Otzarot-Article

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (לה-ב) הָרַב "תּוֹלְדוֹת אַבְרָהָם" אַבּוּחֲצִירָא זצ"ל פֵּרֵשׁ: חֲזַ"ל אָמְרוּ (ע"ז ג.) שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִימֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְהָעוֹלָם הַבָּא - לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ (שֶׁהִיא מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא), וּמִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֵרוּבִין כב.), שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂי מִצְווֹת, וְהָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַשָּׂכָר.

וְזֶה הָרֶמֶז בַּפָּסוּק: "שֵׁשֶׁת יָמִים" - הַמְּשׁוּלִים לִתְקוּפַת חַיֵּי הָאָדָם - "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה". מְלָאכָה, נוֹטָרִיקוֹן: "מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת", וְאָז, "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" - זֶה בְּגַן עֵדֶן, כַּאֲשֶׁר תֵּהָנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת יז.).

הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מוֹדֶה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הַבּוֹרֵא, וְחֶלְקוֹ עִם הַמַּאֲמִינִים, "עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי". וְאִלּוּ הַמְּחַלֵּל שַׁבָּת, מַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה וּכְכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חֻלִּין ה.). וְהַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זצ"ל הִטְעִים זֹאת בְּמָשָׁל:

מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. הִשְׂתָּרְגוּ עָלָיו חוֹבוֹתָיו, וְהֻכְרַח לִמְכֹּר טִירָתוֹ וּלְהִתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָּה. כָּל רְכוּשׁוֹ נִלְקַח מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי נוֹשָׁיו, וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתוֹ לְעוֹרוֹ... גַּם זוֹ הִתְרַבְּבָה וְנִתְרַפְּטָה, הֻטְלְאָה וְנִבְעוּ בָּהּ חֹרִים. בִּקְצָרָה, הָיָה מַרְאֵהוּ כְּאַחַד הָאֶבְיוֹנִים.

לְכָל זֶה הִסְכִּין, הִתְרַגֵּל וְנַעֲשָׂה אָדִישׁ לְמַבְּטֵי הַחֶמְלָה וְאַף לַסְּלִידָה. אֲבָל יוֹם אֶחָד עָבַר וְשָׁמַע שְׁנַיִם מִתְלַחֲשִׁים עַל אוֹדוֹתָיו: "שׁוֹטֶה הוּא, חֲסַר דֵּעָה"...

עַד כָּאן!

פָּנָה אֲלֵיהֶם בִּטְרוּנְיָה: "עָשִׁיר הָיִיתִי וְיָרַדְתִּי מִנְּכָסַי. לֹא אִבַּדְתִּי תִּקְוָתִי, גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם. אַךְ עַתָּה, עָנִי מָרוּד אֲנִי. תִּרְצוּ, תִּקְרְאוּ לִי אֶבְיוֹן חוֹבֵק אַשְׁפַּתּוֹת, דַּל וְעָנִי - אֲבָל מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּנִי לְשׁוֹטֶה?! אֶת הוֹנִי אִבַּדְתִּי - לֹא אֶת שִׂכְלִי!"...

מִהֲרוּ לְפַיְּסוֹ: "חָלִילָה, לֹא רָצִינוּ לִפְגֹּעַ. אֲבָל לָבוּשׁ אַתָּה קְרָעִים מְהוּהִים, טְלָאִים מְאֻחִים - וְעַל אֶצְבָּעֲךָ טַבַּעַת יַהֲלוֹם הַשָּׁוָה הוֹן עָתֵק. אִלּוּ הָיִיתָ מוֹכְרָהּ, הָיִיתָ קוֹנֶה בִּמְחִירָהּ אֹכֶל לִשְׂבֹּעַ וְלֹא הָיִיתָ מְזֵה רָעָב; הָיִיתָ קוֹנֶה בִּגְדֵי כָּבוֹד וְזוֹכֶה לְהַעֲרָכָה. אֱמֹר מֵעַתָּה, הַאֵין זוֹ שְׁטוּת וְאָבְדַּן בִּינָה?!"

עָנָה וְאָמַר: "אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ! הֲלֹא תָּבִינוּ, אִבַּדְתִּי מָמוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה לָשׁוּב וּלְהִשְׁתַּקֵּם, לַחְזֹר לְעָשְׁרִי וּלְמַעֲמָדִי. עוֹד אֶלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת וְאֶתְעַדֵּן שֵׁנִית. שׁוֹמֵר אֲנִי עַל הַטַּבַּעַת מִכָּל מִשְׁמָר. אֵינִי מְסִירָהּ מֵאֶצְבָּעִי. אַדְרַבָּה, הִיא הַמַּזְכִּירָה לִי אֶת עָשְׁרִי בֶּעָבָר וְאֶת תִּקְוָתִי לֶעָתִיד".

