פסח
תשס"ח
 
  הקהה את שניו

 
  "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) נְסַפֵּר סִפּוּר, מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה: הָרַב יְהוֹשֻׁעַ שְׁקְלָאר, מְפַקֵּחַ בְּרֶשֶׁת חִנּוּךְ תּוֹרָנִית, הִתְפַּעֵל פַּעַם מִנַּעַר כִּשְׁרוֹנִי, מַבְרִיק

"וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (יט-ה) אֲנִי מֻכְרָח לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר, פָּתַח רַבִּי שָׁלוֹם שְׁבַדְרוֹן אֶת דְּרָשָׁתוֹ. וְאַקְדִּים שֶׁהָעֻבְדָּה אֲמִתִּית וּשְׁמַעְתִּיהָ מִפִּי אָדָם גָּדוֹל מְאֹד. עֻבְדָּה נוֹרָאָה וְגַם נִפְלָאָה.

כְּבָחוּר, הָיָה אוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל תּוֹשַׁב הָעֲיָרָה סְטוּצִ'ין בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה. הָרוּסִים גִּיְּסוּ אוֹתוֹ לַצָּבָא בְּמִלְחַמְתָּם נֶגֶד הַגֶּרְמָנִים. הֵם שָׁלְחוּ אוֹתוֹ עִם קְבוּצַת בַּחוּרִים לַחֲזִית, לֹא הַרְחֵק מֵהָעֲיָרָה.

בַּיָּמִים הָהֵם הָיוּ הַחַיָּלִים מִתְחַפְּרִים בִּתְעָלוֹת, רָאשֵׁי הַחַיָּלִים מְבַצְבְּצִים מֵעַל הַקַּרְקַע, מְכֻסִּים בְּשַׂקֵּי חוֹל, וּמִבֵּין הַשַּׂקִּים הָיוּ יוֹרִים בְּרוֹבִים אוֹ בִּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה וְכַדּוֹמֶה.

אוֹתוֹ בָּחוּר עָמַד בַּתְּעָלָה וּלְיָדוֹ חַיָּל יְהוּדִי נוֹסָף, לֹא צָעִיר, יְהוּדִי בִּשְׁנוֹת הָאַרְבָּעִים לְחַיָּיו. כַּדּוּרֵי מָוֶת עָפוּ מִכָּל צַד. אַלְפֵי כַּדּוּרֵי אוֹיֵב שָׁרְקוּ לְלֹא הֶרֶף, וּשְׁכֵנוֹ זֶה, בֶּן הָאַרְבָּעִים, נִפְגַּע מֵהָאֵשׁ וְנָפַל. כַּאֲשֶׁר נָפַל שָׁדוּד, בִּקֵּשׁ הַחַיָּל מֵהַבָּחוּר שֶׁלְּצִדּוֹ שֶׁיְּבִיאוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. וְאָכֵן, הוּא הִבְטִיחַ לוֹ זֹאת בְּרִגְשֵׁי קֹדֶשׁ.

לְאַחַר כְּרֶבַע שָׁעָה נִפְטַר הַחַיָּל הַפָּצוּעַ.

חָלְפוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. הַקְּרָב הִמְשִׁיךְ - וְהַהֲפוּגָה לֹא נִרְאֲתָה בָּאֹפֶק. הַבָּחוּר הֵחֵל לַחְשֹׁשׁ לְהַבְטָחָתוֹ. הוּא הִרְהֵר לְעַצְמוֹ: 'אִם הָיְתָה שְׁעַת הֲפוּגָה, עוֹד הָיְתָה לִי אֶפְשָׁרוּת לַהֲבִיאוֹ לְבֵית הֶעָלְמִין בִּסְטוּצִ'ין, הַקְּרוֹבָה יַחֲסִית, אֲבָל הַהֲפוּגָה רְחוֹקָה וְהַתּוֹתָחִים יוֹרִים... מָה אֶעֱשֶׂה?', הִרְהֵר נוּגוֹת.

בְּרֶגַע מְסֻיָּם, בְּסַעֲרַת הַקְּרָב וְסַכָּנַת הַמָּוֶת, אָזַר עֹז בְּנַפְשׁוֹ הַשְּׁבוּרָה וּבָא לִכְלַל הַחְלָטָה נְחוּשָׁה: 'הִבְטַחְתִּי לִיהוּדִי - אֲקַיֵּם אֶת דְּבָרַי. אָבִיא אֶת הַמֵּת לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל, וִיהִי מָה'.

כֵּיוָן שֶׁהָיָה בָּחוּר גִּבּוֹר בְּגוּפוֹ, קָם וְהִתְרוֹמֵם עַל רַגְלָיו, נָטַל אֶת הַמֵּת וּבְבַת-אַחַת הִגְבִּיהוֹ עַל כְּתֵפָיו. הֵרִים אֶת רַגְלָיו וְיָצָא מִן הַתְּעָלָה. תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, לְמוּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַקְּרָב, הֵחֵל לָרוּץ לְכִוּוּן הָעֲיָרָה, וְהַנִּפְטָר עַל כְּתֵפָיו.

הַבָּחוּר סִפֵּר לִי, כִּי בְּדַרְכּוֹ חָלַף בֵּין מַחֲנוֹת שֶׁל קוֹזָקִים. מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַמֻּשָּׂג, אֵינוֹ יָכוֹל לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַסַּכָּנָה שֶׁבַּמִּפְגָּשׁ אִתָּם. אַךְ מִשּׁוּם-מָה, הֵם לֹא רָאוּ אוֹתוֹ. וְכָךְ צָעַד עִם הַמֵּת - כְּרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה - "עוֹסֵק בַּמִּצְוָה".

הוּא צָעַד בִּזְרִיזוּת וּבְרֶצֶף, שְׁלֹשָׁה קִילוֹמֶטְרִים בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ, עַד הַכְּנִיסָה לָעִיר. שָׁם פָּגַשׁ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי 'חֶבְרָא קַדִּישָׁא' וּמָסַר אֶת הַנִּפְטָר לְיָדָיו. כְּשֶׁסִּיֵּם מִצְוָתוֹ, תֵּכֶף וּמִיָּד שָׁב לְדַרְכּוֹ, רָץ בַּחֲזָרָה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ. וְגַם עַתָּה לֹא רָאוּ אוֹתוֹ, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עַד שֶׁהִגִּיעַ וְנִכְנַס לַחֲפִירָה וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ לֹא הִתְרַחֵשׁ דָּבָר (הַקְּצִינִים הָרוּסִים שֶׁפִּקְּדוּ עָלָיו לֹא הֵעֵזּוּ לְהִסְתּוֹבֵב בֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים, רַק בַּלַּיְלָה עָבְרוּ בֵּין הַחַיָּלִים וְחִלְּקוּ מְעַט מְזוֹנוֹת, לָכֵן לֹא הִבְחִינוּ בְּהֶעְדֵּרוֹ).

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, נֻצְּחוּ הָרוּסִים הַשַּׁלִּיטִים עַל סְטוּצִ'ין וְהָעִיר נִכְבְּשָׁה עַל-יְדֵי הַגֶּרְמָנִים. הַבָּחוּר הַצַּדִּיק הַזֶּה קִבֵּל אִשּׁוּר לָשׁוּב לָעֲיָרָה.

חָלְפוּ יָמִים מֻעָטִים. הַגֶּרְמָנִים הַכּוֹבְשִׁים חִפְּשׂוּ אַחֲרָיו וְגִיְּסוּ אוֹתוֹ לְשֵׁרוּתָם. לְאֵיזֶה תַּפְקִיד? שׁוֹמֵר הַבְּהֵמוֹת.

וַיְהִי הַיּוֹם, בֹּקֶר אֶחָד בִּרְעוֹתוֹ בְּרַחֲבֵי הַשָּׂדוֹת הָעֲנָקִיִּים בְּקִרְבַת הָעִיר, נִקְלַע שֵׁנִית לְעֵסֶק עִם עִנְיְנֵי מֵתִים: בָּאֹפֶק נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה, וְהוּא הִצְלִיחַ לְהַבְחִין מֵרָחוֹק בְּחַיָּל הַנּוֹפֵל תַּחְתָּיו. הוּא לֹא רָאָה אָדָם נוֹסָף בְּקִרְבַת מָקוֹם, לָכֵן הֵבִין כִּי הַחַיָּל יָצָא לַשָּׂדֶה וְאִבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע קָם וְהֵחֵל לָרוּץ לְעֶבְרוֹ, לְנַסּוֹת וּלְהַצִּיל אֶת חַיָּיו. הַבְּהֵמוֹת לֹא הָיוּ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, אֶלָּא הַצָּלָתוֹ שֶׁל  הָאִישׁ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלָיו, הִבְחִין לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי וְנוֹשֵׁם. פָּשַׁט אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, קָרַע אוֹתָהּ וְהֵחֵל בִּמְלֶאכֶת חֲבִישָׁה (וּסְתִימַת עוֹרְקִים) כְּדֵי לְהַשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים. אַךְ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ. לְאַחַר דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת, מֵת הַחַיָּל.

בְּעוֹדוֹ מִתְעַסֵּק בְּנִסְיוֹנוֹת הַצָּלָה אַחֲרוֹנִים, הִגִּיעוּ חַיָּלִים וְרָאוּ עַל הַקַּרְקַע חַיָּל הָרוּג וּלְיָדוֹ בָּחוּר נוֹסָף. מִהֲרוּ לְהַקִּיף אוֹתָם, וְכָפְתוּ אֶת הַבָּחוּר (הַצַּדִּיק, בַּעַל הַמַּעֲשֶׂה) בַּהֲבָנָה מֻחְלֶטֶת שֶׁהוּא יָרָה בֶּהָרוּג לַמָּוֶת... לָקְחוּ אוֹתוֹ לְכֶלֶא צְבָאִי. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת אֲחָדוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְבֵית מִשְׁפָּט צְבָאִי וּבְשִׁפּוּט קָצָר גָּזְרוּ אֶת דִּינוֹ לְמָוֶת.

לִפְנֵי גְּזַר הַדִּין נָתְנוּ לוֹ זְכוּת דִּבּוּר לַהֲגָנָה. כַּמּוּבָן, הוּא הִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, כִּי "אַדְרַבָּה, רַק בִּקַּשְׁתִּי לְהַצִּילוֹ. אֵינִי מַכִּירוֹ וּמֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה לִי מְרִיבָה עִמּוֹ. רַק רָאִיתִי מִישֶׁהוּ נוֹפֵל וְחַשְׁתִּי לְהַצָּלָתוֹ". תַּחֲנוּנָיו הָיוּ כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר. לְעֻמָּתוֹ, הִנִּיחַ הַתּוֹבֵעַ מִטַּעַם הַצָּבָא עַל שֻׁלְחַן בֵּית הַמִּשְׁפָּט שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה רְאָיוֹת לִכְאוֹרָה לְכָךְ שֶׁהוּא כֵּן הָרַג אוֹתוֹ (כָּךְ מַמָּשׁ סִפֵּר לִי). אַתֶּם יוֹדְעִים כִּי 'עוֹרֵךְ דִּין' יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִיּוֹם לַיְלָה וּמִלַּיְלָה יוֹם... בְּקִצּוּר, גָּזְרוּ עָלָיו דִּין מָוֶת.

הָעֹנֶשׁ נוֹעַד לַמָּחֳרָת בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָז יַעֲמִידוּהוּ לִפְנֵי כִּתַּת חַיָּלִים לַהֲרִיגָה. כָּךְ מִתְנַהֲלִים הָעִנְיָנִים בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, רַחְמָנָא לִצְלַן.

בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע הַשָּׁעוֹת שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ הֵטִילוּ אוֹתוֹ כְּשַׂק עֲצָמוֹת לְתוֹךְ צִינוֹק.

בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הוּא עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, כִּי נִרְאָה לוֹ, בְּהָקִיץ אוֹ בְּנִמְנוּם, הַיְּהוּדִי מֵהַסִּפּוּר הַקּוֹדֵם; אוֹתוֹ חַיָּל שֶׁהֱבִיאוֹ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל כְּחָדְשַׁיִם טֶרֶם הַמַּעֲשֶׂה. הָאִישׁ שָׁאַל אוֹתוֹ: "לָמָּה אַתָּה נִפְחָד כָּל כָּךְ? אַל תִּפְחַד וְאַל תַּחְשֹׁשׁ, כִּי בִּזְכוּת זֶה שֶׁטָּרַחְתָּ וְהֵבֵאתָ אוֹתִי לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל - תִּנָּצֵל! וַאֲפִלּוּ תַּעֲמֹד בְּשַׁעֲרֵי מָוֶת, לֹא יַהַרְגוּךָ".

הוּא נֶעֱלַם.

'הַאִם זֶה דִּמְיוֹן אוֹ לֹא?' - לֹא הָיָה לוֹ זְמַן רַב וְכֹחַ לַחְשֹׁב. כָּךְ רָאָה וְשָׁמַע, וְדַיּוֹ בְּכָךְ.

לִקְרַאת הַשָּׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ, סָחֲבוּ אוֹתוֹ מֵהַצִּינוֹק, כִּסּוּ אֶת עֵינָיו וְהוֹבִילוּהוּ כִּבְרַת דֶּרֶךְ לְעֵבֶר שָׂדֶה פָּתוּחַ סָמוּךְ לִסְטוּצִ'ין.

הֶעֱמִידוּהוּ לְיַד קִיר מוּל כִּתַּת חַיָּלִים.

כַּאֲשֶׁר מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הִצְבִּיעוּ עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּדִיּוּק, צָעַק הַקָּצִין: "אַחַת". שָׁתַק שְׁנִיָּה וְצָרַח: "שְׁתַּיִם". עוֹד לֹא הִסְפִּיק לְהַכְרִיז: "שָׁלֹשׁ", וּמֵרָחוֹק הֵגִיחַ וּבָא חַיָּל דּוֹהֵר עַל סוּס בִּצְעָקוֹת רָמוֹת, כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף בַּמִּטְפַּחַת שֶׁבְּיָדוֹ, שֶׁיַּמְתִּינוּ!!!

הִמְתִּינוּ לְבוֹאוֹ חֲצִי דַּקָּה, וְכַאֲשֶׁר הִתְקָרֵב, נִפְנֵף בְּיָדוֹ בְּפִסַּת נְיָר בְּאָמְרוֹ: "לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה, כַּאֲשֶׁר קָבַרְנוּ אֶת הַחַיָּל, מָצָאנוּ בְּכִיסוֹ מִכְתַּב פְּרֵדָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. בַּמִּכְתָּב כָּתַב שֶׁהוּא מְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לָדַעַת. הִנֵּה הַנְּיָר"...

כַּמּוּבָן, הֵסִירוּ אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל פְּנֵי הַבָּחוּר וֶהֱנִיחוּהוּ לְנַפְשׁוֹ.

וּבָאֹפֶק, אֵי-שָׁם מוּל כִּתַּת יוֹרִים בְּפַאֲתֵי סְטוּצִ'ין, כְּאִלּוּ הִתְחַלֵּף קוֹל הַיְּרִי הָרַצְחָנִי בְּקוֹל הָעָם הַיְּהוּדִי; קוֹלָם הַנִּצְחִי שֶׁל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. הִנֵּה לָכֶם - מְסַיֵּם ר' שָׁלוֹם אֶת סִפּוּרוֹ - "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ". שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. (לְהַגִּיד - חֻמַּשׁ הַמַּגִּידִים)

 

 
Main Page Main Page Download This Article