ שֶׁל אַהֲבַת תּוֹרָה וְשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, לֹא דַּי לְךָ שֶׁתִּשָּׁמֵר מִלִּשְׁפֹּךְ מַיִם אוֹ מִלְּכַבּוֹת אֶת לַהֶבֶת הָאֵשׁ בַּיָּדַיִם, אֶלָּא שֶׁמֻּכְרָח אַתָּה "לְהוֹסִיף עֵצִים" בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה הָאֵשׁ מֵאֵלֶיהָ.

עַל הַגָּאוֹן ר' יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר סִפְּרוּ, כִּי חָזַר עַל הַסֵּפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים' שְׁמוֹנֶה שָׁנִים רְצוּפוֹת, עַד שֶׁדְּבָרָיו נִקְבְּעוּ בְּלִבּוֹ. זֹאת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן אֶת דְּרָכָיו כָּרָאוּי, לִשְׁקֹל אֶת דִּבּוּרָיו וְלִצְעֹד בְּדֶרֶךְ יְשָׁרִים.

בַּעֲלֵי הַמּוּסָר אָמְרוּ כְּלָל גָּדוֹל: עַל לִמּוּד הַמּוּסָר לִהְיוֹת בִּיגִיעָה וּבְעָמָל עָצוּם, לֹא פָּחוֹת מִלִּמּוּד הַהֲלָכָה וְהַפִּלְפּוּל. "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ". בְּעַצְמִי נוֹכַחְתִּי פַּעַם אַחַת בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל שִׂיחַת מוּסָר נוֹקֶבֶת. הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים. שָׁמַעְתִּי דְּרָשָׁה מֵרַב גָּדוֹל, וּבִדְרָשָׁתוֹ חָזַר מְאוֹת פְּעָמִים עַל מַאֲמַר חֲזַ"ל: "וִתֵּר הַקָּבָּ"ה עַל עֲווֹן עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא וִתֵּר עַל עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה". כָּךְ בִּרְצִיפוּת חָזַר הָרַב רַק עַל מַאֲמַר חֲזַ"ל זֶה בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה, וְשַׂרְעַפַּי הִתְרַשְּׁמוּ כָּל כָּךְ מִדְּבָרָיו עַד שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, נָקְבָה אֶת לִבִּי כְּמַחַט. יָמִים רַבִּים לְאַחַר הַדְּרָשָׁה צִלְצְלוּ בְּאָזְנַי דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ. הֵם לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הגרי"ל דִּיסְקִין וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מָה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁיֻּגְדְּרוּ כְּשִׂיחָה בְּטֵלָה, וּמַה שִּׁעוּרָהּ שֶׁל עֲבֵרַת בִּטּוּל תּוֹרָה?"

הַגָּאוֹן שָׁאַל אוֹתִי: "לְאֵיזֶה זְמַן כַּוָּנָתְךָ, לְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁהִנְּךָ שׁוֹהֶה בֵּין כָּתְלֵי הַיְּשִׁיבָה אוֹ לָעֵת שֶׁאַתָּה מִחוּצָה לָהּ?"

הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲנִי שׁוֹאֵל בְּאֹפֶן כְּלָלִי".

מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ, נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, שָׁלַף מֵהָאָרוֹן מִשְׁנָיוֹת סֵדֶר נְזִיקִין וּפָתַח בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"ג מ"ו): "הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ". וּבְפֵרוּשׁ הָרַב עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא נֶאֱמַר: אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל-יְדֵי כָּךְ שֶׁמִּתְעַנְיֵן בָּאִילָן, מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ', אַף-עַל-פִּי כֵן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ.

סִיֵּם הגרי"ל: וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין קֶבַע לְמִשְׁנָתוֹ, אִם מַסִּיחַ לִבּוֹ אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, הֲרֵי הַיּוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, שֶׁכָּל זְמַנּוֹ קָבוּעַ לַתּוֹרָה בְּאוֹתָן שָׁעוֹת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אִם הִפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ.

בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת דִּבַּרְתִּי עִם הגרי"ל דִּיסְקִין עַל לִמּוּד הַמּוּסָר. הוּא הִדְרִיכַנִי וְאָמַר, כִּי לִמּוּד מוּסָר הוּא דָּבָר נָחוּץ, נָחוּץ מְאֹד. אַךְ לְדַעְתּוֹ, טוֹב יוֹתֵר לִלְמֹד מוּסָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לְלֹא רַעַשׁ וּבְצִנְעָה, בַּנִּסְתָּר. מֵאָז לֹא עָבַרְתִּי עַל דְּבָרָיו לְגַבֵּי חוֹבַת לִמּוּד הַמּוּסָר וּנְחִיצוּתוֹ וְכֵן לְגַבֵּי אֹפֶן לִמּוּד הַמּוּסָר. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

	שביעי של פסח תשס"ח
	שאלה טובה של ילד
	"אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) סִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן יַדְלֶר בִּדְרָשָׁתוֹ: יְהוּדִי פָּשׁוּט נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר וְהִתְאוֹנֵן כִּי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת כְּבֵדָה עָלָיו מְאֹד "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ו-ו) סִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן יַדְלֶר בִּדְרָשָׁתוֹ: יְהוּדִי פָּשׁוּט נִכְנַס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵחַכְמֵי הַמּוּסָר וְהִתְאוֹנֵן כִּי שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת כְּבֵדָה עָלָיו מְאֹד... עֲסָקָיו הָעֲנֵפִים וְעִסְקֵי מִסְחָרוֹ הָרַבִּים מְעַכְּבִים בַּעֲדוֹ, עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה, ה' יְרַחֵם. וְאִם כֵּן, מַה יַּעֲשֶׂה? הוּא בָּא לְהִתְיַעֵץ וְלִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ בִּפְנֵי הַחֲכָמִים. "קָשֶׁה לִי, אֵינֶנִּי יָכוֹל", הִתְאַנַּח. אוֹתוֹ גָּדוֹל וְחָכָם שָׁלַח אוֹתוֹ לַכְּפָר הַסָּמוּךְ בֵּין הָאִכָּרִים: "לֵךְ לַכְּפָר, שָׁם כְּבָר תְּקַבֵּל תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ", אָמַר לוֹ. הוּא הָלַךְ. כְּשֶׁרַק נִכְנַס לַכְּפָר, פָּגַשׁ בְּכַפְרִי הָעוֹמֵד בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה מְלֵאָה עֵצִים וְקוֹרוֹת, מְסַדֵּר אוֹתָם בַּעֲרֵמוֹת זֶה עַל גַּב זֶה. הַיְּהוּדִי נֶעֱצַר וְהִבִּיט עַל מַעֲשָׂיו. פָּנָה הַכַּפְרִי לַיְּהוּדִי הָאוֹרֵחַ: "לְיַד הָעֲגָלָה עַל הַקַּרְקַע מֻנָּחוֹת מִסְפַּר קוֹרוֹת. בְּבַקָּשָׁה, אֲדוֹנִי, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד, הוֹשֵׁט לִי אֶת הַקּוֹרוֹת". הֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ כְּמִתְנַצֵּל: "כְּבֵדוֹת הֵן, וּכְתוֹשַׁב הָעִיר - שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּסְחִיבַת קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת - אֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲזֹר לְךָ"... הִבִּיט עָלָיו הַכַּפְרִי מִמְּרוֹמֵי הָעֲגָלָה, וְהִפְטִיר בִּדְבַר חָכְמָה שֶׁהָאִכָּרִים הָיוּ רְגִילִים בּוֹ: "אֵינְךָ רוֹצֶה, נִיחָא. אֵין לִי זְכוּת לְאַלֵּץ אוֹתְךָ לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי. אֲבָל בְּבַקָּשָׁה, אַל תֹּאמַר 'אֵינִי יָכוֹל' אֶלָּא אֱמֹר נָא 'אֵינִי רוֹצֶה'. אִם הָיִיתָ רוֹצֶה, הָיְתָה לְךָ אֶפְשָׁרוּת. יָכֹלְתָּ גַּם יָכֹלְתָּ. אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן"... הַפְּגִישָׁה הָאַקְרָאִית הִסְתַּיְּמָה. בְּסִיּוּם הַיּוֹם שָׁב הַסּוֹחֵר לְעִירוֹ וּלְבֵיתוֹ. אָמַר לוֹ הֶחָכָם: "שְׁמֹר אֶת הַדְּבָרִים בְּלִבְּךָ, וְהֵם יִהְיוּ לְךָ כְּתַמְרוּר דֶּרֶךְ וְכִתְשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ, כִּי הָרָצוֹן הוּא הַיְּסוֹד הֶחָזָק לְקִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. אֵין כָּזֶה תֵּרוּץ: 'בִּגְלַל הַמִּסְחָר אֵינִי יָכוֹל לְקַיֵּם תּוֹרָה'. וְכִי אַתָּה לֹא יָכוֹל? - אַתָּה לֹא רוֹצֶה!--- וְאֵיךְ מַגִּיעִים לָרָצוֹן, לַ'אֲנִי רוֹצֶה'? הָרָצוֹן מַגִּיעַ בַּד-בְּבַד עִם לִמּוּד הַמּוּסָר". כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי פַּעַם אַחַת אֶת הַקָּדוֹשׁ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת בַּתּוֹרָה וּבָעֲבוֹדָה, הִפְטִיר: הִתְחַזֵּק בְּלִמּוּד הַמּוּסָר בִּיגִיעָה רַבָּה וּבְהַצְנֵעַ לֶכֶת, וְיוֹעִיל לְךָ. תַּלְמִידוֹ, רַבִּי זֶרַח בְּרָוֶרְמַן, סִפֵּר לִי, כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים נִקְרָא אֶל רַבּוֹ מַהֲרִי"ל דִּיסְקִין. רַבּוֹ הֶרְאָה לוֹ, שֶׁבְּתוֹךְ כִּיס הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ מֻנָּח תָּמִיד הַסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה". רַבִּי צְבִי מִיכְל שַׁפִּירָא זי"ע הָיָה רָגִיל לוֹמַר בִּבְדִיחוּתָא: הָרוֹצֶה לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם בְּקַלּוּת, אַל יִלְמַד מוּסָר... אוֹ-אָז יִהְיֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ יְרֵא שָׁמַיִם וְחָרֵד לִדְבַר ה' לְלֹא כָּל קֹשִׁי. וְיֵשׁ לְהַסְמִיךְ אֶת לִמּוּד הַמּוּסָר לְדִבְרֵי הַכָּתוּב "וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה, וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (וַיִּקְרָא ו-ה). הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרַמֶּזֶת לָנוּ, שֶׁאִם רְצוֹנְךָ שֶׁתּוּקַד בְּךָ תָּמִיד אֵשׁ שֶׁל אַהֲבַת תּוֹרָה וְשֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, לֹא דַּי לְךָ שֶׁתִּשָּׁמֵר מִלִּשְׁפֹּךְ מַיִם אוֹ מִלְּכַבּוֹת אֶת לַהֶבֶת הָאֵשׁ בַּיָּדַיִם, אֶלָּא שֶׁמֻּכְרָח אַתָּה "לְהוֹסִיף עֵצִים" בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכְבֶּה הָאֵשׁ מֵאֵלֶיהָ. עַל הַגָּאוֹן ר' יִשְׂרָאֵל סָלַנְטֶר סִפְּרוּ, כִּי חָזַר עַל הַסֵּפֶר 'מְסִלַּת יְשָׁרִים' שְׁמוֹנֶה שָׁנִים רְצוּפוֹת, עַד שֶׁדְּבָרָיו נִקְבְּעוּ בְּלִבּוֹ. זֹאת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן אֶת דְּרָכָיו כָּרָאוּי, לִשְׁקֹל אֶת דִּבּוּרָיו וְלִצְעֹד בְּדֶרֶךְ יְשָׁרִים. בַּעֲלֵי הַמּוּסָר אָמְרוּ כְּלָל גָּדוֹל: עַל לִמּוּד הַמּוּסָר לִהְיוֹת בִּיגִיעָה וּבְעָמָל עָצוּם, לֹא פָּחוֹת מִלִּמּוּד הַהֲלָכָה וְהַפִּלְפּוּל. "יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ". בְּעַצְמִי נוֹכַחְתִּי פַּעַם אַחַת בְּעֶרְכָּהּ שֶׁל שִׂיחַת מוּסָר נוֹקֶבֶת. הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים. שָׁמַעְתִּי דְּרָשָׁה מֵרַב גָּדוֹל, וּבִדְרָשָׁתוֹ חָזַר מְאוֹת פְּעָמִים עַל מַאֲמַר חֲזַ"ל: "וִתֵּר הַקָּבָּ"ה עַל עֲווֹן עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא וִתֵּר עַל עֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה". כָּךְ בִּרְצִיפוּת חָזַר הָרַב רַק עַל מַאֲמַר חֲזַ"ל זֶה בְּמֶשֶׁךְ חֲצִי שָׁעָה, וְשַׂרְעַפַּי הִתְרַשְּׁמוּ כָּל כָּךְ מִדְּבָרָיו עַד שֶׁכָּל מִלָּה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו, נָקְבָה אֶת לִבִּי כְּמַחַט. יָמִים רַבִּים לְאַחַר הַדְּרָשָׁה צִלְצְלוּ בְּאָזְנַי דִּבְרֵי חֲזַ"ל אֵלּוּ. הֵם לֹא נָתְנוּ לִי מָנוֹחַ עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל הגרי"ל דִּיסְקִין וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ: "יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, מָה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁיֻּגְדְּרוּ כְּשִׂיחָה בְּטֵלָה, וּמַה שִּׁעוּרָהּ שֶׁל עֲבֵרַת בִּטּוּל תּוֹרָה?" הַגָּאוֹן שָׁאַל אוֹתִי: "לְאֵיזֶה זְמַן כַּוָּנָתְךָ, לְאוֹתָן שָׁעוֹת שֶׁהִנְּךָ שׁוֹהֶה בֵּין כָּתְלֵי הַיְּשִׁיבָה אוֹ לָעֵת שֶׁאַתָּה מִחוּצָה לָהּ?" הֵשַׁבְתִּי לוֹ: "אֲנִי שׁוֹאֵל בְּאֹפֶן כְּלָלִי". מִיָּד עָמַד מִכִּסְּאוֹ, נִגַּשׁ לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים, שָׁלַף מֵהָאָרוֹן מִשְׁנָיוֹת סֵדֶר נְזִיקִין וּפָתַח בְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"ג מ"ו): "הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ". וּבְפֵרוּשׁ הָרַב עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא נֶאֱמַר: אַף-עַל-פִּי שֶׁעַל-יְדֵי כָּךְ שֶׁמִּתְעַנְיֵן בָּאִילָן, מְבָרֵךְ 'בָּרוּךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ', אַף-עַל-פִּי כֵן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ. סִיֵּם הגרי"ל: וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין קֶבַע לְמִשְׁנָתוֹ, אִם מַסִּיחַ לִבּוֹ אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה - מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, הֲרֵי הַיּוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, שֶׁכָּל זְמַנּוֹ קָבוּעַ לַתּוֹרָה בְּאוֹתָן שָׁעוֹת - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, אִם הִפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ. בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת דִּבַּרְתִּי עִם הגרי"ל דִּיסְקִין עַל לִמּוּד הַמּוּסָר. הוּא הִדְרִיכַנִי וְאָמַר, כִּי לִמּוּד מוּסָר הוּא דָּבָר נָחוּץ, נָחוּץ מְאֹד. אַךְ לְדַעְתּוֹ, טוֹב יוֹתֵר לִלְמֹד מוּסָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, לְלֹא רַעַשׁ וּבְצִנְעָה, בַּנִּסְתָּר. מֵאָז לֹא עָבַרְתִּי עַל דְּבָרָיו לְגַבֵּי חוֹבַת לִמּוּד הַמּוּסָר וּנְחִיצוּתוֹ וְכֵן לְגַבֵּי אֹפֶן לִמּוּד הַמּוּסָר. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)