שָׁמְעוּ וְהִתְחָרְטוּ עַל דִּבְרֵיהֶם: "הַצֶּדֶק עִמְּךָ", הוֹדוּ, "וַחֲכָמִים דְּבָרֶיךָ".

וְהַנִּמְשָׁל: בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ, שֶׁהָאָדָם רוֹכֵשׁ לוֹ בְּמִצְווֹתָיו עֹשֶׁר רַב לָעוֹלָם הַבָּא וּבֶגֶד אוֹרָה לְנִשְׁמָתוֹ. וְהִנֵּה, יֵשׁ שֶׁהִתְרוֹשְׁשׁוּ. מְעַטּוֹת מִצְווֹתֵיהֶם וּמְרֻבּוֹת עֲבֵרוֹתֵיהֶם, הִצְטַמֵּק חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַבָּא וְנִקְרְעוּ בִּגְדֵי הַיְּקָר.

אֲבָל כָּל עוֹד הַשַּׁבָּת - הַיַּהֲלוֹם הַזּוֹהֵר - בִּרְשׁוּתָם, קְשׁוּרִים הֵם לְשָׁרְשָׁם הַמְּפֹאָר וְנוֹשְׂאִים עַיִן לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר.

הַשַּׁבָּת - טַבַּעַת מוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וְחוֹתַם הָאֱמוּנָה! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים")

	תזריע תשס"ח
	הבחור שבקש טרקטורון
	"וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (לה-א) מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כִּנֵּס קְהִלּוֹת בָּרַבִּים לִלְמֹד עִמָּן הִלְכוֹת שַׁבָּת, וְהוֹרָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְאַסֵּף לְשִׁעוּרֵי תּוֹרָה בְּשַׁבָּת וְלִקְבֹּעַ בָּהּ עִתִּים "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" (לה-ב) הָרַב "תּוֹלְדוֹת אַבְרָהָם" אַבּוּחֲצִירָא זצ"ל פֵּרֵשׁ: חֲזַ"ל אָמְרוּ (ע"ז ג.) שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִימֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְהָעוֹלָם הַבָּא - לְשַׁבַּת קֹדֶשׁ (שֶׁהִיא מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא), וּמִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְעַל כָּךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עֵרוּבִין כב.), שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה, מַעֲשֵׂי מִצְווֹת, וְהָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַשָּׂכָר. וְזֶה הָרֶמֶז בַּפָּסוּק: "שֵׁשֶׁת יָמִים" - הַמְּשׁוּלִים לִתְקוּפַת חַיֵּי הָאָדָם - "תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה". מְלָאכָה, נוֹטָרִיקוֹן: "מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת", וְאָז, "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" - זֶה בְּגַן עֵדֶן, כַּאֲשֶׁר תֵּהָנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (בְּרָכוֹת יז.). הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת מוֹדֶה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם עַל-יְדֵי הַבּוֹרֵא, וְחֶלְקוֹ עִם הַמַּאֲמִינִים, "עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי". וְאִלּוּ הַמְּחַלֵּל שַׁבָּת, מַפְקִיעַ עַצְמוֹ מִן הָאֱמוּנָה וּכְכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ (חֻלִּין ה.). וְהַגָּאוֹן רַבִּי יְשׁוּעָה סוֹפֵר זצ"ל הִטְעִים זֹאת בְּמָשָׁל: מַעֲשֶׂה בְּעָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. הִשְׂתָּרְגוּ עָלָיו חוֹבוֹתָיו, וְהֻכְרַח לִמְכֹּר טִירָתוֹ וּלְהִתְגּוֹרֵר בְּבִקְתָּה. כָּל רְכוּשׁוֹ נִלְקַח מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי נוֹשָׁיו, וְלֹא נוֹתַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתוֹ לְעוֹרוֹ... גַּם זוֹ הִתְרַבְּבָה וְנִתְרַפְּטָה, הֻטְלְאָה וְנִבְעוּ בָּהּ חֹרִים. בִּקְצָרָה, הָיָה מַרְאֵהוּ כְּאַחַד הָאֶבְיוֹנִים. לְכָל זֶה הִסְכִּין, הִתְרַגֵּל וְנַעֲשָׂה אָדִישׁ לְמַבְּטֵי הַחֶמְלָה וְאַף לַסְּלִידָה. אֲבָל יוֹם אֶחָד עָבַר וְשָׁמַע שְׁנַיִם מִתְלַחֲשִׁים עַל אוֹדוֹתָיו: "שׁוֹטֶה הוּא, חֲסַר דֵּעָה"... עַד כָּאן! פָּנָה אֲלֵיהֶם בִּטְרוּנְיָה: "עָשִׁיר הָיִיתִי וְיָרַדְתִּי מִנְּכָסַי. לֹא אִבַּדְתִּי תִּקְוָתִי, גַּלְגַּל הוּא שֶׁסּוֹבֵב בָּעוֹלָם. אַךְ עַתָּה, עָנִי מָרוּד אֲנִי. תִּרְצוּ, תִּקְרְאוּ לִי אֶבְיוֹן חוֹבֵק אַשְׁפַּתּוֹת, דַּל וְעָנִי - אֲבָל מַדּוּעַ תַּחְשְׁבוּנִי לְשׁוֹטֶה?! אֶת הוֹנִי אִבַּדְתִּי - לֹא אֶת שִׂכְלִי!"... מִהֲרוּ לְפַיְּסוֹ: "חָלִילָה, לֹא רָצִינוּ לִפְגֹּעַ. אֲבָל לָבוּשׁ אַתָּה קְרָעִים מְהוּהִים, טְלָאִים מְאֻחִים - וְעַל אֶצְבָּעֲךָ טַבַּעַת יַהֲלוֹם הַשָּׁוָה הוֹן עָתֵק. אִלּוּ הָיִיתָ מוֹכְרָהּ, הָיִיתָ קוֹנֶה בִּמְחִירָהּ אֹכֶל לִשְׂבֹּעַ וְלֹא הָיִיתָ מְזֵה רָעָב; הָיִיתָ קוֹנֶה בִּגְדֵי כָּבוֹד וְזוֹכֶה לְהַעֲרָכָה. אֱמֹר מֵעַתָּה, הַאֵין זוֹ שְׁטוּת וְאָבְדַּן בִּינָה?!" עָנָה וְאָמַר: "אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ! הֲלֹא תָּבִינוּ, אִבַּדְתִּי מָמוֹנִי, וַאֲנִי מְקַוֶּה לָשׁוּב וּלְהִשְׁתַּקֵּם, לַחְזֹר לְעָשְׁרִי וּלְמַעֲמָדִי. עוֹד אֶלְבַּשׁ מַחְלָצוֹת וְאֶתְעַדֵּן שֵׁנִית. שׁוֹמֵר אֲנִי עַל הַטַּבַּעַת מִכָּל מִשְׁמָר. אֵינִי מְסִירָהּ מֵאֶצְבָּעִי. אַדְרַבָּה, הִיא הַמַּזְכִּירָה לִי אֶת עָשְׁרִי בֶּעָבָר וְאֶת תִּקְוָתִי לֶעָתִיד". שָׁמְעוּ וְהִתְחָרְטוּ עַל דִּבְרֵיהֶם: "הַצֶּדֶק עִמְּךָ", הוֹדוּ, "וַחֲכָמִים דְּבָרֶיךָ". וְהַנִּמְשָׁל: בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ, שֶׁהָאָדָם רוֹכֵשׁ לוֹ בְּמִצְווֹתָיו עֹשֶׁר רַב לָעוֹלָם הַבָּא וּבֶגֶד אוֹרָה לְנִשְׁמָתוֹ. וְהִנֵּה, יֵשׁ שֶׁהִתְרוֹשְׁשׁוּ. מְעַטּוֹת מִצְווֹתֵיהֶם וּמְרֻבּוֹת עֲבֵרוֹתֵיהֶם, הִצְטַמֵּק חֶלְקָם בָּעוֹלָם הַבָּא וְנִקְרְעוּ בִּגְדֵי הַיְּקָר. אֲבָל כָּל עוֹד הַשַּׁבָּת - הַיַּהֲלוֹם הַזּוֹהֵר - בִּרְשׁוּתָם, קְשׁוּרִים הֵם לְשָׁרְשָׁם הַמְּפֹאָר וְנוֹשְׂאִים עַיִן לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר. הַשַּׁבָּת - טַבַּעַת מוֹרֶשֶׁת הַדּוֹרוֹת וְחוֹתַם הָאֱמוּנָה! (אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, "יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים")